https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%92_%D7%91
פרשני:בבלי:מגילה ג ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-05T01:21:01Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%92_%D7%91&diff=141615&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T12:09:35Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:09, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מגילה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98354:rev-141615:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%92_%D7%91&diff=98354&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:19:23Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:19, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד שלן בעומקה של הלכה.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מהקרבת תמידין. שנאמר: "עתה באתי"</b> - על ביטול תורה, ולא על ביטול התמיד.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד שלן בעומקה של הלכה.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מהקרבת תמידין. שנאמר: "עתה באתי"</b> - על ביטול תורה, ולא על ביטול התמיד.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כל פנים, חזינן מהכא, דתלמוד תורה - גדול יותר מעבודה! והיאך למדו של בית רבי קל וחומר, דעבודה חמורה מביטול תורה?!</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כל פנים, חזינן מהכא, דתלמוד תורה - גדול יותר מעבודה! והיאך למדו של בית רבי קל וחומר, דעבודה חמורה מביטול תורה?!</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא. הא</b> דאמרן דתלמוד תורה גדול, היינו בתלמוד תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבים,</b> דהא התם - במצור יריחו - היה ביטול תורה של כל ישראל. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דאמרן לעיל דעבודה חמורה - בתלמוד תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דיחיד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b> מיירי. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא. הא</b> דאמרן דתלמוד תורה גדול, היינו בתלמוד תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבים,</b> דהא התם - במצור יריחו - היה ביטול תורה של כל ישראל. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דאמרן לעיל דעבודה חמורה - בתלמוד תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דיחיד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b> מיירי. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93908:rev-98354:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%92_%D7%91&diff=93908&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:50:13Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מגילה ג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד שלן בעומקה של הלכה.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מהקרבת תמידין. שנאמר: "עתה באתי"</b> - על ביטול תורה, ולא על ביטול התמיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כל פנים, חזינן מהכא, דתלמוד תורה - גדול יותר מעבודה! והיאך למדו של בית רבי קל וחומר, דעבודה חמורה מביטול תורה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא. הא</b> דאמרן דתלמוד תורה גדול, היינו בתלמוד תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבים,</b> דהא התם - במצור יריחו - היה ביטול תורה של כל ישראל. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דאמרן לעיל דעבודה חמורה - בתלמוד תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דיחיד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b> מיירי. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;90.&nbsp;</b> כתב הר"ח, דהאי "דיחיד" - היינו: יחידים, כתלמוד תורה של בית רבי. לאפוקי ת"ת דרבים - של כל ישראל. והכי נמי איתא במאירי. ובדרישה (סי' תרפ"ז ס"ב) כתב, דבזמן הזה מבטלין תלמוד תורה דרבים לשמוע מקרא מגילה, כיון שאין כל ישראל מקובצין יחד. ועיי' ברמב"ם (הל' מגילה פ"א ה"א) ובשו"ע (סי' תרפ"ז ס"ב), שכתבו, דאין לך דבר שנדחה מפני מקרא מגילה - חוץ ממת מצוה. והקשו הלח"מ והכנה"ג, הא אמרינן הכא, דאין מבטלין תלמוד תורה דרבים ! ? ועיי' במג"א ובמחצית השקל מה שכתבו בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>תלמוד תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דיחיד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קל?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: נשים במועד מענות</b> (אומרות הספד על המת, וכולן עונות כאחת), <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מטפחות</b> על ליבן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;91.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. ותוס' פירשו דהיינו יד על יד, או על ירך או על פנים. והריטב"א פירש, שמכות על ראשיהם בידן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל אומר: אם היו</b> הנשים <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוכות למטה</b> - גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מטפחות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים, מענות ומטפחות. בזה ובזה</b> - (<b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;92&nbsp;</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מקוננות</b> (היינו שאחת אומרת, וכולן עונות אחריה). