https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%97_%D7%90 פרשני:בבלי:מגילה ח א - היסטוריית גרסאות 2026-04-05T01:21:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%97_%D7%90&diff=141624&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T12:10:43Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:10, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מגילה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93917:rev-141624:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%97_%D7%90&diff=93917&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:50:33Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|מגילה ח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt; חילוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; דיני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המודר הנאה מחבירו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למודר ממנו מאכל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;270&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא דריסת הרגל.&lt;/b&gt; שהמודר הנאה - אסור אפילו בדריסת הרגל בבית חבירו, ואילו המודר ממנו מאכל - מותר, שהרי אין זה הנאת מאכל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;270.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובגמ&#039; בנדרים (ל&quot;ג ע&quot;א) מוקמי לה רשב&quot;ל, דמייירי דאמר: &quot;הנאה המביאה לידי מאכלך - עלי&quot;. אבל אם נדר ממנו רק מאכל, אינו אסור אלא במאכל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן, איכא בינייהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלים שאין עושין בהן אוכל נפש.&lt;/b&gt; שהמודר הנאה - אסור לשאלן ממנו, והמודר מאכל - מותר (ודווקא במקום שאין משכירין כלים כיוצא בהן, אבל אם משכירין, אסור גם במודר מאכל. שהרי אם לא היה משאילו - היה נחסר ממון, ואותו ממון ראוי לקנות בו מאכל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדתנן במתניתין, דדווקא כלים שאין עושין בהם אוכל נפש הותרו למודר מאכל, משמע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לענין כלים שעושין בהן אוכל נפש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה וזה שוין,&lt;/b&gt; ואסור אף במודר מאכל, ואפילו שאין משכירין כיוצא בהן, כיון שהם כלי אוכל נפש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דריסת הרגל&lt;/b&gt; (אסורה למודר הנאה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לא קפדי אינשי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;271&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אדריסת הרגל, ואם כן, אמאי אסור? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;272&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;271.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הטורי אבן, דמתוך פירוש הר&quot;ן בנדרים משמע, דקושית הגמ&#039;, דכיון דלא קפדי אינשי, אין זה נחשב שנהנה מחבירו. והקשה, הא בדיני איסורי הנאה, גם בכה&quot;ג אסור ! כדאיתא בע&quot;ז (מ&quot;ח ע&quot;ב) גבי אשירה, דלא ישב בצילה ולא יעבור תחתיה, והא לא קפדי אינשי אהך מילתא? ופירש הטורי אבן, דמילי דלא קפדי אינשי, אין דעת הנודר לאסור עליו. עיי&quot;ש.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;272.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פריך רק על דריסת הרגל, ולא על שאלת כלים, לפי שבשאלה - צריך דעת בעה&quot;ב, ואף דלא קפדי - אסור, דסוף סוף יש בלקיחתן משום גזל. משא&quot;כ דריסת הרגל, שאין בה דיני ממון. שפת אמת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: הא&lt;/b&gt; מתניתין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מני&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר&lt;/b&gt; היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר: ויתור&lt;/b&gt; - דבר שמוותרין ואין מקפידין עליו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור במודר הנאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בין נדרים&lt;/b&gt; (כגון האומר: &quot;הרי עלי עולה&quot;, ואחר כך הפריש בהמה לנדרו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לנדבות&lt;/b&gt; (כגון האומר על בהמה: &quot;הרי זו עולה&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, שהנדרים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב באחריותן, ונדבות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו חייב באחריותן&lt;/b&gt; (כמבואר לקמן בגמרא) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;273&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;273.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאלו את הגרי&quot;ז, הלא אין אלו חילוקי דינים ביניהם, אלא, דהגדרת חיוב נדר היא - שחל על הבעלים, וגדר חיוב נדבה הוא, דחל על הבהמה ! ואמר, שחידוש המשנה הוא, שחל על הנודר חיוב קרבן. וחוץ מחיוב זה, יש עליו אחריות. וע&quot;ע בשפת אמת, ובאבי עזרי (פי&quot;ד ממעשה הקרבנות ה&quot;ה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדלא תנן חילוק ביניהם, אלא לענין חיוב אחריות, משמע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לענין&lt;/b&gt; לעבור על לאו ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בל תאחר&quot;&lt;/b&gt; אם לא הביא את נדרו בזמנו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה וזה שוין&lt;/b&gt; (דאף על גב דלא כתיב &quot;בל תאחר&quot; בנדבה, אלא רק בנדר, מרבינן לה במסכת ראש השנה בגזירה שוה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן התם&lt;/b&gt; (במסכת ראש השנה): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי זהו נדר, האומר: &quot;הרי עלי עולה&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזו היא נדבה? האומר&lt;/b&gt; על בהמה שלפניו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הרי זו עולה&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה&lt;/b&gt; החילוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין נדרים לנדבות?