https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%91_%D7%90 2026-04-28T03:25:10Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=142108&oldid=prev 2020-09-09T13:47:59Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:47, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94451:rev-142108:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=94451&oldid=prev 2015-07-01T07:27:45Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|כתובות נב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממזרת ונתינה&lt;/b&gt; (ממזרת או נתינה) הנשואה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישראל,&lt;/b&gt; אף על פי שאף לה יש כתובה ותנאי כתובה שנוטלת ויוצאה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו חייב לפדותה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;67&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, לפי שמתחילה לא נשתעבד לתנאי זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין אני קורא בה&lt;/b&gt; מה שכתוב לישראלית בתנאי כתובה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואותבינך לי לאנתו&quot;,&lt;/b&gt; שהרי אינו יכול להחזירן אליו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;67.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוס&#039;, הא אמרינן במס&#039; יבמות (פ&quot;ה ע&quot;א): &quot;אלמנה לכ&quot;ג כו&#039; ממזרת ונתינה לישראל יש להן כתובה פירות ובלאות&quot;, והך פירות - היינו פרקונה, שהרי פרקונה תחת פירות! ותירץ ר&quot;י, דהתם פירש רש&quot;י, דהך שיש להן פירות, היינו שאוכל הבעל משלהן. אבל אם לא הספיקו דמי הפירות שאכל לכדי פרקונה - לא פריק להו מדידיה. עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר: כל שאיסור שבייה גורם לה,&lt;/b&gt; כגון הנשואה לכהן, שלולא שבייתה היתה מותרת לו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב לפדותה,&lt;/b&gt; שלכך נשתעבד לה מתחילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסור דבר אחר גורם לה,&lt;/b&gt; כגון הנשואה לכהן גדול - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו חייב לפדותה,&lt;/b&gt; משום שלא נשתעבד לה מתחילה, כפי שבממזרת ונתינה אמרינן שלא נשתעבד לה מעיקרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שסובר רבא שתנאי כתובה של ישראל וכהן שוין, אלא שכהן מוסיף ומתנה שאף אם תיאסר עליו מחמת שביה, לא תפסיד כתובת פדייתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא&lt;/b&gt; מחלוקת אביי ורבא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&lt;/b&gt;מחלוקת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי&lt;/b&gt; היא!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ששנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המדיר את אשתו&lt;/b&gt; מליהנות ממנו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונשבית, רבי אליעזר אומר&lt;/b&gt;: אף על לפי שסופו לגרשה מחמת הנדר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פודה&lt;/b&gt; אותה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונותן לה כתובתה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהושע אומר: נותן לה כתובתה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו פודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי נתן, שאלתי את סומכוס: כשאמר רבי יהושע&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן לה כתובתה ואינו פודה&lt;/b&gt; אותה, האם דיבר דווקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהדירה ולבסוף נשבית, או&lt;/b&gt; שמא אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנשבית ולבסוף הדירה&lt;/b&gt; אינו פודה, אף שמסתבר שלא הדירה - אלא כדי להפטר מהפדיון? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר לי: לא שמעתי&lt;/b&gt; דבר בענין זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונראין&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברים ש&lt;/b&gt;דווקא כש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדירה ולבסוף נשבית&lt;/b&gt; אינו חייב לפדותה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי אמרת&lt;/b&gt; שאף ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשבית ולבסוף הדירה&lt;/b&gt; אינו פודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתי לאיערומי&lt;/b&gt; ולהדירה כדי להפטר מפדיונה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו,&lt;/b&gt; האם לא דווקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במדיר אשת כהן,&lt;/b&gt; דהיינו, בכהן שהדיר את אשתו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמיפלגי,&lt;/b&gt; משום שאף על פי שנאסרה עליו בנדר, עדיין אני קורא בה &quot;ואהדרינך למדינתך&quot;, ולכן אומר רבי אליעזר שפודה. אבל באשת ישראל, שאין אני קורא בה &quot;ואותבינך לי לאינתו&quot;, אין פודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי דאמר כרבי אליעזר,&lt;/b&gt; שפודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא דאמר כרבי יהושע&lt;/b&gt; שאינו פודה, והיינו