https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%91
פרשני:בבלי:כתובות י ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-04T06:02:29Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%91&diff=142035&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T13:38:58Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:38, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l118">שורה 118:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 118:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98489:rev-142035:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%91&diff=98489&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:24:00Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:24, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>גיהוץ שלנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ככיבוס שלהם</b>.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>גיהוץ שלנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ככיבוס שלהם</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, המים שבארץ ישראל יפים הם לכיבוס (או שהיו לבני ארץ ישראל סממנים יפים לכיבוס), ולכן יכולים הם באמצעות הכיבוס ללבן את הבגד, ואז מתגלים עליו סימני הדם.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, המים שבארץ ישראל יפים הם לכיבוס (או שהיו לבני ארץ ישראל סממנים יפים לכיבוס), ולכן יכולים הם באמצעות הכיבוס ללבן את הבגד, ואז מתגלים עליו סימני הדם.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בבבל אין הבגד מתלבן היטב בכיבוס במים עד שישפשפו אותו באבן זכוכית (ושפשוף זה הוא הנקרא "גיהוץ").</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בבבל אין הבגד מתלבן היטב בכיבוס במים עד שישפשפו אותו באבן זכוכית (ושפשוף זה הוא הנקרא "גיהוץ").</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94374:rev-98489:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%91&diff=94374&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T07:24:50Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות י ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>גיהוץ שלנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ככיבוס שלהם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, המים שבארץ ישראל יפים הם לכיבוס (או שהיו לבני ארץ ישראל סממנים יפים לכיבוס), ולכן יכולים הם באמצעות הכיבוס ללבן את הבגד, ואז מתגלים עליו סימני הדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בבבל אין הבגד מתלבן היטב בכיבוס במים עד שישפשפו אותו באבן זכוכית (ושפשוף זה הוא הנקרא "גיהוץ").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת ניעבד גיהוץ,</b> שננקה בבבל את הבגד באמצעות גיהוץ - לא יתגלו עליו סימני הדם, היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מעברא ליה חומרתא</b>. השפשוף באבן זכוכית מעביר גם את סימני הדם מהבגד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> גברא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאתא לקמיה דרבן גמליאל ברבי</b> (בנו של רבי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: רבי, בעלתי</b> בעילת מצוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מצאתי דם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה ליה</b> האשה לרבן גמליאל: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי, עדיין בתולה אני</b>, כי הוא בא עלי בלי להשיר את בתולי (בהטיה, או ביאה שאינה גמורה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן</b> רבן גמליאל לאנשיו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הביאו לי שתי שפחות, אחת בתולה ואחת בעולה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הביאו לו</b> את שתי השפחות הללו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והושיבן על פי חבית של יין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעולה</b>, שפתחה פתוח - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריחה נודף,</b> היו מריחים מפיה ריח של יין, שנכנס בה דרך פתחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בתולה</b> שפתחה סתום - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין ריחה נודף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאחר שהוכיח רבן גמליאל את אפשרות הבדיקה הזאת -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b> שבאה לפניו וטענה שעדיין בתולה היא - <b style='font-size:20px; color:black;'>הושיבה</b> רבן גמליאל על החבית של היין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא היה ריחה נודף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבן גמליאל לבעלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לך זכה במקחך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: מדוע הוצרך רבן גמליאל להביא את שתי השפחות ולבודקן באמצעות הריח? - <b style='font-size:20px; color:black;'>ונבדוק מעיקרא</b>, מתחילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בגווה</b>, בה עצמה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: רבן גמליאל לא היה לו נסיון בבדיקה שכזאת, אלא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>גמרא הוה שמיע ליה,</b> שהיתה לו קבלה במסורת שכך בדקו את בנות יבש גלעד. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> של בדיקה שכזאת בפועל <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוה חזי,</b> לא נוכח בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b> רבן גמליאל, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא לא קים ליה בגווה דמלתא שפיר</b>, שמא אינו בקי לקיים בדיקה זו בצורה הנכונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולאו אורח ארעא</b>, ואין זה דרך ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>לזלזולי</b> בבדיקה שכזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בבנות ישראל</b>, לנסות לעשות בהן בדיקה שכזאת בלי להיות בטוח בנכונות הבדיקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל הזקן</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו: רבי, בעלתי ולא מצאתי דם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה לו</b> האשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי, ממשפחת דורקטי אני, שאין להן לא דם נדה ולא דם בתולים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בדק רבן גמליאל בקרובותיה, ומצא כדבריה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו: לך זכה במקחך, אשריך שזכית למשפחת דורקטי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, מדוע נקראת משפחה זו בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>"דורקטי</b>"? - <b style='font-size:20px; color:black;'>דור קטוע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהם נבדלים (כמו "קטע" בפני עצמו) מכל האנשים, בכך שאין להן דם נדות ודם בתולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנינא: תנחומים של הבל ניחמו רבן גמליאל לאותו האיש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רבי חייא: כשם שהשאור יפה ל</b>החמיץ את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עיסה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך דמים יפים לאשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותנא משום רבי מאיר: כל אשה שדמיה מרובין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בניה מרובים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא שנחלקו אמוראים אם אכן רבן גמליאל ניחמו בכך או לאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתמר, רבי ירמיה בר אבא אמר: "זכה במקחך" אמר ליה</b> רבן גמליאל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי בר אבין אמר: "נתחייב</b> אתה <b style='font-size:20px; color:black;'>במקחך</b> (בעל כרחך) ", <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא למאן דאמר "נתחייב</b> אתה במקחך" - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דרבי חנינא</b>, שלדבריו אין זו זכות אלא חובה לו, ולכן סבור רבי יוסי בר אבין שרבן גמליאל אכן לא ניחמו, אלא אמר לו במפורש נתחייבת במקחך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר "זכה</b> במקחך" אמר לו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי זכותא</b> היא לו באשה שאין לה דם, והרי הדמים יפים לאשה!? ומשנינן: הזכות היא בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא אתי</b>, שלעולם הוא לא יבוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לידי ספק נדה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> גברא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאתא לקמיה דרבי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: רבי, בעלתי ולא מצאתי דם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה לו</b> האשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי, עדיין בתולה הייתי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מוסיפה גמרא: ומעשה זה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b> (שנות) <b style='font-size:20px; color:black;'>בצורת הוה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ראה רבי שפניהם שחורים</b> מחמת רעב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צוה עליהן</b>, על אנשי ביתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכניסום למרחץ, והאכילום והשקום</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>הכניסום לחדר, בעל, ומצא דם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לך זכה במקחך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קרי רבי עליהם</b> את המקרא במגילת איכה (פרק ד): <b style='font-size:20px; color:black;'>"צפד</b> (נדבק או השחיר) <b style='font-size:20px; color:black;'>עורם על עצמם, יבש היה כעץ</b>"</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. אשה הנישאת כשהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>בתולה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כתובתה מאתים</b> זוז.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלמנה</b> הנישאת - כתובתה <b style='font-size:20px; color:black;'>מנה</b>, מאה זוז.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>בתולה</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנה,</b> או שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>גרושה, ו</b>או שמת בעלה ונפלה ליבום, וחלץ לה היבם, והרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>"חלוצה</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם היה זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן האירוסין</b>, שעדיין לא נישאו, וגירשה בעלה הקודם או שנתאלמנה ממנו, ונישאו עתה שנית, היות ולא נבעלו (ואף לא היו קרובים לביאה בנישואין), כיון שבחזקת בתולה נשאון - <b style='font-size:20px; color:black;'>כתובתן מאתים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו כן, על אף שהיו כבר מאורסות לבעלים הראשונים, כיון שלא נישאו להם ובחזקת בתולות נישאו - <b style='font-size:20px; color:black;'>יש להן טענת בתולים</b>, אם מצאון הבעלים השניים שאינן בתולות, והרי זה מקח טעות, ואיבדו את כל כתובתן, ואפילו מנה אינן מקבלות.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, מדוע נקרא שמה של אשה שמת בעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אלמנה</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנא בגדתאה</b> (מבגדד או מבגדתא): <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנה</b> נקראת כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>על שם מנה</b>, מאה הזוז של כתובתה, אם באה להנשא שנית (והיינו "אלא מנה", רק מנה ולא מאתיים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנה מן האירוסין</b>, שכתובתה אינה מנה אלא מאתיים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר</b>, מדוע היא נקראת אלמנה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איידי</b> היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא</b>, שמת בעלה מן הנישואין, <b style='font-size:20px; color:black;'>קרי לה אלמנה הא</b>, לכן גם זאת שנתאלמנה מן האירוסין, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי קרי לה אלמנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיפה הגמרא להקשות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"אלמנה" דכתיבא באורייתא</b>, לפני שתקנו חכמים כתובות (ואי אפשר לומר עליה "אלא מנה", שמשמעותו מנה ולא מאתיים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר</b>, מדוע קראה לה התורה אלמנה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דעתידין רבנן דמתקני לה</b> כתובה <b style='font-size:20px; color:black;'>מנה</b>, קראה לה כך התורה על שם העתיד. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> והקשה אילת השחר מדוע לא מוכיחה הגמרא מכאן את הדין של הפקר בית דין הפקר, שהוא מן התורה, שאמרה תורה, על שם העתיד, שיתקנו חכמים שיהיה לאלמנה מנה. ותירץ, שאין מכאן ראיה שיש כח ביד חכמים לחייב כתובה, אלא רק אלא רק שיתקנו חכמים שיתחייב הבעל <b>מעצמו</b> ליתן לה כתובה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי כתב קרא לעתיד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>. שמצינו <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (בראשית ב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושם הנהר השלישי חדקל, הוא ההולך קדמת אשור</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותנא רב יוסף: אשור</b> אינה שם האיזור ההוא (עד שתוכל לומר שכבר בבריאת העולם נקרא האיזור ההוא בשם אשור), אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b> העיר הנקראת כיום <b style='font-size:20px; color:black;'>סליקא</b>, והיתה נקראת לפנים אשור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאשור הוא שם העיר ולא שם האיזור, הרי ברור שהיא נקראת כך רק משנבנתה העיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי הואי</b> בבריאת העולם העיר אשור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, מוכח שהיות <b style='font-size:20px; color:black;'>דעתידה</b> להקרא כך, קראה הכתוב אשור על שם העתיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>א</b>ם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> באלמנה, קראה הכתוב כך משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דעתידה</b> להקרא כך, בשעה שיתקנו חכמים כתובות, ויאמרו שאין כתובתה של אשה שנישאת אחר מות בעלה מאתיים, "אלא מנה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה עתה הגמרא מימרות נוספות של רב חנא בגדתאה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב חנא בגדתאה: מטר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משקה</b> את האדמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מרוה ומזבל</b> אותה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומעדן</b> את פירותיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וממשיך</b> את תנובת הפירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא בר רבי ישמעאל, ואיתימא רב יימר בר שלמיא: מאי קרא?</b> מנין לנו סמך מן הפסוק לענין זה? - נאמר בספר תהלים (סה יא) בבקשה על ירידת המטר על הארץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמיה</b>, את השורות החרושות של האדמה - <b style='font-size:20px; color:black;'>רוה</b> בהשקאה ממי המטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ובכך <b style='font-size:20px; color:black;'>נחת</b>, תביא נחת, ל<b style='font-size:20px; color:black;'>גדודיה</b>. לגדודי האנשים המצפים למטר שירווה את הקרקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ברביבים</b>, בטפות של הגשם - <b style='font-size:20px; color:black;'>תמוגגנה</b> (תזבל את האדמה ותעדן פירותיה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. ומכח המטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>צמחה תברך</b> (שימשך גדולו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא דרשה דומה, בענין אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: "מזבח</b>", הרי הוא לשון נוטריקון (צירוף של אותיות מכמה מילים) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מזיח</b>, ומניחה הגמרא שהכונה שהוא מדיח את העוונות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומזין,</b> שבזכות הקרבנות, הבאים מן המזון, העולם ניזון ומתברך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>מחבב</b> את ישראל אל אביהם שבשמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>מכפר</b> עוונות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו "מכפר</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו "מזיח</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי הניחה הגמרא שמשמעות "מזיח" היא משמעות של כפרה, שהמזבח מדיח את העוונות (מזיח מלשון מדיח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן תיקשי, מה המזבח מכפר ומה הוא מזיח (מדיח)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: כך אמר רבי אלעזר: מזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>מזיח</b> (מדיח, דוחה) את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גזירות</b> הרעות מעל עם ישראל שלא יחולו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו כן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מכפר</b> על ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עונות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב חנא בגדתאה: תמרי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משחנן,</b> מחממות את גוף האדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>משבען,</b> משביעות אותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>משלשלן,</b> מביאות אותו לידי שלשול, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאשרן,</b> מחזקות אותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מפנקן</b>, אינן מביאות לאסטניסטיות (רגישות של פינוק).