https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%90 2026-04-12T06:08:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%90&diff=142159&oldid=prev 2020-09-09T13:54:17Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%90&diff=94502&oldid=prev 2015-07-01T07:29:31Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|כתובות עט א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתאי לקמיה&lt;/b&gt; (באה אותה אשה לפני) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרב נחמן&lt;/b&gt; לתבוע את הנכסים מיד בתה, והבת הוציאה את שטר המתנה שקיבלה מאמה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרעיה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן לשטרא.&lt;/b&gt; כיון שלא נתנה מתנה גמורה אלא רק כדי להבריח מבעלה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש, דכל שטר שבא לפני בית דין, ואינו ראוי לדון על פיו, יש לו לדיין לקורעו, כדי שלא יבא לידי תקלה. ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא&lt;/b&gt; (ראה רב ענן מעשה זה, ובא לפני מר עוקבא, שהיה אב בית דין) ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו, חזי מר, נחמן חקלאה היכי מקרע שטרי דאינשי!&lt;/b&gt; (יראה כבודו, כיצד נחמן, שאינו בקיא בדינים כחקלאי - קורע שטרותיהם של אנשים שלא כדין).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; מר עוקבא לרב ענן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לי איזי, גופא דעובדא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי הוה&lt;/b&gt; (אמור לי ידידי, מה היה המעשה שם)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב ענן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי והכי הוה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו&lt;/b&gt; מר עוקבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שטר מברחת קא אמרת&lt;/b&gt; (האם הנדון שם היה באשה שרצתה להבריח נכסיה מבעלה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי אמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל: מורה הוראה אני&lt;/b&gt; (קיבלתי היתר מריש גלותא להורות בדבר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt; אם יבא שטר מברחת לידי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקרענו!&lt;/b&gt; כיון שלא התכוונה לתת מתנה גמורה אלא רק להבריח נכסיה מבעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וחוזרת הגמרא לתאר מה אירע בבית דינו של רב נחמן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא לרב נחמן&lt;/b&gt;: מדוע קרעת את השטר? האם סמכת על דברי שמואל שאמר - &quot;אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא מאי&lt;/b&gt; אמר שמואל - &quot;אקרענו&quot;, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא שביק איניש נפשיה, ויהיב לאחריני&lt;/b&gt; (סברא היא שלא התכונה לתת מתנה גמורה, כיון שאין אדם נותן סתם את נכסיו לאחרים, אלא ודאי מטרת נתינתה היתה רק להבריח נכסיה מבעלה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי&lt;/b&gt; כשנתנה נכסיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחריני, אבל&lt;/b&gt; בנידון דידן, כשנתנתם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לברתה&lt;/b&gt; (לבתה) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהיבא&lt;/b&gt; (ודאי כונתה לנתינה גמורה)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר לו רב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו הכי,&lt;/b&gt; עדיין שייכת סברת שמואל, כיון שגם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום ברתה, נפשה עדיפא לה&lt;/b&gt; (גם כשכתבה שטר לבתה, עדיין טובת עצמה חשובה לה יותר, ובודאי כונתה היתה להבריח)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא לדברי רב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; ממה ששנינו בברייתא בתוספתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה, כיצד היא עושה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כותבת שטר פסים&lt;/b&gt; (שטר פיוסים, כלומר שטר שאינו אמת אלא מפייסת אדם אחר לקבל מתנה זו שלא באמת אלא כדי לעזור לה להבריח מבעלה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחרים.&lt;/b&gt; כלומר, שאין כונתה למתנה אמיתית אלא רק להבריח נכסיה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;21&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי שמעון בן גמליאל.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;21.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובפשטות, אינו זוכה כלל בנכסים. אך יש מהראשונים שכתבו - שמכל מקום אוכל פירות עד השעה שתבא להפקיע ממנו את הנכסים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רצה&lt;/b&gt; מקבל השטר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt; מצחק בה.&lt;/b&gt; כלומר - יכול הוא לתבוע את נכסיה לעצמו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שתכתוב לו&lt;/b&gt; &quot;נכסי קנויים לך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהיום, ולכשארצה&lt;/b&gt; (כלומר אם ארצה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;,&lt;/b&gt; ואז יש כאן הברחה מבעלה, שאם יבא לזכות בהם - תאמר, הריני רוצה שתחול מתנתי, ואם יבא הלוקח, תאמר איני רוצה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;22&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;22.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש להקשות, הרי אם יבא הבעל לתבוע את הנכסים ותאמר לו - &quot;הריני רוצה במתנתי&quot;, שוב לא תוכל להוציא את הנכסים מיד הלוקח, כיון שכבר התקיים התנאי. ואם כן מה הועילה בהברחתה ? ונראה לומר - על פי מסקנת הסוגיא, שהטעם שאין הבעל זוכה בנכסים שהוברחו על ידי &quot;שטר מברחת&quot;, כיון ש&quot;עשאום כנכסים שאינם ידועים&quot;, דהיינו שבדבר שאין הבעל חושב שיזכה בו לא תקנו שיזכה. ולכן אף כאן, למעשה אינה צריכה לומר בפועל &quot;הריני רוצה&quot; כדי להבריח מבעלה, אלא עצם האפשרות שיש לה לומר כך מספיקה כדי שיחשבו הנכסים כ&quot;נכסים שאינם ידועים&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייקת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא&lt;/b&gt; שיכולה להבריח את נכסיה מבעלה, לדעת רבנן, הוא רק משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתבה ליה הכי&lt;/b&gt; &quot;לכשארצה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לא כתבה ליה הכי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קננהי לוקח!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא כדברי שמואל שאמר &quot;אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו&quot;, ומשמע אפילו אם לא כתבה לו &quot;לכשארצה&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא: לא קשיא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; דאמר שמואל &quot;אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו&quot; - איירי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מקרה שכתבה לו את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולה&lt;/b&gt; (כל נכסיה), ובהא ודאי אמדינן דעתא שלא התכונה למתנה גמורה, אלא רק להבריח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; דאמרי רבנן &quot;רצה מצחק בה&quot; איירי כשכתבה לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקצת&lt;/b&gt; נכסי&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ה.&lt;/b&gt; ואז אם לא כתבה לו &quot;מהיום ולכשארצה&quot;, יכול הלוקח לצחק בה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מקשינן: לדעת שמואל, ששטר מברחת אינו מקנה את הנכסים ללוקח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לא קננהי לוקח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניקנינהו בעל,&lt;/b&gt; כדין שאר נכסיה, ומה הועילה הברחתה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;23&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;23.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוספות מבואר, שבמקום שלא הועילה ההברחה קונה הלוקח בקנין גמור. ולפי זה, באור קושית הגמרא הוא: &quot;ואי לא קננהי לוקח לקנינהו בעל?&quot;, כלומר, ומכיון שלא הועילה ההברחה, שוב יזכה הלוקח לגמרי בקנינו. אך הרא&quot;ש חולק על התוספות, וסובר, שאף במקום שלא הועילה ההברחה, לא זכה הלוקח בקנינו אלא הבעל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: עשאום&lt;/b&gt; לנכסים אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כנכסים שאין ידועין לבעל, ואליבא דרבי שמעון&lt;/b&gt; הנזכר במשנתינו, שאם יש לאשה נכסים במדינת הים, ולא ידע הבעל עליהם - לא זכה בהם. והכא נמי, כיון שנראה לבעל כאילו מכרתם לאחר קודם הנישואין, חשיב כנכסים שאינם ידועים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;24&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;24.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויש להסתפק - אם כל העולם יודעים שאין כונתה אלא כדי להבריח את נכסיה, מדוע אין הבעל יודע מזה? וצריך לומר - שאמנם הבעל יודע שכונתה להבריח, אך אינו יודע ששטר מברחת אינו מועיל לקונה. וחושב - שזכה הלוקח בנכסים מכל מקום. אחרונים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משנתנו מבארת את זכויות הבעל בנכסי אשתו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפלו לה&lt;/b&gt; (קיבלה בירושה או במתנה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כספים&lt;/b&gt; אחר הנישואין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילקח בהן קרקע&lt;/b&gt; כדי שישמר ערך הקרן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;25&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt; והוא&lt;/b&gt; (הבעל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכל פירות&lt;/b&gt; מאותה קרקע. אך הקרן שייכת לאשה, כיון שלא תקנו לבעל אלא פירות תחת פירקונה. (כדי שיפדה אותה אם תיפול בשבי). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;25.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין הבעל יכול לומר - &quot;אשתכר בהן, והשכר יהיה שלי והקרן לאשה&quot;. שמא יכלו. אלא ימכרו וילקח בהם קרקע, והוא אוכל פירות. תוספות רי&quot;ד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם נפלו לה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירות התלושין מן הקרקע, ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם נפלו לה פירות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המחוברים בקרקע&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי מאיר: שמין אותה&lt;/b&gt; קרקע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמה היא יפה בפירות, וכמה היא יפה בלא פירות, ו&lt;/b&gt;ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt; (בסכום ההפרש) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וסבר רבי מאיר - מה שגדל ברשות הבעל, הוא פירות, ומה שלא גדל ברשותו, נחשב כקרן, לפיכך מה שדמי הקרקע יקרים עכשיו בשביל הפירות שעליהן, נחשב כקרן, ולכן ימכרו וילקח בדמיהן קרקע, ויאכל הוא פירותיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המחוברים לקרקע,&lt;/b&gt; אף מה שלא גדל ברשות הבעל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלו!&lt;/b&gt; ואף הן נחשבים כפירות, כיון שגוף הקרקע עדיין שייך לאשה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;. והתלושין מן הקרקע&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;26&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלה, ו&lt;/b&gt;נחשבים כקרן בפני עצמה, ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;26.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים מדייקים - דווקא תלושים ממש מן הקרקע שייכים לאשה, אבל אם רק עומדים ליתלש, אף על פי שבכל מקום &quot;העומד ליתלש כתלוש דמי&quot;, הכא אינו כתלוש אלא שייך לבעל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקום שיפה כחו בכניסתה, הורע כחו ביציאתה. מקום שהורע כחו בכניסתה, יפה כחו ביציאתה.&lt;/b&gt; ומבארת המשנה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירות המחוברים לקרקע&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכניסתה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלו.&lt;/b&gt; כרבנן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וביציאתה&lt;/b&gt; - כלומר אם גרשה, והיו בנכסיה פירות המחוברים לקרקע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלה.&lt;/b&gt; ונוטלת קרקעותיה עם פירות שבהן, היות ולרבי שמעון אין זוכה בפירות אלא בשעת תלישתן (רש&quot;י בהמשך).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתלושין מן הקרקע&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכניסתה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלה.&lt;/b&gt; וילקח בהן קרקע, והבעל אוכל פירות כמו בהכניסה לו כספים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וביציאתה&lt;/b&gt; - אם גרשה, והיו בנכסיה פירות התלושין מן הקרקע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלו.&lt;/b&gt; כבר זכה בהן בשעת תלישתן, ואינה נוטלתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובגמרא יבואר מה התחדש בדברי רבי שמעון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דנה, אם נפלו לה כספים, ובאו לקנות מהן נכסים, והתעורר ויכוח בין הבעל לאשה מה יקנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא,&lt;/b&gt; אם אחד מהם רוצה לקנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארעא&lt;/b&gt; (קרקע), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;השני - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתי,&lt;/b&gt; קונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארעא.&lt;/b&gt; כיון ששכרה מרובה ואינה מרקבת. ולכן שניהם יכולים לעכב &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;27&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, אם הוא בא לקנות בתים - יכולה לומר, איני חפצה בדבר המרקיב, שיתמעט שווי הקרן. וכן אם היא באה לקנות בתים - יכול לומר - רצוני בקרקע שפירותיה מרובים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;27.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ועיין שיטה מקובצת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם התוכחו אם לקנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתי&lt;/b&gt; א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו דיקלי,&lt;/b&gt; קונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתי&lt;/b&gt;ם, כיון ששכרן מרובה יותר מדקלים, כיון שהדקלים עשויים ליבש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיקלי ואילני,&lt;/b&gt; קונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיקלי&lt;/b&gt; כיון שהדקל מתקיים יותר משאר האילנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילני וגופני&lt;/b&gt; (גפנים), קונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילני.&lt;/b&gt; כיון שהאילנות מתקיימים יותר מהגפנים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;28&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;28.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך היא הפשטות בגמרא. אך התוספות כתבו שהגפנים מתקיימים זמן מרובה. אלא שההוצאות והטרחה עליהם מרובים. ולכן עדיף לקנות אילנות במקום גפנים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא - אם נפלו לאשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבא זרדתא&lt;/b&gt; (יער עצי סרק, המשמש לחטיבת עצים), א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו פירא דכוורי&lt;/b&gt; (בריכת דגים), האם העצים הגדלים ביער, או הדגים הגדלים בבריכה נחשבים כפירות או כקרן -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי לה&lt;/b&gt; (יש אומרים): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירא.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרי לה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרנא.&lt;/b&gt; כיון שאם יקח את העצים או את הדגים, לא תצמיח הקרקע תחתיהן מחדש עצים ודגים, לכן נחשב הדבר כקרן, וימכרו, וילקח בדמיהן קרקע והבעל אוכל פירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כללא דמילתא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דבר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזעו מחליף&lt;/b&gt; (שצומח מחדש תמיד) נחשב כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירא,&lt;/b&gt; אך אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין גזעו מחליף&lt;/b&gt; - נחשב כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרנא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;29&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;29.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. אך התוספות ואחרים פרשו - שספק הגמרא אם נפלו לה כספים והבעל רוצה לקנות בהם אבא זרדתא או פירא דכורי, יש אומרים, שאינו יכול לקנות כיון שהדגים או העצים נחשבים כחלק מהקרן, ואם כן כשאוכלם מתכלה הקרן. ויש אומרים שיכול לקנות - כיון שהדגים והעצים נחשבים כפירות, והקרן קיימת לאשה. וגרסינן בהמשך - &quot;כללא דמלתא: גזעו מחליף, קרנא&quot; - ויכול הבעל לקנותו בדמי הפירות. &quot;אין גזעו מחליף - פירא&quot;, ואינו יכול לקנותו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא אמר רבי אושעיא אמר רבי ינאי, ואמרי לה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבא אמר רבי אושעיא אמר רבי ינאי&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0160_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעטB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot