https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%91_%D7%90
פרשני:בבלי:כתובות קיב א - היסטוריית גרסאות
2026-04-28T00:06:27Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=142225&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T14:02:24Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98548:rev-142225:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=98548&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:25:57Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:25, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי זבת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חלב ודבש של כל ארץ ישראל ו</b>כשתצרף את כל המקומות שבהם ארץ ישראל זבת חלב ודבש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הויא</b>, יתקבל מקום גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו השטח ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מ"בי מיכסי" עד "אקרא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דתולבנקי</b>", שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ"ב פרסי אורכא</b>, באורך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ופותיא</b>, ורוחבו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שיתא פרסי</b>, שש פרסאות.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי זבת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חלב ודבש של כל ארץ ישראל ו</b>כשתצרף את כל המקומות שבהם ארץ ישראל זבת חלב ודבש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הויא</b>, יתקבל מקום גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו השטח ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מ"בי מיכסי" עד "אקרא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דתולבנקי</b>", שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ"ב פרסי אורכא</b>, באורך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ופותיא</b>, ורוחבו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שיתא פרסי</b>, שש פרסאות.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חלבו ורבי עוירא ורבי יוסי בר חנינא איקלעו</b> נזדמנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לההוא אתרא,</b> למקום אחד בארץ ישראל. <b style='font-size:20px; color:black;'>אייתו קמייהו</b> הביאו לפניהם <b style='font-size:20px; color:black;'>אפרסקא</b> אפרסק <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה</b> גודלו <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>שיעור גודלו של <b style='font-size:20px; color:black;'>אילפס</b> (כלי טיגון) של <b style='font-size:20px; color:black;'>כפר הינו</b>.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חלבו ורבי עוירא ורבי יוסי בר חנינא איקלעו</b> נזדמנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לההוא אתרא,</b> למקום אחד בארץ ישראל. <b style='font-size:20px; color:black;'>אייתו קמייהו</b> הביאו לפניהם <b style='font-size:20px; color:black;'>אפרסקא</b> אפרסק <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה</b> גודלו <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>שיעור גודלו של <b style='font-size:20px; color:black;'>אילפס</b> (כלי טיגון) של <b style='font-size:20px; color:black;'>כפר הינו</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואילפס</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>כפר הינו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה הוי</b> שיעורו? - <b style='font-size:20px; color:black;'>ה' סאין</b>.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואילפס</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>כפר הינו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה הוי</b> שיעורו? - <b style='font-size:20px; color:black;'>ה' סאין</b>.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94568:rev-98548:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=94568&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T07:31:37Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות קיב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי זבת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חלב ודבש של כל ארץ ישראל ו</b>כשתצרף את כל המקומות שבהם ארץ ישראל זבת חלב ודבש <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הויא</b>, יתקבל מקום גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו השטח ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מ"בי מיכסי" עד "אקרא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דתולבנקי</b>", שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ"ב פרסי אורכא</b>, באורך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ופותיא</b>, ורוחבו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שיתא פרסי</b>, שש פרסאות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חלבו ורבי עוירא ורבי יוסי בר חנינא איקלעו</b> נזדמנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לההוא אתרא,</b> למקום אחד בארץ ישראל. <b style='font-size:20px; color:black;'>אייתו קמייהו</b> הביאו לפניהם <b style='font-size:20px; color:black;'>אפרסקא</b> אפרסק <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה</b> גודלו <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>שיעור גודלו של <b style='font-size:20px; color:black;'>אילפס</b> (כלי טיגון) של <b style='font-size:20px; color:black;'>כפר הינו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואילפס</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>כפר