https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%97_%D7%91 2026-04-12T06:10:07Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%97_%D7%91&diff=142066&oldid=prev 2020-09-09T13:42:46Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:42, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94409:rev-142066:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%97_%D7%91&diff=94409&oldid=prev 2015-07-01T07:25:57Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|כתובות כח ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או שהניח תפילין בפני רבו, או שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת,&lt;/b&gt; אין אומרים, שאילולי ששחררו רבו, לא היה מניחו רבו לנהוג כמנהג יהודים, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה לא יצא לחירות,&lt;/b&gt; משום שיש הנותנים לעבדיהם ללמוד תורה ולנהוג כיהודים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על כל פנים מוכח שמותר ללמד את עבדו תורה, ודלא כדאמרן לעיל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם,&lt;/b&gt; איירי כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיקרי עבד מדעתו,&lt;/b&gt; ובכהאי גוונא יש אנשים שאינם מקפידים בכך, ואין מכך ראייה ששחררו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קאמרינן&lt;/b&gt; שאסור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקא נהיג ביה&lt;/b&gt; האדון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנהג בנים&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה שעד אחד שהעיד בגדלו שראה בקוטנו שהלך אחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטבול לאכול בתרומה,&lt;/b&gt; נאמן להאכילו בתרומה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן בגמרא, שאינו נאמן אלא להאכילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתרומה דרבנן,&lt;/b&gt; כגון תרומת חו&quot;ל, או תרומת פירות, שהימנינהו רבנן בדרבנן. אך בתרומה דאורייתא אינו נאמן להעיד בגודלו על מה שראה בקוטנו. (משום שאף למאן דאמר שאין מעלין מתרומה דאורייתא ליוחסין, מכל מקום בעינן עד כשר, כמו שמצינו לעיל גבי מסיח לפי תומו שכתבו התוספות שנאמן רק לגבי תרומה דרבנן). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;170&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן שנינו במשנה, שהמעיד בגדלו על אחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהיה חולק עמנו על הגורן,&lt;/b&gt; נאמן להאכילו בתרומה דרבנן: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;170.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב הגאון רבי עקיבא אייגר בתוספותיו למשניות אות לד&#039;. אכן בדברי התוספות &lt;small&gt;(לעיל כח&#039; ע&quot;א בד&quot;ה והוא)&lt;/small&gt; משמע, שלמאן דאמר אין מעלין מתרומה דאורייתא ליוחסין היה נאמן העד אף לתרומה דאורייתא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא עבד כהן הוא,&lt;/b&gt; ולכך חלק בגורן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: על כרחינו צריך לומר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; במשנתינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן דאמר,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו,&lt;/b&gt; ולכן אם ראהו חולק בגורן בלא רבו, ודאי שאינו עבד &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;171&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;171.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויש להקשות, והלא אף למאן דאמר שאין חולקין לעבד אלא אם כן רבו עמו, הני מילי בתרומה דאורייתא, אך בתרומה דרבנן חולקין אף בלא רבו, ומתניתין הלא העמדנוה בתרומה דרבנן? ויש לומר - דאף משנתינו עוסקת כשראהו אוכל בתרומה דאורייתא, אלא שאינו נאמן להעלותו מזה אלא לתרומה דרבנן. תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; - כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה, שניהם יוצאים לגורן ונוטלים חלק כאחד משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו,&lt;/b&gt; כדי שלא יעלוהו ליוחסין, ודלמא הוא העבד, לכך חולקין כאחד, שאז ודאי שחלק העבד עם רבו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: יכול הוא שיאמר, אם כהן אני&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו לי בשביל עצמי, ואם עבד כהן אני&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו לי בשביל רבי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעם מחלוקתם: משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקומו של רבי יהודה היו מעלין מתרומה ליוחסין,&lt;/b&gt; ולכן חששו שאם יחלקו לעבד בלא רבו יבואו להעלותו ליוחסין &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;172&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;172.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויש להקשות, והלא אף בלא חשש יוחסין, יש לחוש שמא ישתחרר העבד וימשיך לאכול בתרומה? ותרצו התוספות - שאין חוששין לכך משום שלא מצוי הדבר שיתבע אחר שישתחרר, משום שירא הוא פן יבדקו אחריו ויוציאו עליו שם עבד. אך עדיין יש להקשות, א&quot;כ מדוע הקשינו לעיל בגמרא &quot;ודלמא עבד כהן הוא&quot;, והלא לדברי התוספות אין חוששין לכך? ותירץ התוספות הרא&quot;ש שלגבי תרומה סגי בחששא כל דהו כדי לדחות את עדות העד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקומו של רבי יוסי לא היו מעלין מתרומה ליוחסין,&lt;/b&gt; ולכך לא חששו לחלוק לעבד בלא רבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי מימי לא העדתי, פעם אחת העדתי, והעלו עבד לכהונה על פי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העלו סלקא דעתך?!&lt;/b&gt; וכי אפשר שבאה תקלה על ידי רבי אלעזר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב&quot;ה מביא תקלה על ידם, צדיקים עצמם לא כל שכן?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בקשו להעלות עבד לכהונה על פי,&lt;/b&gt; ולבסוף לא העלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך היה המעשה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזא&lt;/b&gt; רבי אלעזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באתריה דרבי יוסי&lt;/b&gt; שהאכילו לעבד בתרומה בלא רבו, כדעתו של רבי יוסי שחולקין לעבד תרומה בלא רבו, משום שסבר שאין מעלין מתרומה ליוחסין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואזל&lt;/b&gt; רבי אלעזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואסהיד&lt;/b&gt; (והעיד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באתריה דרבי יהודה,&lt;/b&gt; שאכל אותו העבד בתרומה, ובמקומו של רבי יהודה היו מעלין מתרומה ליוחסין ובאו להעלותו ליוחסין על פי עדותו של רבי אלעזר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן שנינו במשנה שנאמן אדם לומר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהמקום הזה בית הפרס הוא,&lt;/b&gt; ולא יותר, ומטהרים את סביבותיו על פי עדותו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;173&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;173.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירשו התוספות, ולפירושו מבואר, שאפילו במקום שיש חזקת טומאה על שדה מסויימת שנחרש בה קבר, בכל אופן נאמנים לומר - עד כאן הגיעה הטומאה ולא יותר. אך דעת הרא&quot;ה: שבמקום שיש חזקת טומאה אינו נאמן לטהר ולומר עד כאן בלבד הוא בית הפרס. ומה שאמרינן כאן שנאמן, איירי בגוונא שהעיד על שדה שאינה ידועה - שהיא בית הפרס, ועל פי עדותו תלינו את כל הטהרות שנכנסו לתוכה, שאין אוכלים אותם ולא שורפים אותם מספק. ובזה האמינוהו כיון שאינו אלא מדרבנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt; נאמן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: משום שטומאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית הפרס&lt;/b&gt; אינה אלא מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב יהודה אמר שמואל&lt;/b&gt;: שדה שנחרש בה קבר שגזרו בה טומאת &quot;בית הפרס&quot; לטמא מאה אמה סביבות הקבר מחשש שהביאה המחרשה לשם עצם, ועבר בה אדם ואחר כך עשה טהרות, ורוצה לבדוק האם עבר במקום שיש בו עצם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנפח&lt;/b&gt; (מפזר את העפר על ידי רוח) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדם בית הפרס, והולך.&lt;/b&gt; וסומך על כך שאם תהיה עצם יראנה, משום שטומאה זו אינה אלא מדרבנן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;174&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;174.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כיון שמדאורייתא, ספק טומאה ברשות הרבים טהור, אך גזרו חכמים היכן שידוע שהיה קבר לטמאו בכל אופן. תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר: בית הפרס שנידש&lt;/b&gt; (שהלכו בו אנשים הרבה, ודשו אותו ברגליהם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור. מאי טעמא?&lt;/b&gt; משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אפשר לעצם כשעורה שלא נידש ברגל,&lt;/b&gt; ונפחתה לפחות מכשיעור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן שנינו במשנה שנאמן לומר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן היינו באין בשבת,&lt;/b&gt; וקובעים לפי דבריו את תחום האלפיים אמה של העיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: שהטעם שנאמן, משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר תחומין דרבנן,&lt;/b&gt; והימנוהו רבנן בדרבנן.:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן שנינו ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין נאמן לומר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך היה לפלוני במקום הזה מעמד ומספד היה לפלוני במקום הזה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt; אינו נאמן? משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפוקי ממונא לא מפקינן&lt;/b&gt; אלא על ידי שני עדים כשרים, שהיתה תחילת עדותם וסופה בכשרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד דנה הגמרא בדיני נאמנות עדים פסולים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמן התינוק&lt;/b&gt; להעיד בגודלו על שראה בקוטנו ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך אמר לי אבא, משפחה זו טהורה, משפחה זו טמאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורה וטמאה&lt;/b&gt; ממש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך?!&lt;/b&gt; ומה שייך טומאה וטהרה במשפחה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; ודאי שכוונת הברייתא לומר שנאמן להעיד ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משפחה זו כשרה&lt;/b&gt; לתרומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומשפחה זו פסולה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;175&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ומוסיפה הברייתא שנאמן לומר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאכלנו בקצצה&lt;/b&gt; (יבואר לקמן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של בת פלוני לפלוני, ושהיינו מוליכים חלה ומתנות לפלוני כהן.&lt;/b&gt; אך עדות זו שהיינו מוליכים חלה וכו&#039; אינו נאמן אלא אם מעיד שהיה מוליך חלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידי עצמו, אבל לא&lt;/b&gt; שראה שמוליכים לו חלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידי אחר. וכולן&lt;/b&gt; (היינו בכל עדויות אלו) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם היה עובד כוכבים ונתגייר,&lt;/b&gt; ומעיד על מה שראה בגייותו, או שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבד ונשתחרר,&lt;/b&gt; ומעיד על מה שהיה בזמן עבדותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין נאמנים. ואין נאמן לומר, דרך היה לפלוני במקום הזה מעמד ומספד היה לפלוני במקום הזה,&lt;/b&gt; כנ&quot;ל, משום שבממון בענין עדות כשרה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;. רבי יוחנן בן ברוקא אומר: נאמנים.&lt;/b&gt; ודנה הגמרא: דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן בן ברוקא,&lt;/b&gt; שאמר &quot;נאמנים&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהייא&lt;/b&gt; (על מה אמרם)? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא,&lt;/b&gt; קאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסיפא,&lt;/b&gt; שנאמנים להעיד על מקום מעמד ומספד, הא ליכא למימר, שהרי עדות זו ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפוקי ממונא הוא,&lt;/b&gt; ובודאי שצריך עדות כשרה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; ודאי שדברי רבי יוחנן נאמרו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארישא,&lt;/b&gt; ששנינו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכולם, אם היה עובד כוכבים ונתגייר, עבד ונשתחרר, אין נאמנין&quot;&lt;/b&gt; ועל זה קאמר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ר&#039; יוחנן בן ברוקא אומר: נאמ נין&quot;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;175.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת הר&quot;ן אין התינוק נאמן להכשיר משפחה שהוחזקה בפסול, אפילו כדי להאכילה בתרומה דרבנן, וכמו&quot;כ אינו נאמן לפסול משפחה שהוחזקה בכשרות, שהרי אמרינן לעיל שאין ערער בפחות משני עדים. והכא עסקינן, במשפחת כהנים שיצא עליה חשד פסול כהונה, ונחלקה אותה משפחה לכמה בתי אבות, ועל זה אמרינן שנאמן לומר על בית אב מסויים שאינו בכלל החשד, ומאכילים את אותו בית אב בתרומה דרבנן על פיו. אך דעת הראב&quot;ד, שנאמן אף לעניין פסול משפחה, דהיינו שחוששין לפסול מכח עדותו, אך אין מכריזין עליה שהיא פסולה עד שיתברר הדבר על ידי שיצטרף אליו עד כשר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי קמיפלגי&lt;/b&gt; תנא קמא ורבי יוחנן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא קמא סבר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון ד&lt;/b&gt;ראה את העדות בשעה שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובד כוכבים הוא, לא הוה דייק,&lt;/b&gt; ולכן אין סומכים על עדותו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן בן ברוקא סבר, כיון ד&lt;/b&gt;אף בשעה שראה את העדות, הייתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעתיה לאיגיורי, מידק הוה דייק,&lt;/b&gt; ולכן נאמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חוזרת הגמרא לבאר את הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;קצצה&quot;&lt;/b&gt; ששנינו בברייתא? ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנו רבנן&lt;/b&gt; בברייתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt; כיצד&lt;/b&gt; ומתי עושים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קצצה? אחד מן האחין שנשא אשה שאינה הוגנת לו, באין בני משפחה&lt;/b&gt; של האח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומביאין חבית מליאה פירות, ושוברין אותה באמצע רחבה, ואומרים: &quot;אחינו בית ישראל שמעו, אחינו פלוני נשא אשה שאינה הוגנת לו ומתייראים אנו שמא יתערב זרעו בזרעינו, בואו וקחו לכם דוגמא לדורות,&lt;/b&gt; למען תהיה לזכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא יתערב זרעו בזרעינו&quot;. וזו היא קצצה ש&lt;/b&gt;שנינו ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התינוק נאמן להעיד עליה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק האשה שנתארמלה&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0003_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBשלישיB-BאלוBנערות&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שלישי - אלו נערות&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. אמרה תורה (בספר דברים כח כט), בענין &lt;B&gt;האונס&lt;/B&gt; נערה בתולה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה, ותפשה (באונס) ושכב עמה, ונמצאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולו תהיה לאשה תחת אשר עינה, לא יוכל שלחה כל ימיו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. עוד נאמר בתורה (בספר שמות כב טו), בענין &lt;B&gt;המפתה&lt;/B&gt; נערה בתולה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;וכי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה, ושכב עמה, מהור ימהרנה לו לאשה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, שישאנה, ויתחייב לתת לה &quot;מוהר&quot;, כתובה, כמו שמתחייב כל בעל לאשתו. ואם עשה כן, דיו בכך, ואינו חייב לשלם קנס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &quot;אם מאן ימאן אביה לתתה לו (לאשה) - כסף ישקול (ישלם המפתה קנס, חמשים שקלי כסף, לידי אביה של הנערה הבתולה המפותה. וערכו של סכום זה, הוא) כמוהר הבתולות&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, שישלם המפתה חמשים שקלי כסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואת סכום מנין השקלים, שהוא חמשים, לומדים מהסכום האמור בתורה במי שאונס בתולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. משנתנו מבארת, שחיוב הקנס של האונס והמפתה נערה בתולה, אינו רק אם אנס או פיתה נערה המותרת לו בנישואין, אלא גם אם בא על נערה שהיא מכלל הנשים הפסולות לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוא חייב קנס, בין אם היתה הנערה מכלל הנשים האסורות עליו אך קידושין תופסין לו בהן (כמו איסורי עשה וחייבי לאוין לפי חכמים), ובין אם היתה מהנשים אסורות עליו באיסור כרת, שאין קידושין תופסין לו בהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוצרכה משנתנו להשמיענו זאת, משום שיש תנאים התולים את חיוב הקנס באפשרות של תפיסת קדושין של האונס והמפתה בנערה הבתולה. לפי שנאמר &quot;ולו תהיה לאשה&quot;, שהוא לשון הויה של קידושין, ואשה שאינה ראויה לקיימה לו, כיון שלא קרינן בה &quot;ולו תהיה לאשה&quot;, אינו חייב בקנס (כמבואר כט ב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובאה משנתנו להוציא משיטה זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. במשנה הבאה יתבאר, שהאונס או המפתה אחת מהנשים שהוא חייב עליהן מיתת בית דין, אין הוא מתחייב בקנס, משום ש&quot;קים ליה - בדרבה מיניה&quot; (תרגום: דיינו להעמידו ב (עונש) גדול ממנו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, כל העושה מעשה שיש בעשייתו שני חיובי עונשים נפרדים, אחד קל ואחד חמור, כגון מיתה וממון -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שהמיתה היא עונש חמור ואילו הממון הוא עונש קל, הרי הוא פטור מן העונש הקל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכלל זה, ש&quot;קים ליה בדרבה מיניה&quot;, נאמר אפילו אם לא נתחייב בפועל בעונש החמור, אלא די בכך שעבר עבירה שיש בה גם עונש חמור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכגון שעבר את העבירה שחייבים עליה עונש חמור בשוגג, שאז הוא אינו נענש במיתה, ובכל זאת הוא פטור מהעונש הקל של ממון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, אם בא בשגגה על נערה בתולה שחייבים עליה במזיד מיתת בית דין - אין הוא חייב לשלם קנס, היות ואילו הוא היה מזיד באיסור, הוא היה חייב מיתת בית דין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. משנתנו סוברת, שאין דין &quot;קים ליה בדרבה מיניה&quot; אמור אלא בחייבי מיתות בית דין, אבל חייבי כריתות אין הם נפטרים מן הממון. וזאת, שלא כדעת רבי נחוניה בן הקנה, הסובר שאף חייבי כריתות נפטרים מן הממון ומן הקנס. ותתבאר שיטתו בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו. משנתנו מתחלקת לשלשה חלקים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;החלק הראשון: נערות שאסורות באיסור לאו על הבועל (חייבי לאוין). ומלמדת המשנה שהבא עליהן חייב קנס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חלק שני: נערות הנחשבות כ&quot;בתולות&quot;, על אף שנבעלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חלק שלישי: נערות שהבועל אותן חייב עליהן כרת. ומשמיעה המשנה שהבא עליהן חייב קנס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0056_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכטB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot