https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:כתובות עא ב - היסטוריית גרסאות2026-05-27T14:24:59Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%90_%D7%91&diff=142144&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:52:28Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:52, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98528:rev-142144:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%90_%D7%91&diff=98528&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:25:18Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:25, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלא אשתה יין, ושלא אתקשט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;בבגדי צבעונין.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלא אשתה יין, ושלא אתקשט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;בבגדי צבעונין.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> התוספות לא גרסו את הסיפא - "ואלו הן נדרי ענוי נפש, שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין".</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> התוספות לא גרסו את הסיפא - "ואלו הן נדרי ענוי נפש, שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין".</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94487:rev-98528:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%90_%D7%91&diff=94487&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:29:03Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות עא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלא אשתה יין, ושלא אתקשט <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;בבגדי צבעונין.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> התוספות לא גרסו את הסיפא - "ואלו הן נדרי ענוי נפש, שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שסבר רבי יוסי, שאם נדרה שלא תתקשט סתם, אינו יכול להפר לה. ואם כן, מדוע מוציא ונותן כתובה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן,</b> המשנה מדברת במקרה שנדרה שלא להתקשט <b style='font-size:20px; color:black;'>בדברים שבינו לבינה.</b> כגון שלא לשים סם המשיר את השער שבאותו מקום. ולכן בזה אף לדעת רבי יוסי יכול להפר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;46&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;46.&nbsp;</b> התוספות לא גרסו "הכא במאי עסקינן", אלא "משום עינוי נפש הוא דאינו מיפר, אבל מיפר הוא משום דברים שבינו לבינה". ולשיטתם, אין צורך להעמיד בסם המשיר את השער כמו שכתב רש"י, אלא בכל קישוט סבר רבי יוסי שיכול להפר לה משום דברים שבינו לבינה. ונפקא מינה בין הפרה משום עינוי נפש, להפרה משום דברים שבינו לבינה, שבעינוי נפש יכול להפר בין לעצמו ובין לאחרים, אך בדברים שבינו לבינה יכול להפר רק לעצמו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שבינו לבינה הבעל מיפר,</b> ולשיטתו אכן אפשר לו לבעל להפר נדר שכזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן</b> דאמר בדברים שבינו לבינה <b style='font-size:20px; color:black;'>אין הבעל מיפר, מאי איכא למימר?</b> מדוע לרבי יוסי נותן לה כתובתה, הלא אינו יכול להפר את נדרה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיכן נחלקו בזה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאתמר, דברים שבינו לבינה: רב הונא אמר, הבעל מיפר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אדא בר אהבה אמר, אין הבעל מיפר.</b> כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר</b> (לא מצאנו שועל שמת מחמת שנכשל בעפר חור מאורתו. וגם כאן, בדברים שבינו לבינה, אדם בקיא באשתו, ויודע להזהר, ואינו נפגע מכך שאינה משירה את שערה שבאותו מקום, ואין סיבה שנאפשר לו להפר לה את הנדר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הכא במאי עסקינן, כגון דתלינהו לקישוטיה בתשמיש המטה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;47&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;47.&nbsp;</b> והקשו התוספות, מדוע לא העמידה הגמרא כשאמרה "קונם הנאת פירות שבעולם אם אתקשט", ואז כשמתקשטת נאסרת מיד בפירות, ומחוייב להוציאה לאלתר, ולא שייכת בזה קושיית הגמרא - ותתקשט ותאסר לבית שמאי שבוע, ולבית הלל שבועיים? ותרצו - עדיין יקשה לדעת רבי יהודה שאמר לגבי המדיר את אשתו מפירות - "בישראל יום אחד", מדוע כאן מוציא לאלתר, ולא ממתין אפילו יום אחד. ולכן העמידה הגמרא כשתלתה בתשמיש, ומוציא לאלתר משום סברת "מיסנא הוא דסני". אך יש מהראשונים שכתבו, שאכן אפשר היה להעמיד באופן שנדרה ותלתה באיסור פירות שבעולם, אלא דעדיפא מיניה משני. ולשיטתם נראה, שדברי רבי יהודה "בישראל יום אחד", אין הכוונה שיכול להמתין יום אחד ממש, אלא יוציא באותו יום. ולכן לא תרצו כדברי התוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרה: "יאסר הנאת תשמישך עלי, אם אתקשט".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחל הנדר, אף על פי שתשמישה שייך לבעלה, ואינה יכולה לנדור עליו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;48&nbsp;</b>, בכל אופן יכולה לאסור על עצמה את הנאת התשמיש, ואז אסור לבעלה לשמש עמה, כיון שאין מאכילים לאדם דבר האסור עליו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;48.&nbsp;</b> ויש לעיין, היכן השתעבדה האשה לבעל לתשמיש? בשלמא הבעל, משועבד לאשתו מדין "שארה כסותה ועונתה לא יגרע", אך האשה לא השתעבדה מעולם לבעל על עונה? ועיין ברמב"ם <small>(פרק יב מהלכות נדרים הלכה ט)</small> שכתב שם בזה הלשון "האשה שאמרה לבעלה: 'הנאת תשמישי אסורה עליך', אינו צריך להפר. הא למה זה דומה, לאוסר פירות חבירו על בעל הפירות. וכן הוא שאמר לה הנאת תשמישי אסורה עליך לא אמר כלום מפני שהוא משועבד לה בשאר כסות ועונה. ". ומבואר, שאינה יכולה לידור על התשמיש, מפני שהתשמיש עצמו קנוי לבעל. וכמו שכתב הרמב"ם בריש הלכות אישות, שאחר מתן תורה התחדש שהבעל קונה את האישות מאשתו לפני שהתירו לו לבא עליה. ואין זה משום שיעבוד שמשועבדת לו, אלא זהו כל קנין האישות שקנויה לבעל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וראיה לכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר רב כהנא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב כהנא</b>: האשה שאמרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>"</b>קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>הנאת תשמישי עליך"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כופה</b> אותה הבעל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשמשתו.</b> כיון שאין התשמיש שלה, ואינה יכולה לאוסרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם אמרה - "קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>הנאת תשמישך עלי", יפר</b> לה את נדרה. כיון שאם לא יפר תהא אסורה עליו. <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן בנידון דידן, מדובר כשאמרה "קונם הנאת תשמישי עליך אם אתקשט". ונדר זה יכול הבעל להפר, כיון שאם לא יפר תאסר עליו בתשמיש. ואם לא הפר - יוציא ויתן כתובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין יש לבאר, מדוע יכול להפר, הלא אין הדבר נוגע אליו, שהרי יכול לשומרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא תתקשט, ולא תאסר</b> עליו בתשמיש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אינה יכולה להשמר מלהתקשט, כיון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן, קרו לה</b> שכנותיה <b style='font-size:20px; color:black;'>מנוולת</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;49&nbsp;</b>. ולכן ודאי לנו שתתקשט ותאסר עליו בתשמיש, ולכן יכול להפר את נדרה, ואם לא הפר יוציא ויתן כתובה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;49.&nbsp;</b> ואף על פי שמשום סברא זו לבד אינו יכול להפר לה, כיון שעדיין אין הדבר חשוב כעינוי נפש, מכל מקום כיון שברור לנו שתתקשט, ועל ידי כך תאסר בתשמיש, יכול להפר לה משום איסור התשמיש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עדיין קשה, מדוע יוציא לאלתר, <b style='font-size:20px; color:black;'>תתקשט, ותאסר</b> בתשמיש, וימתין - <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לבית שמאי, שתי שבתות. אי לבית הלל, שבת אחת.</b> כדין המדיר את אשתו מתשמיש המיטה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> שיכול להמתין שבוע או שבועיים, היינו דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דאדרה איהו.</b> ואז יכולה לסבול שבוע או שבועיים, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דסברה מירתח רתח עילואי, והשתא מותיב דעתיה.</b> (קודם כעס עלי, ואחר כך אולי תתישב דעתו וישוב לאהבני).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא, דנדרה איהי ושתיק לה, סברה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדאישתק, מיסנא הוא דסני לי.</b> (מכך שלא אכפת לו כלל מה שנדרתי, נראה ששונא הוא לי, ואיני יכולה לדור עמו אפילו שעה אחת), לכן יוציא לאלתר ויתן כתובה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;50&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;50.&nbsp;</b> יש לדון, האם למסקנת הגמרא בכל מקום שנדרה היא וקיים לה הוא, יוציא לאלתר ויתן כתובה משום סברת "מיסנא הוא דסני לי", או אולי - רק במקום שנדרה ותלתה את נדרה בתשמיש המיטה שייכת סברת מיסנא הוא דסני, אבל בנדרה סתם, כגון שהדירה את עצמה מנכסיו וקיים לה הוא, ימתין חודש. ועיין ברש"י ד"ה "אבל", ומשמע שמדובר באופן נדרה מקישוט ותלתה זאת בתשמיש המיטה, אבל בלא שתלתה אינו מחוייב להוציאה לאלתר. אך בדעת הרא"ה לעיל <small>(עא' ע"א ד"ה "ה"ג בנוסחי")</small> מבואר שאף אם הדירה את עצמה מנכסיו, וקיים לה, אינו יכול לזונה על ידי פרנס, אלא יוציא ויתן כתובה, משום "מיסנא הוא דסני לי" .</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינים, יוציא ויתן כתובה, <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה קצבה?</b> כלומר - אם נתן קצבה, עד כמה אין כופין אותו להוציא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;51&nbsp;</b>? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;51.&nbsp;</b> אבל אם לא נתן קצבה, לכולי עלמא יוציא מייד. ובזה לא נחלקו רב ושמואל כדלעיל, משום שבקושוטים אם לא נתן קצבה, מייד היא מצטערת, ואמרה "מיסנא הוא דסני לי". ריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>: עד <b style='font-size:20px; color:black;'>י"ב חדש</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;52&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;52.&nbsp;</b> כל הזמנים הללו שיערו חכמים שאשה שאינה חשובה כל כך אינה מתקשטת אלא בזמנים אלו, כיון שאין בידה להתקשט תדיר. רש"י במהדו"ק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר בר חנה אמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן</b>: עד <b style='font-size:20px; color:black;'>עשר שנים.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רב חסדא אמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>אבימי</b>: עד ה<b style='font-size:20px; color:black;'>רגל. שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל.</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: "המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינים, רבי יוסי אומר, בעניות שלא נתן קצבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובעשירות שלשים יום".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא ל' יום?</b> הלא ודאי עשירות מתקשטות כל יום, ולכן לתנא קמא יוציא מיד, ומדוע נתן להן רבי יוסי שלשים יום?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: שכן אשה חשובה נהנית מריח קשוטיה</b> שנתקשטה לפני הנדר עד <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשים יום.</b> ולכן אין כופים אותו להוציא עד אז.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהוא</b> (אביה) <b style='font-size:20px; color:black;'>עמה בעיר: חודש אחד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יקיים, שנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יוציא ויתן כתובה.</b> כיון שכאשר אביה ואמה בעיר אינה יכולה להעמיד את עצמה מללכת אצלם יותר מחודש אחד. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> כגון שנדר ואמר - "קונם הנאת תשמישך עלי אם תלכי לבית אביך". או שנדרה היא ותלתה בדבר שיש בו עינוי נפש, וקיים לה את נדרה, למאן דאמר הוא נתן אצבע בין שיניה. ר"ן. אך הר"י מיגאש העמיד אפילו כשנדר הוא שלא תלך לבית אביה. ואף על פי שלא חל הנדר, כיון שאין בכחו לאסור עליה דבר זה, מכל מקום יוציא ויתן כתובה, כיון שבמציאות לא יתן לה ללכת. והפני יהושע העיר - שאם נדר הבעל ותלה את נדרו בתשמיש המיטה, יכול להמתין עוד שבוע או שבועיים אחר סוף החודש. אלא שלא נחית התנא לדייק בכך, ושנה רק מה שעליו להמתין מחמת הנדר הנוכחי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובזמן שהוא בעיר אחרת: רגל אחד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>יקיים. שלשה, יוציא ויתן כתובה.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> ואפילו אם הדירה יום אחד לפני הרגל, אינו יכול להמתין יותר מרגל אחד. כיון שהאשה מצטערת כשאינה יכולה להקביל פני אביה ברגל. רש"י במהדו"ק. ובגמרא יבואר מה הדין בשני רגלים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל, או לבית המשתה, יוציא ויתן כתובה</b> לאלתר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שנועלבפניה.</b> ובגמרא יבואר - שאם לא תלך לבית האבל או המשתה, לא יבואו גם אליה ללוותה אחר מותה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;55.&nbsp;</b> ואין ממתין לה אפילו חודש אחד, כיון שיתכן שבאותו זמן יהיה בשכנותה אבל או משתה, ואם לא תלך לשם, אף אם לא יבואו אליה אחר מותה. הר"י מיגאש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם היה טוען משום דבר אחר,</b> כלומר - שהדירה כיון שמצויים שם בני אדם פרוצים, כמבואר בגמרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>רשאי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה</b> (הדירה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>על מנת שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי, או מה שאמרתי לך,</b> והיינו דברים שיש בהם קלון, <b style='font-size:20px; color:black;'>או שתהא ממלאה ומערה לאשפה,</b> ובגמרא יבואר, <b style='font-size:20px; color:black;'>יוציא ויתן כתובה.</b>:</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: בזמן שהוא בעיר אחרת, רגל אחד יקיים, שלשה יוציא ויתן כתובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא גופא קשיא,</b> בתחילת דבריך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"רגל אחד יקיים",</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא שנים, יוציא ויתן כתובה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימא סיפא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"שלשה</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יוציא ויתן כת ובה",</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> אמנם גירסת הירושלמי במשנתינו - "שנים, יוציא ויתן כתובה". ולפי זה לא קשיא כלל קושית הגמרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא שנים, יקיים.</b> ואם כן סתרת את דיבורך מיניה וביה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי,</b> ודאי הדין עם הרישא, שבשני רגלים יוציא ויתן כתובה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא,</b> שדקדקנו ממנה שאינו חייב להוציא בשני רגלים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אתאן לכהנת,</b> (אשת כהן) <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה היא,</b> שנתן לכהן זמן מרובה יותר, שלא יגרשנה ואחר כך כשיתחרט וירצה להחזירה, לא יוכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר עולא אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא, כאן ברדופה, כאן בשאינה רדופה.</b> דהיינו, ברישא מדובר באשה הרדופה ללכת לבית אביה, ולכן כבר בשני חדשים יוציא ויתן כתובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובסיפא מדובר באשה שאינה רדופה כל כך ללכת לבית אביה, ולכן רק בשלשה חדשים יוציא ויתן כתובה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> כך הפירוש לדעת רש"י. אך התוספות פירשו: ברגל הראשון אחר הנישואין, כל אשה רדופה ללכת לבית אביה לספר לו את שבחה, אך אם עבר הרגל הראשון ולא הלכה לבית אביה, שוב אינה רדופה כל כך ללכת, ולכן יכולה להמתין רגל נוסף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואגב אורחא מבארת הגמרא כמה פסוקים העוסקים ביחסי כלה עם בית אביה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בשיר השירים: "אני חומה ושדי כמגדלות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום",</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: מהו "כמוצאת שלום"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה, ורדופה לילך ולהגיד שבחה בבית אביה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;58&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;58.&nbsp;</b> המהרש"א הוסיף לבאר: בתחילת הפסוק נאמר "אני חומה ושדי כמגדלות", ודרשו חז"ל, אני חומה - אלו בתי כנסיות לתפילה, ושדי כמגדלות אלו בתי מדרשות לתורה. ובתי כנסיות נקראו "בית בעלה", ובתי מדרשות נקראו "בית אביה", וכשיוצאת מבית בעלה, היינו מהתפילה, והולכת לבית אביה, היינו ללמוד תורה, אז היא מוצאת שלום, היינו את השלימות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והיה ביום ההוא נאום ה', תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: מהו ההבדל בין לשון "אישי" ללשון "בעלי"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבאר - לשון "אישי", הוא לשון אישות ונישואין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ככלה בבית חמיה</b> אחר שנישאה, שאינה בושה מבעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ככלה בבית אביה</b>, שעדיין אינם נשואים, ובושה מבעלה, וקוראת לו רק בלשון "בעלי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>"המדיר את אשתו</b> שלא תלך לבית האבל ולבית המשתה, יוציא ויתן כתובה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא</b> כשהדירה שלא תלך <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית המשתה,</b> יוציא ויתן כתובה,</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0145_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>Micropedia bot