https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:כתובות ג א - היסטוריית גרסאות2026-04-25T06:58:16Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%90&diff=142016&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:36:37Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:36, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כתובות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94359:rev-142016:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%90&diff=94359&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:24:14Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|כתובות ג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זימנין דלא אניס</b>, שעיכובו מלחזור לא היה באונס אלא מרצונו לא חזר, ואז התקיים התנאי, וגיטו הוא גט, ואשתו מותרת להנשא לאדם אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו היא, הצנועה, <b style='font-size:20px; color:black;'>סברה דאניס</b>, שאינו בא מחמת אונס המעכבו, ואין גיטה גט, כי יש אונס בגיטין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומיעגנא, ויתבה</b> מבלי להנשא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומן הדין אין לה לחשוש שמא הוא נאנס ולכן לא חזר, כי אצל רוב האנשים לא קורים מקרי אונס המונעים מהם לחזור, אך היא בצניעותה תחמיר על עצמה ולא תנשא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כך מבארים התוס' בד"ה וסברה דאניס. ועיין בשיטה מקובצת מה שכתב בביאור שיטת רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, תיקנו חכמים שלא תהא טענת אונס בגיטין, והרי היא גרושה גם אם נאנס ולכן לא בא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשום פרוצות</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי אמרת</b> שעיכוב באונס <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ליהוי גיטא</b>, כי יש אונס בגיטין -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זימנין דאניס</b> בעיכובו מלחזור, וכיון שיש אונס בגיטין, אין גיטו גט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרה</b> הפרוצה שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אניס</b>, וגיטה הוא כן גט. ויש לנו לחוש שתאמר כך גם במקום שיצא הקול שהוא אינו חוזר מחמת אונס, או שתאמר כך אפילו כאשר היא עצמה תדע שהוא אנוס. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כך מבארים התוס' בד"ה וסברה דאניס.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואזלא ומינסבא</b>, והיא הולכת ונישאת לאדם אחר. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם יבוא בעלה ויתברר שעיכובו מלחזור היה בגלל אונס, ואונס מבטל את הגט -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא גט בטל, ובניה</b> מהבעל השני הם <b style='font-size:20px; color:black;'>ממזרים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן תיקנו חכמים שלא תהא טענת אונס בגט, ולעולם לא יבטל האונס את הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: האיך יתכן שיתקנו חכמים תקנה שכזאת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומי איכא מידי</b>, האם יש כדבר הזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמדאורייתא לא להוי גט</b>, היות ומן התורה יש אונס בגיטין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשום</b> תקנת <b style='font-size:20px; color:black;'>צנועות ומשום</b> החשש להתנהגותן של <b style='font-size:20px; color:black;'>פרוצות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרינן</b>, מתירים אנו <b style='font-size:20px; color:black;'>אשת איש</b> להנשא <b style='font-size:20px; color:black;'>לעלמא!?</b> ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אכן יתכן כדבר הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> אדם מישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>דמקדש</b> אשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אדעתא דרבנן</b>, על דעת מה שהנהיגו חכמי ישראל בישראל, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מקדש</b> אותה לאשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובדעתו של המקדש, שיהיו קידושיו קיימים או בטלים לפי התקנות שתיקנו חכמים. ואם ירצו חכמים לבטל את קידושיו על ידי גט שהוא ראוי לגרש בו רק מדבריהם, יתבטלו קידושיו למפרע, על אף שהגט שהוא נותן לה - בטל הוא מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה</b>. הפקיעו חכמים את קידושיו למפרע באם יתן גט בתנאי, ויארע אונס, ואינו יכול לקיים את התנאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שמן התורה יש אונס בגיטין, והגט הזה בטל, באו חכמים והפקיעו את קידושיו הראשונים, ועשו את המעות שנתן לה בקידושיה למעות מתנה, וקבעו שאינן מעות קידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, שיש כח ביד חכמים לעקור את מעשה הקידושין למפרע, ולומר שלא היו כאן כלל קידושין, לפי שהפקיעו את כסף הקידושין, ועשאוהו למתנה במקום כסף קנין של קידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבינא לרב אשי: תינח</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>קדיש</b> את האשה <b style='font-size:20px; color:black;'>בכספא</b>, שפיר הפקיעו חכמים את המעות, ואמרו שאינן מעות קידושין אלא הן מעות מתנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אין דומה גט מן התורה לגט מדרבנן, לפי שגט מן התורה כורת את האישות שביניהם מכאן ולהבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך גט מדרבנן, אינו יכול לכרות את האישות. אלא, שבעקבות נתינתו של גט מדרבנן, משתמשים חכמים בכוחם, ומפקיעים למפרע את הקידושין, כאילו לא היו כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיות וכל המקדש אשה מקדש אותה על דעתם, יכולים הם לקבוע, גם לאחר זמן, שמעות הקידושין לא היו מעות קנין אלא מעות מתנה. וממילא האשה אינה מקודשת, ומותרת לשוק כמו כל אשה שלא התקדשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>קדיש</b> את האשה <b style='font-size:20px; color:black;'>בביאה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר?</b> מה יעשו חכמים עם קידושי הביאה, וכי הם יכולים לעקור אותה למפרע, לומר שהיא ביאת זנות ולא ביאת קידושין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניח רבינא, שהבועל אשה לשם קידושין אינו מוכן להסכים שיפקיעו חכמים את ביאתו כביאת קידושין, ויחשיבו אותה לביאת זנות. וכיון שאינו מסכים לכך, אין בכח חכמים לעשות זאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רב אשי לרבינא: גם המקדש בביאה עושה זאת על דעת חכמים, שיגדירו את ביאתו לפי רצונם, ולכן במקום שגירש בגט שאינו גט מהתורה אלא רק מדרבנן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שויוה רבנן לבעילתו</b> שלא תהיה ביאת קידושין, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעילת זנות</b> שאינה קונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, יש בכוחם של חכמים לעקור למפרע אפילו את ביאת הקידושין, ולהחשיבה כביאת זנות בעלמא לפי שהוא מקדש על דעתם גם כשהוא מקדש את האשה בקידושי ביאה, כמו בקידושי כסף. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> רש"י מבאר את האפשרות של חכמים להתיר אשה בגט שהוא פסול מן התורה, שהיא בנויה על שני דברים: האחד, לפי שכל אדם המקדש אשה מקדש אותה על דעתם של חכמים. והשני, שבכוחם של חכמים להפקיע את קידושיו. והיינו, שאין הקידושין שעושה האדם על דעת חכמים מחשיב אותם כקידושין על תנאי גרידא, כמו המקדש אשה בתנאי "על מנת שירצה אבא". אלא הם קידושין גמורים, אך הוא עושה אותם לדעת חכמים, שאם ירצו, יפקיעו אותם למפרע, ומכח זה יכולים חכמים להפקיען (שיטה מקובצת בדעת רש"י, והוא חולק בכך על הריטב"א והרא"ה). ולכן מבאר רש"י (במסכת יבמות צ ב) את שאלת הגמרא "תינח דקדיש בכספא", שיש כח ביד חכמים להפקיע את הכסף ולעשות את כסף הקידושין לכסף מתנה, מכח הפקר בית דין הפקר, ואין הוא מסתפק בכך שהוא קידשה לדעתם. וגם כאן כתב רש"י ש"גט זה עוקר הקידושין, ועושה מעות מתנה מעיקרן". וכוונתו לומר, שאין הפקעת הקידושין נעשית משום שנעשו הקידושין על תנאי שיסכימו חכמים גרידא, אלא שיש כח ביד חכמים לעשות את מעות הקידושין מעות מתנה למפרע באמצעות הנתינה של הגט הזה. ושאלת הגמרא "קדיש בביאה מאי" היא, כיצד יכולים חכמים להפקיע את קידושי הביאה, כי אין די בכך שהיא נעשית לדעתם. ותירוץ הגמרא הוא שיש כח ביד חכמים להפוך את ביאת הקידושין לביאת זנות. הביאור שהבאנו בגמרא, שהדיון בקידושי ביאה הוא עד כמה מוכן האדם לקדש על דעת חכמים, הוא לפי הרמב"ן, בשיטה מקובצת, ויתכן להתאימו עם לשון רש"י. בקידושי שטר לא דנה הגמרא, ובמסכת יבמות (קי ב) כתב המאירי שבקדושי שטר "איני יודע במה מפקיעים אותם, אלא שמכל מקום לא חילקו". וההפלאה כתב כאן שביטלו חכמים את בעלותו על השטר, ואין אדם יכול לקדש בשטר אלא בשטר השייך לו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מביאה הגמרא שיטה הפוכה בדברי רבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי</b> - כך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b> על מה שאמר רב יוסף שיש טענת אונס בענין חיוב מזונות בנישואין ו"לפיכך חלה הוא או שחלתה היא, אינו מעלה לה מזונות" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן לענין גיטין</b>, יש בהן טענת אונס כמו לענין נישואין, ועיכוב באונס אינו נחשב לקיום התנאי, ובטל הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא</b>, מוכח מכאן ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר רבא: יש אונס בגיטין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעתה, כל הראיות שהביאה הגמרא לעיל לדברי רבא, נעשים לקושיות עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> על רבא מהא דתנן: האומר לאשה <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש, ומת בתוך שנים עשר חדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו גט</b>, והרי היא זקוקה ליבום לאחיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: כיון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאינו גט</b>, היות ואין המתים מגרשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חלה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גט!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שאפילו עיכוב לחזור מחמת אונס הרי הוא נחשב כקיום התנאי, ואינו מבטל את הגט, היות ואין טענת אונס בגיטין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם, אימא לך</b>, שאפילו אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חלה, נמי אינו גט</b>. כי יש אונס בגיטין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיא גופה קא משמע לן</b> המשנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין גט לאחר מיתה</b>. ולכן נקטה המשנה בלשונה "מת". ואין כוונתה לומר דוקא "מת" ולא "חלה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: והרי דין זה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"אין גט לאחר מיתה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא ליה</b>, שנה התנא דין זה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא!</b> ואין צורך לסיפא לחזור ולשנות זאת. ובהכרח, שכונת הסיפא באומרה "מת" היא להוציא מ"חלה", וללמד שאין טענת אונס בגיטין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> כונת המשנה שנקטה את הסיפא "הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חודש, ומת, אינו גט" היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי מד"רבותינו</b>", הסוברים שכוונתו להצילה מן היבום, ומשמעות דבריו היא שיחול הגט מעכשיו. ולכן, אין מכאן ראיה לענין טענת אונס בגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ראיה אחרת נגד דברי רבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מהא דתנן שם בהמשך המשנה: האומר לאשתו הרי זה גיטך <b style='font-size:20px; color:black;'>מעכשיו, אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש, ומת בתוך שנים עשר חדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גט</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, האם לא נאמר, כמו שאונס מיתה, שהוא האונס הגדול ביותר אינו נחשב לבטל את הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא הדין</b> לאונס של <b style='font-size:20px; color:black;'>"חלה</b>", שהוא אונס פחות ממנו, שאינו מבטל את הגט!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שאין אונס בגיטין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> תאמר שמת והוא הדין חלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מת דוקא</b>, אין הגט מתבטל, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא ניחא ליה דתפול קמי יבם</b>, ורצונו בגט מעכשיו באם ימות, ולכן עשה את התנאי הזה בגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם חלה, אינו רוצה שיתקיים הגט, אלא אדקבה, רוצה הוא בביטולו, וכיון שיש טענת אונס בגיטין - אם חלה, מתבטל הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ראיה נוספת, מדברי שמואל, נגד דברי רבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ראיה <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>המעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> גברא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר להו</b> לעדים: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא אתינא מכאן ועד שלשים יום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליהוי</b> גט זה שאני נותן לאשתי <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא בסוף תלתין יומין, ופסקיה מברא</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר להו "חזו דאתאי! חזו דאתאי!</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר שמואל</b>: כיון שלא הגיע תוך שלשים יום לעיר עצמה, אם כי היה עיכובו באונס של המעבורת, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שמיה מתיא!</b> אין זו ביאה לעיר, וגיטו גט. ומוכח שאין טענת אונס בגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא את הראיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אונסא דשכיח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכיון דאיבעי ליה לאתנויי</b> שאם יארע אונס זה לא יתקיים הגט אלא יבטל, שהרי יכול הוא לעלות על הדעת שיארע אונס שכזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיות <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אתני</b>, אם כן - <b style='font-size:20px; color:black;'>איהו הוא דאפסיד אנפשיה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה באה הגמרא לבאר את ענין התקנה שתיקנו חכמים שבתולה תנשא דוקא ביום רביעי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שמואל בר יצחק: לא שנו</b>, שבתולה תנשא דוקא ביום רביעי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מתקנת עזרא ואילך</b>, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>מתקנת עזרא ואילך <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בתי דינין קבועין</b> בכל העיירות <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בשני ובחמישי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל קודם תקנת עזרא, שבתי דינין קבועין בכל יום</b> בשוה, שלא היו קבועים ליום מסויים אלא היו מתכנסים בכל יום שהיה בו צורך, לפי הענין - <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה נשאת בכל יום</b> מימות השבוע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: מה זה עניננו לדעת אימתי היו נושאים אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם תקנת עזרא?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דהוה, הוה!</b> מה שהיה היה, ואין זה נוגע לנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> רב שמואל בר יצחק: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי איכא</b> אם יש <b style='font-size:20px; color:black;'>בתי דינין דקבועין האידנא</b> עתה, בכל יום ויום בשוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כקודם תקנת עזרא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה נשאת בכל יום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: כיצד אשה נישאת בכל יום, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא בעינן</b>, הרי צריך לטרוח בסעודה שלשה ימים לפני החתונה, וזה יתכן אם טורח בשלושת הימים הראשונים בשבוע, וכונס ביום רביעי או חמישי ושישי, אך לא בכל יום. שהרי שנינו (וכפי שיבואר להלן היכן שנינו זאת) <b style='font-size:20px; color:black;'>"שקדו</b> חכמים על על תקנת בנות ישראל שלשה ימים, אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת, וברביעי כונסה"! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> נחלקו הריטב"א והרא"ה אם מועילה מחילה של האשה לתקנת "שקדו". ולהלכה כתב החלקת מחוקק בסימן סד ב כתב שמועילה מחילתה של האשה על תקנת שקדו. וכתב בחידושי רבי שמואל (סימן א) שיתכן ודבריו של החלקת מחוקק הם לפי השולחן ערוך, הפוסק שבזמן הזה אין קביעות לנישואין ביום רביעי אלא יש רק חיוב סעודה, ועל כך מועילה מחילה. אך לדעת הטור, שגם עתה יש קביעות זמן לנישואין, הרי במחילה על הסעודה (שמצד עצמה מועילה) לא תתבטל קביעות הזמן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: במקום <b style='font-size:20px; color:black;'>דטריח ליה</b>, בכגון שטרח והכין סעודה קודם לכן, לפני השבת, ואז יכול לכונסה גם באחד בשבת או בשני בשבת.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0004_L2"></nowiki><nowiki name="דףBגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי כתובות (פרשני)]]</div>Micropedia bot