https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%93_%D7%90 פרשני:בבלי:יומא עד א - היסטוריית גרסאות 2026-05-14T14:38:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%93_%D7%90&diff=141259&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T15:55:26Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:55, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93629:rev-141259:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%93_%D7%90&diff=93629&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:39:44Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יומא עד א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואליבא דרבי עקיבא, דאמר: אדם&lt;/b&gt; הנשבע שלא יאכל ולא פירש כמה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוסר עצמו&lt;/b&gt; בשבועתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;אכילת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שהוא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדובר כשאכל פחות מכשיעור, שעליו הוא אינו מושבע ועומד מהר סיני שלא לאוכלו, ולכן הועילה שבועתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ורבי שמעון חולק, ופוטר, היות ולשיטתו איסור אכילה הוא מן התורה בכל שהוא, אפילו לעונש מלקות, ולא נאמרו השיעורים אלא ביחס לחיוב קרבן. ולדבריו, גם על פחות מכזית הוא מושבע ועומד מהר סיני שלא לאוכלו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נאמר שלפי ריש לקיש יש איסור מדרבנן לאכול חצי שיעור, תיקשי, כיצד לרבנן חלה שבועתו על פחות משיעור, והרי הוא מושבע ועומד מהר סיני לשמוע לדברי חכמים!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא, כיון דאית ליה&lt;/b&gt; לדבר שהוא פחות משיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתר מן התורה&lt;/b&gt; לאוכלו, אין הוא נחשב מושבע ועומד עליו, למרות שיש עליו איסור מדרבנן, ולכן חלה שבועתו על פחות משיעור, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא חייל&lt;/b&gt; חיוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרבן שבועה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אי אפשר לתרץ כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן: שבועת העדות&lt;/b&gt; שמשביע אדם עדים שיבואו ויעידו עבורו, והם כופרים בכך, בשקר, וטוענים שאינם יודעים לו עדות, והרי הם חייבים (על כפירתם בהשבעתו), קרבן שבועת העדות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה נוהגת אלא&lt;/b&gt; בעדים ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראויין להעיד&lt;/b&gt;, שכפרו בשבועה בידיעת העדות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוינן בה&lt;/b&gt;, בדברי המשנה &quot;ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי מאי?&lt;/b&gt; והרי כבר ביארה המשנה ברישא את כל אלו הראויים להעיד ואת כל אלו שאינם ראויים להעיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב פפא אמר: למעוטי מלך&lt;/b&gt;, שכשר לעדות, אך אינו מעיד מחמת כבוד המלכות. ובאה המשנה לומר שאם השביע אדם את המלך שיבוא להעיד עבורו, וכפר המלך, וטען בשקר שאינו יודע לו עדות, הרי הוא פטור מקרבן שבועת העדות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אחא בר יעקב אמר: למעוטי&lt;/b&gt; מי שפסול לעדות מדרבנן, מחמת היותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;משחק בקוביא&lt;/b&gt;&quot; (מהמר, שאינו גזלן ממש), וכפר בהשבעה שהשביע אותו אדם להעיד עבורו, שהוא פטור מקרבן שבועת העדות, היות ומדרבנן הוא אינו ראוי להעיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא משחק בקוביא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאורייתא מיחזי חזי&lt;/b&gt;, ראוי הוא להעיד מן התורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן הוא דפסלוהו&lt;/b&gt; להעיד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קא חיילא עליה שבועה&lt;/b&gt;, לא חלה עליו שבועת העדות, מחמת היותו אינו ראוי לעדות מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, הוא הדין בשבועת ביטוי, לא תחול השבועה על דבר שהוא אסור מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וחוזרת השאלה: אם נאמר שלריש לקיש חצי שיעור אסור מדרבנן - הכיצד חלה שבועה שלא לאכול חצי שיעור איסור, והרי הוא אסור באכילה הזו מדרבנן!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: לעולם חלה השבועה על דבר שאסור רק מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני התם&lt;/b&gt;, בשבועת העדות, שלא חלה שבועת העדות על מי שהוא פסול לעדות מדרבנן, היות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר קרא&lt;/b&gt; (ויקרא ה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אם לוא יגיד&lt;/b&gt;, ונשא עוונו&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאי&lt;/b&gt; משחק בקוביא, שפסול לעדות מדרבנן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בר הגדה הוא כלל!&lt;/b&gt; שהרי אינו יכול להעיד מחמת פסול זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה חוזרת הגמרא ודנה במה שתמהנו בתחילה, למה אמרה המשנה &quot;יום הכיפורים אסור באכילה&quot;, ולא נקטה לשון חיוב כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל היכא דתני ענוש כרת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תני&lt;/b&gt; לשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אסור&lt;/b&gt;&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: אף על פי שאמרו&lt;/b&gt; יום הכיפורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור ב&lt;/b&gt;חמשת העינויים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולן, לא אמרו&lt;/b&gt; שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ענוש כרת אלא על האוכל ושותה, ועושה מלאכה בלבד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח מהברייתא, שגם במקום שענוש כרת נוקט התנא לשון &quot;אסור&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר&lt;/b&gt; התנא בברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשאמרו&lt;/b&gt; יום הכפורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אסור&lt;/b&gt; באכילה&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמרו אלא בכחצי שיעור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; האוכל ביום הכיפורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשיעור&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ענוש כרת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואף על פי שענוש כרת, אין ענוש כרת אלא אוכל ושותה ועושה מלאכה בלבד.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי בעית אימא, כי קתני&lt;/b&gt; בברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אסור&lt;/b&gt;&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשארא&lt;/b&gt;, על שאר העינויים, שאין חייבים עליהם כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנו רבה ורב יוסף בשאר סיפרי דבי רב&lt;/b&gt; (מדרשי התנאים ב&quot;תורת כהנים&quot;, הנקראים גם &quot;ספרא&quot;, שהם על ספר ויקרא, נקראים &quot;סיפרי דבי רב&quot;. ומדרשי התנאים על ספר במדבר ודברים, הנקראים &quot;ספרי&quot;, קרויים כאן &quot;שאר סיפרי דבי רב&quot;):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מניין ליום הכפורים שאסור ברחיצה, בסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; (ויקרא טז) ביום הכיפורים, גבי מצות עינוי &quot;שבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבתון&lt;/b&gt;&quot; - ללמדך שאר עינויים (חוץ מאכילה ושתיה), שהם רק בגדר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שבות&lt;/b&gt;&quot; מתענוג והתענה, ואין איסורם מן התורה, אלא רק כדין אסמכתא, מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, שהסמיכו חכמים את העינויים הללו על הציווי לשבות מתענוגים ביום הכיפורים, כמו שהסמיכו חכמים איסור מלאכות שאינן גמורות, ושלא היו במשכן, על מצות השבתון בשבת, וכינום &quot;איסור שבות&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא, חצי שיעור&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן אמר: אסור מן התורה, ריש לקיש אמר: מותר מן התורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא את מחלוקתם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן אמר אסור מן התורה, כיון דחזי&lt;/b&gt;, היות שראוי חצי השיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאיצטרופי&lt;/b&gt; לחצי שיעור אחר, ולהיות בכך שיעור איסור שלם, נמצא כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסורא קא אכיל&lt;/b&gt; כבר עתה באכילת החצי הראשון, עוד לפני שהצטרף אליו החצי השני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש לקיש אמר&lt;/b&gt;: חצי שיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר מן התורה&lt;/b&gt;, היות ואיסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אכילה&quot; אמר רחמנא, ו&lt;/b&gt;בפחות מכשיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכא&lt;/b&gt; &quot;אכילה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש&lt;/b&gt; מהא ששנינו בברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אכילת חלב בהמה אסורה מן התורה. שהרי אמרה תורה (ויקרא ג): &quot;כל חלב לא תאכלו&quot;. הרי לאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שאמר הכתוב &quot;כל חלב&quot;, משמעותו כל שהוא, וכאן ריבה הכתוב שאסרה תורה לאכול אפילו חצי שיעור חלב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיך הכתוב ואומר: &quot;כי כל אוכל חלב - ונכרתה!&quot; הרי עונש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שאמר הכתוב ביחס לעונש &quot;כי כל אוכל חלב&quot;, למדנו מכאן שהשיעור להתחייב כרת על אכילת חלב הוא בכזית, שהוא שיעור &quot;אכילה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי ביחס לעונש לא נאמר &quot;כל חלב&quot;, אלא &quot;כל אוכל חלב&quot;, ונמצא שהמילה &quot;כל&quot; מתייחסת ל&quot;אוכל&quot; הסמוך לה, ולא לחלב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;איסור אכילת חלב נוהג רק בבהמה ואינו נוהג בחלב חיה&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואומרת הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אילו לא היה הכתוב אומר &quot;כל חלב&quot; ביחס לשיעור האיסור, היה מקום לומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי אלא כל&lt;/b&gt; דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שישנו בעונש&lt;/b&gt; (וכגון שיש לו שיעור כזית) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישנו באזהרה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל האוכל חלב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כוי&lt;/b&gt; (שהוא ספק חיה וחלבו מותר וספק בהמה וחלבו אסור, ולכן אין בו חיוב כרת).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן האוכל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצי שיעור&lt;/b&gt; חלב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ואינו בעונש&lt;/b&gt; כרת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול אינו באזהרה&lt;/b&gt; על אכילתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; (ויקרא ז) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כל חלב&lt;/b&gt; לא תאכלו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמדנו מהריבוי &quot;כל&quot;, לרבות אפילו אכילת כל שהוא חלב לאיסור. וכן לרבות כוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח מכאן שחצי שיעור אסור מן התורה, וקשיא לריש לקיש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: לעולם חצי שיעור אסור רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרבנן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקרא&lt;/b&gt; &quot;כל&quot; המובא בברייתא, שלמדנו ממנו איסור אכילת כל שהוא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסמכתא בעלמא&lt;/b&gt; הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי מסתברא&lt;/b&gt; שכונת הגמרא לאסמכתא בעלמא ולא ללימוד ממש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי סלקא דעתך&lt;/b&gt; שהריבוי &quot;כל&quot;, המרבה חצי שיעור וכן חלב כוי, איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt; הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כוי ספיקא&lt;/b&gt; (אם חיה או בהמה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתא קרא לאתויי ספיקא?&lt;/b&gt; והרי הספק אם הכוי הוא חיה או בהמה הוא רק לנו, ולא כלפי הקב&quot;ה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, לא יתכן שהריבוי &quot;כל&quot; בא כדי לאסור אכילת חלב של כוי כיון שהא פטור מכרת מחמת הספק!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, מוכח מכאן, שהלימוד מ&quot;כל חלב&quot; הוא רק אסמכתא בעלמא, וניחא לריש לקיש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודוחה הגמרא את ההוכחה שהלימוד מ&quot;כל&quot; הוא רק אסמכתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי משום הא&lt;/b&gt;, ההוכחה הזאת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא איריא&lt;/b&gt;, אין זאת ראיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי יכולים לתרץ שאכן הלימוד הזה הוא ריבוי מן התורה, ובכל זאת יש בו צורך לרבות כוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0146_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעדB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div> Micropedia bot