https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%96_%D7%90 פרשני:בבלי:כתובות לז א - היסטוריית גרסאות 2026-04-04T06:13:16Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%96_%D7%90&diff=142081&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T13:44:41Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:44, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94424:rev-142081:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%96_%D7%90&diff=94424&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:26:47Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|כתובות לז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר רבי יהודה&lt;/b&gt; שהשבויה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקדושתה קיימא&lt;/b&gt;, וכמבואר במשנתנו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. כל אשה מבנות ישראל שיצא דם ממקור דמיה (מהרחם), הרי היא נטמאת בטומאת נדה. אבל הגויות אינן מיטמאות בטומאת נדה, ודם נדותם נחשב כדם בהמה גרידא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. גזרו חכמים שאשה הרואה דם, יהיו טמאות כל הטהרות שנגעה בהן קודם שראתה את הדם במשך התקופה של &quot;מעת לעת&quot;, שקדמה לראיית הדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעמו של דבר, כי חששו חכמים, שמא יצא הדם מהרחם אל הפרוזדור המוביל אותו החוצה, אך לא יצא מיד החוצה, ואילו האשה נטמאת משעת יציאת הדם מן הרחם אל הפרוזדור (למרות שלא יצא הדם עדיין החוצה), וישהה הדם בתוך הפרוזדור לפני שיצא החוצה, ונמצא שהיא טמאה קודם לראיית הדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם בדקה את עצמה בתוך ה&quot;מעת לעת&quot; האחרון, אין היא טמאה אלא עד שעת הבדיקה (הנקראת &quot;פקידה אחרונה&quot;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה הוא שאמרו בכל הנשים, שהן מטמאות &quot;מעת לעת, ומפקידה לפקידה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: הגיורת שנתגיירה, וראתה דם&lt;/b&gt; באותו היום שטבלה לגירותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: דיה&lt;/b&gt; שתהא מטמאת את הטהרות ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שעתה&lt;/b&gt;. דהיינו, משעת הראיה, ואינה מטמאת אותן למפרע, שהרי דם נדותה שיצא ממנה בהיותה גויה, אינו מטמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו כן אין היא מטמאת למפרע אפילו את הטהרות שנגעה בהן באותו היום לאחר השעה שטבלה לגרות, על אף שכבר היתה ראויה אז להיטמא בטומאת נדה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי כל אשה שאין אתה יכול לטמא את הטהרות שנגעה בהן למפרע עד מעת לעת ממש, לא גזרו בה חכמים שטמא למפרע, ולכן איה מטמאה אפילו משעה שטבלה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: דיה שעתה, ולא גזרו בה &lt;b&gt;טומאת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מעת לעת&lt;/b&gt; לטמא טהרות שנגעה בהן &lt;b&gt;משעת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;טבילה עד שעת ראייה&lt;/b&gt;, כי אפילו אם יצא דם זה מאתמול (קודם שטבלה), והעמידוהו כותלי בית הרחם, שזהו הטעם של גזירת טומאה &quot;מעת לעת&quot; בבנות ישראל, הלא &lt;b&gt;דם כנענית כדם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בהמה&lt;/b&gt; הוא. ואם תאמר, ניחוש שמא משטבלה נעקר ויצא מיד, כיון ש&quot;טומאה למפרע&quot; גזירה דרבנן היא, הרי רק היכא דאיכא למיגזר מעת לעת שלם, גזור חכמים גם על &quot;מפקידה לפקידה&quot;, אבל היכא דלא גזור &quot;מעת לעת&quot; &lt;b&gt;לא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;גזור &quot;מפקידה לפקידה&quot;&lt;/b&gt;. והקשה רבינו עקיבא איגר: למה לי הטעם שכתב רש&quot;י, דכל שאינה מטמאה מעת לעת אינה מטמאה מפקידה לפקידה, והרי בלא טעם זה יש לטהרה משום &quot;ספק ספיקא&quot;. א. ספק אם בא הדם עכשיו ולא העמידוהו כותלי בית הרחם כלל. ב. ואפילו אם תימצי לומר שלא יצא עכשיו, שמא יצא ממקורה עוד בהיותה גויה. אלא שכותלי בית הרחם העמידוהו, ולא יישב. וראה מה שייישב ב&quot;אילת השחר&quot;, ומה שיישב ב &quot;הערות&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר&lt;/b&gt;: הגיורת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי היא ככל הנשים, ומטמאה מעת לעת&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומ&quot;פקידה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפקידה&lt;/b&gt; &quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות: כלומר בדין &quot;מעת לעת&quot;, ואולם אינה מטמאה אלא עד הטבילה, שקודם לכן אינה נדה (ומ&quot;פקידה לפקידה&quot;, היינו אם פקדה את עצמה אחר הטבילה). ודבריהם צ&quot;ב שהם קוראים לזה &quot;טומאה מעת לעת&quot;, והרי הביאו בתחילת דבריהם את רש&quot;י, שהוא קורא לזה &quot;טומאה מפקידה לפקידה&quot;! ? והריטב&quot;א גורס: ומטמאה מפקידה לפקידה, וכונתו שהיא מטמאה עד הטבילה דזה הוא כפקידה כיון שהוא בתוך המעת לעת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד נחלקו בדין הגיורת רבי יהודה ורבי יוסי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריכה&lt;/b&gt; הגיורת שנתגיירה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להמתין&lt;/b&gt; מלהנשא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה חדשים&lt;/b&gt; מאז שטבלה (ואף שלא היתה נשואה בגויותה), כדי שאם תתעבר, ידעו להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כי בתוך זמן זה ספק הוא אם בן שבעה חדשים הוא לשני שנישאת לו אחר הגרות, או בן תשעה חדשים הוא לראשון שנבעלה לו בגויות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי מתיר&lt;/b&gt; לה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליארס ולינשא מיד&lt;/b&gt;, ואינה צריכה להמתין כלל (ובהמשך הסוגיא יתבאר טעמו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שרבי יהודה סובר שהגיורת אינה בחזקת בתולה, ולכן צריכה היא פרק זמן של המתנה לצורך &quot;הבחנה&quot;, כדי שנוכל להבחין בין הזרע שנולד מבעילתה בגיותה לבין הזרע שיוולד לה בהיותה יהודיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, תיקשי לרבי יהודה עצמו, שאמר במשנתנו שהשבויה ב&quot;חזקת בתולה&quot; היא!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאר הרשב&quot;א את סברת המקשה שהיה מדמה שבויה לגיורת, כיון שרבי יהודה סובר שבקדושתה קיימא, בהכרח שאע&quot;פ שהגויים פרוצים בעריות, מכל מקום אין הגויים חשודים על אונס. שאינם פרוצים כל כך אלא לבועלה ברצון. ואשה, שאין יצרה גדול כל כך כמו האיש, כל שכן שאינה פרוצה לזנות מדעת. ולפיכך, אף הגיורת, כיון שאין הגויים אונסים, היא אינה מתרצה להם, וראה שם עוד ביאור. ומה שכתב הרשב&quot;א שאין הגויים חשודים על אונס, היינו דוקא לשיטת רבי יהודה. אבל לדעת חכמים החלוקים עליו - אף על אונס הם חשודים, וכמו שכתב רש&quot;י לעיל בדברי רבי דוסא החלוק על חכמים ואומר: וכי מפני שמיעך לה - &quot;אין נוהגין בהן הפקר לאונסן בבעילה, אלא לשחק עמהן&quot;. ומשמע שלדעת חכמים נוהגים בהן הפקר לאונסן בבעילה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב יוסף לרב פפא בר שמואל: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גיורת אשבויה קא רמית&lt;/b&gt;, מה קושיא וסתירה אתה מקשה מדין גיורת על דין שבויה, עד קשה לך כיצד סובר רבי יהודה שהגיורת אינה בחזקת בתולה, ואילו השבויה בחזקת בתולה היא!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גיורת&lt;/b&gt;, שאנו דנים אם היתה בעילתה כשהיתה גויה או כשהיא יהודיה, ולשם כך הצרכנו תקופה של המתנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מנטרא נפשה&lt;/b&gt; (אינה משמרת את עצמה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבויה&lt;/b&gt;, שהיא ישראלית - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנטרא נפשה&lt;/b&gt; (משמרת היא את עצמה). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. ביאר הרשב&quot;א את סברת התרצן, דשבויה שאני, כיון שישראל קדושים הם, מנטרא נפשה. אבל הגיורת, כשהיתה גויה, פרוצה היתה ולא מנטרא נפשה. וביאור דבריו, שהגמרא חוזרת בה ממה שהיתה סבורה, כיון שאין הגויים חשודים על אונס, ממילא מסתברא שהנשים אינן מוסרות את עצמן. אלא הגויות מוסרות את עצמן, ובנות ישראל אינן מוסרות את עצמן. ב. תמהו התוספות והרשב&quot;א: מאי סלקא דעתין לדמות שבויה לגיורת, והרי ממשנתנו עצמה מוכח שחילוק יש ביניהם, כי בשבויה נחלק רבי יהודה שאין לה קנס, ואילו בגיורת לא נחלק, ויש לה קנס! ? וראה מה שיישבו. ג. עוד הקשו התוספות, הרי שנינו במשנתנו שרבי יהודה מתיר בשבויה שנשתחררה יתירה על בת שלש שנים ועדיין קטנה היא, ומה שייך בקטנה מינטרא נפשה! ? ותירצו, קטנה לגמרי - אינה מוסרת את עצמה לביאה. וכשהיא גדלה קצת, ומוסרת את עצמה לביאה, כבר יש בה דעת לשמור את עצמה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואולם, הוסיף רב פפא בר שמואל להקשות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עדיין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רמי&lt;/b&gt;, יש לך לשאול סתירה, מדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבויה א&lt;/b&gt; (על דין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבויה&lt;/b&gt;, היות שבברייתא אחרת מצינו שכרך בה רבי יהודה את דין השבויה עם דין הגיורת, והצריך המתנה לצורך הבחנה בשתיהן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו&lt;/b&gt; כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד&lt;/b&gt;, יש לנו לחוש שנבעלו בשעת גיותן, אחר גיל שלש, היות והן נעשות בגיל זה ראויות לביאה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, כשנתגיירו או שנפדו או שנשתחררו - הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכות להמתין&lt;/b&gt; מלהנשא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה חדשים&lt;/b&gt;, כדי להבחין בין זרע הנזרע בקדושה לזרע הנזרע שלא בקדושה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף שהקטנה אינה מתעברת, גזירה קטנה אטו גדולה, רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי מתיר&lt;/b&gt; להן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליארס ולינשא מיד&lt;/b&gt;, ללא המתנה לצורך הבחנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח שרבי יהודה חושש אף לבעילת השבויה. ואילו במשנתנו, סובר רבי יהודה שהשבויה - בקדושתה קיימא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתיק&lt;/b&gt;, שתק רב יוסף, ולא ידע לענות על קושייתו של רב פפא בר שמואל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב יוסף לרב פפא בר שמואל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי שמיע לך בהא&lt;/b&gt;, האם שמעת אתה איזה ישוב בענין זה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב פפא בר שמואל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי אמר&lt;/b&gt; יישב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב ששת&lt;/b&gt;: ההיא ברייתא, שמחייב בה רבי יהודה את השבויה להמתין שלשה חדשים, עוסקת כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שראוה שנבעלה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ב&quot;הערות&quot;, דלאו דוקא כשראוה שנבעלה בתוך שלשה חדשים, אלא אפילו אם ראוה שנבעלה קודם לכן, כבר איבדה את החזקה של &quot;בקדושתה קיימא&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; - שודאי הוא שנבעלה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דרבי יוסי&lt;/b&gt;, החולק ואינו מצריך המתנה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי הניחא אם לא ראוה שנבעלה, יש לפרש את טעמו של רבי יוסי, שאינו חושש לבעילתן. אבל לפי פירושו של רב ששת, שהוא מפרש את הברייתא כשראוה שנבעלה, תיקשי: מאי טעמא דרבי יוסי שאינו מצריך המתנה לצורך הבחנה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה: קסבר רבי יוסי: אשה מזנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמשת במוך&lt;/b&gt; (נותנת מוך באותו מקום, לאחר הבעילה, ושואבת משם את הזרע), &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועושה היא זאת כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא תתעבר&lt;/b&gt;, ושוב אין לחוש שתלד זרע שנזרע שלא בקדושה, גם אם נבעלה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י כאן. אבל ביבמות יב א פירש רש&quot;י שבשעת מעשה יש לה מוך באותו מקום. והיעב&quot;ץ כאן האריך בדברי רש&quot;י כאן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא על תירוץ זה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא גיורת&lt;/b&gt;, אכן יש לומר שהיא משמשת במוך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דדעתה לאיגיורי&lt;/b&gt; (היות ודעתה להתגייר), &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשעה שנתנה דעתה להתגייר, הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנטרא נפשה&lt;/b&gt; (משמרת את עצמה) ומזמנת לעצמה מוך. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כלומר: מסתמא מי שמתגיירת, כבר חושבת היא על הענין כמה חדשים קודם הגירות בפועל. ב. בגמרא יבמות לה א איתא: כיון דדעתה לאיגיורי, מנטרה נפשה &lt;b&gt;כדי להבחין בין זרע&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שנזרע בקדושה ובין זרע שנזרע שלא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בקדושה&lt;/b&gt;. וברש&quot;י שם מבואר דאפילו נשואה מנטרא נפשא, והיינו שפורשת גם מבעלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבויה נמי&lt;/b&gt; שפיר משמשת במוך, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא ידעה היכא ממטו לה&lt;/b&gt;, אין היא יודעת לאן יביאוה השבאים, ושמא יביאוה לעיר של ישראל, ויפדוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפחה&lt;/b&gt; שנשתחררה על ידי גט שחרור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; משמשת במוך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשמעה מפי מרה&lt;/b&gt;, שמעה מאדונה שעומד הוא לשחרר אותה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך לפרש שכך היא הדרך, שהיא שומעת ממנו כמה חדשים קודם השחרור אודות שחרורה, שאם לא כן עדיין צריך הבחנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; שפחה כנענית ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאה&lt;/b&gt; לחרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;הוצאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שן ועין&lt;/b&gt;, שהיא יציאה בלתי צפויה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי איכא למימר?&lt;/b&gt; וכי מנין לה להעלות על דעתה שתשתחרר, עד שאתה אומר שמשמשת היא במוך!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt;: אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממילא&lt;/b&gt; (כלומר: כל אופן שאין היא מעלה בדעתה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר רבי יוסי&lt;/b&gt;, שמותרת היא להיארס ולהינשא מיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין זה תירוץ. כי -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי אנוסה, דממילא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היא נבעלת ולא מרצונה, ולא ידעה שתיאנס, ולא זימנה לעצמה מוך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: אנוסה ומפותה, צריכות להמתין שלשה חדשים,, דברי רבי יהודה&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. אף שגם השבויה אנוסה היא, מזה אי אפשר להקשות, כי יודעת היא שתיאנס ומזמנת מוך, מה שאין כן סתם אנוסה אינה יודעת שתיאנס. ב. ברש&quot;י כאן נראה שאינו גורס &quot;ומפותה&quot; וכמו שכתוב בגליון, וברש&quot;י ביבמות לה א נראה דגרס &quot;ומפותה&quot;, אך בפירושו שם מבואר שהקושיא היא מאונס בלבד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רבה: קסבר רבי יוסי: אשה מזנה, מתהפכת&lt;/b&gt; אחר שנבעלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי&lt;/b&gt; לפלוט את הזרע, במטרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא תתעבר&lt;/b&gt;. וזאת יכולה לעשות אף האנוסה, וכל המזנות עושות כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואידך&lt;/b&gt;, רבי יהודה, שמצריך המתנה, למה הוא אינו סומך על דרך זו של הנהגת הנשים המזנות!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;טעמו של רבי יהודה הוא: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיישינן שמא לא נהפכה יפה יפה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות, שלפי תירוץ זה ביוצאת בשן ועין מודה רבי יוסי שהיא צריכה להמתין, כי היא למה תתהפך. ואילו רש&quot;י ביבמות לה א כתב: ואף יוצאה בשן ועין נמי ליכא השתא למיפרך, דכיון דהיפוך קל הוא לה, ואין בו טורח, מתהפכת היא, דכל אשה מזנה אינה רוצה להתעבר&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: וכל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר &quot;ולא יהיה אסון&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ענוש יענש&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - דין &quot;קם ליה בדרבה מיניה&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהכא&lt;/b&gt;, ממקרא זה הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהתם נפקא&lt;/b&gt;, ממקרא אחר הוא נלמד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנאמר: &quot;והפילו השופט והכהו לפניו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי רשעתו&lt;/b&gt;&quot;. מלמד הכתוב שאמר &quot;כדי רשעתו&quot; בלשון יחיד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום רשעה אחת&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה הריטב&quot;א: הרי יש לומר שמ&quot;כדי רשעתו&quot; אנו לומדים ש&quot;אין מת ומשלם&quot;, ואילו מ&quot;ולא יהיה אסון&quot; אנו לומדים שיקבל את המיתה ולא את הממון! ? ותירץ: מכל מקום יקשה, כיון שכבר אמרה תורה &quot;ולא יהיה אסון&quot;, למה לי עוד &quot;כדי רשעתו&quot;? ותו, ודאי סברא הוא, שבאיסור חמור כזה שיש בו מיתה, במיתה החמורה הוא נידון, ולא בממון הקל. ומה שכתב שב&quot;איסור חמור כזה&quot;, כוונתו לומר, אף כי במלקות וממון נסתפקה הגמרא (לעיל לב א) לומר, שהמלקות קל מן הממון, ומכל מקום לוקה ואינו משלם, לזה חילק הריטב&quot;א בין איסור חמור כזה שחייבים עליו מיתה לבין איסור קל שאין חייבים עליו אלא מלקות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדא&lt;/b&gt; קרא - &quot;ולא יהיה אסון&quot; - מדבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במיתה וממון&lt;/b&gt;, שימות ולא ישלם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחדא&lt;/b&gt; קרא - &quot;כדי רשעתו&quot; - מדבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במלקות וממון&lt;/b&gt;, שאינו לוקה ומשלם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו האחרונים שחילוק יש בין שתי הדרשות: א. &quot;כדי רשעתו&quot; מלמד, שלעולם &quot;אין לוקה ומשלם&quot;. ואף שנחלקו אמוראים (לעיל לב) אם לוקה או משלם, בכל זאת אם מאיזה טעם לא יפטור המלקות את הממון, אז יפטור הממון את המלקות לכולי עלמא. וכן להיפך. והראיה, מעדים זוממין וחובל בחבירו, שגילתה התורה שהם משלמים (כמבואר לעיל לב), וממילא אנו אומרים שאינו לוקה לכולי עלמא. וזה הוא משום שלעולם &quot;אין לוקה ומשלם&quot;. אבל &quot;ולא יהיה אסון&quot; מלמד רק פטור על הממון דוקא. ואם מאיזה טעם שהוא לא ייפטר הממון, אזי לא נאמר שיפטור הממון את המיתה. ב. ועוד חילוק כתבו בשם הגר&quot;ח (הובא ב&quot;משכנות הרועים&quot;), שב&quot;כדי רשעתו&quot; צריך דוקא שיהיו שתי הרשעיות מסורות לבית דין, וכמבואר בגמרא במכות, שמקרבן אין נפטר ב&quot;כדי רשעתו&quot;, משום שאינה רשעה המסורה לבית דין, מה שאין כן מיתה וממון אין צריך שיהיו רשעיות המסורות לבית דין. ונפקא מינה בתשלומי מעילה, שביאר הגר&quot;ח שהוא לא נחשב כ&quot;רשעה המסורה לבית דין&quot;, שלפי זה, אם יתחייב המועל במלקות הוא לא ייפטר מתשלומי מעילה, ואילו חיוב מיתה כן יפטרנו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריכא&lt;/b&gt;, הוצרכה התורה להשמיענו הן במיתה וממון והן במלקות וממון, שאינו נענש בשני עונשים! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי אשמעינן&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתה וממון&lt;/b&gt;, הייתי אומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום ד&lt;/b&gt;במיתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא איבוד נשמה&lt;/b&gt;, שהוא עונש חמור, ולכן דיו בכך אם ענשתו לאבד נשמה ליהרג.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מלקות וממון, דליכא איבוד נשמה&lt;/b&gt;,, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לא&lt;/b&gt; נאמר שאין לוקה ומשלם, אלא נעשה בו את שניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אשמעינן&lt;/b&gt; רק ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלקות וממון&lt;/b&gt;, הייתי אומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דלא חמיר איסוריה&lt;/b&gt;, אין האיסור שנתחייב עליו מלקות איסור חמור, ודיו שתענשנו בעונש אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מיתה וממון, דחמיר איסוריה&lt;/b&gt; שנתחייב עליו מיתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא&lt;/b&gt; את שני המקראות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבי מאיר, דאמר: לוקה ומשלם&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובהכרח ש&quot;כדי רשעתו&quot; בא ללמד שאין מת ומשלם, תיקשי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרתי&lt;/b&gt; קראי - &quot;ולא יהיה אסון&quot; ו&quot;כדי רשעתו&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כמבואר לעיל לב ב, ולג ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדא&lt;/b&gt; קרא - &quot;ולא יהיה אסון&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במיתה וממון&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0073_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div> Micropedia bot