https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%90 2026-04-25T07:00:18Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%90&diff=142034&oldid=prev 2020-09-09T13:38:51Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:38, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l97">שורה 97:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 97:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94373:rev-142034:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%90&diff=94373&oldid=prev 2015-07-01T07:24:47Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|כתובות י א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמר&lt;/b&gt;, שנינו לבאר את נאמנות הבעל לטעון פתח פתוח מצאתי ולהפסיד בכך לאשתו את כתובתה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן אמר שמואל משום רבי שמעון בן אלעזר&lt;/b&gt;: אילו היה חיוב הכתובה מן התורה, לא היה הבעל נאמן לטעון טענת בתולים ולהפסידה כתובתה אלא רק אם היה מוכיח את טענתו ב&quot;עדות ידועה&quot;, ולא בטענת פתח פתוח מצאתי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכל נאמנותו לטעון כך ולהפסידה כתובתה, הוא משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חכמים&lt;/b&gt; הם ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקנו להם לבנות ישראל&lt;/b&gt; שתהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבתולה&lt;/b&gt; כתובה של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאתים&lt;/b&gt; זוז, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאלמנה&lt;/b&gt; כתובה של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנה&lt;/b&gt; (מאה זוז).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והם&lt;/b&gt; גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האמינוהו, ש&lt;/b&gt;אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר פתח פתוח מצאתי&lt;/b&gt;, ולא הביא ראיה לדבריו - יהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמן&lt;/b&gt; להפסידה כתובתה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים הקשו, מדוע צריכים &quot;להאמינו&quot;, והרי האשה היא זאת הבאה להוציא ממון ממנו, ועליה להביא ראיה שהוא אינו דובר אמת. ותירצו, שיש רוב וחזקה המסייעים בידה, וכפי שיתברר להלן, והם יותר עדיפים על חזקת הממון של הבעל. ואילו הר&quot;ן תירץ, שתיקון הכתובה עצמו ניתן שלא להאמינו על זנותה, שאם כן בטלה הכתובה שבידה, כי תמיד יוכל הבעל לטעון שזינתה ולא מגיע לה כתובה, וידרוש שהיא תביא ראיה כיון שהיא באה להוציא ממנו ממון. ולכן יש צורך להאמין לו על מציאת הפתח פתוח. הקשה השב שמעתתא (שמעתתא ב), הרי על אף שתיקנו לו שיהיה נאמן בטענתו לומר שמצא פתח פתוח, למה לא נטען עבורה, גם היא אינה טוענת, שנבעלה תחתיו באונס, וכמו שמצינו שטוענים כך לחרשת. ותירץ החזןן איש, שהיות והיא יודעת את הטענה הזאת ואינה טוענת אותה, הרי אפילו אם יש מקום לומר שלא טענה זאת מחמת בושה, הורעה טענתה, ואינה יכולה לעמוד מול חזקת הממון של בעלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן&lt;/b&gt;, שהאמינוהו חכמים לטעון טענת פתח פתוח מצאתי ולהפסידה כתובתה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה הועילו חכמים בתקנתם&lt;/b&gt; שתיקנו לה כתובה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי אם ירצה לגרשה משום שאינה מוצאת חן בעיניו, יוכל לעשות זאת בטענה גרידא של פתח פתוח מצאתי, בלי שיצטרך להביא ראיה לדבריו, ויפסידה כתובתה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: אין לנו לחשוש שמא יבוא לגרשה מיד כשישאנה, היות שיש לנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזקה&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אין אדם טורח בסעודה, ומפסידה&lt;/b&gt;&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם היה שונא אותה בשעה שכונסה לחופה, הוא לא היה טורח להכין את סעודת הנישואין ולגרשה מיד אחרי הנישואין. אלא היה מגרשה עוד בהיותה ארוסה, ולא היה כונסה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו כן, אין לנו לחוש שמא ישנאנה לאחר מכן, ויבוא להפסידה כתובתה בטענת פתח פתוח מצאתי, היות ואינו יכול לטעון טענה זו אלא מיד לאחר הנישואין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה עתה ברייתא המבארת את חיוב הכתובה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ו&lt;/b&gt;חיוב הכתובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קנס חכמים&quot; הוא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תגבה&lt;/b&gt; האשה את כתובתה (הנגבית מהקרקע של הבעל ולא מן המטלטלין שלו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מן&lt;/b&gt; הקרקע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזיבורית&lt;/b&gt; (הפחותה) של הבעל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם היתה הכתובה מן התורה, היתה גובה אותה מן העידית שבקרקעותיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפני שמשלימה הגמרא להביא את כל דברי הברייתא היא מפסיקה, ותמהה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיצד זה קורא התנא לחיוב הכתובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קנסא&lt;/b&gt;&quot;? -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קנסא&lt;/b&gt; הוא? על מה יש לנו לקונסו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא&lt;/b&gt;, תקן את לשון הברייתא, ואמור בה כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ו&lt;/b&gt;חיוב הכתובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקנת חכמים הוא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תגבה&lt;/b&gt; אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מן&lt;/b&gt; הקרקע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזיבורית&lt;/b&gt; שלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הגמרא להביא את סיום דברי הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר&lt;/b&gt;: חיוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתובת אשה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן התורה&lt;/b&gt; הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי אמר רבן שמעון בן גמליאל הכי&lt;/b&gt;, שכתובת אשה היא מן התורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא&lt;/b&gt; איפכא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. האונס נערה בתולה או המפתה אותה, צריך לשלם לאבי הנערה תשלום של חמישים שקלי כסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;התשלום הזה נלמד משני פסוקים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;באונס נערה בתולה נאמר (דברים כב כט) &quot;ונתן לאבי הנערה חמשים כסף&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך לא נאמר באלו מטבעות ישלם את חמישים הכסף, אם במעות, אם בשקלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו במפתה נאמר (שמות כב טז), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כסף ישקול&lt;/b&gt; (כסף ישלם המפתה לאבי הנערה, בשקלים, בסכום שהוא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמוהר הבתולות&lt;/b&gt;&quot;, שהוא הסכום של חמשים כסף, שצריך לשלם האונס על שהפסיד את בתוליה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הקיש הכתוב זה לזה את תשלומי הקנס של המפתה והאונס, כדי ללמוד מתשלום אחד על משנהו - מצד אחד מלמד ההיקש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיהא&lt;/b&gt; סכום השקלים שמשלם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt;, המפתה, שנאמר בו &quot;כסף ישקול&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&quot;מוהר הבתולות&lt;/b&gt;&quot;, האמור באונס, שקנסו הכתוב בחמשים כסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מצד שני מלמד ההיקש, שיהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מוהר הבתולות&lt;/b&gt;&quot; של חמישים כסף האמור באונס - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כזה&lt;/b&gt;, כמו סוג המטבע שמשלם המפתה. דהיינו, שיהיו חמשים הכסף במטבעות של שקלים, ולא במעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן&lt;/b&gt;, מלשון הכתוב שקרא לתשלום הקנס בסך חמישים שקלים (שהם מאתיים זוז) עבור הפסד הבתולים &quot;מוהר הבתולות&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סמכו חכמים לכתובת אשה&lt;/b&gt; בסך מאתיים זוז, שהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן התורה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י מבאר שלמדו חכמים את הכתובה מן התורה, מכך שקראו הכתוב לתשלום של חמישים כסף &quot;מוהר הבתולות&quot;. ועיין ברמב&quot;ן בפירושו על התורה שאין מכאן ראיה לחיוב כתובה, אלא מוהר הוא התשלום שהיה מקבל האב מהחתן, אך אין מכאן ראיה לחיוב כתובה כשמגרש הבעל את האשה או כשמת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: כתובת אשה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שרבן שמעון בן גמליאל סובר שכתובת אשה אינה מן התורה, וזה להיפך ממה ששנינו לעיל, שלדבריו כתובת אשה היא מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איפוך&lt;/b&gt;, הפוך את השיטות בברייתא השניה, והעמד את רבן שמעון בן גמליאל במקום תנא קמא, והוא זה שסובר (בהתאם לשיטתו הנשנית לעיל), שכתובת אשה מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי חזית דאפכת&lt;/b&gt;, מה ראית להפוך את הברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתרייתא&lt;/b&gt;, את השיטות של החולקים בברייתא האחרונה, כדי להתאימן עם השיטות שבברייתא הקודמת, שהובאה לעיל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איפוך קמייתא!&lt;/b&gt; הפוך את השיטות בברייתא לעיל, והתאם אותן לברייתא האחרונה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא שמעינא ליה לרבן שמעון בן גמליאל&lt;/b&gt; במקום אחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר כתובת אשה&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאורייתא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; (לקמן קי ב) בענין אופן התשלום של כתובה, כאשר יש הפרש בשיווי המטבע בין המקום שבו נכתבה הכתובה לבין המקום שבו היא מתגרשת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בכל החיובים שהם מן התורה, הרי הכותב שטר חוב לחבירו במקום אחד, ובא לפרוע את החוב במקום אחר, ויש הפרשי שווי בין המטבעות שבשני המקומות, חייב ליתן לו כפי השער של המקום שהתחייב בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובחיוב כתובה מצינו מחלוקת תנאים בדבר -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמשל, הנושא אשה במקום הנקרא קפוטקיא, שהמטבעות שלה גדולות יותר מהמטבעות שבארץ ישראל, והן שוות יותר מאשר המטבעות שבארץ ישראל, וגירשה בארץ ישראל -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לדעת תנא קמא יכול לתת לה את סכום המעות שהתחייב לה במטבעות של ארץ ישראל. כיון שלדעתו חיוב הכתובה הוא מדרבנן, ולכן הם הקלו עליו שיוכל לפרוע לה במעות של ארץ ישראל, השוות פחות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן לה&lt;/b&gt; את תשלום כתובתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממעות קפוטקיא&lt;/b&gt; השוות יותר, ואינו יכול לתת לה את סכום המטבעות הללו ממעות ארץ ישראל, לפי שהוא סבור שחיוב הכתובה הוא מן התורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בספר אילת השחר דן בשאלה של האחרונים האם חיוב כתובה הוא חיוב המתחדש בכל שעה מהנישואין, ואם כן, מדוע כשבאו לארץ ישראל, לא משתנה החיוב מעתה לתת לה רק לפי מעות ארץ ישראל. ותירץ, שגם אם נאמר שחיוב הכתובה מתחדש בכל שעה, הרי סכום החיוב הוא מה שהתחייב לה בשעת הנישואין, לפי הערך של מקום הנישואין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי בעית אימא&lt;/b&gt;, אפשר לתרץ את הסתירה בדברי רבן שמעון בן גמליאל, בתיקון הברייתא האחרונה, כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולה&lt;/b&gt;, כל הברייתא האחרונה, בשיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל היא&lt;/b&gt; נשנית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחסורי מיחסרא&lt;/b&gt; בדברי הברייתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכי קתני&lt;/b&gt; בה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן, סמכו חכמים לכתובת אשה&lt;/b&gt; בתולה,, שהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן התורה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתובת אלמנה&lt;/b&gt; או אשה בעולה הנישאת לבעל אחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרבן שמעון בן גמליאל אומר: כתובת אלמנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים.&lt;/b&gt; ומביאה עתה הגמרא שני מקרים שבהם טען הבעל פתח פתוח מצאתי, ומה הורו בו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; אדם שנשא בתולה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאתא לקמיה דרב נחמן,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה: פתח פתוח מצאתי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו רב נחמן&lt;/b&gt;, לשלוחי בית דין הממונים על הלקאת חייבי מלקות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסבוהו כופרי,&lt;/b&gt; הלקוהו בענפי דקל!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי מנין לו להכיר ולדעת מהו &quot;פתח פתוח&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כנראה שזונות העיר הזאת, הנקראת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מברכתא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חביטא ליה&lt;/b&gt;, שוכבות לפניו, עד שיהיה בקי בפתח פתוח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, יש להלקותו על שמעיז פניו בבית דין לטעון טענה הבנויה על נסיונו מחמת זנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא רב נחמן הוא דאמר&lt;/b&gt; לעיל בשם שמואל משום רבי שמעון בן אלעזר (בתחילת העמוד) ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהימן&lt;/b&gt; לטעון פתח פתוח מצאתי. ומשמע שמתקבל טיעונו, ולא מלקים אותו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהימן&lt;/b&gt; הוא בדבריו שמצא פתח פתוח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסבינן ליה כופרי&lt;/b&gt;, מלקים אותו בענפי דקלים על שטען כך, על סמך נסיונו בזנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אחאי משני&lt;/b&gt;, מתרץ את הסתירה בדברי רבן שמעון בן גמליאל, כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן בבחור,&lt;/b&gt; מלקים אותו, כי בחור אינו בקי בכך, ומלקים אותו על שהעז פניו בבית דין, לבוא ולטעון טענה המבוססת על הנסיון שרכש בזנותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן בנשוי&lt;/b&gt;, הבקי בכך מכח חיי אישות, והרי הוא נאמן, ואינו לוקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל, אמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה: פתח פתוח מצאתי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה: שמא הטיתה&lt;/b&gt; בבעילתך הצידה, ולכן לא הרגשת בדוחק באותו מקום בשעה שפתחת את הפתח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמשול לך משל, למה הדבר דומה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה,&lt;/b&gt; והגיע לפתח ביתו הסגור, והיה בפתח דבר המעכב את הכניסה בו באופן ישיר, אך אם מטים את הדבר המעכב הצידה, ניתן אחר כך להכנס דרך הפתח ללא עיכוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, אם בלי משים לב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היטה&lt;/b&gt; האדם הצידה את הדבר המעכב - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצאו&lt;/b&gt; לפתח כשהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתוח,&lt;/b&gt; ויכול להכנס בו ללא עיכוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא היטה&lt;/b&gt; את הדבר שמעכב את הכניסה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצאו נעול&lt;/b&gt;, ועד שלא יטה את הדבר המעכב הצידה, לא יוכל להכנס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וגם אתה, יתכן שבלי משים לב הטית בתחילת בעילתך הצידה, ובכך פתחת את הפתח, ובהמשך יכלת להכנס דרכו בלי עיכוב ודוחק. ולכן נדמה לך שהיה הפתח פתוח כבר בתחילת הביאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא דאמרי,&lt;/b&gt; אין זה שכיח שיבעול אדם בהטייה בלי כונה להטות. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי אמר ליה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא במזיד הטיתה&lt;/b&gt;, בתחילת בעילתך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עקרת לדשא ועברא?&lt;/b&gt; (משל הוא, עקרת בבת אחת את הדלת יחד עם הבריח שלה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, שמא התכוונת לבעול בתחילת הבעילה בהטייה הצידה ובכח, שאז נפתח הפתח מכח ההטייה הצידה בכח, ובהמשך הבעילה שוב לא הרגשת דוחק, ולכן היה נדמה לך שהיה פתחה פתוח לפני הבעילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמשול לך משל, למה הדבר דומה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאדם שהוא מהלך באישון לילה ואפילה,&lt;/b&gt; והגיע לביתו, והיה דבר המעכב בעדו את הכניסה בפתח -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היטה&lt;/b&gt; הצידה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במזיד&lt;/b&gt; בכח את הדבר המעכב בעדו מלהכנס, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצאו&lt;/b&gt; לפתח כשהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתוח&lt;/b&gt;. ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא היטה במזיד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצאו&lt;/b&gt; לפתח כשהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נעול.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מביאה הגמרא מספר מקרים שבא אדם וטען שלא מצא דם בבעילת מצוה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל בר רבי&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה: רבי, בעלתי ולא מצאתי דם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה לו: רבי, בתולה הייתי&lt;/b&gt; כשבא עלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם: הביאו לי אותו סודר&lt;/b&gt;, הבגד שעליו נבעלה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הביאו לו הסודר, ושראו במים, וכבסו, ומצא עליו כמה טיפי דמים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו: לך זכה במקחך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה הונא מר בריה דרבא מפרזקיא לרב אשי: אנן, נמי נעביד הכי!&lt;/b&gt; נכבס את המפה מהלכלוך שעליה, להווכח אם אין בה דם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0019_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot