https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2_%D7%90 פרשני:בבלי:כתובות ע א - היסטוריית גרסאות 2026-04-04T02:29:35Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2_%D7%90&diff=142141&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T13:52:05Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:52, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94484:rev-142141:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2_%D7%90&diff=94484&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:28:57Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|כתובות ע א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר&lt;/b&gt; במשנתנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היא! דאמר &quot;מצוה לקיים דברי המת&quot;.&lt;/b&gt; ולכן עלינו לחשוב תמיד מה היה רצון הנפטר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא, אמר מר עוקבא: הלכתא, בין שאמר &quot;תנו&lt;/b&gt; שקל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;, ובין שאמר &quot;אל תתנו&lt;/b&gt; אלא שקל&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt; נותנין להם כל צורכם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: מדוע כשאמר - &quot;אל תתנו להם אלא שקל&quot; נותנים להם כל צורכם? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קיימא לן הלכה כרבי מאיר, דאמר &quot;מצוה לקיים דברי המת&quot;,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;100&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והרי המת ציוה לתת להם רק שקל לשבוע ולא יותר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;!?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;100.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות, שגם אם ציוה בעודו בריא, ומת, מצוה לקיים דבריו. ברם, כל זה רק אם השליש את המעות ביד שליש. וכן אם מת הנותן בחיי המקבל. אבל בלאו כי אין מצוה לקיים דבריו. אך אם ציוה כשהיה שכיב מרע - בכל ענין יש לקיים דבריו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי&lt;/b&gt; שיש לנו להקפיד על מילוי דבריו, בצואתו אודות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מילי אחרניתא&lt;/b&gt; (בענינים אחרים בעלמא). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בהא,&lt;/b&gt; בענין מזונות בניו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מינח ניחא ליה&lt;/b&gt; לאביהם המת שיתנו להם כל צרכם. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא דאמר הכי&lt;/b&gt; (&quot;אל תתנו להם אלא שקל&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לזרוזינהו הוא דאתא.&lt;/b&gt; שלא יתעצלו בחיפוש אחר מזונותיהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן התם: הפעוטות, מקחן מקח וממכרן מכר במטלטלים.&lt;/b&gt; אבל בקרקעות לא, עד שיביא שתי שערות. ואם בא למכור נכסי אביו שנפלו לו בירושה, אינו יכול למוכרם עד שיהיה בן עשרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רפרם: לא שנו&lt;/b&gt; שיכולים הפעוטות למכור בעצמם את מטלטליהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שאין שם אפוטרופוס&lt;/b&gt; שאחראי למחייתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש שם אפוטרופוס, אין מקחן מקח ואין ממכרן מכר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי&lt;/b&gt; (מנין למד רפרם את דבריו)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדקתני&lt;/b&gt; במשנתנו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אין מעשה קטנה כלום&quot;.&lt;/b&gt; ועל כרחך משום שיש שם אפוטרופוס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא היכא דאיכא שליש שאני!