משום שאיסור דבר אחר גרם לה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא. הכא במאי עסקינן, כגון שנדרה איהי&lt;/b&gt; (היא) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקיים לה הוא&lt;/b&gt; את הנדר, דהיינו, או שאמר שיתקיים הנדר, או שהחריש ביום שמעו את הנדר - ולא הפר לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר סבר&lt;/b&gt;: הרי זה כאילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא נותן אצבע בין שיניה&lt;/b&gt; לינשך, שהוא גרם לה שיתקיים הנדר, ולא יוכל לקיים &quot;ואהדרינך לי לאינתו&quot;, ולכן חייב לפדותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהושע סבר&lt;/b&gt;: הרי זה כאילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היא נתנה אצבע בין שיניה&lt;/b&gt; ונשכתה, שהיא גרמה לעצמה שלא יוכל הבעל לקיים &quot;ואהדרינך לי לאינתו&quot;, ולכן אינו חייב לפדותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי היא נתנה אצבע בין שיניה,&lt;/b&gt; שהיא גרמה לעצמה שתהא אסורה עליו, אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתובה מאי עבידתה,&lt;/b&gt; למה היא מקבלת כתובה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותו,&lt;/b&gt; הרי שנינו באותה ברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי נתן, שאלתי את סומכוס: כשאמר רבי יהושע&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן לה כתובתה ואינו פודה,&lt;/b&gt; האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהדירה ולבסוף נשבית&lt;/b&gt; דווקא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשנשבית ולבסוף הדירה,&lt;/b&gt; אף שיש חשש שהדירה כדי להפטר מפדיונה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר&lt;/b&gt; לו סומכוס: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שמעתי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי&lt;/b&gt; מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנדרה איהי&lt;/b&gt; וקיים לה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לי&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדירה ולבסוף נשבית, מה לי נשבית ולבסוף הדירה,&lt;/b&gt; הרי היא זו שנדרה, ואם כן, לא שייך החשש שהוא יערים כדי להפטר מפדיונה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, לעולם&lt;/b&gt; מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאדרה איהו&lt;/b&gt; (שהדירה הוא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואביי מתרץ לטעמיה, ורבא מתרץ לטעמיה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי מתרץ לטעמיה&lt;/b&gt; כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנה לכהן גדול&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה,&lt;/b&gt; שהרי אני קורא בה בין בתחילה, כשהתנה את התנאי, ובין לבסוף, בשעת קיומו של התנאי: &quot;ואהדרינך למדינתך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממזרת ונתינה לישראל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולי עלמא לא פליגי דאינו חייב לפדותה,&lt;/b&gt; שהרי אין אני קורא בה לא בתחילה ולא לבסוף &quot;ואותבינך לי לאינתו&quot;, שהרי היא אסורה עליו מעיקרא! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדיר אשת כהן,&lt;/b&gt; דהיינו, כהן שהדיר מאשתו הנאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה, דהיינו&lt;/b&gt; כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנה לכהן גדול,&lt;/b&gt; שהרי התנאי של &quot;ואהדרינך למדינתך&quot; יכול להתקיים בין בשעת התנאי, ובין לבסוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי פליגי&lt;/b&gt; רבי אליעזר ורבי יהושע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במדיר אשת ישראל,&lt;/b&gt; שבשעת התנאי היה ראוי לקיימו, שהרי יכול היה להחזירה אליו. אבל לבסוף אינו יכול להחזירה, שהרי הדירה ממנו. ובכך נחלקו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אזיל בתר מעיקרא,&lt;/b&gt; דהיינו, אחר שעת התנאת התנאי, והרי אז היה יכול לקיימו, ולכן חייב לפדותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהושע אזיל בתר בסוף,&lt;/b&gt; שאינו יכול לקיים התנאי, ולכן אינו חייב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא מתרץ לטעמיה&lt;/b&gt; כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנה לכהן גדול,&lt;/b&gt; וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממזרת ונתינה לישראל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולי עלמא לא פליגי דאינו חייב לפדותה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם, בממזרת ונתינה, משום שאין ראוי לקיים את התנאי בין בתחילה ובין לבסוף, שהרי היא אסורה עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואלמנה לכהן גדול, אף על פי שיכול לקיים את התנאי של &quot;ואהדרינך למדינתך&quot;, אין זה מחמת שביה, אלא מחמת דבר אחר, דהיינו, משום שהיא אסורה עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי פליגי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במדיר, בין אשת כהן, ובין אשת ישראל&lt;/b&gt; (דהיינו, בין שהבעל כהן, ובין שהבעל ישראל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שבאשת כהן, בתחילה, בשעת התנאי, היה ראוי לקיים את התנאי של &quot;ואהדרינך למדינתך&quot; מחמת שביה, ולא רק מחמת דבר אחר. אבל לבסוף, אינו יכול להחזירה מחמת דבר אחר, דהיינו, מחמת הנדר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן בישראל, מתחילה היה ראוי לקיים את התנאי של &quot;ואותבינך לי לאינתו&quot;. אבל לבסוף אינו ראוי, שהרי אסרה עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובכך נחלקו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אזיל בתר מעיקרא, ורבי יהושע אזיל בתר בסוף.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשבית חייב לפדותה וכו&#039;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: נשבית בחיי בעלה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחר כך מת בעלה,&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכיר בה בעלה&lt;/b&gt; שנשבתה קודם שמת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יורשין חייבין לפדותה,&lt;/b&gt; שהרי נתחייב הבעל בפדיונה בחייו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הכיר בה בעלה&lt;/b&gt; שנשבתה עד שמת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יורשין חייבין לפדותה,&lt;/b&gt; שהרי הבעל לא נתחייב בחייו, ועל היורשים אין מוטל חיוב לפדותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוי סבר למיעבד עובדא&lt;/b&gt; (לעשות מעשה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי הא מתניתא&lt;/b&gt; (כפי מה שנשנה בברייתא זו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב: הכי אמר חביבי&lt;/b&gt; (רבי חייא, שהיה דודו): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לית הלכתא כי הא מתניתא,&lt;/b&gt; אלא אף אם הכיר בה בעלה שנשבתה קודם שמת, אין היורשין חייבים לפדותה. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי הא דתניא&lt;/b&gt; בברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשבית לאחר מיתת בעלה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין היתומין חייבין לפדותה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא עוד, אלא אפילו&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשבית בחיי בעלה, ואחר כך מת בעלה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין היתומין חייבין לפדותה,&lt;/b&gt; לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין אני קורא בה&lt;/b&gt; עתה, לאחר שמת בעלה, את התנאי הכתוב בכתובה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואותבינך לאינתו&quot;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: נשבית, והיו מבקשין ממנו&lt;/b&gt; (מבעלה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד&lt;/b&gt; פי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה בדמיה&lt;/b&gt; (דהיינו, פי עשרה מהדמים שהיא שוה לימכר בשוק), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פעם ראשונה&lt;/b&gt; שנשבתה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פודה&lt;/b&gt; אף בסכום כזה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;68&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;68.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במס&#039; גיטין, אהא דתנן: אין פודין את השבויין יותר מכדי דמיהן, אבעיא בגמרא, אי טעמא משום דוחקא דציבורא, או משום דלא ליגרבו בהו טפי. והקשו התוס&#039;, תפשוט מהכא דטעמא משום דוחקא דציבורא, דהא אמרינן הכא דפודה אותה עד עשרה בדמיה! ואי טעמא משום דלא ליגרבו בהו טפי, אמאי מוסיף על דמיה? ותירצו, דאף להך טעמא, לא תקנו שלא יוכל אדם לפדות את עצמו ביותר מכדי דמיו, שהרי &quot;עור בעד עור, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו&quot; (איוב ב&#039;), והכא אשתו כגופו, ולכן יכול לפדותה אף ביותר מדמיה. עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן ואילך,&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רצה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פודה. רצה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו פודה,&lt;/b&gt; לפי שלא תקנו לה רבנן - אלא פדיון אחד &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;69&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;69.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב רש&quot;י. ומשמע מדבריו, דאם נשבית פעם שניה, אף בכדי דמיה אינו חייב לפדותה. והקשו התוס&#039;, הא לעיל (מ&quot;ז ע&quot;ב) מסקינן: תקנו מצוי - למצוי, משמע דפירות ופרקון מצויין יותר מכתובה וקבורה, לפי שכתובה וקבורה אינם אלא פעם אחת בימיה, אבל פירות ופרקון יכולים להיות כמה פעמים! וכתבו, דצריך לומר שרש&quot;י יבאר להיפך, דאדרבה, פירות ופרקון אינו מצוי, אבל קבורה חשיבא מצוי, לפי שהנשים ממהרות למות מן האנשים, כדאמר בירושלמי. וכן כתובה - מצויה היא. ור&quot;ח פירש, דהך דאמרינן הכא &quot;מכאן ואילך וכו&#039; רצה אינו פודה&quot;, היינו ביותר מכדי דמיה. אבל כדי דמיה - פודה אף פעם שניה. וע&quot;ע בתוס&#039; מה שכתבו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0103_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot