https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:כתובות מב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-12T07:56:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91_%D7%91&diff=142092&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:46:04Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:46, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94435:rev-142092:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91_%D7%91&diff=94435&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:27:14Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות מב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייק מכאן אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו,</b> האם לא מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעמד</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>בדין,</b> וחייבוהו ממון על פי עדים, ועתה תובעו על ממון זה! ובכל זאת שנינו במשנה שפטור מקרבן שבועה, היות ועיקרו הוא קנס!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחה רבה את קושיית אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא.</b> אלא מדובר שם <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלא עמד בדין</b> עדיין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא מדרישא</b> של המשנה, דהיינו, דברי רבנן, שחולקים על רבי שמעון, וסוברים שחייבין קרבן שבועה אף בתשלומי קנס - על כרחך מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעמד בדין,</b> ודאי <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא נמי,</b> דהיינו, דברי רבי שמעון שנחלק עליהם, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעמד בדין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> של אותה משנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לי</b> שחייבין קרן וחומש וקרבן אשם גזילות על שבועת כפירת ממון, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שמשלמין עליהם את הקרן</b> בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תשלומי כפל, תשלומי ארבעה וחמשה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;16&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>והאונס והמפתה, ומוציא שם רע,</b> שכל אלו תשלומי קנס הם - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> שיהא חייב קרן וחומש וקרבן אשם גזילות על כפירתן בשבועה? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;16.&nbsp;</b> כתבו התוס' ישנים, שאף רבי שמעון מודה בזה, שודאי שלא שביק איניש מידי דכי מודה מיחייב, ותבע מידי דכי מודה מפטר. וכאן גם הכל קיץ, ולא שייכת הסברה שהוא אומר להלן, דלא שביק איניש מידי דקיץ וכו'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> מדכתיב באותה פרשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ומעלה מעל"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה</b> אף את הכופר בתשלומים הללו כדין כל הכופר בשבועת הפקדון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי דלא עמד</b> עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>בדין,</b> תשלומי <b style='font-size:20px; color:black;'>כפילא מי איכא?</b> היאך הוא תובעו עליהם, והרי עדיין לא הוכח בבית דין שגנב! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b> ועוד, שמא יודה ויפטר! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> דאפילו אם נמצאה בידו הגניבה, לא מצי למתבעיה ולמימר ליה: אתה גנבתו, שלם לי הכפל! שהרי כל עוד שלא עמד בדין, יכול הוא לומר לו: אתה נתתו לי, או הפקדתו אצלי, או מכרתו לי, לכן על כרחך צריך להעמיד כשעמד בדין. מה שאין כן בההיא דלעיל, שתובעו: אתה אנסת או פיתית את בתי! הרי שור שחוט לפניך, ולכן יכול לתבעו אף לפני העמדה בדין. מהר"ם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, פשיטא</b> שמדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעמד בדין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומדרישא בשעמד בדין,</b> מן הסתם <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא נמי</b> מדובר בה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעמד בדין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וזה שכתוב בסיפא "יצאו אלו שהן קנס", היינו שעיקרן קנס).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>יכילנא לשנויי לך</b> (יכול אני לתרץ לך), שב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעמד בדין,</b> ולכן חייב קרבן שבועה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלא עמד בדין,</b> ולכן תשלומי קנס הם, שאין חייבין עליהם קרבן שבועה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>באמת המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>כולה,</b> דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון היא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>איני מתרץ לך כך, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שינויי דחיקי</b> תירוצים דחוקים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא משנינן לך,</b> אינני מתרץ לך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותירוץ זה דחוק הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>! דאם</b> אתרץ לך <b style='font-size:20px; color:black;'>כן, אמרת לי</b>: אם כן, שכל המשנה לדברי רבי שמעון היא, הרי כך יש לשנות את המשנה, באחת משתי האפשרויות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או ליתני</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> של המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר</b>: אין לי אלא דברים שחייבים עליהם קרן בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או ליתני</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא,</b> אחרי סיום דבריו של התנא - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי שמעון!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לא יתכן לשנות באמצע המשנה, בתוך דבריו של רבי שמעון: רבי שמעון אומר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> בהכרח, שהמשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>כולה</b> מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעמד</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>בדין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורישא</b> דקתני שחייב - דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> הם, <b style='font-size:20px; color:black;'>וסיפא</b> - דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומודינא לך לענין קרבן שבועה,</b> שאם עמד האונס והמפתה בדין, והתחייב לשלמם, בכל זאת, לשיטת רבי שמעון, אם יחזור האב ויתבע את האונס והמפתה שישלמו את הממון שכבר התחייבו לו בבית דין, וישביעם על כך, לא יהיה חיוב קרבן על כפירתם, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דרחמנא פטריה. מ</b>דכתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכחש</b> בעמיתו בפקדון או בתשומת יד", שיש למעט מפסוק זה תשלומי קנס, כי רק תשלומי ממון מוזכרים בפסוק. ורבי שמעון ממעט מכאן אפילו ממון שעיקרו קנס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי קאמינא,</b> וזה שאמרתי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ממון הוי</b> לרבי שמעון לאחר העמדה בדין - הוא רק לעניין <b style='font-size:20px; color:black;'>להורישו לבניו</b>. שאם העמידו האב בדין, והתחייב לשלם לו את הקנס, אלא שלא הספיק לגבות ממנו את הממון עד שמת, הרי הוא ממון שיכול האב להוריש לבניו, ואינו נחשב לענין זה לקנס, שאינו מורישו לבניו, ולכן הוא של האחין, ולא שלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> אביי לרבה קושיה נוספת, ממשנתינו, ששנינו בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הן של עצמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייק אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת</b> שלאחר העמדה בדין <b style='font-size:20px; color:black;'>ממון הוי</b> לרבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>להורישו לבניו.</b> אם כן, כשלא הספיקה לגבות את הממון עד שמת האב, מדוע אמר רבי שמעון שהרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לעצמה!? אמאי?</b> הרי ממון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאחין בעי מיהוי!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: האי מילתא קשאי בה</b> (נתקשו בענינה) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין,</b> עשרים ושתים שנה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> תמהו התוס', וכי רבה לא ידע את המשנה? ותירץ ר"י ברבי אברהם, דרבה דאמר דממון הוי להורישו לבניו, היינו כשאין הבת קיימת. אבל מתני' איירי כשהבת קיימת, דאז אין ראוי להורישו לבניו כל זמן שלא בא לידו, משום דאין אדם מוריש זכות בתו לבנו. ואביי דאקשי ליה, לא היה ניחא ליה בחילוק זה. ורבה נמי הודה לו בסופו של דבר, וכדלהלן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא איפרק,</b> ולא מצאו לכך פירוק (תירוץ) <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דיתיב רב יוסף ברישא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ופירקה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שאותן עשרים ושתים שנה היו ימי שררתו של רבה כראש ישיבה. ולאחר שמת רבה, ישב רב יוסף בראש. וסייעוהו אז מן השמים לתרץ קושיה זו - להיות לו לשם. לפי שהיה רבה חריף, ולכך קראוהו "עוקר הרים", ורב יוסף היה בעל שמועות ומשנה וברייתא, לכך קראוהו "סיני". רש"י</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך תירץ רב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם,</b> בעניין פיתוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר קרא "ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף".</b> ומשמע מהמקרא הזה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא זיכתה תורה</b> את הקנס <b style='font-size:20px; color:black;'>לאב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא משעת נתינה</b> דווקא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם לא גבתה את הכסף עד שמת האב, הרי הקנס הוא של עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי קאמר רבה</b> משעמד בדין <b style='font-size:20px; color:black;'>ממונא הוי להורישו לבניו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאר קנסות</b> קאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מעתה, גבי עבד, דכתיב</b> בו נמי לשון נתינה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו",</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי</b> נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"יתן" לחוד, ו"נתן" לחוד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בעבד כתיב לשון "יתן", שהוא לשון ציווי, ומשמעות הכתוב, שבמקרה כזה, ששורו המית עבד או אמה, לעולם יתן לאדוניו שלשים שקלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל במפותה כתוב "ונתן", שמשמעותו דבר הנתון כבר. שלא זיכתה לו תורה את הממון - אלא משעת נתינה, ולא משעת העמדה בדין. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;19&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;19.&nbsp;</b> כתבו התוס', דגבי מוציא שם רע, דכתיב "ונתנו לאבי הנערה" נמי איכא למימר, "ונתן" לחוד, "ונתנו" לחוד. והקשה הגרעק"א, מה הוקשה להם, דילמא באמת גם במוציא שם רע אינו זוכה אלא משעת נתינה, משום דכתיב "ונתנו"!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> שיש לחלק בין קנס של אונס ומפתה ובין שאר קנסות, שבאונס ומפתה, אפילו כשעמד בדין לאו ממונא הוא, משום דכתיב "ונתן", תיקשי: מדוע אמר רבה שלדברי רבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "וכחש</b> בעמיתו בפקדון או בתשומת יד<b style='font-size:20px; color:black;'>",</b> ומכאן הוא למד לפטור את האונס והמפתה מקרבן אשם גזילות אפילו כשעמד בדין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי מקרא זה מלמד, לפי רבי שמעון, על כל הכופר בכל הקנסות שהוא פטור, כיון שאין חיוב קנסות דומה לתשומת יד (דהיינו מלוה, או שנתן לו כסף להתעסק בו עבורו) הכתוב בתורה, שעיקרו הוא ממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו הקנס שחייב בו האונס והמפתה, התחדש בו שאפילו לאחר שעמד בדין - לאו ממונא הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "ונתן" מיבעי ליה</b> למימר! שהתורה אמרה "ונתן", שלא זיכתה לו תורה עד שעת נתינה, ולכן אין זה נחשב כפירת ממון!