&lt;/b&gt; כיון שפירש האב בפירוש מה יעשה השליש ברכוש, אין לנו לשנות מכך. אך באפוטרופוס שלא צווהו האב בפירוש מה יעשה ברכוש, דילמא יכולים הפעוטות למכור, שהרי אף האפוטרופוס ימכור לבסוף לצורך מזונותיהם, ואין זה שינוי מצות המת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן,&lt;/b&gt; שהטעם במשנה הוא משום שנצטוה השליש מה לעשות ברכוש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתני &quot;אבל בקטנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יעשה שליש מה שהושלש ביד ו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי,&lt;/b&gt; מדוע נקטה המשנה בלשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אין מעשה קטנה כלום&quot;?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו בעלמא,&lt;/b&gt; כל מקום שיש אפוטרופוס - אין מעשה קטנים כלום!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק מציאת האשה&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0007_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBשביעיB-Bהמדיר&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שביעי - המדיר&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0141_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פתיחהBלפרקBהמדירBאתBאשתו&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פתיחה לפרק המדיר את אשתו&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לעיל, במהלך המסכת, התבארו חיובי הבעל כלפי אשתו, ובהם חיובו לקיים מצות עונה, חיובו לזון את אשתו, ולהלבישה, וחיובים נוספים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כמו כן, התבאר, שהבעל המורד מלקיים את חיוביו כלפי אשתו, קנסוהו חכמים שיוסיף על כתובתה שלשה דינרים בכל שבוע, עד ששה חדשים. ואם עמד במרדו, יוציא ויתן כתובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך דוקא במורד, המתחמק מלקיים חיובו כלפי אשתו, התעסקו עמו חכמים, אולי יחזור ממרדו, ויקיימנה תחתיו. אך אם הוא אינו מתחמק, אלא מודיע במפורש - &quot;איני משמש עמה&quot;, או &quot;איני זן אותה&quot;, חייב הוא להוציאה מיד, וליתן לה כתובתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם הדיר את עצמו בנדר מהנאת תשמיש המיטה, הרי כיון שכעת אינו מורד מדעתו, אלא אסור לו לבעול אותה מחמת נדרו, נתנו לו חכמים קצבה: שבוע לבית שמאי, או שבועיים לבית הלל. ויתר מכן, יוציא, ויתן כתובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם לשיעור הקצבה - כיון שאף באשה רגילה תיתכן אפשרות שלא תבעל לו שבוע, כגון בנדה, או שבועיים, ביולדת, הרי אין כאן הפקעה גמורה של חיובי האישות שמחוייב לה הבעל. אך בבמקום שיש הפקעה גמורה של חיובי האישות, עליו להוציאה מיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו כן, לאו דוקא כשמונע ממנה דבר שהוא מחוייב לה, אלא אם אינו מאפשר לה לחיות כראוי, כגון שמונע ממנה תכשיטים, חייב הוא להוציאה מיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וגם במניעה זו, אם אינו מונע אותה מדעתו, אלא &quot;איסורא רמיא עליו&quot;, כגון שנדר נדר באופן שאינו מאפשר לה תכשיטים, נתנו לו חכמים קיצבה, באופן שלא תהיה הפקעה גמורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובנידון זה עסקינן בפרקין - כאשר מונע מאשתו את חיוביו כלפיה, או שמונע ממנה לחיות כראוי, על ידי נדר, מהי הקצבה שקצבו לו חכמים שיכול להשהותה תחתיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המדיר את אשתו מליהנות לו,&lt;/b&gt; היינו שאסר עליה באיסור נדר ליהנות מנכסיו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ואינו יכול לזונה - כיצד הוא יקיים את חיוב המזונות המוטל עליו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש - שהאומר לאשתו &quot;מדיר אני אותך מהנאתי&quot;, יש במשמעות הלשון גם שהדירה מתשמיש המיטה, אלא שלא חל הנדר לגבי תשמיש, כיון שהבעל משועבד לקיים