הינו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה הוי</b> שיעורו? - <b style='font-size:20px; color:black;'>ה' סאין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אכלו</b> מהאפרסק <b style='font-size:20px; color:black;'>שליש, והפקירו</b> ממנו <b style='font-size:20px; color:black;'>שליש, ונתנו לפני בהמתן שליש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לשנה</b> הבאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>איקלע רבי אלעזר להתם</b>, לאותו מקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואייתו לקמיה</b> אפרסק מאותו המקום. אלא שהפעם היה האפרסק קטן, עד ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נקטו בידיה</b>, שיכול היה לאוחזו בידו האחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b>, קרא רבי אלעזר על אנשי המקום ההוא, שהתקטנו פירותיו בצורה שכזאת, את דברי הכתוב בספר תהלים (פרק קז): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ארץ פרי</b> תהפוך <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>מלחה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מרעת יושבי בה!</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע בן לוי איקלע ל</b>מקום בארץ ישראל הנקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"גבלא</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>חזנהו</b>, וראה שם בין הגפנים <b style='font-size:20px; color:black;'>להנהו קטופי</b>, לאשכולות גדולות של ענבים <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוו קיימי כי עיגלי,</b> שמרוב גודלן הן נראו כעגלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>, תמה רבי יהושע בן לוי: וכי יש <b style='font-size:20px; color:black;'>עגלים בין הגפנים!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה: קטופי נינהו,</b> אשכולות ענבים הן ולא עגלים! פנה רבי יהושע בן לוי לארץ, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> לה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ארץ, ארץ! הכניסי פירותייך! למי את מוציאה פירותייך?</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לערביים הללו, שעמדו עלינו בחטאתינו!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>סוף ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שנה, איקלע</b> הזדמן <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייא להתם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חזנהו</b>, ראה את אשכולות הענבים <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוו קיימי</b> גדולות <b style='font-size:20px; color:black;'>כעיזי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>: וכי יש <b style='font-size:20px; color:black;'>עזים בין הגפנים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה</b> תושבי המקום: <b style='font-size:20px; color:black;'>זיל,</b> לך מכאן, כדי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעביד לן כי חברך</b>, שלא תעשה לנו כרבי יהושע בן לוי חברך, שפנה אל הארץ שלא תוציא אותם גדולים כל כך, ולכן הם קטנו משיעור של עגלים לשיעור של עיזים, ואין אנו רוצים שהם יתקטנו יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: בברכותיה של ארץ ישראל</b>, בשנה מבורכת - שדה בגודל <b style='font-size:20px; color:black;'>בית סאה עושה</b> תבואה בשיעור של <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשת ריבוא כורין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וראיה לדבר, מצוען, שהיא המקום המבורך ביותר במצרים, וממנה אתה למד לתנובתה פירותיה של ארץ ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בישיבתה של צוען</b> (בזמן שהיא היתה מיושבת) - שדה של <b style='font-size:20px; color:black;'>בית סאה</b>, היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה</b> תבואה של <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעים כורין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה שכך היתה עושה שדה של בית סאה בצוען, מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי מאיר: אני ראיתי בבקעת בית שאן</b> (שאינה מארץ ישראל) <b style='font-size:20px; color:black;'>בית סאה עושה שבעים כורין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם בבית שאן כך - כל שכן בצוען!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לך</b> ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>מעולה</b> בתנובת הפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ארצות</b> (חוץ מארץ ישראל) <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מארץ מצרים</b>. וכמו <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בתיאור השבח של איזור סדום (ככר הירדן), לפני הפיכתו, שהיה ארץ אשר (בראשית יג) "כולה משקה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כגן ה'</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כארץ מצרים</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לך מעולה בכל ארץ מצרים יותר מ</b>העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>צוען, דהוו מרבו בה</b> שהיתה עיר מושב של ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מלכים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (ישעיהו ל): <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי היו בצוען שריו</b>", שהיו שרי ישראל יוצאים בשליחות לצוען, להפגש שם עם מלך מצרים, במקום מושבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לך</b> אדמת <b style='font-size:20px; color:black;'>טרשים</b> (שאינה טובה לגדל בה תבואה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל ארץ ישראל יותר מחברון, דהוו קברי בה שיכבי,</b> שהיו קוברים בה מתים היות והיא לא היתה ראויה לעיבוד השדות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו הכי</b>, העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>חברון</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>"מבונה</b>", מניבה פירות, בשיעור מרובה - <b style='font-size:20px; color:black;'>על אחת משבעה</b> (פי שבעה) מאשר התנובה של השדה <b style='font-size:20px; color:black;'>בצוען</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (במדבר יג): <b style='font-size:20px; color:black;'>"וחברון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, מהו ביאור המילה <b style='font-size:20px; color:black;'>"נבנתה</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b>, אם נאמר, שחברון <b style='font-size:20px; color:black;'>נבנתה ממש</b> שבע שנים לפני שנבנתה מצרים - אי אפשר לומר כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי האם <b style='font-size:20px; color:black;'>אפשר</b> הדבר שיהא <b style='font-size:20px; color:black;'>אדם</b> (חם, בן נח) <b style='font-size:20px; color:black;'>בונה בית לבנו קטן</b> (לכנען, שחברון נמצאה בארצו), <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם שיבנה</b> בית <b style='font-size:20px; color:black;'>לבנו גדול</b> (מצרים, שהוא גדול מכנען)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (בראשית י): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ובני חם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כוש, ומצרים, ופוט, וכנען</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, בהכרח, כונת הכתוב היא לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>חברון <b style='font-size:20px; color:black;'>"מבונה</b>", נותנת תנובת פירות משדותיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>על אחת משבעה</b> (פי שבעה) מתנובת השדה <b style='font-size:20px; color:black;'>בצוען.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שמצינו שבבית שאן (שאינה מארץ ישראל) נתנה שדה אחת של בית סאה שבעים כורים, בהכרח שגם בצוען, שהיתה הארץ המניבה ביותר (חוץ מארץ ישראל), גם היא נתנה תנובת פירות של שבעים כורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. והיות ושדה בחברון נותנת פי שבעה מצוען, נמצא ששדה של בית סאה בחברון נותנת ארבע מאות ותשעים כורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שהשדה נותנת ארבע מאות ותשעים כורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אדמת <b style='font-size:20px; color:black;'>טרשים</b> כמו חברון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל שלא ב</b>אדמת <b style='font-size:20px; color:black;'>טרשים</b> - יש להוסיף על תנובתה, והרי היא נותנת לפחות <b style='font-size:20px; color:black;'>חמש מאה</b> כורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שנותנת חמש מאות כורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בברכותיה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בברכותיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (בראשית כו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויזרע יצחק בארץ ההיא</b>, וימצא בשנה ההיא מאה שערים". והיינו, פי מאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחמש מאות כפול מאה הם חמש ריבוא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, אמר רבי יוסי: סאה ביהודה היתה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה חמש</b> מיני <b style='font-size:20px; color:black;'>סאין</b> של חמש מינים: <b style='font-size:20px; color:black;'>סאה קמח, סאה סלת, סאה סובין, סאה מורסין, וסאה קיבוריא</b> (עיין החילוקים ברש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא: יאה משבחיתו בה בארעכון</b>, יפה מה שאתם מספרים בשבח ארצכם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בית סאה אחת הניח לי אבא</b> בארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנה משח,</b> שמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנה חמר,</b> יין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנה עיבור</b>, מזון, <b style='font-size:20px; color:black;'> ממנה קיטניות, ממנה רועות מקנתי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא בר אמוראה</b>, אחד מבני העם האמורי, <b style='font-size:20px; color:black;'>לבר ארעא דישראל</b>, לאחד מבני ישראל, בעומדם על השפה המזרחית של נהר הירדן, לפני שנכנס הישראלי לארץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האי תאלתא</b>, דקל זה <b style='font-size:20px; color:black;'>דקיימא אגודא דירדנא,</b> העומד על שפת הירדן, מעבר הנהר, בארץ ישראל - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה גדריתו מינה?</b> כמה כורים של תמרים הינכם קוטפים ממנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: שיתין</b> ששים <b style='font-size:20px; color:black;'>כורי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אכתי לא עייליתו בה</b>, עדיין לא עלית בה, וכבר <b style='font-size:20px; color:black;'>אחריבתוה!</b> החרבת אותה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן</b>, האמוראים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאה ועשרים כורי הוה גזרינן</b> (גדרינן) <b style='font-size:20px; color:black;'>מינה</b>, ואילו עתה מתכוון לקטוף ממנה ששים כורים בלבד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אנא נמי, מחד גיסא</b> מצד אחד בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמינא לך</b> שיש בו ששים כורים, אבל משני הצדדים אקטוף ממנו מאה ועשרים כורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא, מאי</b> מהו ביאור הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (ירמיהו ג): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואתן לך ארץ חמדה, נחלת צבי</b>"? <b style='font-size:20px; color:black;'>למה ארץ ישראל נמשלה לצבי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לומר לך: מה צבי זה</b>, אחרי שמפשיטים ממנו את עורו הוא מתכווץ, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אין עורו מחזיק</b> עוד את <b style='font-size:20px; color:black;'>בשרו</b>, אם ינסו להכניס את בשר הצבי חזרה לעורו המופשט - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף ארץ ישראל, אינה מחזקת פירותיה.</b> שעושה פירות מרובים עד כדי כך שאם קוטפים אותם מהאילנות אין די מקום להצניע את הפירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר: מה צבי זה, קל</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל החיות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף ארץ ישראל, קלה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל הארצות לבשל את פירותיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי מה צבי זה קל ואין בשרו שמן, אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "זבת חלב ודבש</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שפירותיה <b style='font-size:20px; color:black;'>שמנים מחלב, ומתוקים</b> יותר <b style='font-size:20px; color:black;'>מדבש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר כי הוה סליק</b> כאשר היה עולה <b style='font-size:20px; color:black;'>לארץ ישראל, אמר: פלטי לי מחדא!</b> נצלתי עתה מן אחת משלשת הקללות האמורות בתורה, וכפי שיבואר להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי סמכוהו</b> בסמיכת חכמים לדון, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: פלטי לי מתרתי!</b> נצלתי משתי קללות מתוך השלש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אותבוהו</b> כשהושיבוהו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"סוד העיבור</b>" (של חדשי השנה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: פלטי לי מתלת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את שלשת הקללות שניצל מהן רבי אלעזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (יחזקאל יג): <b style='font-size:20px; color:black;'>"והיתה ידי אל הנביאים, החוזים שוא" וגו</b>מר</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"בסוד עמי לא יהיו</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה סוד עיבור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ובכתב בית ישראל לא יכתבו</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה סמיכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואל אדמת ישראל לא יבואו</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמשמעו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זירא, כי הוה סליק</b> כשעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>לארץ ישראל</b> מבבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אשכח מברא</b>, לא מצא גשר <b style='font-size:20px; color:black;'>למעבר</b> לעבור עליו את הנהר במקום שרצה לעבור בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נקט</b> רבי זירא <b style='font-size:20px; color:black;'>במצרא, וקעבר</b> עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלא היה במקום ההוא גשר, אלא בול עץ צר שהיה מונח לרוחב הנהר, והיה מתוח מעליו חבל, והעובר על העץ היה צריך לאחוז בידו בחבל שמעליו כדי שלא יחליק למים. וכך עשה רבי זירא, שאחז ("נקט") בידו בחבל שמעליו, וכך הוא עבר את הנהר על גבי בול העץ הצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ההוא צדוקי</b> לרבי זירא בראותו נחפז לעבור באופן שכזה את הנהר ואינו הולך עד מקום שיש בו גשר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עמא פזיזא</b> עם פזיז (בהול) אתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקדמיתו פומייכו לאודנייכו,</b> שמיהרתם והקדמתם להסכים לקבל את התורה בפיכם, באומרכם "נעשה ונשמע", לפני ששמעתם באזנכם מה היא התורה שאתם מקבלים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אכתי בפזיזותייכו קיימיתו!</b> עדיין נוהגים אתם בבהילות (חפזון ובפזיזות), וכמו שעשה רבי זירא, שמיהר לעבור את הנהר על מעבר כה צר, ולא המתין להגיע למקום שיש בו גשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי זירא: מה שמיהרתי לעשות כך הוא משום שאיני בטוח שאזכה להגיע לארץ ישראל, ולכן אני בהול לעבור לשם ולא להתעכב. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>דוכתא</b>, ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>דמשה ואהרן לא זכו</b> להכנס <b style='font-size:20px; color:black;'>לה, אנא</b>, רבי זירא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי יימר</b> מי יאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>דזכינא</b> להכנס <b style='font-size:20px; color:black;'>לה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא כמה מעשים המראים את גודל חיבת ארץ ישראל שהיתה לתלמידי החכמים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבא</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מנשק כיפי</b> סלעים <b style='font-size:20px; color:black;'>דעכו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חנינא</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקן מתקליה.</b> היה מיישר את הדרכים כדי שלא יתקלו בהם אנשים ויבואו להוציא שם רע על דרכיה של ארץ ישראל.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0226_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקיבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>
Micropedia bot