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;92.&nbsp;</b> הב"ח לא גרס "אבל". אלא הכי גרס: "בזה ובזה אינן מקוננות".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבה בר הונא: אין מועד בפני תלמיד חכם,</b> ולהכי מספידין אותו אפילו במועד, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כל שכן</b> שאין <b style='font-size:20px; color:black;'>חנוכה ופורים</b> בפניו, ומותר להספידו, אף על גב שמבטלין משום כך את מקרא המגילה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;93&nbsp;</b>, חזינן דתלמוד תורה - ואפילו דיחיד - עדיף ממקרא מגילה!? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;93.&nbsp;</b> כך פירשו התוספות. וברש"ש כתב דפירושם דחוק. ועיי' מה שכתב בביאור הגר"א סי' תרצ"ו ס"ד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כבוד תורה קאמרת?! כבוד תורה</b> שאני! ולהכי, התם, בהספד תלמיד חכם, דהוי כבוד תורה, אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>דיחיד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חמור</b> הוא ממקרא מגילה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;94&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> באמת <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד תורה דיחיד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קל</b> מעבודה וממקרא מגילה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;94.&nbsp;</b> וביאר השפת אמת הטעם, דכבוד תורה - הוא בשביל התורה שלמד כל ימי חייו, משא"כ ת"ת דהאידנא, עיי"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: האי מלתא <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא לי,</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>עבודה ומקרא מגילה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקרא מגילה עדיף! מדרבי יוסי בר חנינא</b> דלעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והאי נמי פשיטא לי, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד תורה ומקרא מגילה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקרא מגילה עדיף. מדסמכו של בית רבי</b> אההיא ברייתא דמבטלין עבודה לשמוע מקרא מגילה, ובטלו תלמוד תורה כדי לשמוע מקרא מגילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד תורה ומת מצוה,</b> דהיינו לטפל במת שאין לו קוברין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;95&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מת מצוה עדיף. מדתניא: מבטלין תלמוד תורה להוצאת מת, ולהכנסת כלה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;96&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;95.&nbsp;</b> כתבו התוס' (ד"ה מת מצוה), דלאו דווקא מת מצוה, אלא ה"ה דלכל מתים שבעולם - מבטלין תלמוד תורה להוצאתם. עיי"ש (ועיי' בתוס' בכתובות י"ז ע"א ד"ה מבטלין, שכתבו בשם הר"י מקורביל, דהא דאמרינן דמבטלין, היינו דווקא תלמוד תורה, אבל שימוש תלמיד חכם - אין מבטלין. דגדול שימושה - יותר מלימודה).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;96.&nbsp;</b> היינו, ללוותה מבית אביה לבית חופתה (רש"י לקמן כ"ט ע"א).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן, פשיטא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>עבודה ומת מצוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מת מצוה עדיף, מ</b>דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולאחותו"</b> כדלהלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: כתיב גבי נזיר "על כל נפשות מת לא יבא", הרי כל המתים במשמע. והדר כתיב: "לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא", ולכאורה, קרא יתירא הוא!? ודרשינן להו בספרי הכי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"לאביו" לא יטמא - אבל מיטמא הוא למת מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"לאמו" מה תלמוד לומר? שאם היה כהן ונזיר לא יטמא לאמו, אבל למת מצוה - מיטמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"לאחיו" אתא לאשמועינן דאם היה כהן גדול ונזיר - לא יטמא לאחיו, אבל למת מצוה - מיטמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והאי דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולאחותו" מה תלמוד לומר?</b> והרי אחותו נכללת כבר בקרא ד"על כל נפשות מת לא יבא"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, אתא קרא למעוטי האי גוונא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו, ולמול את בנו</b> (דהיינו, או למול את בנו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמע שמת לו מת,</b> אח או אחות, <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול יטמא</b> להם, ויבטל את מצותו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת: לא יטמא!</b> שכשם שאין נזיר מבטל נזירותו כדי ליטמא לקרוביו, כך אדם זה - לא יבטל מפסחו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול, כשם שאינו מיטמא לאחותו, כך אינו מיטמא למת מצוה</b> כדי שלא יבטל המצוה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "ולאחותו".</b> ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחותו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאינו מיטמא, אבל מיטמא</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>למת מצוה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חזינן דמבטלין עבודה דקרבן פסח - משום מת מצוה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא האי מילתא מבעיא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעי</b> ליה ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבא: מקרא מגילה ומת מצוה, הי מינייהו עדיף?</b> מי נימא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מקרא מגילה עדיף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום פרסומי ניסא, או דלמא מת מצוה עדיף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום כבוד הבריות?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בתר דבעיא, הדר</b> רבא ו<b style='font-size:20px; color:black;'>פשטה: מת מצוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר: גדול כבוד הבריות, שדוחה את לא תעשה שבתורה.</b> דכתיב בהשבת אבידה: "לא תוכל להתעלם", וכתיב נמי בההוא עניינא: "והתעלמת". ודרשינן: פעמים שאתה מתעלם, כגון בזקן, שאין זה לפי כבודו להשיב את האבידה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא, אמר רבי יהושע בן לוי: כרך, וכל הסמוך לו, וכל הנראה עמו, נדון ככרך</b> - וקורין בט"ו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b>: אם היה <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך</b> לכרך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שאינו נראה</b> עמו - נדון ככרך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם היה <b style='font-size:20px; color:black;'>נראה</b> עם הכרך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שאינו סמוך</b> לו - נדון ככרך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא נראה</b> עמו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שאינו סמוך, משכחת לה, כגון דיתבה</b> אותה העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>בראש ההר,</b> ולכן נראית עם הכרך, אף על פי שאינה סמוכה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא סמוך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שאינו נראה, היכי משכחת לה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה</b>: כגון <b style='font-size:20px; color:black;'>שיושבת בנחל,</b> דהיינו מקום נמוך. ולהכי, אף על פי שסמוכה היא לכרך, אינה נראית עמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: כרך שישב</b> (שנתיישב תחלה בבתים), <b style='font-size:20px; color:black;'>ולבסוף</b> - לאחר שישב - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוקף</b> בחומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נדון ככפר</b> לענין בתי ערי חומה. שדינו כבתי החצרים, שיכול לגאול את ממכרו תמיד לכשירצה, וביובל חוזר הבית לבעליו חינם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מה שאין כן בתי ערי חומה, שדינן שנגאלין עד תום שנה מיום המכר, ואם לא גאלו, אינו יוצא ביובל (כך פירש רש"י <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;97&nbsp;</b>, ותוס' פירשו דמיירי לענין מגילה, שאין קורין בו בט"ו ככרך. עיי"ש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;98&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;97.&nbsp;</b> וכן כתבו עוד ראשונים. והלחם משנה (פ"א מהל' מגילה) כתב, דכן הוא דעת הרמב"ם. וכתב הרשב"א, דלענין מקרא מגילה, כי היכי דחזינן גבי טבריא, דאע"פ שאין לה חומה ממש, שימה חומתה, מ"מ, כיון דמגניא - קריא בט"ו, ה"ה גבי ישב ולבסוף הוקף - קורין בט"ו, כיון דסו"ס - מגניא.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;98.&nbsp;</b> וכתב הריטב"א דטעמא הוא, משום שאם נקל בו לענין מ"מ לדונו ככרך, יבואו לדונו ככרך גם לענין בתי ערי חומה. משא"כ בטבריא, וסמוך ונראה, דאמרינן בהו דדינן ככרך - משום שבהם לא יבואו לטעות. אבל הרשב"א והר"ן כתבו, דבאמת ריב"ל פליג אדר"י שקרא בטבריא בט"ו, וס"ל דלא הויא כמוקפין. וע"ע בראשונים שהאריכו בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה".</b> ודרשינן: דווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוקף ולבסוף ישב,</b> כדמשמע קרא: בית מושב - של עיר שיש לה חומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא שישב</b> קודם - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולבסוף הוקף</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;99&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;99.&nbsp;</b> והקשו תוס', דאמרינן לקמן (ה:) "אשר לו חומה" - ולא שור איגר, דהיינו עיר שבתיה מדובקים בעיגול, והוו כחומה (עיי"ש). ולמה לי קרא, תיפו"ל דהוה ליה ישב ולבסוף הוקף, שהרי לא נגמרה חומת העיר עד שנגמרו הבתים ! ? ותירצו, דאצטריך קרא להיכא דקים לן שלא דר שם אדם עד שנגמרו הבתים. ותמה הטורי אבן, אטו "בית מושב" - אישוב בני אדם קפיד? הא לא קפיד אלא אבנין הבית, שיהא נבנה בתוך היקף החומה, ולא שקדם להיקף. וא"כ מאי נ"מ אם דרו שם בנ"א קודם שנגמרה החומה או לא? (ועיי"ש שהביא דהטור כתב בשם הר"מ מרוטנבורג, דאם ישב על דעת להקיפו, מקרי שפיר הוקף ולבסוף ישב, וכתב, דלפ"ז אזדא קושית התוס', דשור איגר לא גרע מישב על דעת להקיפו). וכ"כ המנ"ח (מצוה שמ"א), דמלשון הרמב"ם משמע דהעיקר תלוי בחומה ובבתים, ולא בישוב בנ"א. אבל בחזו"א (הל' מגילה סי' קנ"ג אות ד', ד"ה תוד"ה כרך) כתב, דנראה דאין בית אלא במקום פיתא ולינה, ועוד כתב, דאפשר דמלת "מושב" מורה על דירת בנ"א. וסיים דאין לנטות מדברי הראשונים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: כרך שאין בו עשרה בטלנין,</b> דהיינו, בני אדם שבטלין ממלאכתן, ונזונין משל ציבור, כדי שיהו מצויין בבית הכנסת שחרית וערבית <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;100&nbsp;</b> (דאמרינן במס' ברכות: כיון שבא הקב"ה בבית הכנסת ולא מצא שם עשרה, מיד הוא כועס וכו') - <b style='font-size:20px; color:black;'>נדון ככפר,</b> וקורין ביום הכניסה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;101&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;100.&nbsp;</b> כך כתב רש"י. והר"ן כתב דאין צורך בכך, אלא, כל שיש בעיר עשרה בני אדם, משכימין ומעריבין להיות מצויין בשעת תפילה בבית הכנסת - די בכך. ובשו"ת הרא"ש (כלל ד' סי' י"ט) כתב, דטעם תקנת עשרה בטלנין הוא, משום דכשאין תשעה בבית הכנסת המכוונין לברכת שליח ציבור - קרוב הדבר, דהוי ברכה לבטלה. ולכן תקנו, שיהיו תמיד עשרה בטלנין בבית הכנסת, שיכוונו לשליח צבור מראש ועד סוף. ובירושלמי איתא בהאי לישנא: "עשרה בטלנין שבטלין ממלאכתן". וכתב בשו"ת פאר הדור להרמב"ם (סי' י'. וכן בשו"ת הרמב"ם סי' קכ"ג): "שצריך שיהיה באותו המקום עשרה בני אדם מופקדים לצרכי צבור, ואם יהיה דבר מצוה או דבר נצרך לציבור - אז יבטלו ממלאכתן, ויבואו לבית הכנסת. ולזה אמרו: בטלנים ממלאכתן, ולא אמרו: עשרה בטלנין, שאין להם מלאכה".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;101.&nbsp;</b> וכתבו התוס', דמיירי דווקא בסתם כרכים, אבל במוקפין חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אין בהם עשרה בטלנים - קורין בט"ו, עיי"ש. אבל דעת הרמב"ן, דאם אין בו י' בטלנין - דינו כעיר לקרות בי"ד. ואם רצו - מקדימין ליום הכניסה (ודעת הרשב"א והריטב"א, דאם רצו מקדימין ליום הכניסה, ואם לאו - קורין בט"ו. ועיי' בר"ן שהאריך בזה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא משמע לן?</b> הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא</b> לה לקמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איזו היא עיר גדולה</b> לענין מקרא מגילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שיש בה עשרה בטלנין. פחות מכאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה</b> נחשב <b style='font-size:20px; color:black;'>כפר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כרך איצטריך ליה</b> לאשמועינן, דמקום שווקים הוא, ומתקבצין לשם ממקומות הרבה. ואשמועינן רבי יהושע בן לוי, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דמיקלעי ליה</b> בטלנים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעלמא,</b> מכל מקום בעינן שיהו בה בטלנים קבועים, דלמא לא משתכחי בטלנים מעלמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: כרך שחרב ולבסוף ישב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נדון ככרך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> האי דקאמר: "כרך <b style='font-size:20px; color:black;'>שחרב"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>חרבו חומותיו,</b> וכי בהא אמרינן דדווקא אם <b style='font-size:20px; color:black;'>ישב</b> לבסוף - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין,</b> נדון ככרך. <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ישב</b> לבסוף - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא,</b> ובטל ממנו דין כרך,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> דינא לאו הכי הוא, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי אליעזר בר יוסי אומר</b>: כתיב גבי בתי ערי חומה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשר לוא חומה".</b> משמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שאין לו</b> חומה <b style='font-size:20px; color:black;'>עכשיו, והיה לו קודם לכן,</b> חשיב בתי ערי חומה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;102&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;102.&nbsp;</b> הראשונים מבארים, דדרשינן הכי, משום דכתיב "לא", וקרינן "לו". להכי דרשינן דאין לו עכשיו, והיה לו קודם לכן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חזינן, דהך דאמר רבי יהושע בן לוי "כרך שחרב", לא מיירי בעניין שחרבו חומותיו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מאי חרב? שחרב מעשרה בטלנין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;103&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> דבהא אמרינן, דאם לבסוף נתישב שוב בעשרה בטלנין - נדון ככרך. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;103.&nbsp;</b> הקשה הריטב"א, הא כתבו התוס', דכרך המוקף מימות יב"נ, אעפ"י שאין בו עשרה בטלנין - נדון ככרך, וא"כ, מאי אכפת לן שחרב מעשרה בטלנין? ותירץ, דהשתא דאמרינן שחרב מי' בטלנין, הדרינן ממאי דאוקמינן לעיל דמיירי בכרך המוקף חומה כראוי.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0004_L2"></nowiki><nowiki name="דףBדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot