https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%92_%D7%91
פרשני:בבלי:יומא עג ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-29T06:06:19Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%92_%D7%91&diff=141258&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T15:55:19Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:55, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%92:)_(Wikiboss) שיטות הראשונים והאחרונים בדין חמישה עינויים]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%92:)_(Wikiboss) שיטות הראשונים והאחרונים בדין חמישה עינויים]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-137999:rev-141258:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%92_%D7%91&diff=137999&oldid=prev
Wikiboss: /* דרשני המקוצר */
2020-02-11T21:25:27Z
<p><span class="autocomment">דרשני המקוצר</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:25, 11 בפברואר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%92:)_(Wikiboss) שיטות הראשונים והאחרונים בדין חמישה עינויים]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98242:rev-137999:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%92_%D7%91&diff=98242&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:15:31Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:15, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דוד שאל</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שלא כסדר,</b> שהיה לו להקדים את השאלה האם ירד שאול לקעילה ורק לאחר מכן לשאול אם בני קעילה יסגירוהו.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דוד שאל</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שלא כסדר,</b> שהיה לו להקדים את השאלה האם ירד שאול לקעילה ורק לאחר מכן לשאול אם בני קעילה יסגירוהו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירו לו כסדר</b>, על השאלה שהיתה ראויה להשאל תחילה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירו לו כסדר</b>, על השאלה שהיתה ראויה להשאל תחילה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון שידע</b> דוד, לפי התשובה שקיבל על ירידת שאול ולא קיבל תשובה על הסגרתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ששאל שלא כסדר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חזר ושאל</b> על הסגרתו, ועתה היתה שאלתו <b style='font-size:20px; color:black;'>כסדר</b>.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון שידע</b> דוד, לפי התשובה שקיבל על ירידת שאול ולא קיבל תשובה על הסגרתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ששאל שלא כסדר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חזר ושאל</b> על הסגרתו, ועתה היתה שאלתו <b style='font-size:20px; color:black;'>כסדר</b>.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93628:rev-98242:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A2%D7%92_%D7%91&diff=93628&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:39:42Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא עג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דוד שאל</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שלא כסדר,</b> שהיה לו להקדים את השאלה האם ירד שאול לקעילה ורק לאחר מכן לשאול אם בני קעילה יסגירוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירו לו כסדר</b>, על השאלה שהיתה ראויה להשאל תחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון שידע</b> דוד, לפי התשובה שקיבל על ירידת שאול ולא קיבל תשובה על הסגרתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ששאל שלא כסדר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חזר ושאל</b> על הסגרתו, ועתה היתה שאלתו <b style='font-size:20px; color:black;'>כסדר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (שמואל א כג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"היסג</b>י<b style='font-size:20px; color:black;'>רו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול</b>"? <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר ה': יסגירו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> השעה דחוקה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הוצרך הדבר ל</b>שאול <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים</b> כאחד - <b style='font-size:20px; color:black;'>מחזירין לו שנים</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (שמואל א ל): <b style='font-size:20px; color:black;'>"וישאל דוד בה' לאמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. האם <b style='font-size:20px; color:black;'>ארדף אחרי הגדוד הזה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>האשיגנו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויאמר לו</b> באורים ותומים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>רד</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ף!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>כי השג תשיג והצל תציל</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיפה הגמרא כלל בענין האורים ותומים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על פי שגזירת נביא</b> על פורענות <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזרת,</b> יכולה להתבטל אם יחזרו בתשובה, <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירת אורים ותומים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה חוזרת</b>, שאינה מתבטלת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (במדבר כז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"במשפט האורים</b>". שנחשבת תשובתם של האורים ותומים כפסק דין, שאינו מתבטל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>למה נקרא שמן "אורים ותומים</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שמאירין את דבריהן</b>, שהוראתם ברורה ובהירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ת</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שמשלימין את דבריהן</b>, שאינם מתבטלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תאמר: בגבעת בנימין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה לא השלימו</b> דבריהם? שהרי פעמיים, בשני הימים הראשונים למלחמתם בבני בנימין, שאלו בני ישראל באורים ותומים אם לעלות ולהלחם בבני בנימין בעקבות מעשה פילגש בגבעה, וקיבלו תשובה לעלות ובכל זאת נכשלו בני ישראל במלחמתם בבני בנימין!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תשובתך: <b style='font-size:20px; color:black;'>הם</b>, בני ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא ביחנו</b>, שלא שאלו <b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> מלחמתם תהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>לנצח אם להנצח</b> אלא רק שאלו אם לעלות ולהלחם, קיבלו תשובה להלחם אך לא היה בה הבטחה לניצחון (לפי רש"י במסכת שבועות לה ב, ועייין לשון רש"י כאן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>באחרונה</b>, במלחמתם השלישית, <b style='font-size:20px; color:black;'>שביחנו</b>, ששאלו אם ינצחו - <b style='font-size:20px; color:black;'>הסכימו</b> עמהם משמים, וענו להם באורים ותומים שינצחו, "כי מחר אתננו בידך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בפעם השלישית: (שופטים כ) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר</b>, לשאול: <b style='font-size:20px; color:black;'>האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי, אם אחדל</b>"? והשאלה "אם אחדל" משמעותה - האם אנצח?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר ה'</b> באורים ותומים: <b style='font-size:20px; color:black;'>עלו, כי מחר אתננו בידך</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד נעשית</b> הוראת האורים ותומים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אומר: בולטות</b> היו האותיות של החושן שבהן היתה מתקבלת התשובה, והיה הכהן קורא את האותיות הבולטות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ריש לקיש אומר</b>: האותיות שבהן היתה התשובה היו נעקרות ממקומן ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפות</b> למילים, שהן המענה על השאלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא לא כתיב בהו</b> אות <b style='font-size:20px; color:black;'>צד"י</b>, ואיך היתה מתקבלת תשובה אם צריך לה האות הזאת!? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שמואל בר יצחק: אברהם יצחק ויעקב כתיב שם</b> על החושן, בנוסף לשמות השבטים, ובהם יש אות צד"י.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא לא כתיב טי"ת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אחא בר יעקב: "שבטי ישורון" כתיב שם</b> על החושן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> על מה שאמרו רבי יוחנן וריש לקיש שעל פי צירוף האותיות היה הכהן קורא את התשובה, מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש, ו</b>אין <b style='font-size:20px; color:black;'>שכינה שורה עליו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שואלין בו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי שאל צדוק</b> הכהן באורים ותומים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועלתה לו</b> תשובה. ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אביתר</b> הכהן שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עלתה לו</b> תשובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (שמואל ב טו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויעל אביתר</b>", שהעבירו דוד מן הכהונה הגדולה משום שלא עלתה לו תשובה מהאורים ותומים, והבין מכך דוד שפסקה מאביתר רוח הקודש. והמשך הפסוק הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>"עד תם כל העם</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כדברי רבי יוחנן וריש לקיש שהיו האותיות בולטות או מצטרפות, לשם מה צריך לקריאתן רוח הקודש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>סיועי הוה מסייע</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדייהו</b> של האותיות. כי אם לא היה הכהן במדריגת רוח הקודש לא היו האותיות בולטות או מצטרפות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין שואלין אלא למלך</b> או לאב בית דין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו: דאמר קרא</b> על יהושע, שבשעה שהתמנה למנהיג על עם ישראל היה לו דין מלך (במדבר כז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולפני אלעזר הכהן יעמד, ושאל לו במשפט האורים</b>, על פיו יצאו ועל פיו יבואו - הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה"".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> יהושע, שהיה לו דין <b style='font-size:20px; color:black;'>מלך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל בני ישראל אתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>משוח מלחמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל העדה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו סנהדרין.</b></span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק בא לו כהן גדול</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0007_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשמיניB-BיוםBהכיפורים"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שמיני - יום הכיפורים</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חמש לשונות עינוי נאמרו ביום הכיפורים, ומכאן אמרו חכמים כי חייבים לענות את הנפש ביום הכיפורים בחמשה ענויים, ואלו הם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יום הכפורים אסור</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>באכילה ובשתיה</b>. ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>וברחיצה</b>. ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובסיכה</b> ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובנעילת הסנדל</b>. ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובתשמיש המטה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והמלך</b> שדרכו להראות נאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכלה</b> שצריכה להיות נאה כדי להתחבב על בעלה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ירחצו את פניהם</b>, ובגמרא יתבאר טעם ההיתר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והחיה</b>, יולדת, <b style='font-size:20px; color:black;'>תנעול את הסנדל</b> כדי להמנע מהצינה, לפי שהיא קשה ליולדת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל ההיתרים הללו למלך כלה ויולדת הם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי אליעזר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אוסרין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האוכל</b> ביום הכיפורים <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>כותבת</b> (תמרה) <b style='font-size:20px; color:black;'>הגסה</b> (גדולה), <b style='font-size:20px; color:black;'>כמוה וכגרעינתה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והשותה</b> משקה בשיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>"מלא לוגמיו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> כרת אם עשה זאת בזדון, וחטאת אם עשה זאת בשגגה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל האוכלים מצטרפין ל</b>שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>ככותבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל המשקין מצטרפין ל</b>שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>"מלא לוגמיו</b> ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האוכל</b> פחות מכשיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>ושותה</b> פחות מכשיעור - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מצטרפין</b> המאכל והמשקה לשיעור המחייב.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: יום הכיפורים אסור באכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: וכי הוא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>"אסור</b>" באכילה, ותו לא!?.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ענוש כרת הוא</b> על אכילתו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אילא, ואיתימא רבי ירמיה: לא נצרכה</b>, לא נאמר ה"איסור" <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ביחס <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>חצי שיעור</b>, פחות משיעור ככותבת הגסה, שאין בו עונש כרת אלא רק יש איסור לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך, אם נעמיד את לשון המשנה שהוא ביחס לאכילת חצי שיעור, עדיין יש להקשות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר "חצי שיעור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור מן התורה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר "חצי שיעור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר מן התורה</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר</b>, והרי לדבריו אין איסור!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא את מקור מחלוקתם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתמר: חצי שיעור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: אסור מן התורה, ריש לקיש אמר: מותר מן התורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא לרבי יוחנן,</b> שפיר אפשר להעמיד את לשון ה"איסור" שבמשנתנו שהוא מתייחס לפחות משיעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לריש לקיש</b>, שמתיר לאכול פחות מכשיעור מדין תורה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר</b>, למה כתבה המשנה לשון "אסור", והרי מותר לאכול פחות מכשיעור ביום הכיפורים, ואילו באכילת שיעור מתחייבים כרת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מודה ריש לקיש ש</b>חצי שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור מדרבנן</b>, ולכך התכוונה המשנה באיסור האכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, אם אכן לריש לקיש חצי שיעור אסור מדרבנן, תחזור קושיה שהתקשינו בה במסכת שבועות (כג ב):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנשבע שלא יאכל חצי שיעור ממאכל אסור, ואכלו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ניחייב עליה קרבן שבועה</b>, כמו דין אדם הנשבע לקיים את המצוה או לבטלה, ועבר על שבועתו, שהוא פטור מקרבן שבועה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא</b> למה <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b>: הנשבע <b style='font-size:20px; color:black;'>שבועה שלא אוכל, ואכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> קרבן שבועה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון פוטר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוינן בה</b> במסכת שבועות: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי חייב</b> קרבן שבועה, ואיך חלה שבועתו, והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מושבע ועומד מהר סיני הוא</b> שלא לאכול מאכלות אסורות. ואם כן, הרי הוא כנשבע לקיים את המצוה, שאין שבועתו חלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן שם במסכת שבועות שני תירוצים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האחד, של <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ושמואל ורבי יוחנן, דאמרי</b>: כאן מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בכולל</b> בשבועתו <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים המותרים עם דברים האסורין</b>, שאז ביכולתו להשבע גם על דבר איסור, שהוא מצווה שלא לאוכלו. כי היות שחלה השבועה על דבר ההיתר היא חלה גם על דבר האיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו רבי שמעון חולק וסובר שאין שבועה הכוללת היתר ואיסור חלה גם על האיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>התירוץ השני: <b style='font-size:20px; color:black;'>ריש לקיש אמר</b>: הכל מודים שאי אפשר להחיל שבועה על דבר האסור אפילו אם הוא כולל עמו בשבועתו דבר המותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אתה מוצא</b> שתחול שבועה על דבר האסור, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>במפרש</b> בשבועתו שלא יאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>חצי שיעור</b> מדבר איסור, לפי שחצי שיעור הוא דבר המותר, כיון שאין בו שיעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דרבנן</b>, הסוברים שהנשבע שלא לאכול ולא פירש בדבריו שיעור, כוונתו לאסור אכילה בשיעור כזית ולא בפחות. ולכן, לדבריהם, רק אם פירש בשבועתו שאוסר עצמו באכילת פחות משיעור כזית הוא נאסר בפחות משיעור כזית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בסתם</b> את שיעור איסור אכילתו בשבועתו, ולא פירש שנשבע על אכילת חצי שיעור.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0145_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot