https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1_%D7%91פרשני:בבלי:יומא ס ב - היסטוריית גרסאות2026-04-29T08:48:11Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1_%D7%91&diff=141232&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:52:06Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:52, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93602:rev-141232:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1_%D7%91&diff=93602&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:38:45Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא ס ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> - שאמר בדברים הנעשין בבגדי לבן בפנים - <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b>: הנעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>"מקום" שמתכפרין בו פעם אחת בשנה</b> - והוא קודש הקדשים שאין מתכפרין בו אלא ביום הכפורים - חוקה נאמר בהן; ולפיכך רק עבודות אלו מעכבות ופוסלות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי נחמיה</b> - שאמר בדברים הנעשים בבגדי לבן בין בפנים בין בחוץ - <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: דברים המתכפרין בהן פעם אחת בשנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: הן הנעשה במקום שמתכפרים בו אחת בשנה, והן הנעשה בבגדי לבן שאין מתכפרין בהם על ידי כהן גדול רק פעם אחת בשנה, חוקה נאמר בהם והן מעכבות ופוסלות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אטו לרבי יהודה "מקום</b>" שמתכפרין בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא היינו טעמא דרבי יהודה</b>: לעולם עיקר משמעות הכתוב היא על כל עבודות יום הכפורים, ומה שאין מעכב אלא הנעשה בבגדי לבן בפנים, הוא משום ששאר העבודות נתמעטו מ"חוקה" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b>: והיתה <b style='font-size:20px; color:black;'>"זאת</b>" לכם לחוקת עולם, ומשמע זאת ולא אחרת<b style='font-size:20px; color:black;'>; וכתיב</b> מיעוט אחר: והיתה זאת לכם לחוקת עולם <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת</b>" בשנה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> קרא <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי בגדי לבן מבחוץ</b> שאין סידרן מעכב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד</b> קרא <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי בגדי זהב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אילו לא נאמר אלא מיעוט אחד לא היינו ממעטים אלא בגדי זהב (שכל עבודתו בהם הוא בחוץ), ומתוך שנאמר עוד מיעוט, נתמעטו אף מה שנעשה בבגדי לבן בחוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי נחמיה</b> דורש באופן אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד למעוטי בגדי זהב</b>, אבל בגדי לבן הרי הן בכלל, ואפילו אלו הנעשין בחוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד למעוטי</b> שפיכת <b style='font-size:20px; color:black;'>שירים</b> הנעשים בבגדי לבן <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מעכבי</b> את הדבר המאוחר להם אם הקדימו להם, ואע"פ שהן נעשין בבגדי לבן אין סדרן מעכב (לשון רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם שאין סידרה מעכב, משום דלרבי נחמיה אין שפיכת שיריים מעכבת את הכפרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה</b> סבירא ליה שפיכת שיריים מעכבת את הכפרה; ושוחט אחר ומתחיל מן המתנות שעל המזבח, כדי שיהיה לדם שם שיריים (זבחים נב ב וברש"י שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן אמר לך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי מעכבי</b> שאר הדברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ בכסדרן - אף שיריים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעכבי</b> בכסדרן, כיון שמעכבין את הכפרה<b style='font-size:20px; color:black;'> ואי</b>; האחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מעכבי</b> אף אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מעכבי</b>, כלומר: אין סברא לשנות בין העבודות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;282&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;282.&nbsp;</b> מבואר מהסוגיא, כי אף מה שאינו כתוב בפרשה מעכב את הסדר, אע"ג שעליו לא נאמר "חוקה" הכתובה בפרשה<b>;</b> שהרי שפיכת שיריים ביום הכפורים מריבוי הכתוב בפרשת פר כהן משיח היא נלמדת, כדלעיל נט א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתניא</b> (לדעת מאן דאמר אחד בסמוך), שדעת רבי יהודה שפיכת שיריים מעכבת את הכפרה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בפרשה אחר כל ההזאות: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכלה מכפר את הקודש</b> ואת אוהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי, ולא היה לו לומר אלא: "והקריב את השעיר החי" (רש"י זבחים); ולמה נאמר "וכלה מכפר את הקודש", כדי ללמדך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם "כפר</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>"כלה</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לא "כפר</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא "כלה</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי עקיבא</b>, ויתבאר בסמוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יהודה: מפני מה לא נאמר</b> מי מעכב על ידינו שלא נדרוש כסדר הכתוב, (רש"י שם):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם "כלה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>"כפר</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לא "כלה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא "כפר</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם חיסר אחת מן המתנות לא עשה ולא כלום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרינן</b> בזבחים לפרש: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו?</b> ונחלקו בזה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b> לפרש: לכולי עלמא שפיכת שיריים אינה מעכבת את הכפרה: ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משמעות דורשין איכא בינייהו</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי עקיבא משמע ליה לדרוש את הכתוב מסופו לראשו, וקאמר: "בכפרה דהיינו במתנות תלויה השלמה, ושיריים לא מעכבי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר לו רבי יהודה: אין לדרוש בזה הלשון, שאם כן לא תשמע מינה כי כל המתנות מעכבות, אלא מתנה אחת בלבד כבשאר קרבנות חיצוניות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא כך תדרוש: אם כילה הכל כמו שכתוב בענין - כיפר. ואם לא כילה כל האמור בענין לא כיפר. ולמדנו שאם חיסר אפילו אחת מן "המתנות" לא עשה ולא כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל שיריים אינן מעכבין, כיון שאין הם אמורים בענין זה (כמבואר לעיל נט א, וברש"י) אלא מפרשת פר כהן משיח הן נלמדין (נתבאר על פי רש"י זבחים נב ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: שירים מעכבי איכא בינייהו</b> בין רבי עקיבא לרבי יהודה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי עקיבא סבר: שיריים לא מעכבי, והכי קאמר: אם כיפר עיקר המתנות - כילה, ואפילו לא שפך שיריים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי יהודה סבר: שפיכת שיריים אף היא מעכבת, והכי קאמר: אם כילה הכל אז כיפר, ואם לא כילה הכל אין הכפרה של המתנות כפרה (רש"י). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;283&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;283.&nbsp;</b> א. <b>רש"י</b> בזבחים מ א פירש באופן אחר: אם כיפר כפרה המעכבת בשאר מקומות כגון מתנת הדמים מתן שבע ומתן ארבע, כילה<b>;</b> (וצריך ביאור, אם כן נאמר: מתנה אחת מהן מעכבת כבשאר מתנות החיצונות). ובזבחים נב ב פירש רש"י: אם כיפר מה שאמור בענין - כלה, דכתיב "חוקה" לעיכובא, אבל שיריים שאין אמור בענין לא מעכב<b>י;</b> ואתא רבי יהודה למימר: אם כילה כל צרכי עבודותיו ואף המלמדין לו ממקום אחר כיפר, ואם לא כילה לא כיפר, שאם חיסר אחת מן המתנות וכו' אפילו במתן יסוד משמע (כן היא גירסתנו וגירסת השיטמ"ק, ולב"ח גירסא אחרת בסוף דברי רש"י) <b>;</b> ועל דרך זה מבואר בריטב"א כאן. ב. ברש"י בזבחים נב ב (לפי גירסתנו וגירסת השיטמ"ק, שלא כהב"ח שם), מבואר: כי עיקר מה שהוצרך רבי יהודה ללמוד שאף שפיכת שיריים מעכבת את הכפרה, הוא משום דסבירא ליה, לא נאמר "חוקה" אלא על דברים הנעשין בבגדי לבן בפנים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי אמר רבי יוחנן הכי</b>, שרבי יהודה ורבי נחמיה מקרא אחד דרשו, ולדעת רבי נחמיה: מיעוט אחד הוא על שפיכת שיריים, כיון ששיריים אינם מעכבין את הכפרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי יוחנן</b> על דברי רבי נחמיה שאמר במשנה בזבחים: שיירי הדם של חטאות הפנימיות (שם קיא א) הנשפכים על היסוד, שהקריבן מחוץ לעזרה, חייב עליהם משום "שחוטי חוץ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שסובר רבי נחמיה כי "עבודה" היא כשאר זורק מקצת דם (רש"י זבחים), והרי היא בכלל הכתוב: איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה וגו'. ואל פתח אוהל מועד לא הביאו להקריב קרבן וגו' ונכרת האיש ההוא מקרב עמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופירש רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> (שנה) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נחמיה, כדברי האומר שירים מעכבי</b> את הכפרה; והאיך אמר כאן רבי יוחנן לדעת רבי נחמיה: אין שיריים מעכבין את הכפרה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנינא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר, לא עשה ולא כלום</b>, שהרי בסדר העבודה שנינו, כי שחיטת הפר קודמת לחפינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> אמרה ששחיטת הפר מעכבת את המאוחרת לה? <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כרבי יהודה</b> דלעיל, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי כרבי יהודה, האמר: כי כתיבא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"חוקה" בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים הוא דכתיבא</b>, ושחיטת הפר עבודת חוץ בבגדי לבן היא, ואינה מעכבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו תימא רבי יהודה</b>: שחיטת הפר שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>צורך</b> עבודת <b style='font-size:20px; color:black;'>פנים</b> (הזאות לפני ולפנים) <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>עבודת <b style='font-size:20px; color:black;'>פנים דמי</b> ומעכבת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;284&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;284.&nbsp;</b> הקשו האחרונים: והרי לעיל מב א איכא מאן דאמר: שחיטת פרו כשירה בזר משום דחוקה לא קאי על שחיטה<b>;</b> ואם כן האיך יעכב הסדר במה שהקדים החפינה לשחיטה שלא נאמר עליה "חוקה"?! (אם לא שנאמר, כי רבי חנינא סבירא ליה כמאן דאמר שם שחיטת פרו בזר פסולה). והעירו האחרונים: דאין לומר כי הכוונה היא על קבלת הדם, שאף היא קודמת לחפינה בסדר העבודה<b>;</b> כיון שקבלה בלאו הכי אי אפשר שתעכב, שהרי קבלה לא נאמרה בפרשת אחרי מות, ולא נאמר עליה "חוקה"<b>;</b> (וכעין מה שכתבו התוספות במנחות ה א, ד"ה שחיטה, ראה בכל זה ב<b>אבני נזר</b> שם אות ה, וב<b>שמועת</b> <b>חיים</b> עמוד קלז וקלח). ולפי מה שנתבאר בהערה 282, כי אף שפיכת שיריים שאינה כתובה בפרשה מעכבת את הסדר, יש מקום ליישב כן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן לרבי חנינא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם, יביא דם אחר</b> מפר אחר שישחוט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויחזור ויזה בתחילה מבפנים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם איתא</b> לדרבי חנינא, הסובר: שחיטת הפר מעכבת את המאוחרות לה, נמצאו חפינת הקטורת והקטרתה נעשים שלא על הסדר, שהרי שחיטת הפר המכפר נעשית אחריהם, ושחיטה ראשונה כמאן דליתיה (רא"ל). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;285&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;285.&nbsp;</b> לשון רש"י שכתב: "והרי נקטר הקטורת וזה שוחט פר" <b>משמע קצת</b>, כי קושיית הגמרא היא על הכשר הפר המוקדם שנתאחר (ולא כפי שנתבאר בפנים) <b>;</b> ובכל הסוגיא כתב רש"י: כי הפסול הוא במאוחר שהוקדם, ובנידון דידן היא הקטורת. ויתכן טעמו, משום שהקטורת שבשעתה היתה על הסדר - שהרי אחריה נשפך הדם והוצרכו לאחר - אין שייך שתיפסל. אמנם ב<b>אבני נזר</b> נקט, דלעולם אין שייך פסול על איחור אלא על הקדמה<b>;</b> וה<b>גבורת ארי</b> חולק (הובא לקמן בהערות בסוף הסוגיא).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן: " (ישחוט פר) <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזור ויחפון</b> (ויקטיר, ויזה מן הדם) " <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעי ליה</b> לתנא של משנתנו לומר?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;286&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;286.&nbsp;</b> תמה <b>רבינו עקיבא איגר</b>: והרי על כרחך משנתנו כרבי נחמיה, שהרי שנינו: הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר, ומוקמינן לה בסמוך במתנות שבהיכל<b>;</b> וכיון שכן, בלא רבי חנינא תיקשי: תעכב השחיטה הנעשית בבגדי לבן בחוץ את החפינה וההקטרה? ! וב<b>גבורת ארי</b> במלואים למשנתנו, כתב, שיש לפרש משנתינו לכתחילה, ואפילו כמאן דאמר שאין מעכב אלא עבודות שבבגדי לבן שבפנים<b>;</b> וראה מה שהובא בזה בהערות בתחילת הסוגיא.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0119_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot