https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%93_%D7%91
פרשני:בבלי:יומא עד ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-29T06:07:57Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=141260&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T15:55:33Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:55, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98243:rev-141260:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=98243&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:15:33Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:15, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר</b> התנא בברייתא, כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בריה בפני עצמה היא.</b> ולכן צריך ריבוי מיוחד לאסור את החלב שלו.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר</b> התנא בברייתא, כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בריה בפני עצמה היא.</b> ולכן צריך ריבוי מיוחד לאסור את החלב שלו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא תימא הכי,</b> אם לא תאמר כן, שצריך את הריבוי לכוי רק משום שהוא בריה בפני עצמה, יקשה לך <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמר רב אידי בר אבין</b> במסכת כריתות (כא א).</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא תימא הכי,</b> אם לא תאמר כן, שצריך את הריבוי לכוי רק משום שהוא בריה בפני עצמה, יקשה לך <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמר רב אידי בר אבין</b> במסכת כריתות (כא א).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא שם מביאה ברייתא, המבארת את הפסוק "כל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה. כל נפש אשר תאכל כל דם - ונכרתה", שיש בו כלל ופרט וכלל.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא שם מביאה ברייתא, המבארת את הפסוק "כל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה. כל נפש אשר תאכל כל דם - ונכרתה", שיש בו כלל ופרט וכלל.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93630:rev-98243:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=93630&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:39:46Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא עד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר</b> התנא בברייתא, כי <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בריה בפני עצמה היא.</b> ולכן צריך ריבוי מיוחד לאסור את החלב שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא תימא הכי,</b> אם לא תאמר כן, שצריך את הריבוי לכוי רק משום שהוא בריה בפני עצמה, יקשה לך <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמר רב אידי בר אבין</b> במסכת כריתות (כא א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא שם מביאה ברייתא, המבארת את הפסוק "כל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה. כל נפש אשר תאכל כל דם - ונכרתה", שיש בו כלל ופרט וכלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: מה עוף ובהמה שיש בהם טומאה קלה וטומאה חמורה חייבים כרת על דמם, אף כל דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה חייבים כרת על אכילת דמם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר על כך רב אידי בר אבין: מה שאמרה הברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>"אף כל</b> דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאתויי</b> להביא לאסור דמו של <b style='font-size:20px; color:black;'>כוי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם תאמר כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כוי ספיקא הוא</b> אם חיה או בהמה, יקשה לך: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>איצטריך קרא לרבויי ספיקא!?</b> והרי בין אם הוא חיה ובין הוא בהמה דמו אסור! <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> איצטריך קרא לרבות דם כוי, כי לפי שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בריה</b> בפני עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני</b>, שונה הוא מחיה ומבהמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי</b> ביחס לאיסור אכילת חלב, איצטריך קרא לרבות כוי, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>בריה</b> בפני עצמה <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את ענין העינוי ביום הכיפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: (ויקרא טז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"תענו את נפשתיכם</b> ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> יהיה העינוי על ידי מעשה, כגון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ישב בחמה או בצנה כדי שיצטער?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "וכל מלאכה לא תעשו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה מלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שב ואל תעשה, אף ענוי נפש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שב ואל תעשה</b> דבר שמבטל את העינוי, אך אין לך חובה לענות את עצמך. ואין לך דבר שיש בו עינוי בשב ואל תעשה אלא חמשת העינויים שבמשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b> שהעינוי הוא אכן בשב ואל תעשה, ובכל זאת שייך עינוי של חום וקור, וכגון:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דיתיב בשימשא וחיים ליה</b>, אם הוא יושב בשמש וחם לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נימא ליה קום תוב בטולא</b>, לא נאמר לו שיקום וישב בצל, אלא עליו להתענות בחום השמש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב בטולא וקריר ליה</b>, אם יושב בצל וקר לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נימא ליה קום תוב בשימשא</b>, שלא ילך לישב בחום השמש, אלא עליו להתענות בקרירות, במקום הצל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: העינוי האמור בפסוק הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דומיא ד</b>איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכה</b>, הכתוב בהמשך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה מלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חלקת בה</b> לומר שיש בה צד שהיא מותרת וצד שהיא אסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף ענוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תחלוק בו</b> בין מי שהוא יושב בשמש, לומר שהוא חייב להתענות בעינוי החום, ובין מי שאינו יושב בשמש, שאינו חייב לישב ולהתענות בחום השמש, אלא בכל ענין אין להתענות בחום. וכן בקור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך: "תענו את נפשתיכם".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול ישב בחמה ובצנה ויצטער?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "וכל מלאכה לא תעשו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה מלאכה</b>, היא <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר שחייבין עליו</b> כרת <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום אחר,</b> כמו שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף ענוי נפש</b>, הוא דבר אכילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שחייבין עליו</b> כרת <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום אחר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי זה זה</b> דבר אכילה שחייבין עליו כרת במקום אחר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> הכרת על אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>פגול ונותר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אביא</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>פגול ונותר שהן בכרת,</b> ואומר שמצות העינוי מאכילה ביום הכיפורים היא רק בהם, ויתחייב על אכילתם ביום הכיפורים מלקות בנוסף למלקות על אכילת פיגול ונותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אביא את</b> אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>הטבל, שאינו בכרת</b>, אלא רק במיתה בידי שמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "בעשור לחודש <b style='font-size:20px; color:black;'>תענו</b> את נפשותיכם ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחזר הכתוב ואמר "שבת שבתון היא לכם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועניתם את נפשתיכם</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה</b> הכתוב השני גם אכילת טבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושמא תאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אביא</b> רק את אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>הטבל</b>, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא במיתה</b> בידי שמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אביא את הנבילה שאינה במיתה</b> אלא רק בלאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "תענו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועניתם את נפשתיכם</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביא את הנבילה שהוא בלאו, ולא אביא את</b> אכילת החולין <b style='font-size:20px; color:black;'>החולין שאינן בלאו</b>, שהרי מותרים הם באכילה בכל ימות השנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "תענו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועניתם את נפשתיכם</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביא החולין, שאינן בקום אכול</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אביא את התרומה שהיא ב</b>מצוה של <b style='font-size:20px; color:black;'>קום אכול</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "תענו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועניתם את נפשתיכם</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביא את התרומה שאינה ב"בל תותירו</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אביא את הקדשים שהן</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>"בל תותירו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "תענו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועניתם את נפשתיכם</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם נפשך</b> לדחות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לומר</b> שאין ללמוד מפסוקים אלו עינוי מאכילה ומשתיה (מהטעם שיבואר להלן), יש לך ללמוד שהעינוי הוא מאכילה ושתיה מהלימוד הזה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא אומר</b> בענין יום הכיפורים בפרשת אמור (ויקרא כג): <b style='font-size:20px; color:black;'>"והאבדתי את הנפש ההיא</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>ענוי שהוא אבידת הנפש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(הפסוק הזה מדבר בעונש על מלאכה ביום הכיפורים ולא בעונש על המנעות מעינוי. ועיין ב"תורה תמימה" ויקרא טז אות קכז שהוכיח שיש לגרוס כאן כמו גירסת הירושלמי: הרי הוא אומר "תענו את נפשותיכם", דבר שהוא ענוי אבידת נפש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיזה זה</b> עינוי שאבידת הנפש תלויה בו - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> עינוי מ<b style='font-size:20px; color:black;'>אכילה ושתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא מדוע יש צורך בלימוד השני:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי ואם נפשך</b> לדחות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לומר</b> שאין ללמוד מיתור הפסוקים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הכי קאמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא: בעריות</b>, בעינוי של מניעת תשמיש <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מישתעי</b> מדבר <b style='font-size:20px; color:black;'>קרא</b>, שדבר זה קרוי עינוי, וכפי שיבואר בסמוך, וחייבים עליו כרת במקום אחר, בגילוי עריות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא אומר "והאבדתי הנפש</b>". ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ענוי שיש בו אבידת נפש</b> הכתוב מדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי זה זה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה אכילה ושתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבי רבי ישמעאל תנא: נאמר כאן</b> ביום הכיפורים <b style='font-size:20px; color:black;'>ענוי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ונאמר להלן</b> בפרשת עקב (פרק ח) לשון <b style='font-size:20px; color:black;'>ענוי</b> ("ויענך ויריעבך, ויאכילך את המן").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה להלן</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ענוי</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>רעבון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כאן</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ענוי</b> משמעותו <b style='font-size:20px; color:black;'>רעבון.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ונילף</b> שזה עינוי מתשמיש, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>דברי לבן ליעקב: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם תענה את בנתי</b>" (בראשית לא), שיבואר לקמן שהעינוי האמור פה הוא מניעה מתשמיש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דנין ענוי</b> יום הכיפורים שהוא עינוי <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבים, מענוי דרבים</b> הנאמר ביחס לרעבון שלפני הורדת המן לכל עם ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין דנין ענוי דרבים מענוי דיחיד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ונילף מענוי דמצרים, דכתיב</b> (דברים כו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"וירא את ענינו</b>", שמשמעותו ענויינו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרינן: זו פרישות דרך ארץ!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, דנין ענוי</b> של יום הכיפורים שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בידי שמים</b> (שמצותו היא מהקב"ה), <b style='font-size:20px; color:black;'>מענוי בידי שמים</b> ברעב במדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין דנין ענוי בידי שמים מענוי בידי אדם</b> של המצרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שעסקנו בענין העינוי שהוא רעבון, הנלמד מפרשת עקב, מסבירה הגמרא את הכתוב שם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(דברים ח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"המאכלך מן במדבר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למען ענתך</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי ורבי אסי</b> אמרו טעמים שונים בביאור משמעות פסוק זה, שעל אף האכילה של המן היה נשאר האדם רעב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b>: לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו</b>. וכאן לא היה לבני ישראל פת בסלם, מלבד האוכל שהיה נצרך להם לאכילתם מידי יום ביומו. ולכן, למרות שאכלו, היה להם הרגשת רעבון מחמת דאגת יום המחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: אינו דומה מי שרואה</b> את האוכל <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוכל</b> אותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>למי שאינו רואה ואוכל.</b> לפי שצורת המן היתה קבועה, ולא ראו בו שינוי לפי הטעמים שטעמו בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: מכאן רמז לסומין, שאוכלין ואין שבעין</b>, לפי שאינם רואים את המאכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: הלכך, מאן דאית ליה סעודתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ליכלה</b> יאכלנה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ביממא</b>, בזמן שיש אור ורואה את המאכלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא: מאי קרא</b>, היכן אמור ענין זה בכתוב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנאמר (קהלת ו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"טוב מראה עינים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהלך נפש</b> (דהיינו, הרגשה בלי ראיה) ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ביאור נוסף בפסוק הזה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ריש לקיש: טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "טוב מראה עינים מהלך נפש</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא כמה מחלוקות של אמוראים בביאור פסוקים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(משלי כג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי יתן בכוס עינו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יתהלך במישרים</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הכיצד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נחלקו בביאור פסוק זה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי ורבי אסי</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0147_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot