https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90 2026-04-18T21:30:28Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=145459&oldid=prev 2020-09-18T08:38:57Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:38, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת כריתות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כריתות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי כריתות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97645:rev-145459:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=97645&oldid=prev 2015-07-01T09:20:43Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|כריתות כ א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב אושעיא&lt;/b&gt; לשמואל: תנן במתניתין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים: לא נחלקו על דבר שהוא משום שם אחד, שהוא חייב. על מה נחלקו, על דבר שהוא משום שני שמות. שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה,&lt;/b&gt; דפליג במתניתין על רבי שמעון שזורי ורבי שמעון - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קאמר?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי כך מבואר בדבריו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפליגי&lt;/b&gt; רבי אליעזר ורבי יהושע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנתכוון ללקט ענבים ולקט תאנים. שחורות ולקט לבנות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקא סלקא דעתין ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ענבים ותאנים&lt;/b&gt; וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחורות ולבנות מאי ניהו? שני שמות!&lt;/b&gt; ואם נאמר דרבי יהודה ורבי שמעון שזורי מעמידים את המחלוקת של רבי אליעזר ורבי יהושע באותו אופן (כגון באבד &quot;מלקט&quot; מלבו), אם כן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו רבי שמעון ורבי שמעון שזורי!&lt;/b&gt; שגם לדבריהם לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע אלא בשני שמות, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה מאי אתא לאשמועינן?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, לאו: מתעסק איכא בינייהו&lt;/b&gt; דרבי יהודה ורבי שמעון שזורי. דשמע רבי יהודה מרבי שמעון שזורי ורבי שמעון שהעמידו מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע באבד מלקט מלבו (ודוקא בשני שמות, אבל בשם אחד לדברי הכל חייב). אבל במתעסק, דהיינו כשנתכוון ללקוט את אלו ולקט אחרים, לדברי הכל פטור (ואפילו בשם אחד). ואתא רבי יהודה למימר דאפילו בנתכוון ללקוט תאנים ולקט ענבים, דהיינו במתעסק, פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע. דרבי אליעזר מחייב במתעסק אפילו בשני שמות, הואיל ושניהם מלאכת איסור, ולא הוי מתעסק אלא כשנתכוון להיתר ועלה בידו איסור. ורבי יהושע פוטר בשני שמות אפילו כששניהם איסור. ונמצא,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי יהודה סבר: מתעסק&lt;/b&gt; בשם אחד (בששניהם איסור) לכולי עלמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב.&lt;/b&gt; שאפי&#039; רבי יהושע אינו פוטר אלא בשני שמות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון שזורי סבר: מתעסק פטור&lt;/b&gt; לדברי הכל, ואפילו בשם אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשיא לשמואל מדברי רבי יהודה. שהרי שמואל פוטר במתעסק אפילו בשם אחד, משום שאין זה &quot;מלאכת מחשבת&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא! מתעסק&lt;/b&gt; - ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי הכל פטור! והכא בהא קא מיפלגי&lt;/b&gt; רבי יהודה ורבי שמעון שזורי: תרווייהו סברי דמחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע באבד מלקט מלבו, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי שמעון שזורי ורבי שמעון סברי: שכח מלקט מלבו בשם אחד,&lt;/b&gt; כגון שנתכוון ללקוט ענבים אלו ושכח וסבר שרוצה ללקוט ענבים אחרים הסמוכים להם, והלכה ידו על הענבים הראשונים וליקטם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי הכל חייב!&lt;/b&gt; שהרי נעשתה בקשתו, וגם מחשבתו המוטעית היתה באותו מין עצמו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי פליגי&lt;/b&gt; רבי אליעזר ורבי יהושע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשני שמות,&lt;/b&gt; דהיינו בתאנים וענבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה סבר: לא שנא בשם אחד,&lt;/b&gt; דהיינו בשחורות ולבנות (דהשתא הדרינן ממאי דסלקא דעתין דשחורות ולבנות הן שני שמות אלא שם אחד הן כי הן מין אחד והוא הדין בשחורות ושחורות, אלא דאורחא דמילתא נקט, רש&quot;ש), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא שנא בשני שמות, פליגי&lt;/b&gt; רבי אליעזר ורבי יהושע &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;39&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;39.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הגרע&quot;ק איגר&lt;/b&gt; מפרש, שזה היה דבר מוסכם, שרבי יהושע פוטר בשחורות ולבנות, אלא שלדעת רבי שמעון ור&quot;ש שזורי, שחורות ולבנות נחשבות כשני מינים, ועל כן אין להוכיח משם, שרבי יהושע יפטור גם במין אחד, ולדעת רבי יהודה, הרי הם כמין אחד, ואם כן, גם בשחורות ושחורות יפטור רבי יהושע, וכן משמע לכאורה מלשון רש&quot;י. אבל &lt;b&gt;הרש&quot;ש&lt;/b&gt; מבאר, שלדברי הכל שחורות ולבנות הם כמין אחד, ומחלוקתם היא, האם רבי יהושע פוטר בהם, או דוקא בתאנים וענבים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר: ליקדם איכא בינייהו&lt;/b&gt; דרבי שמעון שזורי ורבי יהודה. דהיינו, שנתכוון ללקוט קודם את אלו ואח&quot;כ את אלו, ובטעות ליקט את האחרונים תחלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דרבי שמעון שזורי ורבי שמעון סברי שאם שניהם היו משם אחד, דהיינו תאנים ותאנים, לדברי הכל חייב. שהרי סוף סוף רצה ללקוט שניהם. וכיון שהם שם אחד לא איכפת לן שלא נעשה לפי הסדר שנתכוון. כי פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בשני שמות. דרבי אליעזר מחייב חטאת, שגם כאן לא איכפת לן שהקדים המאוחר, ורבי יהושע פוטר, שכיון שבשעה שלקט כל אחד לא התכוון לו אלא לחבירו הוי ליה מתעסק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי יהודה סבר שאפילו בשם אחד פליגי (וכאמור שחורות ולבנות הן שם אחד).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל במתעסק ממש, דהיינו שנתכוון ללקוט רק זו ובסוף ליקט אחרת - לכולי עלמא פטור, ואפילו בשם אחד! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;40&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;40.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;הלחם משנה&lt;/b&gt; (שבת א י), שאף על פי שרבא נחלק על דינו של שמואל, וכמו שנתבאר לעיל לפי דעת רש&quot;י והרמב&quot;ם, מכל מקום מיישב רבא המשנה לפי דעת שמואל. &lt;b&gt;ועיקר הסברא&lt;/b&gt; היה נראה לבאר כמו שנתבאר לעיל באבד מלקט מלבו וכו&#039;, שמאחר ובקשתו היתה לעשות שניהם, הגם שהקדים את המאוחר, סוף סוף יש כאן קיום בקשתו, ולכן נחשב זה &quot;מלאכת מחשבת&quot;, ורק משום &quot;בה&quot; יש לדון לפטרו, שהרי לא עשה כפי מחשבתו שחשב בשעת העשיה, וכאילו נעשה המעשה מאליו, וכנ&quot;ל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא,&lt;/b&gt; לסייע לרבא שמצאנו שהקדמת המאוחר בכלל מתעסק הוא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו לפניו שתי נרות דולקות או כבויות, ונתכוון לכבות את זו&lt;/b&gt; בשוגג, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכיבה את זו.&lt;/b&gt; או ששניהם כבויות, ונתכוון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להדליק את זו והדליק את זו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור,&lt;/b&gt; דהיינו מתעסק! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;41&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;41.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן היא גירסת הספרים שלנו, ו&lt;b&gt;השיטמ&quot;ק&lt;/b&gt; (יט ב, א) הקשה מכאן על שיטת רש&quot;י, הסובר, שאביי ורבא נחלקו על שמואל, ומחייבים בנתכוון למחובר זה ועלה בידו מחובר אחר. אבל השיטמ&quot;ק (ט) הביא שגירסת הרא&quot;ש היא, &lt;b&gt;&quot;חייב&quot;&lt;/b&gt;, וכן מפורש בדברי &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; (שבת א י) וב&lt;b&gt;הראב&quot;ד&lt;/b&gt; שם. ו&lt;b&gt;הראב&quot;ד&lt;/b&gt; שם הוקשה לו לפי גירסתו, שהרי שמואל פוטר במתעסק אפילו במין אחד, וכמו שלמדנו לעיל. ותירץ, שכונת הברייתא לענין הקדמה, כלומר, שאמנם הברייתא סוברת שכאשר הקדים את הכיבוי להדלקה, הרי הוא נחשב כמתעסק ופטור, זהו דוקא בשתי מלאכות שונות, שנתכוון להדליק ונמצא שכיבה, אבל בנתכוון להדליק נר זה, והדליק נר אחר, מאחר ששניהם מלאכה אחת הן, ושניהם מין אחד הם, הרי הוא חייב, אבל אילו היה מתעסק ממש, הרי הוא פטור, ואפילו במין אחד. וכונתו, שתנא זה סובר כרבי שמעון ור&quot;ש שזורי, שדוקא בשני מינים, וכגון שהקדים שחורות ללבנות, פוטר רבי יהושע, ולא כרבי יהודה, שבכל ענין פוטרו. אבל &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; שם, מפרש הברייתא כפשוטה, לפי גירסתו, שבאמת מבואר כאן, שלא כדעת שמואל, אלא כדעת אביי ורבא, שדוקא כשנתכוון להיתר ועלה בידו איסור, או כשנתכוון לשחורות ועלה בידו לבנות (לדעת רבי יהושע), בזה נפטר משום מתעסק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, אם היה נר אחד דלוק ואחד כבוי. ונתכוון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להדליק&lt;/b&gt; את הכבוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אח&quot;כ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכבות&lt;/b&gt; את הדלוק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בטעות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיבה&lt;/b&gt; קודם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אח&quot;כ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדליק.&lt;/b&gt; הרי, אם עשה זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנשימה אחת,&lt;/b&gt; שנשף וכתוצאה מכך כובתה זו והודלקה זו (שהלכה השלהבת והדליקה את הכבויה, רבינו גרשום) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב.&lt;/b&gt; שהרי לא הקדים את המאוחר אלא עשה שתיהן בבת אחת. אבל אם עשה זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשתי נשימות, פטור!&lt;/b&gt; שהרי לא עשה כפי הסדר שנתכוון לו, והוי ליה מתעסק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בהא דקתני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנשימה אחת חייב&lt;/b&gt;: מאי קמשמע לן? והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; היא?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא לא איתעבד מחשבתיה, דהא&lt;/b&gt; איהו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להדליק מעיקרא בעי, ולבסוף לכבות. וכי עבד מעשה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיבה, ובסוף הדליק הוא!&lt;/b&gt; כלומר, כאילו היה כך, כיון שלא נעשה כרצונו להדליק קודם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא פטור, קא משמע לן: נהי דאקדומי לא מקדים, אחורי נמי לא מאחר.&lt;/b&gt; והרי זה כאילו נעשית מחשבתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: החותה גחלים בשבת,&lt;/b&gt; שאוסף אותן לתוך כלי, ובכך הוא הופכן מלמעלה למטה ולהיפך - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב חטאת&lt;/b&gt; אחת, כדמפרש לקמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר ברבי צדוק: חייב שתים, מפני שהוא&lt;/b&gt; גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכבה את&lt;/b&gt; הגחלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העליונות,&lt;/b&gt; שירדו עכשיו למטה, ונכבות מחמת עומס העליונות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבעיר את&lt;/b&gt; הגחלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התחתונות,&lt;/b&gt; שהיו לפני כן עוממות, ועכשיו, כשעלו למעלה הן נעשו גחלים לוחשות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי עסקינן? אי דקא מיכוין לכבות ולהבעיר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דמאן דפטר&lt;/b&gt; משתי חטאות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא, דקא מכוין לכבות ולא קא מכוין להבעיר.&lt;/b&gt; ואם כן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דמאן דמחייב תרתי?&lt;/b&gt; שהרי לגבי הבערה הוא מתעסק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי תרווייהו&lt;/b&gt;: הכא במאי עסקינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שנתכוון לכבות העליונות כדי להבעיר את התחתונות!&lt;/b&gt; שהוא היה צריך את כיבוי העליונות שהן גדולות יותר כדי להשתמש בהן כפחמין לצורך עבודתו כנפח. ואילו בהבערת התחתונות אין לו צורך, והרי זה קלקול בהם לגביו. אלא שאין לפטור אותו מצד מתעסק כיון שהוא יודע שהן יבערו כתוצאה ממעשיו, ועל מנת כן חתה בגחלים. אלא שיש לפטור אותו מצד מקלקל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;42&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;42.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; מפרש, שבאמת לא נתכוון להבעיר התחתונות, אבל מאחר שהיה יודע, שעל ידי כיבוי העליונות, יתבערו התחתונות, אין זה כדבר שאינו מתכוון, אלא פסיק רישיה הוא וחייב. והוסיף &lt;b&gt;הערוך לנר&lt;/b&gt; לבאר, שבקושיא סברנו, שמדובר באופן שהוא נחשב למתעסק על הבערת התחתונות, וכגון שלא העלה על דעתו כלל, שעל ידי כיבוי העליונות, יבערו התחתונות, ולכן הוקשה לנו, שבזה פטור הוא לדעת הכל, ועל זה תירצה הגמרא, שמדברים באופן שהוא פסיק רישיה, וכנ&quot;ל. אולם &lt;b&gt;התוס&#039;&lt;/b&gt; מפרשים, שהכיבוי נעשה מתוך כונה תחילה, ומכל מקום פטור משום שהוא מקלקל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנא קמא קסבר: מקלקל ב&lt;/b&gt;מלאכת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבערה פטור&lt;/b&gt; כבכל מלאכות שבת. הלכך אינו חייב אלא על הכבוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אליעזר ברבי צדוק אמר&lt;/b&gt;: הבערה שונה מכל המלאכות, שאפילו המקלקל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב&lt;/b&gt; (הטעם מבואר במסכת שבת קו, א). הלכך, חייב שתים - על הכיבוי ועל ההבערה! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;43&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;43.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בשבת&lt;/b&gt; (קו) למדנו, שרבי שמעון הוא הסובר שמקלקל בחבורה ובהבערה חייב. ו&lt;b&gt;התוס&#039;&lt;/b&gt; (שם עה א ד&quot;ה טפי) כתבו להוכיח, שמכל מקום במלאכה שאינה צריכה לגופה פוטר רבי שמעון אפילו בחובל ומבעיר, ועיי&quot;ש. (ו&lt;b&gt;האחיעזר&lt;/b&gt; (ב ה ז) כתב לבאר הטעם לחילוק זה, שהפטור במקלקל, הנלמד מן &quot;מלאכת מחשבת&quot;, הוא מפני חשיבות המלאכה, שכדי לחייבו, נצרך שיהיה נעשה תיקון על ידי המלאכה, ובזה נתחדש, שבחובל אין צריך לחשיבות זו, מה שאין כן במלאכה שאינה צריכה לגופה, שאין זה משום חשיבות, אלא שמאחר וכל מלאכות שבת, נלמדות ממלאכת המשכן, לכן נצרך שתהיה נעשית המלאכה לאותו הצורך שהיה נעשה עבורו במשכן, וכמו שכתבו התוס&#039; בשבת (צד א), ובזה אין סברא לחלק בין המלאכות, שהרי כשאינו מתכוון לצורך שהוא כדוגמת הצורך שהיה במשכן, אין זה בשם מלאכה כלל). ועל כל פנים נמצא, שרבי אליעזר ברבי צדוק המחייב שתים, סובר כרבי שמעון רק בדין מקלקל בהבערה, שהוא חייב, אבל אינו סובר כמותו במלאכה שאינה צריכה לגופה, אלא בזה סובר הוא כרבי יהודה המחייב בכל המלאכות, כן כתב &lt;b&gt;השיטמ&quot;ק&lt;/b&gt; (יג).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן אמר רבי יוחנן: בנפח שנו,&lt;/b&gt; כאמור לעיל משום מקלקל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי ירמיה: עד כאן,&lt;/b&gt; עד שלא פירשה רבי יוחנן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נתגלתה טעמא של הלכה זו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0037_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי כריתות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot