https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:כתובות ו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-28T13:41:15Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%91&diff=142023&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:37:28Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:37, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94366:rev-142023:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%91&diff=94366&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:24:31Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות ו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיח רב חסדא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, האם אין כונת המשנה לומר, שנותנים לה ארבעה לילות, שהם כוללים את ליל שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא בעל</b> בעילה גמורה אור ליום חמישי ואור ליום ששי, אלא רק הערה בה, שעשה בה תחילת ביאה (והדם שהוא מוציא, הוא דם בתולים בכל העראותיו) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מצי בעיל אפילו בשבת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאה המשנה להתיר את הבעילה אפילו בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, תיקשי מכאן לסוברים שאסור לבעול בתחילה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: לא</b> זו היא כוונת המשנה. אלא משמעותה היא, שנותנים לה פרק זמן הנמשך ארבעה לילות מהנישואין, <b style='font-size:20px; color:black;'>לבר משבת</b>, חוץ מליל שבת, שאסור לו לבעול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: והא "עד מוצאי שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה לילות" קתני!</b> ומשמע שבכל לילה מארבעת הלילות מותר לו לבעול אותה, ואפילו בליל שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא</b>, כדי לתרץ את קושיית רב חסדא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנה זאת מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>כשבעל</b> אותה בעילה גמורה בימות החול לפני שבת, ואז אין הוא נחשב כמי שבועל "בתחילה בשבת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל חידושה של המשנה הוא רק לענין טהרת הדם, שבמשך ארבעה לילות נחשב הדם לדם בתולים טהור, ואינה נאסרת מחמתו לבעלה כדם נדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b>, אם מדברת המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>כשבעל</b> בעילה גמורה לפני השבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>משמע לן</b> התנא במשנה זאת באומרו "עד מוצאי שבת"? והרי היה לו לתנא לומר "נותנים לה ארבעה לילות", ותו לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> התנא <b style='font-size:20px; color:black;'>דשרי</b>, שמותר לו <b style='font-size:20px; color:black;'>למיבעל בשבת</b>, על אף שגם לאחר הבעילה הגמורה שבעל בימות החול עדיין קיימת אפשרות של חבלה בהוצאת דם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אין הוא צריך לחוש לכך - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדשמואל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר שמואל: פירצה דחוקה</b> בתוך גדר אבנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר ליכנס בה בשבת, ואף על פי שמשיר צרורות</b> של עפר ואבנים מהכותל, ואין לו לחוש משום תיקון הכותל או משום סתירתו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> בגמרא לא מתבאר מה הוא חידושו של שמואל, ומהו הדימוי אליו בענין בעילה בשבת - האם הוא דוגמא נוספת של דבר שאינו מתכוין ותו לא (וכך הביאו הרמב"ם בפרק א מהלכות שבת הלכה ה), וכל הדימוי לדברי שמואל הוא בין כניסה לפירצה דחוקה בכותל, לבעילה של בתולה שגם שם הפתח דחוק. או שמא חידש שמואל שיש היתר גם בדבר המוגדר בלשון האחרונים כ"פסיק רישיה לשעבר". והיינו, דבר שיתכן והוא מוגדר עתה פסיק רישיה, אלא שלאדם העושה אותו אין ידיעה שמעשה זה הוא "פסיק רישיה". כי הנכנס בפירצה דחוקה, יתכן והכותל הוא במצב כזה שכל הנכנס בו ישיר ממנו צרורות, אלא שהאדם הנכנס אינו יכול לדעת שאכן כך יקרה בודאי. וכמו כן בבועל בתולה בשבת אחרי שכבר נבעלה בימות החול, יתכן והיא במצב שודאי ייצא ממנה דם אם יבעלנה, אלא שהבעל אינו יכול לדעת מהו מצבה. והספק הזה כשלעצמו הוא גדר של "דבר שאינו מתכוין". וכך מורה לשון רש"י "והאי נמי דלמא מחבל פורתא, ו<b>מספיקא לא אסרינן</b> <b>ליה</b>". ובענין זה של "פסיק רישיה לשעבר" עיין בביאור הלכה סימן שט"ז בענין שיטת הט"ז בסגירת קופסת הסוכר בשבת כשאינו יודע אם יש בה זבובים, ובחידושי רבי שמואל סימן ז בהרחבה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא הדין שמותר לו לבעול ואין לו לחוש לספק שמא עדיין יש אפשרות שיוציא ממנה דם בבעילתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב יוסף</b> ממשנה אחרת, לשיטת סוברים שאסור לבעול בתחילה בשבת, מהא דתנן במסכת ברכות (טז א):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חתן, פטור מקרית שמע לילה הראשון</b>, וכך במשך ארבעה לילות, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד מוצאי שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם לא עשה מעשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייק רב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, האם לא מדברת המשנה שפוטרת את החתן מקריאת שמע אפילו בליל שבת, אם עדיין לא עשה בה מעשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דטריד</b> החתן בקיום מצוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעי למיבעל</b> בעילת מצוה, והעוסק במצוה פטור הוא מלעשות מצוה אחרת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שגם בליל שבת מותר לו לבעול בתחילה, גם אם לא בעל קודם לכן בעילה גמורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי</b> לרב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> משום שהוא טרוד בקיום מצוה פטרה אותו המשנה מקריאת שמע. אלא משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דטריד</b>, מצטער הוא על כך <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא</b> מצי <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיל</b> עתה בליל שבת, משום האיסור לבעול בתחילה בשבת, ומחמת היותו טרוד בצערו הוא פטור מקריאת שמע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא</b> לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום טירדא</b> של צער הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מקריאת שמע? <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מעתה</b>, לדבריך, מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>טבעה ספינתו בים</b>, והרי הוא טרוד בצערו על אבדן ממונו - האם <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי דפטור</b> הוא מלקרות קריאת שמע משום שהוא טרוד בצערו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא, הכי נמי</b>, שכל טירדה של צער פוטרת אותו מקריאת שמע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כך. כי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל</b>, למרות שהוא טרוד בצערו, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>קיום <b style='font-size:20px; color:black;'>כל המצות האמורות בתורה, חוץ מן</b> הנחת <b style='font-size:20px; color:black;'>התפילין</b>, שהוא פטור מן הנחתן, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר בהן</b> (יחזקאל כד) <b style='font-size:20px; color:black;'>"פאר</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאמר הקב"ה ליחזקאל "בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה. ולא תספוד ולא תבכה, ולא תבא דמעך. האנק דום, מתים. אבל לא תעשה. פארך חבוש עליך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא (במסכת ברכות יא א, ובמסכת סוכה כה ב), מכך שיחזקאל הצטווה בציווי מיוחד להניח תפילין באבלו - ששאר אבלים אינם מניחים תפילין. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> רש"י כאן מבאר שאין לאבל להניח תפילין משום שהכתוב בספר יחזקאל קרא לתפילין "פאר", ואילו אבל "מעולל בעפר קרנו", <b>ואין</b> <b>זה פאר לתפילין</b> אם יניחם האבל. וכן כתב רש"י במסכת ברכות יא א. ואילו במסכת סוכה כה א כתב רש"י כי אבל "לאו בר פאר הוא", וכאשר הוא מניח תפילין הם פאר לו, ובשעה שהאבל מתפאר הוא מראה בעצמו שאינו אבל. והיינו, שדין זה הוא מהלכות ניהוג אבלות. והתוס' כאן, ובמסכת ברכות יא א, מבארים שצריך את טעמו של רש"י, כתוספת ללימוד מיחזקאל הנביא, כדי שלא נלמד מתפילין לשאר המצוות, לפטור את האבל מקיומן. או כדי שלא נלמד לפטור את האבל מתפילין בשאר ימי האבלות, מלבד היום הראשון, כי מהלימוד מיחזקאל הנביא יש ללמוד שכל שבעת ימי האבלות אין להניח תפילין, ואילו הטעם שנתן רש"י, שאבל מעולל בעפר קרנו, אינו שייך אלא ביום הראשון, שאז הוא שם עפר על ראשו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבא</b>: אין לתרץ שחתן פטור בשבת מקריאת שמע משום שהוא טרוד בצערו על שאינו יכול לבעול בשבת, כי טירדה שאינה בדבר קיום מצוה אינה פוטרת מקיום מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח שחתן פטור בליל שבת מקריאת שמע הוא משום טרדתו במצוה של בעילת מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה שאסר לבעול בתחילה בשבת, אין קושיה עליו מהמשנה הזאת, היות ולדבריו בעילת מצוה בשבת - מחלוקת <b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי היא</b> אם היא מותרת או אסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא סובר כדעת התנא האוסר, בעוד המשנה הזאת היא לשיטת התנא המתיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנא חדא: אם לא עשה</b> החתן <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה ב</b>לילה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון</b>, אור ליום חמישי - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> הוא מקריאת שמע <b style='font-size:20px; color:black;'>אף ב</b>לילה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b>, אור ליום ששי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם לא עשה מעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני</b>, אור ליום ששי</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> הוא מקריאת שמע <b style='font-size:20px; color:black;'>אף ב</b>לילה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שלישי</b>, שהוא ליל שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופטורו הוא משום שהוא טרוד במצות בעילת מצוה, וזו היא גם שיטת התנא במשנה במסכת ברכות, הפוטרת את החתן מקריאת שמע גם בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא אידך</b>: לילה <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון ושני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> הוא מקריאת שמע. אבל בלילה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שלישי</b>, שהוא ליל שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> הוא בקריית שמע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום שלדעת תנא זה אין בועלים בתחילה בשבת, ואין הוא טרוד אז בבעילת מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא מעתה, יש להסביר את שיטת אביי. שהרי הוא העמיד אפילו את המשנה במסכת ברכות הפוטרת חתן מקריאת שמע בשבת, שהיא סוברת שחתן אינו יכול לבעול בתחילה בשבת. וכל פטורו הוא רק משום צערו על שאינו יכול לבעול בשבת -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, כיצד הוא יסביר את מחלוקת התנאים אם קורא החתן קריאת שמע בשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי לכאורה מוכח שמחלוקתם היא האם מותר לבעול בשבת אם לא, והפוטרו מקריאת שמע בשבת, טעמו הוא משום שמותר לבעול בתחילה בשבת, ולכן הוא פטור מדין טרוד בדבר מצוה. ואילו המחייבו בקריאת שמע סבור שאי אפשר לבעול בתחילה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואביי</b> סבר -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התם נמי</b>, שני התנאים החולקים אם קורא החתן קריאת שמע בשבת, לא בשאלה אם בועל בתחילה בשבת נחלקו, כי לדברי הכל אינו בועל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בטירדא</b> של צער על אי אפשרות קיום מצוה <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהמחייבו בקריאת שמע סבור שרק טירדה במצוה פוטרת, ולא טירדה על אי אפשרות לקיים מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו הפוטרו סבור, שגם טירדה וצער על אי אפשרות קיום מצוה, פוטר מקריאת שמע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין זה דומה לצער של רשות, שאינו פוטר מקריאת שמע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הגמרא לבאר את דברי רבא, הסובר ששתי הברייתות הנחלקות אם קורא החתן קריאת שמע בשבת, הן מחלוקת תנאים בשאלה אם מותר לבעול בתחילה בשבת -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני תנאי</b> של שתי הברייתות, שנחלקו בדבר קריאת שמע של חתן בשבת, ולדברי רבא היא המחלוקת בהיתר הבעילה בתחילה בשבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הני תנאי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, מחלוקתם היא כמו מחלוקת התנאים שמצינו בברייתא דלהלן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: הכונס את הבתולה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יבעול בתחלה בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים מתירין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן "חכמים</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: רבי שמעון היא, דאמר "דבר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין מתכוין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: והא מודה רבי שמעון, בפסיק רישיה ולא ימות!</b> וכאן זה "פסיק רישיה" שיחבול בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה: הברייתא הזאת היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כהללו בבליים</b>, כמו אנשי בבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בקיאין</b> לבעול בעילה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהטייה</b> הצידה, שהיא בעילה קלה, שאינה מוציאה דם, היות ואינה מגיעה כלל למקום הבתולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא יש</b> אנשים ה<b style='font-size:20px; color:black;'>בקיאין בהטייה</b>, ואין בכך "פסיק רישיה" שייצא הדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמה אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן</b>, שיש הבקיאים בבעילה בהטייה, שהיא בעילה קלה, שאינה מגיעה למקום הבתולים - <b style='font-size:20px; color:black;'>טורד</b> של בעילת מצוה, שבגללו פטור החתן מקריאת שמע - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה!?</b> והרי כל הטורד הוא רק בבעילה גמורה, המשירה את הבתולים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר לו רבה: הטורד הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו בקי</b> בהטייה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמה על כך אביי: אם כן, שיסוד ההיתר לבעול בתחילה בשבת הוא משום הבקיאים בהטייה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יאמרו</b> חכמים: מי שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בקי</b> בהטייה <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> לו לבעול בתחילה בשבת, ומי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו בקי</b> בהטייה <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לו לבעול, כי לגביו נחשבת הוצאת הדם "פסיק רישיה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר לו רבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רוב</b> בני אדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>בקיאין הן</b> בהטייה, ולכן מן הסתם אין "פסיק רישיה" שתהיה הוצאת דם בבעילתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי: אלא מעתה</b>, שהשמיענו רבה שבני אדם בקיאים הם בהטייה, ויכולים לבעול בלי להוציא דם - <b style='font-size:20px; color:black;'>שושבינין</b> (שהיו מעמידים עד אחד לחתן ועד אחד לכלה כדי לבקר אחריהם שלא ינהגו בה רמאות בענין טענת הבתולים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מה תועלת יש בהעמדתם, אחרי שהוא יכול לבעול בהטייה, ולהמנע להוציא דם, ואם כן, אין שום ראיה מאי מציאת הדם שהיא איננה בתולה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפה</b> שהיו נוהגים לפרוס תחתם בשעת בעילת מצוה כדי לבדוק אם היא בתולה על ידי המצאות הדם על המפה - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי גם אם לא ימצא הדם אין זו ראיה שהיא אינה בתולה, כי שמא בעל בהטייה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, מעמידים שושבינין ומפה כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא</b> יבעול החתן בעילה גמורה, שלא בהטייה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יראה</b> דם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויאבד</b> אותו בידים כדי להעליל עליה שאינה בתולה, וכדי למנוע זאת מעמידים שושבינים ופורסים מפה. ואם יבעול בהטייה, ולכן לא יימצא דם, תוכל האשה לטעון שעדיין היא בתולה, לפי שבעל אותה בהטייה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רבי אמי</b> ממשנה נוספת על שיטת הסוברים שאסור לבעול בתחילה בשבת, שכך שנינו במשנה במסכת עדיות (פרק ב משנה ה):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המפיס</b>, הלוחץ על מקום מוגלה בגוף האדם, ופותח בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>מורסא</b> (מקום מלא מוגלה בגוף האדם) <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> התכוין בלחצו לפתוח את המוגלה כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לעשות לה פה</b>, שיהיה פתח זה פתוח יפה גם בהמשך, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> משום עשיית פתח, שהיא מלאכת "בונה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> כל כונתו בפתיחת המורסא היא רק כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא ממנה ליחה</b> -</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0011_L2"></nowiki><nowiki name="דףBזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>Micropedia bot