https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%96_%D7%90
פרשני:בבלי:כתובות סז א - היסטוריית גרסאות
2026-04-12T00:46:26Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=142135&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T13:51:21Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:51, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l97">שורה 97:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 97:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98525:rev-142135:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=98525&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:25:13Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:25, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא, אמרו עליו על נקדימון בן גוריון, כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש, כלי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מילת</b> (בגדים יקרים) <b style='font-size:20px; color:black;'>היו</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מציעין תחתיו,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ובאין עניים ומקפלין אותן מאחריו,</b> ונוטלין אותן לעצמם.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא, אמרו עליו על נקדימון בן גוריון, כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש, כלי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מילת</b> (בגדים יקרים) <b style='font-size:20px; color:black;'>היו</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מציעין תחתיו,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ובאין עניים ומקפלין אותן מאחריו,</b> ונוטלין אותן לעצמם.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא,</b> דבר זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכבודו הוא דעבד,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b> ולא כיוון לשם צדקה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא,</b> דבר זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכבודו הוא דעבד,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b> ולא כיוון לשם צדקה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94478:rev-98525:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=94478&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T07:28:45Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות סז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא, אמרו עליו על נקדימון בן גוריון, כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש, כלי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מילת</b> (בגדים יקרים) <b style='font-size:20px; color:black;'>היו</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מציעין תחתיו,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ובאין עניים ומקפלין אותן מאחריו,</b> ונוטלין אותן לעצמם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא,</b> דבר זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכבודו הוא דעבד,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b> ולא כיוון לשם צדקה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;32.&nbsp;</b> יש להקשות, הלא מבואר בפסחים <small>(ט' ע"ב)</small> שמותר לתת צדקה שלא לשמה, כגון על מנת שיחיה בנו, ואם כן, מדוע נענש? וכתב המהרש"א - שלתת צדקה לשם כבוד גריע טפי, משלא לשמה. והוסיף הקובץ שיעורים ובאר, שלעשות צדקה לשם כבוד הרי זה כעבודה זרה בשיתוף. ועוון זה חמור מאד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא, כדבעי ליה למיעבד לא עבד</b> (לא נתן צדקה כפי הראוי לו לעשות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> החפץ חיים זצ"ל אמר, שאפילו שבדרך כלל אין הקדוש ברוך הוא מעניש על זה, מכל מקום בעידנא דריתחא נענש אף על זה, וכאן היה אחר חורבן הבית, שהוא עידנא דריתחא טפי, ולכן נענש בעונש חמור כל כך. מהקובץ שיעורים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרי אינשי, לפום גמלא שיחנא.</b> לפי כח הגמל כך יטעינוהו משא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, אמר רבי אלעזר ברבי צדוק, אראה בנחמה</b> (לשון שבועה), <b style='font-size:20px; color:black;'> אם לא ראיתיה שהיתה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קראתי עליה מקרא זה</b> (שיר השירים א): <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך". אל תקרי "גדיותיך" אלא "גויותיך</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;34&nbsp;</b> ". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;34.&nbsp;</b> ומבואר בסוכה <small>(נב' ע"ב)</small> שאותיות ד' וו' מתחלפות בא"ט ב"ח. עיין שם. חכמת מנוח. ומה שלא נקט הפסוק בפירוש "גויותייך", לישנא מעליא נקט. הריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שמן בר אבא אמר רב יוחנן: הכניסה לו</b> חתיכות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>זהב</b> בנדונייתה, <b style='font-size:20px; color:black;'> שמין אותו, והרי הוא כשוויו.</b> ואינו מוסיף שליש, כיון שחתיכות זהב אינן ראויות לרווח מיידי, ומאידך גם לא יפחות חומש, כיון שאין החתיכות מאבדות מערכן במשך הזמן. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> רש"י. אך רבינו חננאל העמיד בכלי זהב. ועיין בתוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי,</b> הלא שנינו בתוספתא - <b style='font-size:20px; color:black;'>"הזהב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא ככלים".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו, ככלים של כסף, דפחתי</b> (שפוחתים מערכם לפי שמשתמשים בהם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b>), ואם כן מדוע לא יפחות חומש? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> ומכאן הוכיחו התוספות לעיל <small>(סו' ע"א)</small> שהטעם שהבעל פוחת חומש הוא משום שהכלים פוחתים מערכם. אך עיין ברש"ש, שיש לדחות ראיה זו, וכונת הגמרא כשאמרה - "מאי לאו ככלי כסף דפחתי" - היינו ככלי כסף שהבעל פוחת חומש, ולעולם הטעם משום שמגזימים בשומתם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא! ככלים של זהב, דלא פחתי,</b> כיון שאין משתמשים בהם כל כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן "ככליו" מיבעי ליה,</b> ומדוע שנינו "ככלים", שמשמע ככלים בעלמא, שפוחתים מערכם? <b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב הרי הוא ככלים, דינרי זהב הרי הן ככספים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: במקום שנהגו שלא לפורטן, שמין אותן, והרי הן בשוויהן".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אהייא?</b> על איזה חלק בברייתא הוא חולק?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא אסיפא</b> - דקתני בה "דינרי זהב הרי הן ככספים", ועל זה אמר רשב"ג, שרק במקום שנהגו לפורטן בשוים יוסיף שליש, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה אתה למד <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנא קמא סבר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו במקום שנהגו שלא לפורטן</b> יוסיף שליש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה, מדוע יוסיף שליש, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא נפקי!</b> (הרי אינם ראויים לרווח מידי)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו, ארישא</b> - דקתני בה "זהב הרי הוא ככלים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר</b> תנא קמא: <b style='font-size:20px; color:black;'>זהב הרי הוא ככלים,</b> ועל כרחך <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי כלים? כלים של כסף!</b> ויפחות לה חומש כיון שפוחתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל זה <b style='font-size:20px; color:black;'>רשב"ג אומר,</b> זהב <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא כדינרין</b> (מטבעות טבועים) <b style='font-size:20px; color:black;'>של זהב במקום שנהגו שלא לפורטן.</b> ולא יוסיף שליש כיון שבמקום זה אינם עוברים לסוחר, אך גם אינו פוחת חומש, כיון שאינם פוחתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי זה מקשה הגמרא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי סברת תנא קמא עדיפא מסברת רשב"ג, משום שאין לדמות חתיכות זהב למטבעות זהב, כיון שמטבעות זהב טבועות שומרות על ערכן גם במקום שנהגו שלא לפורטן, אך חתיכות זהב פוחתות חומש מערכן <small>(כיון שעדיין צריך להטביע אותן למטבעות)</small>. ואם כן, מדוע רבי יוחנן בחר לסבור כרשב"ג ולא כתנא קמא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;37&nbsp;</b>? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;37.&nbsp;</b> באור הקושיא על פי השיטה מקובצת. ועיין במהרש"א על התוספות ד"ה אלא, שכתב, שהקשתה הגמרא מדברי רבנן, אפילו שבעלמא ההלכה כרשב"ג, משום שרק במשנה הלכה כרשב"ג, אך בברייתא הלכה כרבנן. והקשתה הגמרא מדוע לא אמר רב יוחנן את דבריו אליבא דהלכתא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא! לעולם</b> דיבר רשב"ג <b style='font-size:20px; color:black;'>אסיפא,</b> דקתני בה "דינרי זהב הרי הן ככספים",</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מה שהקשנו, אם כן מאי טעמא דתנא קמא? יש לומר, שמדובר בכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דנפקי על ידי הדחק.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובהא קמיפלגי: מר</b> (תנא קמא) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, כיון דנפקי</b> אפילו על ידי הדחק, <b style='font-size:20px; color:black;'>משבחינן לה.</b> (יש לו ריוח מהן, ולכן צריך להוסיף שליש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר סבר</b> (רשב"ג), <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דלא נפקי אלא על ידי הדחק, לא משבחינן לה,</b> ולא יוסיף שליש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך ברישא ששנינו "זהב הרי הוא ככלים", כוונת התנא לומר שהרי הוא ככלי זהב שאינם פוחתין, ולא יפחות חומש כרב יוחנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא, כולה רבי שמעון בן גמליאל היא. וחסורי מיחסרא, והכי קתני</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> עיין בקיצור כללי המשנה <small>(מובא בש"ס וילנא בסוף מסכת ברכות)</small>, אימתי אמרינן "חסורי מחסרא".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זהב הרי הוא ככלים, דינרי זהב הרי הן ככספים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים במקום שנהגו לפורטן, אבל במקום שנהגו שלא לפורטן, שמין</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אותם והרי הן בשוויהן, דברי רשב"ג. שרבן שמעון בן גמליאל אומר, במקום שנהגו שלא לפורטן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שמין אותם והרי הן בשוויהן.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;39&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;39.&nbsp;</b> הקשה בשיטה מקובצת, מה התחדש בפיסקא - "שרשב"ג אומר במקום שנהגו שלא לפורטן שמין אותן והרי הן בשוייהן", הלא דבר זה נאמר בפירוש קודם לכן? ותירץ - שיש ספרים שגרסו לעיל - "במה דברים אמורים:. אבל במקום שלא נהגו לפורטם:. שהיה רשב"ג אומר:. במקום שנהגו שלא לפורטם:. ". ולפי זה החידוש בסיפא, שאפילו כאשר המנהג שלא לפורטן כלל, הרי הן בשווין, וכל שכן במקום שרק לא נהגו לפורטן, אבל יש שכן היו פורטים, בודאי שאינו פוחת חומש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, כשאמר - "זהב הרי הוא ככלים", היינו ככלי זהב שאינם פוחתים. וכרבי יוחנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מקום "ככליו" מיבעי ליה,</b> וכמו שהקשתה הגמרא מקודם, ומדוע נקט "ככלים"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;40&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;40.&nbsp;</b> כל מקום שאמר "קשיא", הדבר תלוי ועומד, ולא בטלו הדבר, אלא לא אשתכח לה פירוקא. וכתב הריטב"א בב"ב פ"ב, ששמע משם אחד מחכמי פרובינצא שהיה מתרץ כל מה שעלה בגמרא בקשיא. קיצור ככלי הש"ס.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>איבעית אימא, לעולם כונת המשנה לומר "זהב הרי הוא ככלים של כסף דפחתי". ומכל מקום לא תקשי לדעת רבי יוחנן, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן, בדהבא פריכא</b> (זהב רך, שכאשר משתמשים בו הוא נחסר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: בממלא</b> (רסיסי זהב, שפוחתים), ולכן פוחת חומש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ינאי, בשמים של אנטוכיא</b> (שם מקום) <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הן ככספים.</b> ואם הכניסה לו בשמים, יוסיף שליש. כיון שבאותו מקום הם עוברים לסוחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: גמלים של ערביא, אשה גובה פרנא מהם</b> (כלומר, על הבעל להוסיף לה שליש על ערכן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;41&nbsp;</b>) כיון שהם עוברים לסוחר, ויכול להרויח מהם מיד. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;41.&nbsp;</b> רש"י. אך התוספות פירשו - שלא מדובר לעניין תוספת שליש, אלא שאשה יכולה לגבות כתובתה מהם. כיון שעיקר אסמכתייהו עלייהו. כמו שפירש רש"י לקמן גבי ארנקי דמחוזא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפי: הני תותבי דבי מכסי</b> (שמלות שמיוצרות ב"בי מכסי"), <b style='font-size:20px; color:black;'> אשה גובה פרנא</b> (תוספת שליש) <b style='font-size:20px; color:black;'>מהם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב פפי: הני שקי דרודיא</b> (שקים המיוצרים בדרודיא), <b style='font-size:20px; color:black;'> ואשלי דקמחוניא</b> (חבלים המיוצרים בקמחוניא), <b style='font-size:20px; color:black;'> אשה גובה פרנא מהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: מריש, הוה אמינא</b> (בתחילה הייתי אומר): <b style='font-size:20px; color:black;'>הני ארנקי דמחוזא</b> (כיסים מלאים מעות, שהיו נשות מחוזא להוטות אחריהם), <b style='font-size:20px; color:black;'> אשה גובה פרנא מהם.</b> כלומר, אם באה לגבות כתובתה מהיתומים, יכולה לגבותה מאותן ארנקים,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא,</b> הלא אין אשה גובה כתובתה ממטלטלי דיתמי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסמכתייהו עלייהו.</b> ואף על פי שבעלמא אין אשה גובה כתובתה ממטלטלין, הכא שאני, לפי שעיקר סמיכות דעתה בשעת הכתובה היא עליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דחזאי דשקלי להו ונפקי, וכי משכחי ארעא זבני בהו, אמינא אסמכתייהו אארעא הוא</b> (כיון שראיתי שהיו לוקחות את הכסף כדי לקנות בו קרקע, אמרתי, שעיקר סמיכות דעתן היה על הקרקע. ואם כן, אינה יכולה לגבות כתובתה ממעות ארנקי אלו).