https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90פרשני:בבלי:כתובות כ א - היסטוריית גרסאות2026-04-25T06:59:59Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=142049&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:40:40Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:40, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94392:rev-142049:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=94392&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:25:25Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות כ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשם שאין מזימין את העדים אלא בפניהם</b>, משום שבאים לענוש אותם כדין עדים זוממים, ובעדות שיוצרת עונש, צריך להעיד בפני הנענש, שנאמר - "והועד בבעליו", לגבי שור שנגח, ודרשינן - יבא בעל השור ויעמוד על שורו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כך אין מכחישין את העדים אלא בפניהם</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b>. ולכן הכא שמתו העדים הראשונים, ואינם בפנינו, לא מתקבלת ההכחשה, ועדיין עדותם הראשונה על השטר קיימת, וגובים על ידו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;55.&nbsp;</b> וביאר הריטב"א, מכיון שבאים להעיד על גוף העדים שהעידו שקר, ולפי עדותם הרי פסולים לעדות, לכן אינם נאמנים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב נחמן</b>: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אילו הוו</b> העדים הראשונים <b style='font-size:20px; color:black;'>קמן</b> (לפנינו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מכחישין להו</b> העדים השניים, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה הכחשה. ולא הוה משגיחין בהו</b> - בעדים הראשונים - לגבות עם השטר על פיהם, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוי לה עדות מוכחשת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא, דליתנהו</b> לעדים הראשונים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>יש לחוש שמא <b style='font-size:20px; color:black;'>אילו הוו לקמן, דלמא הוו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מודו להו</b> לעדים השניים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b>, ודאי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מהימני</b> העדים השניים להכחישם, והוי עדות מוכחשת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> והקשה המהר"ם שיף: והלא אם אם יודו לעדים השניים אינם נאמנים, שכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד? ותירץ: שאמנם באמת אינם יכולים לחזור ולהגיד, אך מכל מקום סגי בהכי כדי שנאמר שעדיפא עדותם כשאין העדים הראשונים לפנינו, מעדותם כשהם לפנינו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> וביאר הרא"ה - שסברת רב נחמן, שאף על פי שיש כאן הכחשה על גוף העדות, והיה מקום לומר שאין מכחישים אלא בפניהם, מכל מקום אין לעשות מעשה על פי עדות זו, אחר שכבר הוכחשה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן הדרא קושיין, מדוע אין העדים השניים נאמנים, לכל הפחות כדי ליצור עדות מוכחשת? <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רב נחמן</b>: הא דאמרינן בברייתא - "אין נאמנים", אין הכוונה שגובים בשטר כבשטרא מעליא, אלא רק דלא קורעים את השטר ואי תפיס לא מפקינן מיניה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;58&nbsp;</b>, משום דאמרינן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוקי תרי</b> עדים ראשונים, <b style='font-size:20px; color:black;'>להדי תרי</b> עדים שניים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מספק - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוקי ממונא בחזקת מריה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;60&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;58.&nbsp;</b> והקשו התוספות, והלא לא מועילה תפיסה בספיקות אחר שנולד הספק, כמבואר במסכת בבא מציעא שספק בכור שתפסו כהן מוציאין אותו מידו, ואם כן היאך תועיל כאן תפיסה? ותרצו התוספות, דהכא שאני כיון שטוען התופס טענת ברי, משא"כ לגבי בכור, הרי הכהן טוען טענת שמא ולכן לא מועילה תפיסתו. עוד תירצו, דהכא איירי כשתפס קודם שנולד הספק, (דהיינו - קודם שבאו העדים השניים), ולכן מועילה תפיסתו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> הקשו התוספות - הרי בעלמא בתרי ותרי סבר רב נחמן, שמכיון שלכל כת וכת בפני עצמה יש חזקת כשרות, הרי שזו יכולה לבא בפני עצמה ולהעיד בעדות אחרת, וזו יכולה לבא בפני עצמה ולהעיד בעדות אחרת. ואם כן בסוגיין, הרי אין העדים השניים טוענים שלא הייתה הלואה, אלא רק טוענים - פסולי עדות הייתם באותה שעה, ואם כן מדוע אין העדים הראשונים נאמנים להעיד על ההלואה, ומאי שנא מכל עדות אחרת שנאמנים עליה? ותירצו התוספות, שבסוגיין ליכא לעדים הראשונים חזקת כשרות לגבי עדות הלואה זו, משום שהעדים השניים טוענים שהייתם קרובים משעה שנולדתם, ומעולם לא הוכשרתם לעדות זו, ולא שייך בזה להעמידם בחזקתם הראשונה. ולכן אינם נאמנים. והרשב"א תירץ: דהכא לא שייך להעמידם בחזקת כשרות, ולקבל את עדותם, כיון שיש לחוש שמא אם היו לפנינו היו חוזרים בהם בעדותם. ויש להעיר על דברי הרשב"א, שהלא לפי דברי המהר"ם שיף שהובאו לעיל, אפילו אם יחזרו בהם העדים מעדותם לא יהיו נאמנים, שכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד?.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;60.&nbsp;</b> כך ביאור הסוגיא לדעת רש"י והתוספות. אך לדעת הרשב"א כך הוא באור הסוגייא: בברייתא עסקינן, שבא שטר בפנינו, והוציא הלווה שובר כנגדו שכבר פרעו. ובאו שני עדים והעידו על עידי השובר - שהיו פסולים באותה שעה. ואמרינן שאם כתב ידם יוצא ממקום אחר אינם נאמנים, והשובר אמת. ומקשינן - אכתי אמאי השובר אמת, והלא תרי ותרי נינהו? ועל זה תירץ רב נחמן, שאכן תרי ותרי נינהו, ובתרי ותרי אמרינן, מכיון שיש להסתפק שמא עידי השובר אמת, לא מוציאים את הממון מחזקתו, ואין מוציאים מהלוה את ההלואה. ולדעת הרשב"א אכן אין צריך להעמיד את רב נחמן בגוונא שתפס, כרש"י והתוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מידי דהוה, אנכסי דבר שטיא (כמו שהיה המעשה בנכסי "בר שטיא") <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> הקשה הגאון רבי עקיבא אייגר - מדוע נזקקה הגמרא להביא ראייה להא דבתרי ותרי מעמידים את הממון בחזקתו, והלא דבר זה ידענוהו כבר בקושיית הגמרא? ותירץ - שבמסכת ביבמות מסתפקת הגמרא כאשר יש שתי כתי עדים זו נגד זו האם הספק הוא רק מדרבנן אבל מדאורייתא מעמידים את הממון בחזקתו. או דלמא שתרי ותרי הוי ספק מן התורה ולא שייך להעמיד בזה על החזקה, ומדאורייתא הדין שיחלוקו. ולכן - בקושיית הגמרא סבירא לן שתרי ותרי ספיקא דאורייתא, ואם כן אין להעמיד את הממון בחזקתו, וחולקים. והא קא משמע לן בתירוץ - שתרי ותרי ספיקא דרבנן, ואזלינן בתר החזקה, ולדין זה מביאים ראייה מנכסי בר שטיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך היה המעשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ד"בר שטיא"</b> - שהיה עיתים חלים ועיתים שוטה - <b style='font-size:20px; color:black;'>זבין</b> (מכר) <b style='font-size:20px; color:black;'>נכסי</b> (את קרקעותיו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתו בי תרי, אמרי: כשהוא שוטה זבין,</b> ואין ממכרו מכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואתו בי תרי</b> אחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי: כשהוא חלים זבין.</b> ומכרו מכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אוקי תרי</b> דאמרי שכשהוא שוטה מכר, <b style='font-size:20px; color:black;'>להדי תרי</b> דאמרי שכשהיה בריא מכר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוקי ממונא בחזקת בר שטיא,</b> מכיון שהוא ה"מרא קמא", וקרקע בחזקת בעליה הראשונים עומדת. ואכן אם היה מוכר מטלטלין, היינו מעמידים אותם מספק ביד מי שמוחזק בהם עכשיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמרן</b> שמעמידים את הנכסים בחזקת "בר שטיא", <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בגוונא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית ליה</b> בנכסים אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>חזקה דאבהתיה,</b> כלומר שבאו לידיו מאבותיו, ולא קנאם בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לית ליה חזקה דאבהתיה,</b> אלא קנאם לנכסים אלו בעצמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרינן כ</b>קנייתו כך מכירתו, וכמו שמעמידים שכ<b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא שוטה זבן</b> (מכר את הקרקע), כך אומרים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>דאי <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא שוטה, זבין</b> (קנה את הקרקע), ואין חזקתו הראשונה כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו: אין מזימין את העדים אלא בפניהן,</b> משום שנאמר - "והועד בבעליו", וילפינן מיניה שצריך שיהיה הנתבע בפנינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומכחישין את העדים</b> כדי לבטל את עדותם - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בפניהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והזמה שלא בפניהן, נהי דהזמה לא הוי</b> - כדי לענוש אותם כדין עדים זוממין, מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>הכחשה</b> כדי לבטל עדותם <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהא הויא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת הגמרא לבאר את דברי הברייתא שהובאו לעיל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם יש עדים שכתב ידם הוא זה, או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר,</b> כגון <b style='font-size:20px; color:black;'>משטר שקרא עליו ערער, והוחזק בבית דין, אין נאמנין".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדקדקת הגמרא: דוקא אם <b style='font-size:20px; color:black;'>קרא עליו ערער,</b> והוחזק בבית דין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין!</b> - אפשר לקיים את חתימות ידיהם מתוכו, אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קרא עליו ערער, לא!</b> כיון שחוששין שמא שטר זה עצמו מזויף הוא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> והר"ן מביא את גרסת הבה"ג, שגרס להיפך, שזה ברור ששטר שלא קרא עליו ערער מקיימים את החתימות ממנו, אך שטר שקרא עליו ערער, אף על פי שהשתתק אותו ערעור אח"כ, אין מקיימים ממנו עד שיוחזק בבית דין, כיון שחוששין שמא היה מזויף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודיוק זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מסייע ליה ל</b>דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אסי. דאמר רבי אסי: אין מקיימין את השטר אלא משטר שקרא עליו ערער והוחזק בבית דין.</b> כיון שחוששים שמא השטר השני גם כן מזויף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד מביאה הגמרא דיני קיום שטרות על פי חתימות ידי העדים בשטרות אחרים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי נהרדעי</b>: אם אין בידינו שטר שקרא עליו ערער והוחזק בבית דין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מקיימין את השטר, אלא מ</b>השואת חתימות ידי העדים, לחתימותיהם על <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי כתובות,</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>או</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>חתימותיהם על <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי</b> שטרות מכר של <b style='font-size:20px; color:black;'>שדות, והוא שאכלום בעליהן</b> של השדות <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש שנים, ובשופי</b> - היינו בלא שום ערעור. אבל משטר אחד אין מקיימים כנ"ל, משום שחוששים שגם הוא מזויף, אלא אם קרא עליו ערער והוחזק בבית דין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שימי בר אשי, ו</b>אפילו אותן שתי כתובות, או שני שטרות לא מהני לקיים מתוכם, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מקרה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יוצא</b>ים השטרות <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחת יד אחר, אבל מיד עצמו, לא!</b> שמא זייפם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא</b> כשיוצאות מ<b style='font-size:20px; color:black;'>תחת יד עצמו דלא?</b> משום שחוששים <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא זיופי מזייף,</b> אם כן אף כשיוצאות <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחת ידי אחר נמי</b> נחשוש <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא אזל וחזא,</b> (הלך וראה את צורת חתימתם) ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אתא וזייף,</b> ואמאי נאמן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: שאין לחוש לכך משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כולי האי</b> - כלומר ללכת ולזייף על פי ראייה בעלמא - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מצי מכוין,</b> ואם יזייף, ניכר הדבר שזיוף הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b> בברייתא: מי שראה עדות, וחושש שישכחנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כותב אדם עדותו על השטר, ומעיד עליה</b> על פי אותו שטר <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לאחר כמה שנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: והוא שזוכר</b> את מקצת <b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b>עדות <b style='font-size:20px; color:black;'>מעצמו,</b> אף בלא השטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: אף על פי שאין זוכר</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b>עדות כלל <b style='font-size:20px; color:black;'>מעצמו,</b> רק לאחר שרואה את השטר נזכר בעדותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם גם לאחר ראיית השטר אינו נזכר בעדות, מודה רבי יוחנן שאינו יכול להעיד. משום דהוי עדות מפי הכתב, וכתיב - "על פי שנים עדים יקום דבר" ודרשינן - מפיהם, ולא מפי כתבם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> והקשו התוספות - שהרי אמרינן ביבמות, שהטעם שלא תקנו לכתוב את זמן הקידושין בשטר, כיון שחוששים שמא כשיצטרכו עדות על הזמן לא יזכרו העדים את הזמן המדוייק ויעידו לפי הזמן הכתוב בשטר, והוי עדות מפי כתבם. ואם כן אף בסוגיין יש לחוש שמא כשיבא להעיד לא יזכור את העדות ויעיד מפי כתבו? ותירצו התוספות, שהיכן שכותב את השטר בעצמו, אין לחוש כיון שמדקדק וזוכר את העדות. משא"כ גבי קידושין שבית דין הם הכותבים את השטר חוששים שיבואו העדים להעיד מפי כתבם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: שמע מינה מד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הני בי תרי דידעי סהדותא</b> (שני עדים שראו עדות), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומנשי חד מנייהו</b> (ושכח אחד מהם את עדותו), <b style='font-size:20px; color:black;'>מדכר חד לחבריה</b> (יכול אחד מהם להזכיר לחבירו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b> - מספקא לן, אם הבעל דין ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו</b> הזכיר לעד, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b> האם נאמן או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב חביבא אמר: אפילו</b> הבעל דין ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו</b> יכול להזכיר לעד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר בריה דרב אשי אמר</b>: הבעל דין ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו, לא</b> יכול להזכיר לעד, כיון שחוששים שמא לא יזכר העד באמת, ויעיד בשביל הבעל דין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלכתא,</b> כמר בר רב אשי, שהבעל דין ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו לא</b> יכול להזכיר לעד!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0039_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>Micropedia bot