https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:כתובות עט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-28T01:48:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%91&diff=142160&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:54:25Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98532:rev-142160:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%91&diff=98532&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:25:26Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:25, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הגונב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;ולד בהמת מלוג</b> (אשה שהכניסה לבעלה בהמה כנכסי מלוג, והמליטה עגל, ונגנב אותו עגל, ותפסו את הגנב), <b style='font-size:20px; color:black;'> משלם תשלומי כפל לאשה.</b> וילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הגונב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;ולד בהמת מלוג</b> (אשה שהכניסה לבעלה בהמה כנכסי מלוג, והמליטה עגל, ונגנב אותו עגל, ותפסו את הגנב), <b style='font-size:20px; color:black;'> משלם תשלומי כפל לאשה.</b> וילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניחה הגמרא בפשטות - שאף העגל שייך לאשה, ולכן נוטלת את הכפל המגיע על העגל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> סבר רבי ינאי<b style='font-size:20px; color:black;'>? לא כרבנן ולא כחנניה!</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניחה הגמרא בפשטות - שאף העגל שייך לאשה, ולכן נוטלת את הכפל המגיע על העגל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> סבר רבי ינאי<b style='font-size:20px; color:black;'>? לא כרבנן ולא כחנניה!</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94503:rev-98532:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%91&diff=94503&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:29:33Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות עט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הגונב <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;ולד בהמת מלוג</b> (אשה שהכניסה לבעלה בהמה כנכסי מלוג, והמליטה עגל, ונגנב אותו עגל, ותפסו את הגנב), <b style='font-size:20px; color:black;'> משלם תשלומי כפל לאשה.</b> וילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניחה הגמרא בפשטות - שאף העגל שייך לאשה, ולכן נוטלת את הכפל המגיע על העגל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> סבר רבי ינאי<b style='font-size:20px; color:black;'>? לא כרבנן ולא כחנניה!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> והטעם, כיון שחוששים שמא תמות האם. ולכן אף הולד נחשב כקרן, וימכר וילקחו בדמיו קרקע והבעל אוכל פירות. ואם תאמר, אם כן מדוע לא אמר רב ינאי בפשטות - "ולד בהמת מלוג לאשה"? יש לומר - דרבותא נקט, שאפילו הכפל הבא על הולד שייך לאשה. תוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: ולד בהמת מלוג, לבעל. ולד שפחת מלוג</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאשה.</b> ולקמן יבואר החילוק. זו היא דעת רבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחנניה בן אחי יאשיה אמר: עשו ולד שפחת מלוג, כולד בהמת מלוג,</b> ואף הוא לבעל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כל פנים, כולי עלמא סברי שולד בהמת מלוג היא לבעל, ואם כן מדוע הכפל שייך לאשה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו תימא דברי הכל</b> (אפשר לבאר את דברי רב ינאי לכולי עלמא), ולעולם אף הוא מודה שולד בהמת מילוג שייך לבעל, ובכל זאת הכפל שייך לאשה, כיון שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>פירא</b> (היינו גוף הולד) <b style='font-size:20px; color:black;'>תקינו ליה רבנן.</b> אך <b style='font-size:20px; color:black;'>פירא דפירא</b> (כפל הבא על הולד) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תקינו ליה רבנן,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;31&nbsp;</b> ולכן נותנו לאשה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;31.&nbsp;</b> הקשו התוספות: הלא לקמן <small>(פג א)</small> מבואר להדיא במשנה שהבעל אוכל פירי פירות? ואמרינן בגמרא שם <small>(פג ב)</small> - "אלו הן פירות, ואלו הן פירי פירות? הכניסה לו קרקע ועשתה פירות הרי אלו פירות. מכר פירות ולקח מהן קרקע ועשתה פירות - הרי אלו פירי פירות" . ומאי שנא הכא שאינו נוטל פירי פירות? תרצו התוספות - כיון שכאן ה"פירי פירות" אינם מגוף הבהמה, אלא באו מעלמא, לא תקינו ליה רבנן. וריב"ן הוסיף, שאפילו ב"פירות" אם אתו מעלמא לא תקינו ליה רבנן. אך הרי"ף חלק על התוספות - וסבר, שאף "פירי פירות" שלא אתו מעלמא לא תקנו חכמים לבעל, והא דאמרינן לקמן "מכר פירות ולקח מהן קרקע ועשתה פירות הרי אלו פירי פירות", דוקא שם נוטל פירי פירות כיון שהפירות כבר אינם שלו, שהרי לקח בהם קרקע, ולכן נוטל את פירי הפירות, אך כאן שהפירות עדיין שלו אינו נוטל פירי פירות.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;32.&nbsp;</b> הקשו האחרונים - מדוע הכפל שייך לאשה, הלא נותנים את הכפל לבעלים של הממון הגנוב, וכאן הולד הנגנב שייך לבעל? ומיישב הגאון רבי אלחנן וסרמן - שאע"פ שהולד שייך לבעל, מכל מקום האשה אף היא מוגדרת כבעלים עליו לענין כפל. כמו שמצינו שאפשר למכור פרה לענין הזכיה בכפילה. ועיין בבאור הגר"א על השו"ע <small>(יו"ד שכ"א סע' יט)</small> שפסק לפי הגמרא דידן - שבת כהן שנישאת לישראל והכניסה לו חמור כנכסי מלוג, וילדה, אינו חייב בפדיון פטר חמור, כיון שיש לאשתו הכהנת שותפות בולד לענין כפל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת הגמרא לבאר את מחלוקת חנניא ורבנן - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לחנניה</b> הולדות שייכים לבעל, כשאר פירות, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דלא חיישינן למיתה,</b> כלומר - טעמו, שאין חוששים למיתת האם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b>, ולכן דין הולדות כדין פירות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> כלומר - אין חוששים שתמות האם לפני מיתת האשה או גירושיה. שיטמ"ק. ויש אומרים באופן אחר - שאם תמות האם לפני הולדות, לכולי עלמא יעמדו הולדות במקומה לאשה, ולכן אין חוששין שתמות האם בלא שתשאיר אחריה שום ולדות תחתיה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אי חיישי למיתה,</b> ולכן אין נותנים את ולד שפחת המלוג לבעל כדי שלא יכלה הקרן, אלא ימכרו וילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ולד בהמת מלוג נמי לא</b> ינתן לבעל, אלא ימכר וילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא חיישי למיתה,</b> אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ולד שפחת מלוג נמי</b> ינתן לבעל, ומדוע חילקו בין ולד שפחת מלוג לולד בהמת מלוג?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם, חיישי</b>נן <b style='font-size:20px; color:black;'>למיתה. ו</b>בכל אופן ולד בהמת מלוג שייך לבעל, כיון ד<b style='font-size:20px; color:black;'>שאני בהמה דאיכא עורה,</b> ואפילו אם תמות אין הקרן כלה כולו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;34&nbsp;</b>, ולכן נותנים את הפירות - הולדות - לבעל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;34.&nbsp;</b> אבל בשפחה אינה יכולה ליהנות מעורה אחר מותה. והקשה ה"קובץ שיעורים" <small>(אות רפב')</small> הרי דעת התוספות בנידה <small>(נה')</small> שעור אדם מת מותר בהנאה, ואם כן אף בשפחה יכולה ליהנות מעורה? ותירץ - גם אם נאמר שעור אדם מותר בהנאה, מכל מקום מצוה לקוברו. ולכן לא חשיב שיור.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> הקשו התוספות - אם העור נחשב כשיור, מדוע לא יוכל הבעל לשחוט את הפרה ולתת לאשה את העור? וכתבו הראשונים בשיטה מקובצת - "ומיהו אף על גב דאיכא עורה אין הבעל יכול לשוחטה לאכול הבשר ושישאיר עורה לקרן". ונראה לבאר - שאף רבנן מודו שאין הבשר נחשב כפירות הבהמה, ובודאי שאינו שייך לבעל. אלא שלענין חשש "שמא תמות", סגי בכך שלא יכלה הקרן כדי שלא נתקן שלא יזכה הבעל בפירות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניה.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא אמר רב נחמן: אע"ג דאמר שמואל הלכה כחנניה,</b> שולד שפחת מלוג שייך לבעל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מודה חנניה שאם נתגרשה</b> אחר שזכה הבעל בולדות, <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנת דמים</b> לבעל תמורתן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונוטלתן, מפני שבח בית אביה</b> (כלומר, שבח הוא לבית אביה שתמשיך להחזיק בולדות שפחות אלו) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> הקשה ה"פורת יוסף": מדוע נאמר דין זה רק לחנניא, הלא אף לפי רבנן שייך לומר - שאפילו שולד בהמת מלוג לבעל, מכל מקום יכולה לתת דמים ולקחתו משום "שבח בית אביה"? ותירץ: שסברת "שבח בית אביה" לא שייכת אלא בקרקעות או בעבדים, ולא בבהמה. ולכן נאמר דין זה רק לחנניא שדיבר בולד שפחת מלוג.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא אמר רב נחמן: הכניסה לו</b> כנכסי מלוג - <b style='font-size:20px; color:black;'>עז לחלבה, ורחל לגיזתה, ותרנגולת לביצתה, ודקל לפירותיו, אוכל והולך עד שתכלה הקרן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שבכל הדברים הללו אין הקרן כלה לגמרי - שבבהמה נשאר העור, ובתרנגולת - הנוצות, ובדקל - העץ <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;37&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;37.&nbsp;</b> רש"י. וצריך באור, הלא לעיל פסקנו כחנניא, דלא חייש למיתה, ואם כן מדוע נזקק רש"י לומר שבכל הדברים הללו לא כלה הקרן, הלא סברא זו שייכת רק לדעת רבנן שחששו למיתה? ועיין ברש"ש שחידש - דלפי המסקנא דטעמא דרבנן בולד בהמה הוא משום עורה, יש לנו לומר טעם זה אף לחנניא. ודוקא גבי שפחה לא חשש למיתה כיון דאדם אית ליה מזלא. כדאיתא בשבת <small>(נג א)</small>. אכן יש מהראשונים שפרשו שמדובר כשאין לאשה בהן אלא גוף לפירות בלבד, ואפילו הכי אוכל והולך עד שתכלה הקרן, כחנניא, דלא חייש למיתה. והרא"ש הקשה - אם אין לה אלא גוף לפירות היאך אוכל את הפירות ומכלה את כל מה שיש לה? וכתב הראב"ד - כיון שלאשה יש זכות במקום צימוח הפירות חשיב כקרן, והבעל אוכל את פירותיה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: עיילא ליה גלימא, פירא הוי, מכסי ביה ואזיל עד דכליא.</b> (אם הכניסה לו גלימה, מתכסה בה עד שתבלה. כיון שהכיסוי בגלימה הוא דרך תשמישה, חשיב כפריה) והבלאות יהיו לה כקרן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> רש"י. אך הר"ן והרמב"ן כתבו - אפילו אם יכלה לגמרי שלא ישאר שום קרן לא איכפת לן. כיון שהכילוי בא רק אחר זמן מרובה ואינו ניכר בכל שעה ושעה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי האי תנא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: אם נפלו לאשה נכסים בשפת הים, במקום שעושים מלח על ידי יבוש מי הים, או במקום שיש בו חול לבנין - <b style='font-size:20px; color:black;'>המלח והחול הרי זה פירות,</b> ויכול הבעל ליטלן. כיון שאין החול והמלח כלים לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אם נפל לה <b style='font-size:20px; color:black;'>פיר</b> (מכרה) <b style='font-size:20px; color:black;'>של גפרית,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>מחפורת של צריף</b> (מכרה נחושת, ורש"י ביאר מכרה שכורים ממנו צבע), שסופם לכלות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: קרן.</b> וימכר וילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים</b>: הגופרית והצריף נחשבים כ<b style='font-size:20px; color:black;'>פירות.</b> ואותם יאכל הבעל עד שיכלו. לפי שזה פריו ודרך הנאתו, ומקום הגומא יהיה לה כקרן. והוא הדין לגלימא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: מקום שיפה כחו</b> בכניסתה הורע כחו ביציאתה, מקום שהורע כחו בכניסתה יפה כחו ביציאתה. כיצד? פירות המחוברים לקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה. והתלושין מן הקרקע - בכניסתה שלה וביציאתה שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו תנא קמא!</b> (חכמים הנזכרים במשנה) ומה חידש בדבריו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: אם היו פירות <b style='font-size:20px; color:black;'>מחוברין בשעת יציאה</b> (גירושין), <b style='font-size:20px; color:black;'> איכא בינייהו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;39&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;39.&nbsp;</b> כך הגירסא לפנינו. ולפי גירסא זו נחלקו רבי שמעון ורבנן ב"מחוברים בשעת יציאה". אך הבה"ג גרס - "מחוברים בשעת יציאה אתא לאשמעינן", ולפי גירסא זו, לא נחלקו רבי שמעון ורבנן כלל. אלא שרבנן לא השמיעו לנו מה הדין במחוברים בשעת יציאה. ובא רבי שמעון להשמיענו דין זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רבנן - זכה בהן הבעל. כיון שגדלו ברשותו. אך לדעת רבי שמעון - זכתה בהן האשה. כיון שהולכים אחר שעת התלישה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;40&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;40.&nbsp;</b> ואם היו הפירות ראויים לתלישה בשעת יציאה, נחלקו הראשונים: יש אומרים, שכל העומד ליתלש כתלוש דמי, וכבר זכה בהם הבעל. אך יש אומרים, שלא זכה הבעל כל זמן שלא תלשן ממש.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ממשיכה המשנה בנידון דברינו לעיל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפלו לה עבדים ושפחות זקנים</b> שאינם ראויים עוד לעבודה, <b style='font-size:20px; color:black;'> ימכרו, וילקח מהן קרקע והוא אוכל פירות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;41&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;41.&nbsp;</b> כלומר, אם רצה הבעל למוכרם אינה יכולה לעכב בעדו. אבל אינה יכולה לכוף את הבעל למוכרם כדי שיתקיים לה הקרן. שהרי קיימא לן כחנניא הנזכר לעיל, שאמר - למיתה לא חיישינן. רא"ש וקרבן נתנאל. אך דעת התוספות רי"ד - שאף האשה יכולה למכור בעל כרחו של בעל. כדי שתתקיים לה הקרן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל אומר: לא תמכור.</b> כלומר, יכולה לעכב מלמוכרם, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהן שבח בית אביה.</b> (שבח הוא לבית אביה שתמשיך להחזיק בהם) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;42&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;42.&nbsp;</b> ואם היו העבדים צעירים, שיכולים להוליד - לדעת הרשב"א, אף רבנן מודו שאינו יכול למוכרם משום שבח בית אביה. כיון שאין חשש שיכלה הקרן, שהרי עדיין הם יכולים להוליד. ואף שהם עצמם שייכם לאשה, מכל מקום פירותיהם, דהיינו מעשה ידיהם שייכים לבעל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפלו לה זיתים וגפנים זקנים</b> שאינם נותנים פירות, <b style='font-size:20px; color:black;'> ימכרו, וילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: לא תמכור. מפני שהן שבח בית אביה.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נחלקו התנאים במשנה האם כשנפלו לה זיתים וגפנים זקנים יכולה לעכב במכירתן משום שבח בית אביה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא אמר רב: מחלוקת</b> זו שייכת רק במקרה <b style='font-size:20px; color:black;'>שנפלו</b> הזיתים <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תוך <b style='font-size:20px; color:black;'>שדה שלה,</b> שנפלו לה בירושה הקרקע עם האילנות והזתים והגפנים שעליה. ואז אפילו אם ימותו הזיתים, תישאר לה הקרקע, ובזה שייכת סברת "שבח בית אביה",</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם נפלו לה זיתים <b style='font-size:20px; color:black;'>בשדה שאינה שלה,</b> לפי שרק העצים היו שייכים לאביה ולא הקרקע - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל תמכור</b> (אינה יכולה לעכב מלמכור). ולא שייכת בזה סברת "שבח בית אביה", <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקא כליא קרנא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב יוסף, הרי</b> בנפלו לה <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדים ושפחות</b> זקנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכי שדה שאינה שלה דמי,</b> (כיון שאם ימותו אין לה כלום) <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי,</b> ולדעת רשב"ג לא תמכור משום שבח בית אביה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי איתמר הכי איתמר</b> (אם נאמרו דברי רב כהנא, כך נאמרו): <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא אמר רב, מחלוקת</b> רבי יהודה וחכמים, היא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>נפלו לה זיתים זקנים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שדה שאינה שלה,</b> ורק אז סברו חכמים שאין מקום לסברת "שבח בית אביה", <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בשדה שלה, דברי הכל לא תמכור, מפני שבח בית אביה.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא הוצאות על נכסי</b> מלוג <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;43&nbsp;</b> שהכניסה לו <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתו</b> כדי להשביחם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;44&nbsp;</b>, בין אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הוציא הרבה, ואכל קימעא,</b> או הוציא <b style='font-size:20px; color:black;'>קימעא ואכל הרבה: מה שהוציא הוציא, ומה שאכל אכל</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b>. ואינו יכול לתבוע את הוצאותיו אם גרשה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;46&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;43.&nbsp;</b> המדובר במשנה הוא דוקא כשנהנה מנכסי המלוג, אבל אם נהנה מנכסי צאן ברזל, הדין הוא: מה שהוציא הוציא לו, ומה שהשביח השביח לו, ואינו חייב לאשה אלא כשוין הראשון. ולכן חשיב כמשביח נכסיו. תוס' רי"ד.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;44.&nbsp;</b> דוקא אם השביח שבח בכל הנכס, כגון שהוסיף גדר, או בנה בתים. אך אם זרע את השדה, או שהאילנות הצמיחו פירות, נחשב כפירות. ובאנו למחלוקת רבי שמעון ורבנן הנזכרת לעיל, גבי פירות שהיו מחוברים בשעת יציאה. תוספות רי"ד.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> כיון שאכל, גילה בדעתו שהוציא את ההוצאות בשביל האכילה. <small>(כלומר משום דין האכילה שיש לו)</small>. ולכן כשפסק דין אכילתו אינו יכול לתבוע כלום.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;46.&nbsp;</b> כתבו הראשונים - שכל זה רק אם גירשה מעצמו, אבל אם מרדה תחתיו, מקבל את הוצאותיו כשיעור השבח שהשביחו הנכסים. כיון שלא הוציא על דעת שתמרוד בו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הוציא, ולא אכל</b> כלום - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישבע כמה הוציא ויטול</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;47&nbsp;</b>. ובגמרא יבואר שאינו נוטל אלא הוצאה שיעור שבח, כלומר - שאם היתה ההוצאה יתרה על השבח, נוטל רק את השבח. כדין יורד לשדה חברו שלא ברשות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;47.&nbsp;</b> שבועה זו, אינה אלא תקנת חכמים כדי לפייס את האשה. אך מעיקר הדין נאמן להוציא בלא שבועה. כיון שירד ברשות וברי ושמא ברי עדיף. <small>(ר"ן בשם רבינו חננאל)</small>. ובאור דבריו - אע"פ שאין להוציא ממון מחזקתו על ידי טענת ברי ושמא. מכל מקום הני מילי כשיש למוחזק חזקת ממון, אך אם ירד ברשות, חשיב כ"איני יודע אם פרעתיך", שאז יש לתובע "חזקת חיוב" כנגד "חזקת הממון" של הנתבע, ובכהאי גוונא אמרינן - "ברי ושמא ברי עדיף". <small>(על פי השב שמעתתא, שמעתא ב' פרק ז')</small>.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה - "הוציא הרבה ואכל קמעא, מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> הוא שיעור " <b style='font-size:20px; color:black;'>קימעא"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אסי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אם אכל רק <b style='font-size:20px; color:black;'>גרוגרת</b> (תאנה יבשה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> שוב אינו יכול לתבוע את הוצאותיו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא שאכלה דרך כבוד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;48&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;48.&nbsp;</b> כלומר - שלא אכלה ברשות הרבים, ולא על דרך גזל, אלא אכלה על שולחנו בשופי. לפיכך סגי באכילה כל שהוא. תלמידי רבינו יונה.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0161_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>Micropedia bot