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנוהג הרגיל של סיפוק צרכי החתן והכלה מחייב את שני הצדדים, גם אם לא התנו על כך במפורש, היות ועל דעת כן נעשה הזיווג בין הצדדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם לא דברו הצדדים ביניהם על גובה הנדונייה, חייב אבי הכלה לתת לחתנו את הסכום הנמוך שנהגו ליתן, וכפי שיתבאר להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו כן חייב האב המכניס את בתו לחופה, ליתן לה מלבושים כדרך שנהגו להלביש את הבנות הנישאות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאידך, אם הודיע האב מראש, שהוא אינו נותן לבתו את המלבושים שהדרך ליתנם, חייב החתן לדאוג ללבושה של הכלה, עוד לפני שתכנס לחופה, כי חיוב הבעל להלביש את אשתו כולל גם את שעת הכנסתה לחופה, שתכנס לחופה כשהיא לבושה כמו כל בנות ישראל הנכנסות לחופה, שאביהם מלבישם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>המשיא את בתו סתם</b>, ולא פסק לה סכום מסויים בנדונייתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יפחות לה מחמשים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;42&nbsp;</b> זוז <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;43&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;42.&nbsp;</b> והטעם שנותן דוקא חמשים - כתב הפני יהושע - שהרי מבואר במסכת פאה <small>(פרק ח משנה ט)</small>, מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהן, הרי זה לא יטול. ומבואר שסכום זה ראוי להתפרנס ממנו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;43.&nbsp;</b> יש אומרים, שחמשים זוז הללו נועדו לקנות לה בגדים. וכן משמע מהמשך המשנה - "פסק להכניסה ערומה". ועיין שיטמ"ק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אם <b style='font-size:20px; color:black;'>פסק</b> האב בפירוש <b style='font-size:20px; color:black;'>להכניסה "ערומה",</b> ללא נדונייה וללא כסות, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאמר הבעל: כשאכניסנה לביתי,</b> אז <b style='font-size:20px; color:black;'>אכסנה בכסותי. אלא מכסה</b> אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>ועודה בבית אביה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן</b> גבאי צדקה <b style='font-size:20px; color:black;'>המשיא את היתומה, לא יפחות לה מחמשים זוז</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;44&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;44.&nbsp;</b> ואם אין חמשים זוז בקופת הצדקה, נחלקו בירושלמי האם חייבים הגבאים ללות כדי להשיאה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש בכיס</b> של צדקה מספיק כסף, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפרנסין אותה לפי כבודה.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: זה שאמרו במשנה "לא יפחות מחמשים זוז", היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשים זוזי "פשיטי",</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>"</b>זוזי מדינה", אשר ערכם הוא שמינית מ"זוזי צור".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ממאי?</b> (מנין לי דין זה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מדקתני סיפא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם יש בכיס, מפרנסין אותה לפי כבודה"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרינן, מאי "כיס"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רחבה</b> (שם אמורא): <b style='font-size:20px; color:black;'>ארנקי של צדקה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתין, חמשים זוזי ממש</b> (היינו כסף צורי), אם כן כששנינו בסיפא - <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם יש בכיס</b> יהבינן לה לפי כבודה", שמשמע יותר מחמשים זוז, עד <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה יהבינן לה?</b> הלא חמשים זוז צורי הוא סכום גדול מאד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שמע מינה, חמשים זוזי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: יתום ויתומה שבאו להתפרנס</b> מן הצדקה, ואין שם ליתן אלא כדי פרנסת אחד מהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפרנסין את היתומה, ואחר כך מפרנסין את היתום</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> הקשה התוספות רי"ד, הלא שנינו בהוריות - "האיש קודם לאישה להחיות", מפני שהוא חייב במצות, ומדוע כאן שנינו שיתומה קודמת? ותירץ - שם מדובר כשאינו יכול לחזר על הפתחים, כגון במדבר או בספינה, כשחייו תלויים בזה, אזי הוא קודם לאשה. אך כאן מדובר כשיכול לחזר על הפתחים, ואז אשה קודמת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מפני שהאיש דרכו לחזור על הפתחים, ואין אשה דרכה לחזור.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0135_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>
Micropedia bot