https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%94_%D7%91 2026-04-12T06:10:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%94_%D7%91&diff=142192&oldid=prev 2020-09-09T13:58:22Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:58, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94538:rev-142192:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%94_%D7%91&diff=94538&oldid=prev 2015-07-01T07:30:38Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|כתובות צה ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא מעשים בכל יום&lt;/b&gt; הם, שכך פוסקים החכמים: אישתדוף בני חרי, חוזר וטורף מן המשועבדים!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שכך היה מעשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דההוא גברא דמישכן ליה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרדיסא&lt;/b&gt; (כרם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחבריה לעשר שנין&lt;/b&gt; (משכן את כרמו למלוה לעשר שנים), שיאכלנה המלוה עשר שנים ותחזור לבעלים בלא מעות - &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכך כותב הלוה למלוה: &quot;במישלם שניא אילין, תיפוק ארעא דא בלא כסף&quot;, והיא נקראת &quot;משכנתא דסורא&quot;. וראה מה שקילס הריטב&quot;א את דברי רש&quot;י כאן שפירש במשכנתא כגון זו&lt;b&gt;; וראה רש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;י&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בבבא מציעא קט ב בד&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ה ההוא גברא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;דמשכין פרדיסא לחבריה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקש&lt;/b&gt; (הזקין הכרם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחמש שנין&lt;/b&gt;, שאחר חמש שנים שוב לא היה מוציא פירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואתא לקמייהו דרבנן&lt;/b&gt; (בא המלוה לפני חכמים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתבו ליה&lt;/b&gt; למלוה מקבל המשכנתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טירפא&lt;/b&gt; על שדות שמכר הלווה ללקוחות אחרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שגובין מן הלקוחות אחר שנתקלקלה הקרקע שהיתה ביד הלווה בשעה שקנו הלקוחות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשוטו כוונת הגמרא היא, שהיות וקש לחמש שנין חזר המלוה לגבות את חובו, ובא לטרוף מן הלקוחות שקנו אחר ההלואה, וראיית הגמרא היא, כיון שבשעה שקנו את הקרקע, הרי היתה קרקע זו - שמשכנה אחר כך לבעל חובו - בת חורין, אלא שאישתדוף. אבל המאירי פירש: שמשכן לו &quot;באחריות, שאם תזדקן בינתיים שלא ליתן פירות, יהו נכסיו משועבדין לו, ומכר אחר כן (היינו אחר תחילת המשכנתא) את נכסיו עד שלא נזדקן הכרם, ואחר כך נזדקן, הרי זה חוזר על המשועבדים, ואע &quot;פ שבשעה שלקחו לא נזדקן, מכל מקום הרי הוא כאישתדוף בני חרי, וראה רש&quot;י במהדורא קמא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אין משם ראיה, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם נמי&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינהו&lt;/b&gt; הלקוחות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דאפסידו אנפשייהו&lt;/b&gt; (הפסידו את עצמם) - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון &quot;נמי&quot; אינו מיושב כל כך, שהרי סברת הגמרא כאן היא בהיפך סברת הגמרא לעיל, כי לעיל אמרה הגמרא מחמת סברא שהפסיד המלוה בידים, שלכן אינו גובה מן המשועבדים אף שבעלמא יכול הוא לגבות מן המשועבדים, ואילו כאן אומרת הגמרא סברא, שהלקוחות הפסידו אנפשייהו ולכן גובים מהם את המשועבדים, ואף על פי שבעלמא אין גובים מן המשועבדים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דהוו ידעי&lt;/b&gt;, כי היות וידעו הלקוחות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפרדיסא עביד דקיש&lt;/b&gt; (שמצוי הוא שכרם מזדקן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא איבעי להו למיזבן&lt;/b&gt; (לא היו הם צריכים לקנות קרקע מן הלוה), ולכן גובים מהם, אבל סתם לקוחות שהעלו בדעתם אפשרות שישתדפו בני החורין, יש לומר שאף הם בכלל תקנת חכמים שלא ייפרעו מהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלכתא: אישתדוף בני חרי, טרפא ממשעבדי!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הר&quot;ן: דדוקא נשתדפו, אבל אם גזל אנס את הנכסים בני החורין, אין הוא גובה ממשועבדים, &quot;מפני שעשויין הן בעלי זרוע ליפול, וסוף שיגבה חובו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הנותן את נכסיו לאשה, ואומר לה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נכסי&lt;/b&gt; נתונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליך&lt;/b&gt; במתנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחריך לפלוני&lt;/b&gt;&quot;, כלומר: לכשתמותי לא יירשוך יורשיך, אלא יהיו הנכסים לאחר שהוא נוקב בשמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועמדה&lt;/b&gt; אותה אשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וניסת&lt;/b&gt;, ומתה, הרי הבעל יורשה ולא אותו פלוני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל&lt;/b&gt; היורש את אשתו בגדר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לוקח&lt;/b&gt;&quot; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוי&lt;/b&gt;, הבעל חשוב שקנה בנכסי אשתו זכות לירש את נכסי אשתו לאחר מיתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לאחריך במקום בעל כלום&lt;/b&gt;, שהרי זה כאילו מכרה האשה את נכסיה לאחר, שאין לאותו פלוני הבא אחריה כלום בנכסים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן&lt;/b&gt;, כדעת מי אמר אביי שאם אכן מכרה האשה את הנכסים לאחר שוב אין ל&quot;אחריך&quot; בנכסים כלום? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי האי תנא&lt;/b&gt;, היינו כרבן שמעון בן גמליאל הסובר כן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האומר לחבירו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכסי&lt;/b&gt; נתונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליך&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במתנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחריך לפלוני&lt;/b&gt;, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירד הראשון ומכר&lt;/b&gt; את הנכסים לאחר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך לומר: &quot;נכסי לך&quot;, וכן הוא בבבא בתרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השני&lt;/b&gt; - הוא אותו פלוני שזכה בנכסים אחרי מות הראשון - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוציא מיד הלקוחות&lt;/b&gt; כשימות הראשון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לשני אלא מה ששייר ראשון&lt;/b&gt;, והיות ומכר הראשון את הנכסים ולא שייר כלום, הרי שאין לאחריך כלום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואביי כרבן שמעון בן גמליאל!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי אמר אביי הכי&lt;/b&gt; &quot;נכסי ליך ואחריך לפלוני ועמדה וניסת, הבעל מוציא מיד הלקוחות&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר אביי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזהו &quot;רשע ערום&lt;/b&gt;&quot;? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שמתעבר על ריב לא לו ומבטל מחשבת הנותן, שאמר נכסי לך וןאחריך לפלוני, וברצונו לא היה מוכר ראשון לאחרים להפסיד את &quot;אחריך&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ערום: דמכל מקום מצליח הוא ומה שעשה עשוי, רשב&quot;ם בבא בתרא קעד ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה המשיא עצה למכור בנכסים&lt;/b&gt;, כלומר: הנותן עצה למי שאמרו לו: &quot;נכסי לך ואחריך לפלוני&quot;: שימכור את הנכסים שקיבל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבן שמעון בן גמליאל&lt;/b&gt; הסובר: שאם מכר הראשון אין לאחריך כלום, שאין לשני אלא מה ששייר ראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שאין לעשות כן!