https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%90_%D7%90
פרשני:בבלי:יומא פא א - היסטוריית גרסאות
2026-04-29T06:07:46Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%90_%D7%90&diff=141273&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T15:57:07Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:57, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98252:rev-141273:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%90_%D7%90&diff=98252&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:15:49Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:15, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: זר</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שכוסס שעורים של תרומה</b>, שאוכלן שלא כדרך אכילתן - <b style='font-size:20px; color:black;'>משלם את הקרן ואינו משלם את החומש.</b> לפי שנאמר בתרומה (ויקרא כב): "איש כי יאכל קודש בשגגה, ויסף חמישיתו עליו, ונתן לכהן את הקודש". ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי יאכל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פרט למזיק.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: זר</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שכוסס שעורים של תרומה</b>, שאוכלן שלא כדרך אכילתן - <b style='font-size:20px; color:black;'>משלם את הקרן ואינו משלם את החומש.</b> לפי שנאמר בתרומה (ויקרא כב): "איש כי יאכל קודש בשגגה, ויסף חמישיתו עליו, ונתן לכהן את הקודש". ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי יאכל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פרט למזיק.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שיזבי אמר רבי יוחנן: זר שבלע</b> (על אף שלא לעס) <b style='font-size:20px; color:black;'>שזפין של תרומה, והקיאן, ואכלן</b> אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר</b> -</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שיזבי אמר רבי יוחנן: זר שבלע</b> (על אף שלא לעס) <b style='font-size:20px; color:black;'>שזפין של תרומה, והקיאן, ואכלן</b> אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר</b> -</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון משלם קרן וחומש</b>. לפי שגם בליעת שזיפים נחשבת דרך אכילה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון משלם קרן וחומש</b>. לפי שגם בליעת שזיפים נחשבת דרך אכילה.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93643:rev-98252:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%90_%D7%90&diff=93643&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:40:12Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא פא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: זר</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שכוסס שעורים של תרומה</b>, שאוכלן שלא כדרך אכילתן - <b style='font-size:20px; color:black;'>משלם את הקרן ואינו משלם את החומש.</b> לפי שנאמר בתרומה (ויקרא כב): "איש כי יאכל קודש בשגגה, ויסף חמישיתו עליו, ונתן לכהן את הקודש". ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי יאכל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פרט למזיק.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שיזבי אמר רבי יוחנן: זר שבלע</b> (על אף שלא לעס) <b style='font-size:20px; color:black;'>שזפין של תרומה, והקיאן, ואכלן</b> אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון משלם קרן וחומש</b>. לפי שגם בליעת שזיפים נחשבת דרך אכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וה<b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b> שאכל אותן לאחר ההקאה, שלא היו ראויים אז לאכילה אלא רק להסיקן בתנור, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין משלם אלא "דמי עצים" לראשון בלבד</b>, ואינו משלם דבר לכהן, כיון שהראשון קנה אותן באכילתו והתחייב בדמיהן לכהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>האוכל והשותה אין מצטרפין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן תנא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא</b>: משנתנו - <b style='font-size:20px; color:black;'>במחלוקת</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>שנויה, ו</b>אליבא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע היא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> (במסכת מעילה יז א): <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל אמר רבי יהושע</b> בצירוף דברים טמאים לשיעור טומאה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> דבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאתו ושיעורו</b> לטומאה <b style='font-size:20px; color:black;'>שוה</b> לזמן טומאתו ולשיעור טומאתו של הדבר המצטרף אליו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרף</b> הדבר הטמא האחד לחבירו השני הטמא, לשיעור טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם הוא שוה לחבירו רק בזמן <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאתו ולא</b> שוה לו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שיעורו</b> לטומאה, או שוה לו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שיעורו</b> לטומאה <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> שוה לו בזמן <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאתו</b>, או ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> שוה לו בזמן <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאתו ולא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שיעורו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מצטרפין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שאין מצטרפים אפילו לטמא לזמן המועט, ששניהם שוים בו, ובשיעור ששניהם שוים בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לדברי חכמים מצטרפים הם לטמא - לזמן מועט ששניהם שוים בו, ולפי השיעור שהם שוים בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי דברי חכמים, הוא הדין באכילה ושתיה ביום הכיפורים, שעל אף ששיעוריהם שונים, הם יכולים להצטרף לשיעור ששניהם