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב</b>: מי שהוא רב המורה הוראה, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אכל תמרים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אל יורה</b> הלכה למעשה, משום שכרות. שיש בכוחן של תמרים לגרום לטרדת המחשבה כמו שכרות, ואסור מן התורה להורות הלכה למעשה בזמן שכרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> על רב, האוסר להורות לאחר אכילת תמרים, מדברי הברייתא האומרת שאכילת תמרים יפה היא לאדם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תמרים</b> יפה אכילתם לאדם אחר האכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שדרך בני אדם (בזמנם) לאכול שתי סעודות ביום, אחת בצהריים ואחת בערב, וכמו כן דרכם היתה לאכול גם פת בשחרית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן, אם אכלן לאחר פת שחרית ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שחרית, ו</b>לאחר סעודתו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ערבית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יפות</b> הן לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם אכלן <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שעת <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחה</b>, סמוך לערוב היום, לאחר שישן אחר הצהריים, שאינה שעת האוכל - <b style='font-size:20px; color:black;'>רעות</b> הן לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו אם אכלן <b style='font-size:20px; color:black;'>בצהרים</b>, לאחר ששבע מסעודת הצהריים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין כמותן</b> לטובה. שאכילתן אז יותר טובה מאכילתן לאחר סעודת הצהריים, היות והוא יכול להתפנות בשעות היום בבית הכסא הנמצא בשדות, אך בלילה קשה לו להתפנות שם. וכן עדיפה אכילתן אחר הסעודה בצהריים יותר מאשר בבוקר, היות שאכילת פת של שחרית אינה דומה לאכילה של סעודה ממש בצהריים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומבטלות</b> התמרים הנאכלות בצהריים <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה דברים</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מחשבה רעה,</b> את דאגתו של אדם, לפי שהן משמחות את הלב, ושעת הצהריים ראויה היא לכך. שהיא שעת אורה וצהלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחולי מעים, ותחתוניות</b> (טחורים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאכילת תמרים יפה היא לו לאדם, מדוע אמר רב שהאוכל תמרים אל יורה הלכה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמרינן</b>, האם אמר רב <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מעלו</b>, שאין התמרים מועילות לו לאדם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא אכן תמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>עלויי מעלו</b> לו, טובה היא לו אכילתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולפי שעתא טרדא,</b> אך לפרק זמן של אכילתן הן טורדות את מחשבתו ואינו ראוי להורות אז דבר הלכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מידי</b> וכמו <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה אחמרא,</b> אחרי שתיית יין, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר: השותה רביעית יין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אל יורה</b> אחר שתייתו, עד שתפוג השפעת שכרות היין על מחשבתו. ושתיית היין היא דבר טוב לאדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא, לא קשיא</b> מהברייתא על דברי רב, כי יש לחלק בין שתי צורות של אכילת התמרים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> שאמר רב שהאוכל תמרים אל יורה - מדובר שאכלן <b style='font-size:20px; color:black;'>מקמי נהמא,</b> לפני אכילת הלחם, שאז גורמת אכילתן לטרדת דעתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> שאמרה הברייתא שתמרים יפות לו לאדם - <b style='font-size:20px; color:black;'>לבתר נהמא</b>, לאחר אכילת הלחם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר אביי, אמרה לי אם</b> (האומנת שגדלתו, לפי שהיה אביי יתום משעת לידתו): אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>תמרי מקמי נהמא</b>, לפני אכילת הלחם, מזיקה לגוף האדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b>, כמו ההכאה שמכה <b style='font-size:20px; color:black;'>נרגא</b> (גרזן) <b style='font-size:20px; color:black;'>לדיקולא</b>, לעץ הדקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו אכילת תמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>בתר נהמא</b> - מחזקת את גופו <b style='font-size:20px; color:black;'>כי עברא לדשא.</b> כמו שמחזק הבריח את עמידת הדלת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמה נקראת הדלת <b style='font-size:20px; color:black;'>"דשא</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: נוטריקון, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך שם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמה קרוי הסולם <b style='font-size:20px; color:black;'>"דרגא</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: משום שהוא משמש <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך</b> אל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גג.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמה קרויה המיטה <b style='font-size:20px; color:black;'>"פוריא</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: היות <b style='font-size:20px; color:black;'>שפרין ורבין עליה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0020_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>
Micropedia bot