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי קאמר&lt;/b&gt; אביי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תינשא&lt;/b&gt;&quot; דמשמע לכתחילה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נשאת&quot; קאמר&lt;/b&gt; דמשמע בדיעבד, ואכן לכתחילה אין לעשות כן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה בריטב&quot;א שביאר, מה היתה סברת המקשה שהקשה, שהרי התירוץ פשוט הוא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר אביי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האומר לאשה נשואה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נכסי&lt;/b&gt; נתונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליך&lt;/b&gt; במתנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחריך לפלוני&quot; ומכרה&lt;/b&gt; האשה את נכסיה לאחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומתה&lt;/b&gt;, כיון שכבר היתה נשואה בשעה שאמר הנותן כן, ודאי כוונתו היא: &quot;אחריך&quot; הוא שיקנה, אבל הבעל לא יירש; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכן: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן מבארת הגמרא בהמשך הסוגיא את ההבדל בין דינו השני של אביי לדינו הראשון של אביי. וביאר הר&quot;ן: שאם לא נתכוין לכך, מאי קאמר לה &quot;ואחריך&quot; כיון שהוא יודע שיש לה בעל. וביאר הריטב&quot;א את גדר הדברים, שהרי זה כאילו אמר לאשה: הרי אני נותן לך נכסים על מנת שאין לבעליך רשות בהן, שתנאו קיים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבעל&lt;/b&gt; שהוא היורש שלה ודין &quot;לוקח&quot; לו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוציא מיד הלקוחות&lt;/b&gt; (היינו מן הלוקח) היות והבעל &quot;לקח&quot; קודם בשעת הנישואין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&quot;אחריך&lt;/b&gt;&quot; מוציא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיד בעל&lt;/b&gt; שהרי זה כאילו אמר הנותן &quot;אחריך ליקני בעל לא ליקני&quot;, אבל מן הלקוחות לא היה יכול להוציא זה ש&quot;אחריך&quot;, וכרבן שמעון בן גמליאל שאין לשני אלא מה ששייר ראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;חוזר ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקח&lt;/b&gt; ומוציא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיד &quot;אחריך&lt;/b&gt;&quot;, ומשום שביחס ל&quot;אחריך&quot; מכירתו של הראשון מכירה היא כרבן שמעון בן גמליאל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומוקמינן לה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לנכסים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידא דלוקח&lt;/b&gt;, ושוב אין הבעל יכול להוציא ממנו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בספרים שלנו &quot;&lt;b&gt;לכולהו&lt;/b&gt;&quot;, וברש&quot;י &quot;&lt;b&gt;לה&lt;/b&gt;&quot;, ובר&quot;ן &quot;&lt;b&gt;להו&lt;/b&gt;&quot;, וגירסת הר&quot;ן ברורה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א בשם הר&quot;ש משאנץ, שאין בית הדין עושה את כל זה, אלא כיון שסוף דבר שיעמדו הנכסים ביד הלוקח שוב לכתחילה אין מוציאין ממנו כי &quot;אפוכי מטראתא למה לי&quot;, וחלק בזה על דברי התוספות, וראה דברי התוספות ודברי הריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא על דין זה ממשנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא מהא דתנן&lt;/b&gt; במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וחוזרות חלילה, עד שיעשו פשרה ביניהן&lt;/b&gt;&quot;, ואף כאן היה לנו לומר שיחזרו חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר: הרי למדנו ממשנתנו, שבכל מקום שהענין מסתובב בלי סוף, אין עוצרים את הגלגל, אלא נותנים להם שיעשו פשרה ביניהם, ואילו כאן מבואר, כי מאחר שהענין חוזר על עצמו, מעמידים את הקרקע ביד הלוקח. דארבא בעיקולי הוה קיימא שמקח טעות הוא, הרי מקרה כעין זה לא שכיח, אלא ודאי שעיקר הטעם הוא משום &quot;זבין ולא איצטריכו ליה זוזי&quot; וכל כגון דא שכיח הוא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt; במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אית להו פסידא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכולהו&lt;/b&gt;, כלומר: כיצד שתעשה ייפסד מאן דהוא, או אחת מהנשים שלא תקבל את כתובתה, או הלוקח שקנה והוציא את מעותיו, ולכן עד שלא יעשו פשרה ביניהם יחזור הדבר עד בלי סוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; בדברי אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקח הוא דאית ליה פסידא&lt;/b&gt; (ללוקח שהוציא מעות בלבד יש הפסד) אם לא נעמיד את הנכסים בידו, אבל לאשה וזה שלאחריה שבמתנה קיבלו, וכן הבעל שהוא יורש בחינם, הרי אין להם הפסד, ולכן יהיו הנכסים ביד הלוקח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזל רפרם&lt;/b&gt;, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לשמעתא קמיה דרב אשי&lt;/b&gt; (הלך רפרם ואמר את דברי אביי האחרונים לפני רב אשי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמה רפרם על דברי אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אמר אביי הכי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר אביי&lt;/b&gt; בשמועתו הראשונה לעיל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נכסי ליך ואחריך לפלוני&lt;/b&gt;&quot; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמדה&lt;/b&gt; האשה המקבלת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וניסת, בעל לוקח הוי, ואין לאחריך במקום בעל כלום&lt;/b&gt;, כלומר: שאינו מוציא מיד הבעל; ואילו כאן אמר אביי ש&quot;אחריך&quot; מוציא מיד הבעל!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב אשי לרפרם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt; - בדברי אביי הראשונים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר לה&lt;/b&gt; הנותן לאשה &quot;נכסי ליך ואחריך לפלוני&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהיא&lt;/b&gt; עדיין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פנויה&lt;/b&gt;, ואין כוונתו להפקיע את זכותו של הבעל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; - בדברי אביי השניים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר לה&lt;/b&gt; הנותן לאשה &quot;נכסי ליך ואחריך לפלוני&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהיא&lt;/b&gt; כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשואה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי בהכרח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קאמר לה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אחריך&lt;/b&gt;&quot; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליקני&lt;/b&gt;, אבל ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל לא ליקני&lt;/b&gt;, שהרי יודע הוא שיש לה בעל, ואם לא שלכך נתכוין למה אמר &quot;אחריך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן בעל חוב&lt;/b&gt;, וכן אשה בעלת חוב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; בברייתא לפרש את משנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;וכן בעל חוב&quot; היינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן בעל חוב ושני לקוחות&lt;/b&gt; חוזרים חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: שמעון שהיה חייב לראובן מנה, והיו לו שתי שדות כל אחת שוה חמשים זוז, והלך שמעון ומכר את שתי שדותיו ללוי ויששכר בזה אחר זה, והמלוה כתב ליששכר &quot;דין ודברים אין לי עמך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי המלוה בעל החוב נוטל את מחצית חובו מלוי, וחוזר לוי וגובה את הקרקע מיששכר, ושוב חוזר המלוה וגובה אף את קרקע זו מלוי שהרי עדיין חייב לו הלוה חמשים זוז, ושוב חוזר יששכר ומוציא מיד בעל החוב שהרי כתב לו &quot;דין ודברים אין לי בנכסיך&quot;, ושוב חוזר לוי וגובה מיששכר, וחוזרים חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;וכן אשה בעלת חוב&quot; היינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן אשה בעלת חוב, ושני לקוחות&lt;/b&gt;, כלומר: אותו אופן באשה שהיה חייב לה בעלה את חוב כתובתה ומכר הוא את שדותיו לשני בני אדם, ככל אשר נתבאר לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הדרן עלך מי שהיה נשוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדרי זביני!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות שלפירושם ב&quot;אי הכי&quot; לעיל, ניחא פסק הגמרא, כיון שלא נדחית הראיה מרב נחמן שהדרי זביני, מה שאין כן לשיטת רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנה&lt;/b&gt; מוכרת לכתובתה ולמזונותיה ואפילו שלא בבית דין מומחין, ולכן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שהיתה אלמנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן האירוסין&lt;/b&gt; שאין לה מזונות אלא כתובה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שהיתה אלמנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הנשואין&lt;/b&gt; שהיא זכאית הן למזונות והן לכתובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוכרת&lt;/b&gt; מקרקעות שירשו היתומים מבעלה לכתובתה ולמזונותיה אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא בבית דין&lt;/b&gt; מומחין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר&lt;/b&gt;: אלמנה אינה מוכרת שלא בבית דין אלא למזונות, היות ואי אפשר לה להיות יושבת ומתענה עד שיזדקק לה בית הדין, אבל לא לכתובה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכן: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרי&quot;ף על פי הגמרא בבבא מציעא לב א, שאין כוונת המשנה לאפוקי אלא בית דין מומחין, אבל צריכה בית דין של הדיוטות הבקיאים בשומא. וביאר הר&quot;ן: אין פירוש &quot;הדיוטות&quot; בכאן כמו שמתפרש בכל מקום, שבכל מקום מתפרש הדיוטות חד דגמיר וסביר ושנים דמסברי להו וסברי, וכאן אי אפשר לפרש כן, שאם כן פשיטא שאין צורך ליותר מכך, שהרי בכל דיני ממונות די בבית דין כזה, אלא שכאן פירוש &quot;מומחין&quot; הוא כמו &quot;הדיוטות&quot; בעלמא, ו&quot;הדיוטות&quot; כאן מתפרש הדיוטים גמורים ורק בקיאים בשומא. וכתב הריטב&quot;א, שלא תמכור עד שתלך לבית דין מומחין ותשבע ליתומים שלא נתקבלה מכתובתה כלום, ואחר כך נותן לה בית הדין רשות ללכת ולמכור מנכסי היתומים בבית דין של הדיוטות הבקיאים בשומא.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; והמאירי כתב חילוק אחר, שהכתובה נגבית בפעם אחת, ואין כאן טורח, מה שאין כן למזונות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם היתה אלמנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הנשואין&lt;/b&gt; - שהיא מוכרת למזונות - הרי זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוכרת שלא בבית דין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם היתה אלמנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין, מפני ש&lt;/b&gt;האלמנה מן הארוסין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לה מזונות, וכל שאין לה מזונות&lt;/b&gt; - אלא לכתובה היא מוכרת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תמכור אלא בבית דין&lt;/b&gt; מומחין כשאר בעלי חובות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה ב&quot;פני יהושע&quot;: משמע מפירוש רש&quot;י, שעיקר מחלוקתם של רבי שמעון ורבנן היא, שלרבנן מוכרת שלא בבית דין בין לכתובה ובין למזונות, ולרבי שמעון דוקא למזונות מוכרת שלא בבית דין, ולא לכתובה. ולפי זה לשון המשנה תמוה, לשם מה כל הכללות והפרטות שבמשנה, היה לו לשנות בלשון קצרה: אלמנה מוכרת בין לכתובה ובין למזונות שלא בבית דין דברי חכמים, ורבי שמעון אומר, אינה מוכרת אלא למזונות! ? וכן הקשה הריטב&quot;א (נדפס בתחילת הפרק) על פירושו של רש&quot;י. ולכן פירש הריטב&quot;א, שלדעת רבי שמעון, אלמנה מן הנשואין מוכרת אפילו לכתובתה שלא בבית דין, כי כל שיש לה מזונות טוב הוא ליתומים שתמכור לכתובתה ואפילו שלא בבית דין כדי שתפסיד את מזונותיה, שהמוכרת לכתובה הרי היא מפסידה את מזונותיה, וכמבואר בעמוד ב ולפי שיטתם לשון המשנה מדוקדק&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; (וכן הביא ב&quot;פני יהושע&quot; בשם &quot;אחרים מפרשים&quot; בר&quot;ן, וראה מה שהקשה הר&quot;ן על שיטה זו ודחאה, ומה שכתב על זה ב&quot;פני יהושע&quot;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין מוכרת שלא בבית דין:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה על כך הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא מן הנישואין&lt;/b&gt; ניחא שהיא מוכרת שלא בבית דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום מזוני&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאי אפשר לה להיות יושבת ומתענה עד שיזדקק לה בית הדין. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ב&quot;פני יהושע&quot;, שלפי שיטת &quot;אחרים מפרשים&quot; שבר&quot;ן המובאת בהערה לעיל, ניחא לשון הגמרא שאמרה &quot;משום מזוני&quot; ולא &quot;למזוני&quot;, כי כל שיש לה מזונות, הרי היא מוכרת אפילו לכתובה שלא בבית דין. וכבר הרגיש בזה הר&quot;ן (המפרש כרש&quot;י), וכתב: &lt;b&gt;כלומר&lt;/b&gt;: משכחת לה שמוכרת שלא בבית דין למזונות, כדי שלא תהא יושבת ומתענה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0196_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBצזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot