https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:כתובות טו א - היסטוריית גרסאות2026-04-25T15:44:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%90&diff=142030&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:38:21Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:38, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94382:rev-142030:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%90&diff=94382&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:25:07Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות טו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בקרונות של ציפורי,</b> ביום השוק שבאות שם סיעות ושיירות ממקום אחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>היה</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> בתינוקת שנאנסה ברדתה אל המעין, המוזכר במשנתנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכדרבי אמי. דאמר רבי אמי: והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרין עוברת לשם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן יש "תרי רובי" להכשיר, שאפשר לתלות שבא הבועל, או מהרוב הכשר שבסיעה, או מהרוב הכשר שבעיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ולקמן תבאר הגמרא מה ההבדל בין "תרי רובי" לרוב אחד)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכדרבי ינאי. דאמר רבי ינאי: "נבעלת בקרונות" כשרה לכהונה.</b> ומבארת הגמרא: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרונות</b> כלומר על הקרון <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך</b> שנבעלה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כוונת רבי ינאי היא לומר, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נבעלת בשעת קרונות,</b> בשעה שהשיירות באות לעיר, שרק אז היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה לכהונה,</b> וכמו שאמר רבי אמי "והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרים עוברת שם", שאפשר לצרף אותם לספק, ולתלות שמהם היה, ואז יש לנו "תרי רובי" להכשיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>פירש אחד מציפורי ובעל,</b> שידוע לנו בוודאות שמהעיר היה הבועל, אף על פי שציפורי היא עיר שרובה אנשים כשרים להשיא לכהונה, הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הולד "שתוקי"</b> משום שברוב אחד לא מכשיר אותה רבי יוחנן בן נורי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם שלא מכשיר אותה על פי רוב אחד</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא, דכי אתא רב דימי</b> מארץ ישראל לבבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>זעירי,</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> זאת בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חנינא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה,</b> ויש אומרים שלא הוזכר בענין הזה רב דימי, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר זעירי אמר רבי חנינא: הולכין אחר רוב העיר</b> להכשיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין הולכין אחר רוב סיעה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון במקום רחוק מן העיר, שאז בודאי בא הבועל מאנשי הסיעה, אין מכשירין אותה אפילו אם רוב הסיעה כשרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשיא לן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי לייא</b> כנגד איפוא הדבר הזה סובב!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי הסברה אומרת להיפך, שהולכים אחר רוב סיעה ואין הולכין אחר רוב העיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הני,</b> בני סיעה, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>ניידי,</b> ניידים הם, ויש להלך בהם אחר הרוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הני,</b> בני העיר, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>קביעי וקיימי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויתבאר לקמן שכל רוב שהוא קבוע נחשב כאילו הוא מחצה כשרים על מחצה פסולים ואפילו אם אין שם אלא אחד פסול, אין להלך אחר הרוב הכשרים, ופסולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> על כרחך, יש להסביר את דברי רבי חנינא כך: <b style='font-size:20px; color:black;'>הולכין אחר רוב העיר, והוא דאיכא</b> (והוא שיש) <b style='font-size:20px; color:black;'>רוב סיעה בהדה</b> יחד עם רוב העיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא</b> (לבדה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אחר רוב סיעה גרידתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> אין הולכים אחר רוב סיעה? והרי הם ניידים, ולא נאמר בהם הדין של כל קבוע כמחצה על מחצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרה רוב סיעה אטו רוב העיר</b> שהם קבועים. שאם יכשירו ברוב סיעה לבדה, לא יבחינו אנשים בין רוב סיעה לרוב העיר, ויבואו להכשיר גם כשיש רוב העיר לבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורוב העיר נמי</b> מדוע לא מועיל להכשירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> (אם) היתה הבעילה באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא</b> עקר הבועל מביתו ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אזל איהו לגבה</b> (והלך הוא אצלה), שאז הבועל הוא לא קבוע אלא נייד. ויסוד הספק הוא על פרישת הבועל, האם פרש מהרוב הכשר או מהמיעוט הפסול, וקיימא לן בספק פרישה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כל דפריש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מרובא פריש</b> (כל הפורש תולים שמהרוב פרש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא, איכא</b> <small>(גירסת רש"י)</small> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קא אזלא איהי לגבייהו.</b> יש פעמים שהיא הולכת אצלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה ליה</b> הבועל שעליו אנו מסופקים <b style='font-size:20px; color:black;'>קבוע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי זירא, כל</b> ספק שיש על דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>קבוע,</b> אם הוא כדין הרוב או כדין המיעוט, <b style='font-size:20px; color:black;'>כמחצה על מחצה דמי.</b> הוא נידון כספק שקול של מחצה על מחצה, ואין הרוב מכריע. לכן אפילו ברוב העיר כשרים, פסולה כרבי יהושע. וכן ברוב סיעה כשרים פסולה גזירה אטו רוב העיר. ורק באופן שיש גם רוב סיעה וגם רוב העיר הכשיר רבי יוחנן בן נורי, שאז אין טעם לגזור. משום שבאופן זה תמיד יש לפחות רוב אחד הנייד, שאומרים בו כל דפריש מרובא פריש, ומכריע את הספק כהרוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי בעינן תרי רובי?</b> וכי רק בתרי רובא הולכים אחר הרוב, ואילו ברוב אחד לא הולכים אחר הרוב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: עיר שהיו בה <b style='font-size:20px; color:black;'>תשע חנויות, כולן מוכרות בשר</b> כשר, של בהמה <b style='font-size:20px; color:black;'>שחוטה, ו</b>חנות <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת מוכרת בשר נבלה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולקח</b> בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>מאחת מהן, ואינו יודע מאי זה מהן לקח,</b> הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ספיקו אסור,</b> משום שהחנויות נמצאות במקום קביעות, והספק הוא על הקבוע, לכן הנידון הוא ככל קבוע, שדנים כאילו מחצה מהחנויות כשרות ומחצתם טריפות, ואסור מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובנמצא,</b> אם נמצא הבשר בשוק, ולא ידוע מאיזה חנות הוא פירש, הדין הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>"הלך אחר הרוב"</b> הואיל והאדם הבא לפנינו לשאול מה דינו, לא לקח את הבשר ממקום הקביעות, אלא כבר פירש הבשר ממקום קביעותו על ידי אדם אחר, אם כן הספק הוא על הפרישה, ולכן אומרים בו "כל דפריש - מרובא פריש".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מהברייתא, שגם אחר רוב אחד הולכים כשיש ספק על דבר הפורש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> שמדובר בברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאין דלתות מדינה נעולות, דקא אתי לה רובא מעלמא.</b> שאז יש רוב נוסף של הסיעה הבאה לעיר, וכגון שבאים לעיר סיעות שרוב טבחיה ישראל כשרים, ואז יש גם רוב העיר וגם רוב סיעה להכשיר, או כגון שרוב טבחי כל המדינה הם ישראל כשרים שאז יש "תרי רובי", רוב העיר ורוב המדינה, שהם ניידים ולא קבועים כאן בעיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כן בברייתא. כי,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמר רבי זירא, אף על פי שדלתות מדינה נעולות,</b> ויש רק רוב אחד נאמרה הלכה זו שהולכים אחר הרוב כשיש ספק על בשר שפרש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: באמת בכל מקום כשיש ספק על דבר הפורש מספיק רוב אחד להכריע. ורק בספק פסול לכהונה גזרו רוב הנייד אטו רוב הקבוע, ובו מועיל רק "תרי רובי" להכשיר, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מעלה עשו ביוחסין</b> של כהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא: אמר רבי זירא</b>: הלכה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל קבוע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמחצה על מחצה דמי, בין לקולא בין לחומרא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא ליה לרבי זירא הא?</b> מהיכן למד רבי זירא שהלכה זו היא גם לקולא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא מ</b>הברייתא של <b style='font-size:20px; color:black;'>תשע חנויות, כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח, ספיקו אסור. ובנמצא, הלך אחר הרוב.</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> הדין של כל קבוע כמחצה על מחצה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לחומרא,</b> שלא הולכים אחרי רוב החנויות הכשרות להכשיר את הבשר, ואין מכאן ראיה לקולא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> שמא תאמר שרבי זירא למד זאת מהברייתא בתוספתא, ששנינו בה, אם יש <b style='font-size:20px; color:black;'>תשעה צפרדעים</b> מתים ברשות היחיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושרץ אחד</b> כגון צב שהוא דומה לצפרדע <b style='font-size:20px; color:black;'>ביניהם, ונגע באחד מהן, ואינו יודע באיזה מהן נגע, ספיקו טמא,</b> שמא נגע בשרץ ולא בצפרדע, משום הדין שכל קבוע כמחצה על מחצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם נמי</b> הדין של כל קבוע כמחצה על מחצה נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>לחומרא,</b> שהרי הרוב אומר לטהר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> רבי זירא למד זאת מברייתא אחרת, ששנינו בה: אם יש <b style='font-size:20px; color:black;'>תשעה שרצים וצפרדע אחד ביניהם, ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם הספק הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ברשות היחיד, ספיקו טמא.</b> אבל אם הספק <b style='font-size:20px; color:black;'>ברשות הרבים, ספיקו טהור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שספק טומאה ברשות היחיד טמא, וברשות הרבים טהור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מכאן שאומרים את הדין של כל קבוע כמחצה על מחצה דמי גם לקולא, שאם לא אומרים כמחצה על מחצה דמי לקולא, אם כן אין כאן ספק טומאה אלא ודאי טומאה, שהרי הרוב שרצים הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את המקור לדין "קבוע" מן התורה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומדאורייתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא לן?</b> מהיכן לומדים מהתורה, שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> גבי רוצח במזיד <small>(דברים יט)</small> "וכי יהיה איש שונא לרעהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וארב לו, וקם עליו,</b> והכהו נפש, ומת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודורש רבי שמעון מהפסוק הזה שאינו חייב הרוצח מיתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיתכוין לו,</b> להריגת הנרצח הזה. פרט למתכוין להרוג אדם זה והרג אדם אחר, ואפילו ששניהם ישראלים, שאינו חייב על כך מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן אמרי</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>"דבי רבי ינאי",</b> שבא הכתוב הזה למעט - <b style='font-size:20px; color:black;'>פרט לזורק אבן לגו,</b> לתוך חבורת בני אדם, גוים וישראלים, והרג אפילו ישראל, שפטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היו רק ישראלים עומדים שם, ונתכוין להרוג את זה והרג את זה, והתרו בו, וקבל התראה, ונפלה הכאה על חבירו, והרגו, חייב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b> איך הוא האופן שזרק אבן לגו, שפטרתו התורה לרבנן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> שמא תאמר שמדובר בכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא תשעה כנענים ואחד ישראל ביניהם,</b> למה צריך הפסוק לפוטרו? <b style='font-size:20px; color:black;'>ותיפוק ליה דרובא כנענים נינהו,</b> ויש לתלות שהאבן יפגע ברוב שפטור עליהם, ואין כאן בזריקת האבן מעשה רציחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי,</b> מדובר באופן שיש <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגא</b> גוים <b style='font-size:20px; color:black;'>ופלגא</b> ישראלים, עדיין אין צורך בפסוק לפוטרו, משום שמהיכי תיתי נהרגהו? והרי יש ספק השקול, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ספק</b> דיני <b style='font-size:20px; color:black;'>נפשות להקל,</b> שכתוב "והצילו העדה" <small>(במדבר לה)</small>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בהכרח, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא</b> שהפסוק בא למעט באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא תשעה ישראלים וכנעני אחד ביניהם.</b> ואף על פי שיש שם רוב בני אדם שחייב עליהם אם הורגם, מכל מקום משמיענו הפסוק שפטור, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה ליה כנעני "קבוע"</b> בתוך חבורת האנשים, ולא מדובר שפירש מהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל קבוע</b> נדון <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>ספק השקול של <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה על מחצה דמי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: רב חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יוסי</b> במשנתינו להתיר ספק בעילה הפוסלת לכהונה, ברוב אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב חנן בר רבא אמר רב: הוראת שעה היתה</b> צורך שעה היתה, או שראו שם שאר צידי היכר דברים להתיר, אבל לדורות צריך "תרי רובי" להתיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והבין רבי ירמיה, שבמשנה הכשירו את התינוקת ליוחסין של כהונה על ידי רוב העיר בלבד, ועל זה אמר רב הלכה כרבי יוסי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רבי ירמיה: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>ליוחסין לא בעינן תרי רובי?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0029_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>Micropedia bot