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נדרים,&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתו או נגנבו או אבדו&lt;/b&gt; הבהמות שהפריש אחר כך לצורך נדרו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב&lt;/b&gt; הנודר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באחריותן,&lt;/b&gt; וצריך להביא בהמה אחרת לקיים את נדרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה שאין כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נדבות,&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתו או נגנבו או אבדו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו חייב באחריותן,&lt;/b&gt; ואין צריך להביא אחרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנהני מילי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנו רבנן&lt;/b&gt;: כתיב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ונרצה לו לכפר עליו&quot;. רבי שמעון אומר: את שעליו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב באחריותו.&lt;/b&gt; דהכי הוא משמעותיה דקרא: &quot;ונרצה לו&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- אימתי ירצה את נדרו? &quot;לכפר&quot; - לכשיתכפר לו. דהיינו, לכשיביא את הקרבן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;274&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;274.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב רש&quot;י, וכך איתא בריטב&quot;א. משמע מדבריהם דאינו נפטר מהאחריות עד שיקרב הקרבן. אבל תוס&#039; בחולין (כ&quot;ב ע&quot;ב, ד&quot;ה והביא) כתבו, דבהבאה לעזרה - מיפטר. וכן משמע מרש&quot;י שם (קל&quot;ט ע&quot;א, ד&quot;ה דמיחסר הקרבה). והמשנה למלך (פי&quot;ד מהל&#039; מעשה הקרבנות ה&quot;ה) כתב, דמהרמב&quot;ם שם משמע, דדווקא כשיקריב - יצא ידי חובת נדרו, והקשה על תוס&#039; שהבאנו לעיל. עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם לא הביאו, כגון שמת או נגנב - לא יצא ידי נדרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובאיזה קרבן אמרתי לך? באותו קרבן שהחיוב &quot;עליו&quot;, דהיינו נדר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואת שאינו עליו,&lt;/b&gt; דהיינו נדבה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו חייב באחריותו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי משמע&lt;/b&gt; ד&quot;עליו&quot; לישנא דקבלת אחריות הוא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יצחק בר אבדימי: כיון דאמר&lt;/b&gt; הנודר: &quot;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלי&quot;, כמאן דטעין אכתפיה דמי&lt;/b&gt; (כאילו הוא טעון על כתפיו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt; חילוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; דיני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זב הרואה שתי ראיות&lt;/b&gt; (ביום אחד או בשני ימים רצופין) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרואה שלש&lt;/b&gt; ראיות (ביום אחד, או בשלשה ימים רצופין, או שראה ביום אחד ראיה אחת, וביום אחד - שתים) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא קרבן.&lt;/b&gt; שבעל שתי ראיות אינו מביא קרבן, ובעל שלש - מביא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדלא קתני חילוק ביניהם - אלא לענין קרבן, משמע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לענין&lt;/b&gt; טומאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכב ומושב,&lt;/b&gt; שאם שכב או ישב - אפילו על גבי עשרה בגדים, ואפילו לא נגע בהן, כולן נעשין אב הטומאה (מה שאין כן אם נגע בדבר בלא שכיבה וישיבה, נעשה רק ראשון לטומאה. ואינו מטמא אדם וכלים, אלא רק אוכלין ומשקין),&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן לענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספירת שבעה&lt;/b&gt; ימים נקיים מזיבה, שצריך למנות אחר שהפסיק מזובו קודם שיטבול. ואם ראה באחד משבעת הימים, סתר את ספירתו וצריך לספור שוב - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה וזה שוין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנהני מילי&lt;/b&gt; דשוין הן לענין טומאה, ואינן שוין לענין קרבן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנו רבנן, רבי סימאי אומר: מנה הכתוב שתים,&lt;/b&gt; שתי ראיות, דכתיב: &quot;ואיש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא&quot;, הרי שתי ראיות. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקראו&lt;/b&gt; הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא,&lt;/b&gt; דכתיב &quot;טמא הוא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובפסוק אחר מנה הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלש&lt;/b&gt; ראיות, דכתיב: &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקראו טמא,&lt;/b&gt; דכתיב: &quot;טומאתו היא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כיצד?&lt;/b&gt; הרי משראה שתי ראיות - כבר טמא הוא, ולמה פירט הכתוב שלש ראיות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על כרחך, אתי קרא למימר, דב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתים&lt;/b&gt; - הוי זב לענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאה&lt;/b&gt; חמורה של זב, שמטמא משכב ומושב, וטעון ספירת ז&#039; נקיים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלש&lt;/b&gt; ראיות - הוי זב גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;ענין חיוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרבן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימר&lt;/b&gt; הכי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטומאה&lt;/b&gt; דזב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא לקרבן,&lt;/b&gt; וכדקאמרינן. ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלש, לקרבן&lt;/b&gt; דווקא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא לטומאה&lt;/b&gt; חמורה של זב &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;275&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, אלא יהא כבעל קרי בעלמא!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;275.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכאורה תמוה, היאך ס&quot;ד למימר הכי, הרי בראית שתים כבר נטמא? ותירץ הפנ&quot;י, דהכוונה, דסד&quot;א דטיפת הזוב של ראיה שלישית גופה, לא תטמא במשא (דמהאי קרא ד&quot;זובו טמא&quot; ילפינן לה טומאה במס&#039; נדה דף ל&quot;ד). והטעם, דיש סברא לומר, דדווקא זוב של בעל שתי ראיות - מטמא במשא, משום דאיכא קו&quot;ח: לאחרים גורם טומאה - לעצמו לא כש&quot;כ? ! אבל בראיה שלישית, שהאדם כבר טמא, ואין הטיפה גורמת לו טומאה, איכא למימר דאינה מטמאה במשא. עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרת,&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שלא ראה שלש&lt;/b&gt; ראיות - כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראה שתים,&lt;/b&gt; ואם כן, הרי כבר נטמא בטומאת זב, והיאך יצא מטומאתו כשראה ראיה שלישית!? אלא, על כרחך, דבשלש ראיות - מתחייב להביא קרבן בנוסף על טומאתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אכתי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימר&lt;/b&gt; איפכא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקרבן ולא לטומאה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;276&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף לטומאה!&lt;/b&gt; ויהיו שוין לענין קרבן, וחלוקין לענין טומאה!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;276.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיי&#039; בטורי אבן מה שהקשה, דנילף ק&quot;ו משומרת יום כנגד יום. ובחכמת שלמה כתב, דנעלם ממנו, דבתורת כהנים (פרשת מצורע, בפרשתא דזבים) כבר הקשה קושיא זו. ותירץ: &quot;לא אם אמרת בזבה שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת, תאמר בזב שמטמא בשתי ראיות&quot;. עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סלקא דעתך. דתניא&lt;/b&gt;: כתיב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכפר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו הכהן לפני ה&#039; מזובו&quot;.&lt;/b&gt; ומלת &quot;מזובו&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- משמע מקצת זובו. ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקצת זבין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביאין קרבן, ומקצת זבין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מביאין קרבן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כיצד?&lt;/b&gt; אילו הן הזבין המביאין קרבן, ואילו אינן מביאין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;זב ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראה שלש&lt;/b&gt; ראיות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא&lt;/b&gt; קרבן. אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראה שתים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מביא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או אינו אלא&lt;/b&gt; דהכי הוא החילוק: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראה שתים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא&lt;/b&gt; קרבן. אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראה שלש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מביא?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרת,&lt;/b&gt; ליכא למימר הכי, דהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שלא ראה שלש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראה שתים,&lt;/b&gt; ונתחייב כבר קרבן, והיאך נפטר על ידי ראיה שלישית?