חיוב עונה. והקשו עליו התוספות - אם כן, לפי תירוץ הגמרא לקמן, שמשנתינו עוסקת כשהדירה בעודה ארוסה, ולכן חל הנדר גם על המזונות שמשועבד לה, כיון שבשעה שנדר עדיין לא היה משועבד, אם כן מדוע לא יחול הנדר גם על תשמיש המיטה? הרי בשעה שנדר עדיין לא היה משועבד לתשמיש המיטה? ולכן בארו התוספות, שלשון &quot;להנות&quot; משמעה רק הנאת ממון ולא תשמיש המיטה. וליישב את שיטת רש&quot;י, כתב הגאון רבי עקיבא איגר, שיש לחלק בהדירה ועודה ארוסה בין תשמיש המיטה לחיוב מזונות. לפי שחיוב מזונות הוא חיוב המתחדש בשעת הנישואין, ועד שלא נשאה אין הוא מחויב כלל במזונות, ולכן חל הנדר בשעת האירוסין. מה שאין כן בחיוב תשמיש המיטה, כבר בשעת האירוסין חל עליו חיוב עונה לאחר הנישואין, כמו &quot;מהיום ולאחר שלשים יום&quot;, ולכן כבר כעת הוא משועבד לה, ואינו יכול להדירה ממנו. ובעצם דברי רש&quot;י, הקשה הרש&quot;ש - אם לשון &quot;ליהנות&quot; כוללת בתוכה גם חיוב עונה, אלא שאין הנדר יכול לחול על עונה, אם כן הרי הנדר הותר מקצתו, וקיימא לן במסכת נדרים ש&quot;נדר שהותר מקצתו הותר כולו&quot;, ואף לגבי ממונות יותר הנדר? ותירץ, על פי דברי ה&quot;שער המלך&quot; &lt;small&gt;(פרק יב הלכה י מהלכות נדרים)&lt;/small&gt; שדין &quot;נדר שהותר מקצתו הותר כולו&quot;, שייך רק אם הוא בעלים לנדור על הכל, אלא שיש סיבה צדדית להתיר חלק מן הנדר, כגון - אם ראה קבוצת אנשים ואמר &quot;קונם הנאת נכסי מהם&quot; ונמצאו אביו ואחיו בתוכם, אזי אומרים - כיון שודאי לא היתה כונתו להדיר את אביו מנכסיו, הרי מתוך שהותר הנדר לגבי אביו, הותר גם לגבי כולם, אך בנידון דידן, שאין בכחו כלל לנדור על תשמיש המיטה, לא שייך לומר &quot;נדר שהותר מקצתו הותר כולו&quot;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה בתוספות רע&quot;ק אייגר &lt;small&gt;(נדרים ריש פרק ה&#039;)&lt;/small&gt;, מדוע האשה אסורה ליהנות מנכסיו, אף אם חל הנדר, הלא במה שחייב הוא לה אינו נחשב כהנאה, כמו שאין הלוה יכול לאסור את הנאתו על המלוה, כיון שבמה שחייב לו אינו נחשב כהנאה? אלא יש לאמר, שמדובר כשאסר את הנאת נכסיו עליה, ולא את הנאת גופו, ובזה יכול לאוסרה. אך ברש&quot;י מבואר שמדובר כשאסר את הנאתו עליה, ולכן גם תשמיש המיטה בכלל הנאתו, ושוב הדרא קושיין לדוכתא, מדוע נאסרת ליהנות מנכסיו, הלא אין זו הנאה במה שמחוייב לה? וכן לדעת התוספות שאוסר את הנאת נכסיו עליה, יש לעיין מדוע צריך לזונה על ידי פרנס הלא אם יקנה נכסים חדשים יכולה ליהנות מהם, כיון שאינו יכול לאסור נכסים שעדיין לא באו לידו כיון שאין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם? ועיין באבני מילואים &lt;small&gt;(סימן ע&quot;ב סק&quot;ב)&lt;/small&gt; שהעמיד באופן שהדיר את גופו להנאת נכסים, שאז נאסרים גם הנכסים העתידים לבא לעולם. יעויין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שלשים יום&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יעמיד פרנס.&lt;/b&gt; היינו שליח שיפרנסה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובגמרא נחלקו האמוראים האם מדובר כשנדר מראש לשלשים יום בלבד, או דילמא, אף כשנדר לעולם ממתינים לו שלשים יום שמא ימצא פתח לנדרו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובגמרא יבואר כיצד התירו לו לזונה על ידי שליח, הלא השליח בא מכחו, והיא נהנית ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתר מיכן, יוציא&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויתן כתובה.&lt;/b&gt; והטעם - יבואר בגמרא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונחלקו הראשונים, האם כופים את הבעל להוציא, או רק כופים בדברים על ידי שמכריזים עליו שהוא עברין. ולעניין הלכה אין כופים מספק, כיון שגט המעושה שלא כדין (-דהיינו, גט שהוצא בכפייה שלא כדין) פסול. תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: בישראל,&lt;/b&gt; שאם יגרשנה יכול לחזור ולישאנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדש אחד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקיים. ושנים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוציא, ויתן כתובה.