https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%97_%D7%90פרשני:בבלי:כתובות נח א - היסטוריית גרסאות2026-04-12T06:10:11Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=142119&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:49:20Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:49, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98517:rev-142119:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=98517&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:24:54Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:24, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא</b> העבד <b style='font-size:20px; color:black;'>גנב או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;קוביוסטוס</b> (גונב נפשות), <b style='font-size:20px; color:black;'>הגיעו</b> ללוקח ואין המקח בטל משום כך, כי סתמן של עבדים שהם כאלו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא</b>, ומה עוד יש לך לחוש? </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא</b> העבד <b style='font-size:20px; color:black;'>גנב או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;קוביוסטוס</b> (גונב נפשות), <b style='font-size:20px; color:black;'>הגיעו</b> ללוקח ואין המקח בטל משום כך, כי סתמן של עבדים שהם כאלו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא</b>, ומה עוד יש לך לחוש? </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> נתבאר לפי שיטת רש"י, ואולם התוספות הוכיחו שקוביוסטוס נוגע לגניבת ממון ולא לגניבת נפשות, שהרי מצינו (בבכורות ה א) שאמר הקיסר לרבן שמעון בן גמליאל על משה רבינו משום עניני ממון "משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס"<b>;</b> וגם תמהו, שהרי כתב רש"י שלכן "הגיעו" משום שדרכן של עבדים בכך, והרי אין דרך עבדים להיות גונבי נפשות. ולכן פירשו התוספות שקוביוסטוס הוא משחק בקוביא.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> נתבאר לפי שיטת רש"י, ואולם התוספות הוכיחו שקוביוסטוס נוגע לגניבת ממון ולא לגניבת נפשות, שהרי מצינו (בבכורות ה א) שאמר הקיסר לרבן שמעון בן גמליאל על משה רבינו משום עניני ממון "משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס"<b>;</b> וגם תמהו, שהרי כתב רש"י שלכן "הגיעו" משום שדרכן של עבדים בכך, והרי אין דרך עבדים להיות גונבי נפשות. ולכן פירשו התוספות שקוביוסטוס הוא משחק בקוביא.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94462:rev-98517:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=94462&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:28:07Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות נח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא</b> העבד <b style='font-size:20px; color:black;'>גנב או <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;קוביוסטוס</b> (גונב נפשות), <b style='font-size:20px; color:black;'>הגיעו</b> ללוקח ואין המקח בטל משום כך, כי סתמן של עבדים שהם כאלו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא</b>, ומה עוד יש לך לחוש? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> נתבאר לפי שיטת רש"י, ואולם התוספות הוכיחו שקוביוסטוס נוגע לגניבת ממון ולא לגניבת נפשות, שהרי מצינו (בבכורות ה א) שאמר הקיסר לרבן שמעון בן גמליאל על משה רבינו משום עניני ממון "משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס"<b>;</b> וגם תמהו, שהרי כתב רש"י שלכן "הגיעו" משום שדרכן של עבדים בכך, והרי אין דרך עבדים להיות גונבי נפשות. ולכן פירשו התוספות שקוביוסטוס הוא משחק בקוביא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא יימצא העבד <b style='font-size:20px; color:black;'>לסטים מזויין</b> שאין דרך עבדים בכך ונמצא המקח בטל, <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מוכתב</b> העבד <b style='font-size:20px; color:black;'>למלכות</b>, חטא למלכות עד שצוה המלך להרוג אותו כל מוצאו, ומקח טעות הוא, ובטל -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זה אינו חשש, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הנהו</b> - לסטים מזוין או מוכתב למלכות - <b style='font-size:20px; color:black;'>קלא אית להו</b> (קול יש להם), והיות והלוקח נתן מעות על העבד <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> ולא בירר על מומים אלו שיכול לבררם היות ויש להם קול, מן הסתם סבר האדון וקיבל, שאפילו אם אכן העבד הוא לסטים מזוין או מוכתב למלכות, מעונין הוא לקנותו! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> על פי דברי רבינו אליהו שבתוספות בהבנת רש"<b>י;</b> ואם לא נתן עדיין הלוקח מעות על העבד ונמצא העבד שהוא לסטים מזוין או מוכתב למלכות, יכול הלוקח לומר למוכר "הרי שלך לפניך". ותמה רבינו עקיבא איגר, שאם כן היתה יכולה הגמרא לומר נפקא מינה בין עולא לרב יהודה בר שמואל באופן שלא נתן הלוקח הכהן מעות על העבד, אלא עשה בו איזה קנין אחר, שלפי רב יהודה בר שמואל אין העבד אוכל בתרומה, היות ויש לחוש שמא לסטים מזוין או מוכתב למלכות הוא, ואילו לפי עולא הרי הוא אוכל בתרומה! ?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי בין למר</b> לעולא <b style='font-size:20px; color:black;'>ובין למר</b> לרב שמואל בר יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אכלה</b> בתרומה כשהיא ארוסה, לעולא משום "שמא תשקה", ולרב שמואל משום סימפון -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b>, איזו נפקא מינה לדינא יש ביניהם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b> בין עולא לרב שמואל בר יהודה: א. <b style='font-size:20px; color:black;'>"קיבל</b>" עליו הבעל שאפילו אם יש בה מומין הרי הוא רוצה בקדושיה, שמשום "סימפון" לא שייך והרי היא אוכלת בתרומה לרב שמואל בר יהודה, ואילו לעולא אינה אוכלת בתרומה משום "שמא תשקה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>מסר</b> האב את בתו הכלה לשלוחי הבעל לנישואין, וכבר אין לחוש ל"שמא תשקה" שהרי כבר אין היא בביתם, ולעולא מותרת היא לאכול בתרומה, ואילו לרב שמואל בר יהודה אסורה היא לאכול בתרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>"הלך</b>", כלומר: הלכו שלוחי האב (והכלה אתם) עם שלוחי הבעל, שאין לחוש ל"שמא תשקה", ומותרת היא לאכול בתרומה לדעת עולא, ואסורה היא לדעת רב שמואל בר יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי טרפון אומר: נותנין לה</b> - לאשה שהגיע זמנה להנשא - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל תרומה;</b> רבי עקיבא אומר: מחצה חולין - לימי טומאתה - ומחצה תרומה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מחלוקת</b> דרבי טרפון ורבי עקיבא, שסובר רבי טרפון: נותנין לה הכל תרומה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אינה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בבת כהן</b> - כי מתוך שהיא רגילה באכילת תרומה, היא בקיאה בשמירת תרומה ולמוכרה בימי טומאתה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> - המאורסת <b style='font-size:20px; color:black;'>לכהן</b>, ובזו בלבד סובר רבי טרפון שנותנין לה את כל מזונותיה מן התרומה ואף שבימי טומאתה אינה יכולה לאכול מהתרומה, כיון שאפשר למוכרה ולקנות חולין בדמיה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> רש"<b>י;</b> והרא"ה (הובא בשיטה מקובצת) ביאר באופן אחר. והנה בהמשך הסוגיא מבואר, שאין האשה מוכרת את התרומה אלא אביה ואחיה, כי אין דרך אשה בכך, ולפי זה צריך לכאורה לפרש את כוונת רש"י, שהיא בקיאה בשמירת תרומה כדי שיהא ניתן למוכרה (על ידי אביה ואחיה) בימי טומאתה. ואולם רש"י במהדורא קמא (הובא בשיטה מקובצת) כתב: בת כהן בקיאה <b>בטורח תרומה</b> <b>לשומרה ולמוכרה</b>, אם כן כיון דעודה בבית אביה <b>יכולה למוכרה לו;</b> (וראה עוד שם בשם רבי ישעיה מטראני).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בבת ישראל</b> המאורסת <b style='font-size:20px; color:black;'>לכהן</b> שאינה בקיאה בכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל</b> - ואף לרבי טרפון - הרי הוא נותן לה <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה חולין ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה תרומה</b>, כדי שיהא לה חולין לאכול בימי טומאתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מחלוקת</b> דרבי טרפון ורבי עקיבא, שסובר רבי טרפון: נותנין לה הכל תרומה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אינה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>בת כהן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ארוסה</b> לכהן שהגיע זמנה, כיון שהיא בבית אביה, ואביה הרגיל בכך ימכור את התרומה בימי טומאתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בנשואה</b> לכהן האוכלת בתרומה בביתה, וכגון שהלך בעלה למדינת הים והעמיד שליש שיאכיל את אשתו מזונות בביתה, באופן זה <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל</b> נותן לה <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה חולין</b> לימי טומאתה, מפני שכל כבודה בת מלך פנימה ואביה ואחיה אינן אצלה שיתעסקו בצרכיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומחצה</b> בלבד הוא שנותן לה <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> א. ברש"י במהדורא קמא (הובא בשיטה מקובצת) הוסיף: "מחלוקת בארוסה <b>דכיון שלא</b> <b>נשאת לו עדיין אין מזונותיה עליו כל כך</b>", כלומר: ולכן אין הוא מרבה לה תרומה (שהיא בזול) כדי שתוכל לקנות בה את החולין הנצרכים לה. ב. שני חילוקים יש בין ארוסה לנשואה: האחד: הארוסה אין לה מזונות לימי טומאתה ככל הצריך לה, שהרי אף אם יטרחו אביה ואחיה למכור את התרומה לא ישיגו אלא מחיר זול לתרומה, ואילו נשואה מקבלת מחצה חולין, ובזה טעם החילוק הוא כי אינו חייב במזונותיה של הארוסה כל כך. השני: הארוסה צריכה לטרוח במכירה על כל פנים על ידי אביה ואחיה, ואילו הנשואה אינה צריכה טירחה, ובזה הטעם הוא, כי לארוסה מצויים טורחים ואילו לנשואה לא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b> בהדיא כדברי אביי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה; רבי עקיבא אומר: מחצה חולין ומחצה תרומה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים: בבת כהן לכהן; אבל בת ישראל לכהן, דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים: בארוסה, אבל בנשואה, דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיפה הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן בתירא אומר: נותנין לה שתי ידות</b> (כלומר: שני שליש) <b style='font-size:20px; color:black;'>של תרומה, ואחת של חולין</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> סברתו של רבי יהודה בן בתירא היא, משום שאין היא צריכה לימי טומאתה לפי דעתו רק שליש ממזונותיה, על פי מנחת בכורים בתוספתא פרק ה' דכתובות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> סובר אף הוא כרבי טרפון האומר ש"נותנין לה הכל בתרומה", אלא שלפי רבי טרפון אין מרבין לה במזונותיה שנותנין לה מן התרומה בשביל ששוויה של התרומה פחותה מן החולין, ואילו רבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נותן לה הכל תרומה</b> ומרבה לה במזונותיה כדי שכשתמכור את התרומה בזול תוכל לקנות בדמיה מחצה חולין, <b style='font-size:20px; color:black;'>והיא מוכרת ולוקחת בדמים</b> שקיבלה את מחצה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חולין</b> הצריכים לה לימי טומאתה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> נראה שענין זה נלמד ממה שאמר "ולוקחת בדמים" דמזה משמע שהיא לטוקחת את כל מזונותיה הנצרכים לה מן הדמים שקיבלה תמורת התרומה, ובהכרח שנותן לה תרומה הרבה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל</b> סובר אף הוא כרבי יהודה שיש להרבות במזונותיה, ולא עוד אלא שהוא סובר שיש להקל עליה במכירת התרומה, ולכן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל מקום שהוזכרה תרומה</b> לענין מזונות, <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין לה כפלים בחולין</b>, כלומר: כמות התרומה שניתנת לה כדי שיהיה בידה מחצה חולין הוא כפלים מאשר אם היו נותנים לה חולין, כדי שתוכל למכור את התרומה בזול ותמצא לתרומה לוקחים הרבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b> בין רבי יהודה לרבן שמעון בן גמליאל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו: טירחא</b>, שלרבי יהודה צריכה היא (היינו אביה ואחיה) לטרוח עד שתמצא למכור את התרומה במחירה הזול בשוק, ואילו לרבן שמעון בן גמליאל אינה צריכה לטרוח, אלא מקבלת תרומה כל כך שבקלות תמכרנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היבם אינו מאכיל בתרומה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> אין שומרת יבם אוכלת בתרומה מכח היבם הכהן? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> פשטות שאלת הגמרא היא, היות וזקוקה היא ליבם כהן, אם כן יאכילנה היבם בתרומה, מפני שהזיקה אליו היא כארוסין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי את <b style='font-size:20px; color:black;'>"קנין כספו</b>" הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רחמנא</b> שהכהן מאכיל, כמו שנאמר: "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו" ובכלל "קנין כספו" אף האשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> - שומרת יבם - <b style='font-size:20px; color:black;'>קנין דאחיו הוא</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> א. לפי פשוטו כוונת הגמרא ללמוד ילפותא שאין הזיקה מאכלת בתרומה, כי הזיקה היא המשך האישות של הראשון, ואין זה "קנין כספו" של היבם אלא קנינו של אחיו, ולכן אין הוא מאכיל בתרומה, <b>וראה לשון רש"י</b>. ב. כתב רש"י: "אבל כנסה הרי היא אשתו לכל דבר, והכתוב קראה אשתו, דכתיב "ולקחה לו לאשה" דקנייה בביאה, וכי היכי דקדושי ביאה מאכילין בארוסה דאיתקש הוויות להדדי, כך מאכילין ביבמה".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עשתה ששה חדשים בפני הבעל</b> וששה חדשים בפני היבם, ואפילו כולן בפני הבעל חסר יום אחד בפני היבם, או כולן בפני היבם חסר יום אחד בפני הבעל אינה אוכלת בתרומה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תמהה הגמרא על הפיסקא האחרונה "או כולן בפני היבם חסר יום אחד בפני הבעל": <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> בריטב"א מבואר שרש"י גורס במשנה: "או כולן בפני היבם" ותו לא, וראה בדבריו מה שהוסיף דברים בשאלת ותירוץ הגמרא כאן על פיסקא זו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למה היה התנא צריך לשנותה כלל, והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא</b> כולן <b style='font-size:20px; color:black;'>בפני הבעל</b> חסר יום אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת לא</b> תאכל בתרומה בגין היבם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כולן <b style='font-size:20px; color:black;'>בפני היבם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעיא</b> שלא תאכל בתרומה בגין היבם, ולמה היה צריך התנא לשנות פיסקא זו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"זו</b> (ששה חדשים בפני הבעל חסר יום אחד) <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין צריך לומר זו</b> (ששה חדשים בפני היבם חסר יום אחד בפני הבעל) " <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>זו משנה ראשונה</b>, בית דין של אחריהם אמרו: אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> דמשנה אחרונה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא, ואיתימא רב שמואל בר יהודה: משום</b> שמא ימצא בה <b style='font-size:20px; color:black;'>סימפון</b> ויתבטלו הקידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לעולא</b> שאמר לעיל, כי הטעם שאין ארוסה אוכלת בתרומה הוא משום שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותה, ניחא שפיר, כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>טעמא דמשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>קמייתא</b> (משנה ראשונה) שאין ארוסה אוכלת בתרומה הוא משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא ימזגו לה כוס בבית אביה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>טעמא דמשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>בתרייתא</b> (משנה אחרונה) הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום סימפון</b>, ועד שתכנס לחופה חיישינן לה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> ואף שלדעת רב שמואל בר יהודה מבואר לעיל בטעם משנה ראשונה שאינה חוששת לסימפון בהגעת זמן, דהוא משום שהוא בודקה על ידי קרובותיו, מכל מקום עולא לא סבירא ליה כן, ולדעת משנה אחרונה החוששת לסימפון, יש לחוש לו גם לאחר הגעת זמן<b>;</b> והטעם כנראה הוא משום שבדיקה על ידי קרובות אינה בדיקה ש"בדיקת חוץ לא שמה בדיקה", וכמבואר סברא זו בהמשך הסוגיא.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0115_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>Micropedia bot