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: כי איצטריך</b> ללמוד מ<b style='font-size:20px; color:black;'>"וכחש"</b> באונס ובפיתוי כבכל קנסות, ואי אפשר ללמוד זאת מ"ונתן" האמור שם, ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שעמדה בדין, ובגרה, ומתה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;20&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;20.&nbsp;</b> כתבו התוס' בביאור הסוגיה, דאע"ג דהשתא ממון גמור הוא, שלא בא לידו מכח קנס, ואי מודה מיחייב, אפ"ה פטור מקרבן שבועה, מ"וכחש". והיינו דפריך למאי דשני השתא: יצאו אלו שהן קנס? ממון הוא! אבל עד השתא הוה אתי ליה שפיר דקרי ליה קנס, הואיל ובא לידו מכח קנס, ואי מודה - מיפטר. אבל השתא דמוקמינן לקרא בכי האי גוונא, כגון שעמדה בדין ומתה, שלא בא לידו מכח הקנס, אלא מכח ירושה, ומלתא דפשיטא היא דאי מודה מיחייב, אמאי קרי ליה קנס? ומשני הש"ס: תני: יצאו אלו שעיקרן קנס. והשתא כולהו קנסות משעמד בדין ממונא הוי, ומיחייב בהודאתו, ואפי' הכי גזירת הכתוב היא מ"וכחש" דפטור מקרבן שבועה. והכי נמי אפילו לר' אלעזר דאמר נשבעין על הקרקעות, גזירת הכתוב היא דפטור מקרבן שבועה, אע"ג דמיחייב בהודאתו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לשיטת רבי שמעון - הקנס שלה הוא. כי כמו שהוא סובר במקרה שלא הספיקה לגבות עד שמת האב, שהקנס שלה, כך גם במקרה שלא הספיקה לגבות עד שבגרה (ולשיטת תנא קמא - הרי הן של אב), לרבי שמעון - הרי הוא של עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובמקרה כזה, נחשב הקנס לאחר שעמדה בדין כממון, ככל שאר קנסות לאחר העמדה בדין. ואם מתה אחר כך, נחשב הקנס כממון רגיל גבי האב, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהתם כי קא ירית אביה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מינה דידה קא ירית.</b> והרי אביה יורש ממנה כל זכות שהיתה לה בממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובמקרה כזה אי אפשר לפטור את הכופר בו מקרבן שבועה מהלימוד של "ונתן", שהרי הקנס הזה נחשב כבר ממון, כיון שעמדה בדין ובגרה, ואביה ירש אותה. לכן צריך ללמוד את הפטור מ"וכחש", והלימוד הוא משום שעיקרו של ממון זה - קנס הוא, וכפי שיבואר להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> שמדובר שכבר עמד בדין, אם כן, למה שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"יצאו אלו שהן קנס",</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ממון הוא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק</b>: כך היא כוונת המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו אלו שעיקרן קנס.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד <b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> אביי לרבה ממה ששנינו שם במשנה במסכת שבועות: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון פוטר</b> מקרבן אשם גזילות את האונס והמפתה שכפרו בהשבעה על תביעת "אנסת ופיתית את בתי", משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו משלם קנס על פי עצמו,</b> ואם היה מודה - היה נפטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייק אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דלא עמד</b> לפני כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בדין,</b> שאם היה מודה - היה נפטר. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא עמד</b> לפני כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בדין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אז, אם היה מודה שעמד בדין והתחייב לשלם, היה משלם <b style='font-size:20px; color:black;'>על פי</b> הודאת <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו,</b> הרי עתה כשכפר, <b style='font-size:20px; color:black;'>קרבן שבועה נמי מיחייב!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> כתבו התוס', דלדבריו דרבה קאמר לה. בשלמא לדידי דסבירא לי דבכל קנסות אפילו עמד בדין אינו משלם ע"פ עצמו, ולעולם חשיב קנס לרבי שמעון עד שיגיע לידו, כדשמעינן מ"וכחש", אתי שפיר דכל היכא דמיחייב ע"פ עצמו - מיחייב נמי קרבן שבועה, כגון עמדה בדין ובגרה ומתה, דמינה ירית. אלא לדידך, הא כל קנסות שעמד בדין, או באונס ומפתה שעמדה בדין ובגרה ומתה, אף על גב דמיחייב בהודאתו - פטור מקרבן שבועה, תיקשי!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר לו רבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבריהם דרבנן קאמר להו.</b> וכך אמר להם: <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידי,</b> לשיטתי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דעמד</b> לפני כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בדין,</b> והתחייב לשלם, בכל זאת אם כפר עתה בחיוב הזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>רחמנא פטריה</b> מקרבן שבועה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכחש</b> בעמיתו", כיון שלא פירט בו הכתוב אלא דברים שעיקרן ממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לדידכו,</b> לשיטתכם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אודו לי מיהת, היכא דלא עמד</b> לפני כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בדין, דכי קא תבע</b> עתה האב - <b style='font-size:20px; color:black;'>קנסא</b> של אונס ומפתה <b style='font-size:20px; color:black;'>קא תבע,</b> ואין חייב קרבן אשם גזילות על כפירת קנס, כיון שיכול להודות ולהפטר, ואין זה חיוב ממון.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0084_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>Micropedia bot