&lt;/b&gt; וכדעת תנא קמא. ובגמרא יבואר במה נחלקו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכהן&lt;/b&gt; שאינו יכול להחזיר את גרושתו, נתנו לו חכמים זמן מרובה, כדי שיוכל להתחרט בינתיים ולהפר את נדרו,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקיים, ו&lt;/b&gt;רק לאחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה&lt;/b&gt; חדשים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוציא ויתן כתובה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המדיר את אשתו, שלא תטעום אחד מכל הפירות&lt;/b&gt; (ויכול יכול לאסור עליה כל פירות שבעולם, על אף שאין אדם יכול לאסור את חברו בדבר שאינו שלו, בכגון שנדרה היא שלא לאכול אחד מכל הפירות, והוא קיים לה את נדרה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך הבאור לדעת שמואל הנזכרת לקמן &lt;small&gt;(עא א)&lt;/small&gt;, וההלכה כמותו. ולדעת רב הנזכרת שם - יש להעמיד באופן שאמר &quot;תאסר הנאת תשמישך עלי לעולם, אם תאכלי אחד מכל הפירות שבעולם&quot;, ואז אם תאכל אחד מכל הפירות מיד תאסר בתשמיש, ויהיה עליו לגרשה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן לדעת תנא קמא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוציא ויתן כתובה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, לאלתר. ואין לנו להמתין בזה שלשים יום, כיון שאם היא רוצה שיוציאנה, לא תבקש פתח לנדרה. ורק היכן שנדר הבעל יש לנו להמתין עד שימצא פתח לנדרו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם תאמר - מה תרויח על ידי שיוציאנה, הלא בין כה וכה תהא אסורה באכילת הפירות? ויש לומר - כגון שנדרה שלא תאכל אחד מכל הפירות בעודה תחתיו. &lt;small&gt;(תוספות לקמן עא א ד&quot;ה שנדרה בסופו)&lt;/small&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יתבאר יותר בעז&quot;ה בסוגיית הגמרא לקמן עא א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: בישראל,&lt;/b&gt; שיכול להחזירה אם תתגרש -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום אחד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקיים, שנים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוציא ויתן כת ובה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לדון בדברי רבי יהודה, שאמר &quot;בישראל, יום אחד יקיים&quot; האם כוונתו לחלוק על דברי תנא קמא שאמר &quot;יוציא לאלתר&quot;, וחידש רבי יהודה שמשהין אותו יום אחד, או דילמא כוונתו גם כן שיוציא לאלתר. ומדברי התוספות לקמן &lt;small&gt;(עא ב ד&quot;ה כגון)&lt;/small&gt; משמע, שנחלקו תנא קמא ורבי יהודה האם מגרש לאלתר או לאחר יום אחד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובכהן,&lt;/b&gt; שאין הוא יכול להחזיר גרושתו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנים, יקיים. שלשה, יוציא ויתן כתובה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין,&lt;/b&gt; וכגון שנדרה היא וקיים לה את נדרה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוציא&lt;/b&gt; לאלתר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt; ויתן כתובה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר: ב&lt;/b&gt;נשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עניות,&lt;/b&gt; יוציא ויתן כתובה, רק באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא נתן קצבה.&lt;/b&gt; היינו שנדרה שלא תתקשט לעולם, וקיים לה את נדרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בנשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעשירות,&lt;/b&gt; שדרכן להתקשט לעיתים מזומנות, די בכך שנדרה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשים יום,&lt;/b&gt; וקיים לה את נדרה, כדי לחייבו להוציאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במשנה מבואר, שאם הדירה מנכסיו חל הנדר, ואינו יכול לזונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכיון דמשועבד לה&lt;/b&gt; למזונות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי מצי מדיר לה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל כמיניה&lt;/b&gt; (כיצד יש בכוחו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמפקע לה לשיעבודה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה הרשב&quot;א - מדוע אינו יכול להדירה מנכסיו, הלא יכול לקיים את שיעבודו אליה על ידי פרנס? ויעויין שם במה שנדחק ליישב. והאחרונים תרצו - שכאשר זנה על ידי פרנס לא נחשב שמקיים את חיובו כלפיה, כיון שמחוייב לזונה בעצמו, ועל ידי פרנס, נחשב כאילו קיבלה מתנה מאחר, אלא עד שלשים יום תקנו שלכל הפחות יאכילנה על ידי פרנס, אבל אינו מקיים בכך את חיובו כלפיה. ולכן אין הנדר חל על הנכסים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הר&quot;ן העמיד את סוגייתנו לדעת הרמב&quot;ם, כמאן דאמר - &quot;אין קונמות מפקיעים מידי שיעבוד&quot;. אבל למאן דאמר &quot;קונמות מפקיעים מידי שיעבוד&quot;, לא קשיא היאך הוא מדירה, כיון שנדרו מפקיע מידי שיעבוד. ומכל מקום אם נדרה היא להפקיע את מעשי ידיה מבעלה לא יחול הנדר כיון ש&quot;אלמוה רבנן לשיעבודיה דבעל&quot;. והקשה עליו המשנה למלך - אם כן מדוע פסק הרמב&quot;ם שאם הדירה מתשמיש המיטה לא חל הנדר, משום שמשועבד לה, הלא לדידן &quot;קונמות מפקיעים מידי שיעבוד&quot;? וה&quot;פני יהושע&quot; כתב לתרץ - שהסיבה שקונמות מפקיעים מידי שיעבוד היא משום שיכול לסלק את השיעבוד בזוזי, ולכן הנדר חל על הנכסים, אבל בתשמיש, הרי גופו עצמו משועבד לה, ואינו יכול לסלקו באופן אחר, ולכן אין הנדר יכול להפקיע שיעבוד זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וה&lt;/b&gt;רי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt;: האשה שאמרה לבעלה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קונם שאיני עושה לפיך&quot;,&lt;/b&gt; כלומר - אסרה את מעשי ידיה על בעלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו צריך להפר&lt;/b&gt; את נדרה, כיון שאין הנדר חל בדבר שמשועבדת לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייקת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא, כיון דמשעבדא ליה&lt;/b&gt; למעשי ידיה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו כל כמינה דמפקע ליה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשיעבודיה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי,&lt;/b&gt; כשהדירה מנכסיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דמשועבד לה&lt;/b&gt; לזונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו כל כמיניה דמפקע לה לשיעבודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, מדוע חל הנדר, וחייב לזונה רק על ידי פרנס &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות הקשו - מדוע אין להעמיד את משנתינו באופן שאמר לה - &quot;יאסר הנאת תשמישך עלי אם אזונך&quot;, ואז אינו מתנה על מה שמשועבד לה? ותרצו - שאם כן לאחר שלשים יום תהנה מנכסיו, ויהא חייב לגרשה לאחר שבוע לדעת בית הלל או שבועיים לבית שמאי, כדין האומר לאשתו &quot;יאסר הנאת תשמישך עלי&quot;. ובמשנה נאמר שחייב לגרשה אחר שלשים יום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, מתוך שיכול לומר לה &quot;צאי מעשה ידיך במזונותיך&quot;,&lt;/b&gt; היינו קחי את מעשי ידיך השייכים לי במקום מזונותייך -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0142_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div> Micropedia bot