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיצטריך&lt;/b&gt; דרשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי סימאי,&lt;/b&gt; דדרש לה, מהאי דמנה הכתוב שתים ושלש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיצטריך&lt;/b&gt; נמי קרא דמייתי בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מזובו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי מדרבי סימאי&lt;/b&gt; לחודיה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt; לדחוייה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קושיין,&lt;/b&gt; דאימר: שתים - לקרבן ולא לטומאה, שלש - לקרבן ואף לטומאה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמשמע לן&lt;/b&gt; קרא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מזובו&quot;,&lt;/b&gt; דמקצת זבין מביאין קרבן ומקצתן לא, ואם כן, ליכא למימר דשניהם מביאין קרבן, אלא על כרחך דבשתים אין מביא קרבן, ובשלש - מביא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מאידך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt; הוה ילפינן מקרא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מזובו&quot;&lt;/b&gt; לחודיה, הוה ידענא דמקצת זבין מביאין קרבן - ומקצתן לא, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; הוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידענא&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמה ראיות&lt;/b&gt; מביא - ובכמה לא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמשמע לן דרבי סימאי&lt;/b&gt; דבשתי ראיות אינו מביא, ובשלש מביא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן לתנא דברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשתא, דאמרת&lt;/b&gt; דקרא ד&quot;לפני ה&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזובו&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדרשא&lt;/b&gt; דמקצת זובו אתיא, האי &quot;מזובו&quot; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכי יטהר הזב מזובו&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דרשת ביה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; קרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה לכדתניא&lt;/b&gt;: כתיב: &quot;וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו&quot;. והאי דכתיב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכי יטהר הזב&quot;&lt;/b&gt; - מלמד ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכשיפסוק&lt;/b&gt; הזב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזובו,&lt;/b&gt; אינו צריך לטבול מיד, אלא יספור שבעה נקיים, ואחר כך יטבול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדכתיב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מזובו&quot;&lt;/b&gt; דרשינן: מזובו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מזובו ונגעו.&lt;/b&gt; דהיינו, שאם היה האדם גם זב וגם מצורע, יכול לספור ז&#039; נקיים מיד אחר שנטהר מזובו, אף על פי שעדיין מצורע הוא. ולכשיטהר מנגעו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;277&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יטבול מיד, ותועיל לו ליטהר מטומאה חמורה של זב (טומאת משכב ומושב, וטומאת היסט כלי חרס, שהוא מטמאן בהיסט) וגם לטבילה ראשונה של מצורע. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;277.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב רש&quot;י. והקשה הטורי אבן, אמאי בעינן להמתין עד שיוכל לטבול טבילה ראשונה של מצורע? יטבול מיד כשנטהר מזובו, ויטהר מטומאת היסט המיוחדת של זב, ומטומאת משכב ומושב ! ? והרש&quot;ש כתב, דרש&quot;י ס&quot;ל כשיטת הרמב&quot;ם (בפיה&quot;מ כלים פ&quot;א מ&quot;ד), דגם מצורע בימי הסגרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בהיסט. ולהכי אינו טובל עד שיטהר מנגעו. וחזר בו רש&quot;י ממה שכתב בפסחים (ס&quot;ז ע&quot;ב) עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמנם צריך הוא עדיין ספירת שבעה דטהרת מצורע, וטבילה שניה, כדי שיהיה מותר באכילת קדשים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;278&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;278.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; חזינן הכא, דאיכא טהרה לחצאין. דלטהרה זו - מהני, ולטהרה זו - לא מהני. והכי נמי איתא במס&#039; זבחים (צ&quot;ג ע&quot;א), דנדה שהיא טמאה ממת, מזין עליה ג&#039; וז&#039; לפני שטובלת לצורך נדתה. ומזה הוכיח הרא&quot;ש במס&#039; ע&quot;ז (פרק חמישי, סי&#039; ל&quot;ו), דהלוקח כלי מן העכו&quot;מ, יכול להטבילנו תחילה, ויועיל לו להשתמש בצונן. אע&quot;ג דהוי טהרה לחצאין, שהרי אין יכול להשתמש בחמין - עד שיגעילנו. ודלא כהרשב&quot;ם, שכתב דדווקא מגעיל תחילה, ואח&quot;כ מטביל. עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והאי דסמך קרא זוב לספירה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מזובו וספר&quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימד על זב בעל&lt;/b&gt; (שראה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי ראיות, ש&lt;/b&gt;אף על פי שמקצת זב הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון ספירת שבעה&lt;/b&gt; נקיים קודם שיטבול &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;279&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;279.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב רש&quot;י, דהילפותא מסמיכות &quot;מזובו וספר&quot;. והקשה הטורי אבן, הא אי אפשר לקרא לכתוב בענין אחר (וכן הביא בשפת אמת דהקשה הק&quot;א בתו&quot;כ על רש&quot;י) ? וביאר, דילפינן מדהך &quot;מזובו&quot; יתירא הוא, כדמסקינן להלן. ועיי&#039; בשפת אמת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא תתמה, למה לי ילפותא להך דהרואה ב&#039; ראיות טעון ז&#039; נקיים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלא דין הוא! אם מטמא&lt;/b&gt; בעל שתי ראיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכב ומושב, לא יהא טעון ספירת שבעה?&lt;/b&gt; ואמאי ניסק אדעתין שיתמעט מספירה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0013_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div> Micropedia bot