https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:כתובות מג א - היסטוריית גרסאות2026-04-12T02:46:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%92_%D7%90&diff=142093&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:46:12Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:46, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94436:rev-142093:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%92_%D7%90&diff=94436&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:27:15Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות מג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מודה בקנס פטור,</b> ולכן, אף כשלא הודה לו, אין זה נחשב כפירת ממון!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי: כי קא תבע</b> האב באומרו "אנסת ופיתית את בתי" - את תשלומי <b style='font-size:20px; color:black;'>בושת ופגם קא תבע.</b> ואין זו תביעת קנס, אלא תביעת ממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קא מיפלגי</b> רבנן ורבי שמעון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא, רבי שמעון סבר</b> התביעה "אנסת או פיתית" היא תביעת קנס, היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא שביק איניש מידי דקיץ,</b> אין אדם מניח מלתבוע דבר קצוב, הקנס, שהוא סכום קצוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותבע</b> בושת ופגם, שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי,</b> דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא קיץ!</b> ולכן, מסתבר שעיקר תביעתו היא על הקנס! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> לכאורה צריך ביאור, וכי מה איכפת לו לתבוע אף את הבושת והפגם, דהוו מידי דלא קיץ! ? וכתב האבני מלואים, דעל כל פנים עיקר תביעתו היא על הקנס. וחיוב קרבן שבועה נמדד לפי עיקר התביעה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי: לא שביק איניש</b> לא נמנע אדם מלתבוע <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי</b> דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>דכי מודי ביה לא מיפטר,</b> דהיינו תשלום דמי ההבושת והפגם, שהם חיוב ממון, וגם אם יודה בהם האונס או המפתה הוא לא יפטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותבע מידי דכי מודה ביה מיפטר,</b> דהיינו הקנס, ולכן מסתבר שעיקר תביעתו הם תשלומי ממון של הבושת והפגם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רבי אבינא מרב ששת: בת הניזונת מן האחין</b> על פי תנאי כתובה, שכך כתוב בכתובה: "בנן נוקבן דיהווין ליכי מינאי, אינון יהון יתבין בביתי ומיתזנן מנכסיי עד דתלקחון לגוברין" (הבנות הנקבות שיהיו לך ממני, הן תהיינה יושבות בביתי, גם לאחר מותי, ויזונו מנכסי עד שהן תנשאנה לבעליהן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה ידיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למי,</b> האם הם לעצמה או לאחין? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> האם נאמר שהאחין הזנים אותה, <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום אב קיימי.</b> ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה התם,</b> כמו בשעה שאביה חי וזן אותה שייכים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה ידיה לאב, הכא נמי,</b> כאשר היא ניזונית מן האחים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה ידיה לאחין.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> כתבו התוס', דמדאורייתא פשיטא שמעשה ידיה לעצמה, כדדרשינן דלקמן מ"והתנחלתם אותם". אלא מדרבנן מבעיא ליה, האם תקנו מעשה ידיה תחת מזונות או לא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, לא דמי</b> הבת הניזונית מן האחים <b style='font-size:20px; color:black;'>לאב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדידיה מיתזנא.</b> הרי היא ניזונת מממונו של האב, ולכן מעשה ידיה שייכים לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> בבת הנזונית מן האחים, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו מדידהו מיתזנא,</b> לא מממונם היא נזונית, אלא מחמת תנאי כתובת אמן, שממונו של האב משועבד לה, היא ניזונית, ולכן אין להם זכות במעשי ידיה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב ששת, <b style='font-size:20px; color:black;'>תניתוה</b> (שנינו במשנה דבר זה):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנה ניזונת מנכסי יתומים.</b> וגם זה מתנאי כתובה הוא, שכך כתוב בה: "את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל ימי מיגר ארמלותך", <b style='font-size:20px; color:black;'>ומעשה ידיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שהיתומים עומדים במקום האב, ולכן מעשה ידיה של האלמנה שלהם, על אף שהיא ניזונית מהם מכח שיעבוד כתובתה. ואם כן, הוא הדין שיש להם זכות במעשי ידיה של הבת הניזונת מהם, אם כי נכסי אביהם משועבדים למזונותיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי</b> אלמנתו לבתו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ניחא ליה ב"הרווחה"</b> שלה, שאין לו ענין שיהיו מעשה ידיה שייכים לה ואילו היא תהיה ניזונית מרכושו, ולכן מעשה ידיה שייכים ליורשיו, כמו שהיו מעשה ידיה שייכים לו בחייו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה ב"הרווחה"</b> שלה, רוצה הוא שמעשה ידיה יהא שלה, ותהיה ניזונית מנכסיו, ולא יזכו יורשיו במעשי ידיה (זאת, חוץ מנדונייתה שמגיעה לה מנכסיו. רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא,</b> האם רצונך לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דבתו עדיפא ליה מאלמנתו,</b> ולכן הוא רוצה יותר בהרווחתה של בתו משל אלמנתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי אבא אמר רבי יוסי: עשו</b> חכמים את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנה אצל הבת,</b> דהיינו, אדם שמת, והניח אלמנה ובת שיורשת את נכסיו - <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>דין שאמרו לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>בת אצל אחין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, כדין אדם שמת, והניח בת ובנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>זמן שיש <b style='font-size:20px; color:black;'>נכסין מועטין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b>, ואין בהם מספיק לכדי מזונות הבת והאחים לשנים עשר חודש. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> הקשו התוס', באלמנה אצל הבת, אמאי קרי ליה נכסים מועטים, בשלמא בבת אצל אחים, נכסים מועטים היינו כשאין שיעור כדי שיזונו אלו ואלו עד שיבגרו. אבל אלמנה הרי ניזונת לעולם! והביאו, דנראה לר"י, דדוקא כשיש אלמנה וגם בנים ובת, אז תקנו מזונות לאלמנה, שנתנו לה מה שהיה ליקח לבת, והיינו עד שתיבגר הבת, ואם כן, הרי יש שיעור לנכסים מועטים. אבל כשאין שם אלא אלמנה ובנים, או אלמנה ובת, שאז הבת יורשת, לא עשו תקנה בשביל האלמנה, דמשום אלמנה לא רצו להפקיע כח הירושה. ורק כשכבר הפקיעו כח הירושה בשביל הבת, אז נותנים לאלמנה. ובשביל הבת הפקיעו יותר מאשר לצורך אלמנה, לפי שהבת יורשת כשאין בנים, משא"כ האלמנה. והביאו שכן משמע בירושלמי בפרק מי שמת, דאמר התם: "אין האלמנה דוחה את הבנות, ולא הבנות דוחות את האלמנה. ופעמים שהאלמנה דוחה את הבנות - על ידי בנים, ואת הבנים - על ידי הבנות".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה הבת אצל אחין,</b> הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הבת ניזונת</b> מנכסי האב, <b style='font-size:20px; color:black;'>והאחין ישאלו על הפתחים</b> לצורך מזונותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף אלמנה אצל הבת,</b> הדין הוא שה<b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנה ניזונת</b> מנכסי בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תשאל על הפתחים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שגורל אלמנתו עדיף לו מבתו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לענין זילותא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנתו עדיפא ליה.</b> ולכן, עדיף לו שבתו תחזור על הפתחים, ולא אלמנתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לענין הרווחה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בתו עדיפא ליה,</b> ולכן מעשה ידיה של עצמה. מה שאין כן באלמנתו, שמעשה ידיה ליתומים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב יוסף</b> מהסיפא של משנתינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה ידיה ומציאתה, אף על פי שלא גבתה</b> עדיין את שכר מעשה ידיה, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מת האב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הן של אחין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה ודאי, שלא באה משנתינו לחדש דבר זה, שכשעשתה מעשה ידים בחיי האב - הרי הם של האחים משמת. שזה דבר פשוט, שהרי האב זכה במעשה ידיה, שהם ממון ולא קנס, ובודאי שיירשוהו האחים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, ודאי באה משנתינו לחדש, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא ד</b>הם של האחין, משום שעשתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בחיי האב</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> אם עשתה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר מיתת האב</b> - מעשה ידיה <b style='font-size:20px; color:black;'>לעצמה</b> ולא לאחיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו,</b> האם לא מדובר, <b style='font-size:20px; color:black;'>בניזונת</b> מן האחין, ואף על פי כן, מעשה ידיה לעצמה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא.</b> מדובר כאן <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאינה ניזונת</b> מן האחין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b>. והיינו, כגון שלא היו נכסים כלל. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> כתבו התוס', שמן האב היא כן היתה ניזונת, ומשום הכי מקשה הגמרא, אי בשאינה ניזונת עתה מן האחים, והיתה ניזונית בחיי האב מן האב - מאי למימרא? הרי זה פשיטא שלאחר מיתת האב, כיון שעתה היא אינה ניזונית לא ממנו ולא מן האחים - מעשה ידיה לעצמה (ולהשמיע שאם מת האב יורשים האחים את מעשה ידיה שעשתה בחיי אביה - נמי לא איצטריך, דהואיל וניזונת היתה מן האב, פשיטא שהבנים יורשין אותו). והביאו שיש ספרים שלא גורסים מאי למימרא, אלא הכי גרסינן: אי בשאינה ניזונת, אפי' למ"ד כו'. וכתבו שכן עיקר, ומיירי בשאינה ניזונת לא מן האב ולא מן האחין, דאחר מיתת האב - דומיא דבחיי האב. ופריך אהך מילתא גופה, אמאי כשמת האב הרי הן של אחין, הא אפי' אב עצמו אין לו, כיון שאינה ניזונת ממנו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בשאינה ניזונת, מאי למימרא?</b> מה החידוש בדברי משנתינו שמעשה ידיה לעצמה ולא לאחיה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו למאן דאמר</b> במסכת גיטין (יב א) ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יכול הרב לומר לעבד: עשה עמי,</b> כלומר, עשה עבורי מלאכה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיני זנך</b> (איני נותן לך מזונות), <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> דווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעבד כנעני,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כתיב ביה "עמך". אבל</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עבד עברי, דכתיב ביה</b> "כשכיר כתושב יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>עמך"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;26&nbsp;</b><span style='background-color:violet;'>!!!</span> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;26.&nbsp;</b> שמילת "עמך" מיותרת לדרשה, שהרי היה אפשר לכתוב "כשכיר כתושב יהיה עד שנת היובל". אבל מהפסוק "כי טוב לו עמך" אי אפשר לדרוש, שאינו אלא סיפור דברים בעלמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> יכול לומר לו כך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כל שכן</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בתו,</b> שודאי אין האחים יכולים לומר לה: עשי עבורנו מלאכה, ולא ניתן לך מזונות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר עולא</b>: באמת משנתינו באה להשמיענו שמעשה ידיה לאחר מיתת האב לעצמה. ומדובר כשאינה נזונת מן האחין. והחידוש הוא, שאין אומרים זכות היא שזיכתה תורה לאב בבתו, שיהיו מעשי ידיה שלו, וממון הוא להורישו לאחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה שהיה קשה לנו, במה תהיה נזונת? הרי ודאי אינה גרועה מעבד כנעני, שאין אדונו יכול לומר לו עשה עמי ואיני זנך!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא נצרכה</b> דברי משנתינו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ל</b>עניין <b style='font-size:20px; color:black;'>העדפה!</b> שהיו מעשי ידיה עודפים על צרכי מזונותיה. והיינו יכולים לומר שההעדפה תהיה שייכת לאחים, והם יורשים בכך את זכות האב, ומשמיעה לנו משנתינו שהרי הם שלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: וכי יתכן ש<b style='font-size:20px; color:black;'>גברא רבה כרב יוסף לא ידע דאיכא העדפה,</b> ושאפשר להעמיד את משנתינו בשאינה נזונת, ולענין העדפה? הרי ודאי ידע שאפשר לתרץ כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>קמותיב תיובתא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבא: רב יוסף, מתניתין גופא קשיא ליה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני: מעשה ידיה ומציאתה אף על פי שלא גבתה.</b> ומדייק רבא: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מציאתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ממאן גביא?</b> ממי "גובים" מציאה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו, הכי קאמר</b> תנא דמתניתין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה ידיה</b> - דינם <b style='font-size:20px; color:black;'>כמציאתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה מציאתה,</b> אם מצאה <b style='font-size:20px; color:black;'>בחיי האב,</b> וסמוכה היא על שולחנו - הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לאב,</b> משום איבה. שהיות ואין האב חייב במזונותיה, אם לא תהא מציאתה שלו, תהיה לו עליה איבה, ולא יתן לה מזונות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל מה שמצאה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר מיתת האב</b> - הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לעצמה.</b> כי לגבי האחים לא שייך הטעם של איבה, שהרי על כרחם היא נזונת מנכסי אביה, ולא מרכושם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> גבי <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה ידיה נמי</b> כך הוא הדין, שרק מעשה ידיה שעשתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בחיי האב</b> - הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לאב.</b> אבל מה שעשתה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר מיתת האב</b> - הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לעצמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר נמי</b> הכי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: בת הניזונת מן האחין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה ידיה לעצמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא: מאי טעמא? דכתיב</b> גבי עבד כנעני: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם".</b> ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אותם,</b> את העבדים, אתם מורישים <b style='font-size:20px; color:black;'>לבניכם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>בנותיכם</b> אתם מורישים <b style='font-size:20px; color:black;'>לב ניכם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מגיד</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין אדם מוריש</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>זכות</b> שיש לו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בתו, לבנו.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;27&nbsp;</b> ולכן, אף שלאב היתה זכות במעשה ידי בתו, אין הוא מוריש זכות זו לבניו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;27.&nbsp;</b> תמהו התוס', אמאי איצטריך קרא להכי, הרי זה גופה שמעשה ידיה לאביה, נלמד מ"לאמה", מה אמה - מעשה ידיה לרבה, אף בת מעשה ידיה לאביה. ואמה גופה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת, כדאמרינן בפ"ק דקידושין (יז ב)! והביאו בשם רשב"א, שצריך את הלימוד ממקרא זה של "והתנחלתם" לענין בת קטנה. שהרי את ההיקש מ"לאמה", צריך דווקא לענין נערה. אבל לגבי קטנה - לא צריך היקש, דהשתא זבוני מזבן לה, מעשה ידיה מיבעי?! ואם כן, אין לנו לימוד שאין אדם מוריש זכות בתו קטנה לבנו, לכן צריך את הדרשה מ"והתנחלתם".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבה</b> לרב כהנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בפיתוי הבת, וקנסות</b> של אונס, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חבלות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב מדבר!</b> שאת הזכויות האלו אינו מוריש האב לבניו. אבל מעשה ידיה, שדבר שכיח הוא, נאמר שיהא של האחין, שהרי הם נפסדים על ידה, שהרי היא ניזונת מהם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן</b> באמת <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא רב חנינא</b>: רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בפתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: וכי אפשר לומר שתשלומי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חבלות</b> יהיו של האחין? והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>צערא דגופא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נינהו,</b> ואפילו האב אינו זוכה בדמי צער, שהרי אמרינן במסכת בבא קמא (פז ב), שאם חבלו בבן קטן, יקנו בדמי הנזק קרקע, והפירות יהיו של הקטן! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> כך כתב רש"י. ובתוס' הקשו, וכי אם קיצץ החובל את ידיה לא תהיה חבלה של אב? והלא האב מפסיד את מעשה ידיה! ותירצו, דפשיטא ליה לש"ס שמדובר בחבלות קטנות, שאין בהן ביטול מלאכה. דאי יש בהם הפסד מעשה ידיה, אמאי אין מוריש לבנו כמו שמוריש מעשה ידיה? ולכן פרכינן "דידה נינהו!" עיי"ש.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0085_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>Micropedia bot