שוים בו (דהיינו לגדול מביניהם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן אמר</b>: משנתנו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו תימא רבנן</b> היא, לפי שיש לחלק בין צירוף לטומאה ובין צירוף ליום הכיפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קא אמרי רבנן התם, אלא לענין טומאה</b>, שיכולים להצטרף שתי טומאות בעלות שני שיעורים, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>ד"שם טומאה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>חד היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b> חיובו <b style='font-size:20px; color:black;'>משום יתובי דעתא הוא, והאי</b> שאוכל חלק משיעור אכילה וחלק משיעור שתיה, על אף שבצירופם יחד יש בהם שיעור, אבל עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיתבא דעתיה</b> של האדם בכך, עד שיאכל שיעור שלם של אכילה או שתיה כשלעצמם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן אמר ריש לקיש</b> כרב חסדא: משנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>במחלוקת שנויה, ורבי יהושע היא. דתנן: כלל אמר רבי יהושע</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כו'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר</b> כדברי רב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו תימא רבנן, עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין טומאה, אבל הכא משום יתובי דעתיה הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>והאי, לא קא מיתבא דעתיה.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אכל</b> כשיעור אכילה <b style='font-size:20px; color:black;'>ושתה</b> כשיעור שתיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהעלם אחד</b>, שלא נודע לו מהחטא בין האכילה לשתיה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חייב אלא חטאת אחת</b>, לפי שאיסור אחד הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אכל ועשה מלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב שתי חטאות</b>, לפי ששני איסורים נפרדים הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>אכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה, ושתה משקין שאינן ראוין לשתיה,</b> מחמת שהם מרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>שתה ציר</b> מים הזבים מהדגים, <b style='font-size:20px; color:black;'>או מורייס</b>, שומן הזב מהדג, שאינם ראויים לשתיה מצד עצמם, אלא ראויים רק לטבל בהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ריש לקיש: מפני מה לא נאמרה אזהרה</b> של "לא תעשה" <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>עינוי</b> ביום הכיפורים, אלא רק במצות עשה "תענו את נפשותיכם"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלא אפשר</b> לכתוב את העינוי בלשון אזהרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי נכתוב</b> קרא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נכתוב רחמנא "לא יאכל</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אכילה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>בכזית</b> ועינוי הוא בככותבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נכתוב רחמנא "לא תענה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>קום אכול משמע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב הושעיא: נכתוב רחמנא: "השמר, פן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תענה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולשון כזאת משמעותה לא תעשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן</b>, שיהיה כתוב בפסוק "השמר" ו"פן" - <b style='font-size:20px; color:black;'>נפישי להו לאוי.</b> כל "השמר" ו"פן" משמשים כאיסורי לאוים, ונמצא שיהיו שני לאוים, בעוד שכונת התורה לאסור את העינוי בלאו אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב ביבי בר אביי: נכתוב רחמנא "השמר במצות ענוי</b>", ויהיה זה לאו אחד!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן</b> לא יהיה כלל איסור לאו בלשון זה, לפי הכלל ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"השמר דלאו</b>" - הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו,</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>"השמר דעשה</b>" - הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב אשי: נכתוב "אל תסור מן העינוי</b> ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותנא</b> בברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>מייתי לה</b> מביא את אזהרת העינוי <b style='font-size:20px; color:black;'>מהכא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(במדבר כט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועניתם את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול יהא ענוש</b> כרת אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>על תוספת</b> הזמן שמוסיפים בו מהחול על הקודש באיסור <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> (ויקרא כג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על עיצומו של יום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ענוש כרת, ואינו ענוש כרת על תוספת מלאכה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לא יהא ענוש כרת על תוספת מלאכה, אבל יהא ענוש כרת על</b> אכילה או שתיה בזמן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תוספת</b> מהחול על הקודש על עבירת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עינוי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ונכרתה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על עיצומו של יום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ענוש כרת, ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לא יהא</b> הזמן הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלל עונש</b> כרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל יהא מוזהר על תוספת מלאכה</b> בלאו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה".</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>על עיצומו של יום הוא מוזהר, ואינו מוזהר על תוספת מלאכה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לא יהא מוזהר על תוספת מלאכה, אבל יהא מוזהר</b> בלאו <b style='font-size:20px; color:black;'>על תוספת עינוי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודין הוא</b> שלא יהא מוזהר על תוספת עינוי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה מלאכה, שנוהגת בשבתות וימים טובים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מוזהר עליה</b> בתוספת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עינוי, שאינו נוהג בשבתות וימים טובים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין שלא יהא מוזהר עליו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אזהרה לעינוי של יום עצמו לא למדנו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מניין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאמר עונש במלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דגמר מעינוי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה עינוי, שאינו נוהג בשבתות וימים טובים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ענוש כרת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכה, שנוהגת בשבתות וימים טובים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כל שכן</b> שענוש עליה כרת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>למה נאמר</b> עונש כרת במלאכה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כדי שיהיה הכתוב הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מופנה</b>, פנוי לדרשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>להקיש ולדון ממנו גזרה שוה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר עונש</b> כרת <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינוי, ונאמר עונש</b> כרת <b style='font-size:20px; color:black;'>במלאכה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה מלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ענש אלא אם כן הזהיר, אף עינוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ענש אלא אם כן הזהיר</b> עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואומרת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא למיפרך: מה לעינוי</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא הותר מכללו,</b> שהכל חייבים בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>תאמר במלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהותרה</b> מקצתה <b style='font-size:20px; color:black;'>מכללה</b> בעבודת המקדש!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לא יאמר עונש בעינוי, דגמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ממלאכה: מה מלאכה, שהותרה מכללה, ענוש כרת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עינוי, שלא הותר מכללו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כל שכן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>למה נאמר</b> עונש בעינוי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כדי שיהיה פסוק זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מופנה</b> לדרשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>להקיש ולדון ממנה גזרה שוה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה מלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ענש והזהיר, אף עינוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ענש והזהיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא למיפרך: מה למלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן נוהגת בשבתות וימים טובים, תאמר בעינוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו נוהג בשבתות וימים טובים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא: האי תנא</b> בגזירה שוה של <b style='font-size:20px; color:black;'>"עצם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עצם</b>" ("עצם היום הזה") שנאמר בין בעינוי ובין במלאכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>גמר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואומרת הגמרא שגזירה שוה זו ניתן לומר רק כאשר הפסוק הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מופנה</b> פנוי לדרשה של הגזירה שוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא מופנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא למיפרך, כדפרכינן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאי</b> כיצד <b style='font-size:20px; color:black;'>אפנויי מופנה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה קראי כתיבי במלאכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד לאזהרה דיממא, וחד לאזהרה דליליא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד לעונש דיממא, וחד לעונש דליליא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד</b> (הכתוב החמישי) <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפנויי: למגמר</b> בגזירה שוה לאזהרת <b style='font-size:20px; color:black;'>עינוי</b> מאזהרת <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכה, בין דיממא בין דליליא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבי רבי ישמעאל תנא: נאמר כאן</b> ביום הכיפורים <b style='font-size:20px; color:black;'>"עינוי" ונאמר להלן</b> באונס נערה המאורסה <b style='font-size:20px; color:black;'>"עינוי</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה להלן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ענש</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אם כן הזהיר</b> באזהרת לאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ענש</b> הכתוב על עינוי ביום הכיפורים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אם כן הזהיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא בר יעקב אמר: יליף "שבת שבתון" משבת בראשית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה להלן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ענש אלא אם כן הזהיר, אף כאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ענש אלא אם כן הזהיר.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0160_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot