https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%91
פרשני:בבלי:יומא סז ב - היסטוריית גרסאות
2026-06-09T22:42:00Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=141246&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T15:53:52Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:53, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98239:rev-141246:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=98239&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:15:26Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:15, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר מותרין</b> בהנאה, טעמו, משום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (ויקרא טז, כב): "ושלח את השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>במדבר".</b> ומקרא זה מיותר, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;167&nbsp;</b> ובא ללמדנו שיהיה השעיר הפקר כמדבר. (שמותר לעשות בו כל מה שרוצים). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר מותרין</b> בהנאה, טעמו, משום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (ויקרא טז, כב): "ושלח את השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>במדבר".</b> ומקרא זה מיותר, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;167&nbsp;</b> ובא ללמדנו שיהיה השעיר הפקר כמדבר. (שמותר לעשות בו כל מה שרוצים). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;167.&nbsp;</b> שהרי בפסוק הקודם כבר נאמר: "ושלח ביד איש עתי המדברה".</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;167.&nbsp;</b> שהרי בפסוק הקודם כבר נאמר: "ושלח ביד איש עתי המדברה".</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93616:rev-98239:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=93616&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:39:15Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא סז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר מותרין</b> בהנאה, טעמו, משום <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (ויקרא טז, כב): "ושלח את השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>במדבר".</b> ומקרא זה מיותר, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;167&nbsp;</b> ובא ללמדנו שיהיה השעיר הפקר כמדבר. (שמותר לעשות בו כל מה שרוצים). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;167.&nbsp;</b> שהרי בפסוק הקודם כבר נאמר: "ושלח ביד איש עתי המדברה".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר אסורין</b> בהנאה, טעמו משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (שם): "ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרה"</b> וגזירה היא מלשון החמרה ואיסור, ללמדנו שאבריו אסורים בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר</b> שהאברים <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין</b> בהנאה, לדבריו קשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> "ושלח את השעיר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מדבר" מאי עביד ליה</b> - מה דרש ממקרא זה שהוא מיותר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעי ליה</b> - צריך את הפסוק כדי ללמוד ממנו דרשא אחרת <b style='font-size:20px; color:black;'>לכדתניא</b> בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלש פעמים הוזכר במקרא ששלחו את השעיר למדבר: א. "והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי ... לשלח אותו לעזאזל <b style='font-size:20px; color:black;'>המדברה"</b> (פסוק י). ב. "ושלח ביד איש עתי <b style='font-size:20px; color:black;'>המדברה"</b> (פסוק כא). ג. "ושלח את השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>במדבר"</b> (פסוק כב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלא תאמר שדין שעיר המשתלח נוהג באוהל מועד (שהוזכר בפרשה) בלבד, בא הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות</b> שנוהג גם ב<b style='font-size:20px; color:black;'>נוב וגבעון,</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שילה, ובבית עולמים</b> (בית המקדש שבירושלים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> - מאן דאמר שאברי השעיר מותרים בהנאה, לדבריו קשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי "גזירה"</b> שהוזכרה בפסוק ("אל ארץ גזרה") <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי עביד ליה</b> - מה דרש ממקרא זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> - צריך את הפסוק כדי ללמוד ממנו דרשא אחרת <b style='font-size:20px; color:black;'>לכדתניא</b> בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"גזירה"</b> שנאמרה בפסוק מה היא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> "ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה" אלא</b> ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>חתוכה,</b> מכאן שצריך לשלח את השעיר לצוק חתוך ותלול, ולא משופע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר: אין גזירה אלא דבר המתגזר ויורד</b> - ארץ שהשעיר מתגזר בה בנפילתו לאברים אברים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר</b>: לכך נאמרה <b style='font-size:20px; color:black;'>"גזירה": שמא תאמר</b> שילוח השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה תהו</b> (ריקנות) <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא,</b> כי איזו כפרה יש בשעיר הזה? ומה יכול הצוק להועיל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> - לכך נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"אני ה'",</b> כלומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אני ה' גזרתיו, ואין לך רשות להרהר בהן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;168&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;168.&nbsp;</b> הפסוק "אני ה"' לא נאמר בענין שעיר המשתלח אלא בכל המצות (ויקרא יח) ומובא להלן בברייתא אחרת (עיין שם). ורבנו אליקים כתב: תלמוד לומר "גזרה" שמשמע אני גזרתיו. (ויתכן שגרס כן בגמרא. ושלא כגירסא שלפנינו).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: מסתברא כמאן דאמר</b> שאברי השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין</b> בהנאה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> יתכן ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה תורה שלח לתקלה</b> - שלח את השעיר בואפן שעלולה לבוא מזה תקלה, שאדם ימצא את אברי השעיר ויהנה מהם, ולא ידע שהיו מן השעיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המקום שהשעיר משתלח לשם מתואר בתורה בכמה תארים: א. עזאזל. ב. מדבר. ג. ארץ גזירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הברייתא דלהלן מבארת מדוע מתואר ההר בכל התארים הללו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המילה <b style='font-size:20px; color:black;'>"עזאזל"</b> המוזכרת בכתוב נדרשת כשני מילים: "עז", "אל", מכאן <b style='font-size:20px; color:black;'>שיהא</b> ההר שמשתלח לשם <b style='font-size:20px; color:black;'>עז, וקשה.</b> "אל" הוא מלשון קשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והייתי <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> לומר שישלחנו להר עז וקשה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בישוב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> - לכך נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"במדבר".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומנין ש</b>מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בצוק</b> תלול? <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה"</b> - ארץ חתוכה. (הר חתוך בצורה זקופה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך</b> - שנו בברייתא אחרת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"עזאזל"</b> היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>קשה שבהרים וכן הוא</b> (הכתוב) <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b> (יחזקאל יז יג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואת אילי</b> (חזקי) <b style='font-size:20px; color:black;'>הארץ לקח"</b> (והתנא דרש את המילה "אל" שבתיבת "עזאזל" מלשון אילי המוזכר בפסוק).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא דבי רבי ישמעאל</b> ברייתא שדורשת את "עזאזל" לדרשא אחרת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ההר נקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"עזאזל",</b> לומר לך <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>מעשהו <b style='font-size:20px; color:black;'>מכפר על</b> העושים כ<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> מלאכי החבלה <b style='font-size:20px; color:black;'>עוזא ועזאל,</b> שחטאו בעריות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;169&nbsp;</b> (כלומר, שמכפר על עון עריות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;170&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;169.&nbsp;</b> הם שני מלאכי חבלה שירדו לעולם בדור המבול ונזדווגו עם בנות האדם, ועליהם נאמר (בראשית ו): "וירא בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו". רש"י.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;170.&nbsp;</b> רבנו אליקים. והיינו ששעיר המשתלח מכפר על בני ישראל שחטאו בעריות, שחטא זה היה חטאם של עוזא ועזאל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לעיל שנינו בברייתא שאסור להרהר בשילוח השעיר ולומר מעשה תוהו הוא. והגמרא כאן מביאה עוד ברייתא כעין זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר (ויקרא יח, ד): "את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני ה' אלהיכם". והברייתא מפרשת והולכת את הפסוק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"את משפטי תעשו"</b> - אלו הן <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים ש</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמלא</b> (אילו לא) <b style='font-size:20px; color:black;'>נכתבו דין הוא</b> שנבין מעצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>שיכתבו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן: עבודת כוכבים, וגילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, וברכת השם</b> (בלשון סגי נהור).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"את חוקותי תשמרו"</b> - אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שהשטן</b> יצר הרע <b style='font-size:20px; color:black;'>משיב עליהן</b>, מערער עליהן להטעות את ישראל שהתורה אינה אמת, באומרו: איזו תועלת יש בדברים הללו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן</b>: איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>אכילת חזיר. ו</b>איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>לבישת שעטנז. ו</b>מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>חליצת יבמה. ו</b>דין <b style='font-size:20px; color:black;'>טהרת</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מצורע, ו</b>מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>שעיר המשתלח.</b> שכל אלו אין אנו יודעים לתת להם טעם מדעתנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמא תאמר: מעשה תהו</b> (ריקנות) הם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> לכך נאמר בסוף הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"אני ה'"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>אני ה' חקקתיו</b> (גזרתי אותם), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לך רשות להרהר בהן.</b> שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמתי</b> המשלח <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמא בגדים</b> שעליו? משיצא חוץ לחומת ירושלים. רבי שמעון אומר: משעת דחייתו לצוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המשלח</b> את השעיר לעזאזל <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמא בגדים</b> שעליו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין השולח</b>, המלוה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;171&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>את המשלח</b> מירושלים <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמא בגדים.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;171.&nbsp;</b> רש"י ורבנו אליקים. אבל הריטב"א פירש שהכוונה לכהן הגדול שנתן את השעיר למשלח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והייתי <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> לומר, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>משיצא חוץ לחומת</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עזרה</b> כבר יטמא את בגדיו. <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> לכך נאמר (ויקרא טז כו): <b style='font-size:20px; color:black;'>"המשלח"</b>, דמשמע שכבר משלח את השעיר (והשילוח אינו מתחיל אלא מחומות ירושלים ואילך כשמתחילים ללוותו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;172&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;172.&nbsp;</b> לשון רבנו אליקים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> אולי נאמר, מאחר שנאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"המשלח" יכול</b>, שמא אינו מטמא את בגדיו <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיגיע לצוק</b> שגמר את שליחותו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "והמשלח"</b> בתוספת האות ו'. לרבות שאפילו אם לא סיים את השילוח, הרי הוא מטמא את הבגדים שעליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר שמצד אחד משמע בפסוק ("המשלח") שאינו מטמא עד שעת השילוח, ומאידך, משמע מתוספת האות ו', לרבות אפילו אם לא סיים שליחותו. אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הא כיצד?</b> אימתי הוא מטמא בגדים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משיצא חוץ לחומת ירושלים, דברי רבי יהודה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר</b>: נאמר "והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו". ומסמיכות המילים <b style='font-size:20px; color:black;'>"עזאזל וכבס"</b> משמע שאינו מטמא בגדים <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שהגיע לצוק</b> עזאזל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר</b>: נאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו"</b>. שילוח השעיר לדעת רבי שמעון היינו שדוחפו ו<b style='font-size:20px; color:black;'>זורקו בבת ראש, ו</b>רק מאותה שעה <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמא בגדים.</b> אבל קודם לכן, אפילו משהגיע לצוק, אינו מטמא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במשנה הקודמת עסקנו בענין המשלח את השעיר לעזאזל איך היה סדר השילוח ומה דיניו. ועכשיו המשנה חוזרת לדבר על סדר עבודות הכהן הגדול, לאחר שמסר את השעיר לידי מי שהיה מוליכו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בא לו</b> הכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>אצל</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פר ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שעיר הנשרפין</b> (שדינם להשרף), <b style='font-size:20px; color:black;'>קרען, והוציא את אימוריהן</b> העומדים להקטרה על המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתנן במגס</b> קערה מכלי השרת <b style='font-size:20px; color:black;'>והקטירן על גבי המזבח</b> שנאמר (ויקרא טז, כה): "ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה". (והגמרא תפרש שעדיין לא הקטירום אלא שהכינום להקטרה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאחר שהוציא מן הפר ומן השעיר את אימוריהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>קלען במקלעות</b>. היו נושאים אותם ארבעה בני אדם שבידיהם שני מוטות והלכו מוט בצד מוט. שני אנשים מלפנים ושני אנשים מאחור. ונתנו על המוטות את הפר והשעיר בעודם שלמים (חוץ מאימוריהם שהוצאו מתוכם כדלעיל). וכפף אותם זה על זה כעין קליעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוציאן</b> על ידי אנשים אחרים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;173&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית השריפה</b>. למקום מחוץ לירושלים, שהיה מיועד לשריפת קדשים ושרפום שם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;174&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;173.&nbsp;</b> מאירי.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;174.&nbsp;</b> תוספות יום טוב כתב שעבודה זו נשנית שלא כסדר. שהרי שריפת השעיר היתה בזמן שהכהן הגדול קרא את הפרשה. כמבואר בתחילת הפרק הבא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגדי העוסקים בשריפה נטמאים. שנאמר (ויקרא טז, כח): "והשורף אתם יכבס בגדיו". משמע שבגדיו נטמאו ולכן צריך לכבסם (דהיינו לטבלם במקוה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאמתי</b> העוסקים בשריפה <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאין בגדים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משיצאו חוץ לחומת העזרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: משיצית האור</b> (משתאחז האש) <b style='font-size:20px; color:black;'>ברובן.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: (אחרי שמסר את השעיר למשלח בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין) קרען והוציא את אימוריהן נתנו במגיס והקטירן על גבי המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והקטירן" סלקא דעתך?!</b> וכי עכשיו היה הכהן הגדול מקטיר את האימורין?! והלא הקטרת האימורים היתה נעשית על המזבח החיצון, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;175&nbsp;</b> בבגדי זהב. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;176&nbsp;</b> ואילו עתה עדיין היה הכהן הגדול לבוש בבגדי לבן עד אחרי שיקרא את פרשת היום (כמבואר להלן בתחילת הפרק הבא)! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;177&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;175.&nbsp;</b> שנאמר (ויקרא טז, כח): "ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה". ופירש רש"י שם שכוונת הכתוב למזבח החיצון. אבל על הפנימי נאמר (שמות ל): "לא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;176.&nbsp;</b> העבודות הנעשות בחוץ נעשו בבגדי זהב.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;177.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. ויש גורסים: אטו במגס מקטיר להו? כלומר, הגמרא שאלה האם ההקטרה עצמה נעשתה בתוך המגס. (וכן גירסת רבנו אליקים). ורש"י דחה גירסא זו. וכתב שאין לשאול שאלה זו. מפני שכוונת המשנה שהוליכם להקטרה בתוך מגס. וההקטרה עצמה היתה על המזבח. ומצאנו כעין לשון זו בעוד מקומות. ורבנו תם מיישב גירסא זו. עיין תוספות, ותוספות ישנים. ותוספות הרא"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא</b> כך אמרה המשנה: "נתנן במגיס (בשביל) להקטירן (אחר כך) <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי המזבח"</b>, ובאמת לא הקטירן עכשיו, אלא לאחר הטבילה החמישית כאשר לבש את בגדי הזהב, הקטיר את המוספין ואת אמורי הפר והשעיר ותמיד של בין הערביים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;178&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;178.&nbsp;</b> כך היה סדר עבודות יום הכיפורים: א. טבילה ראשונה - ואחריה תמיד של שחר בבגדי זהב. ב. טבילה שניה - ואחריה עבודות פר ושעיר הפנימיים, וקטורת שבמחתה - בבגדי לבן. ג. טבילה שלישית - ואחריה איל העולה של הכהן הגדול ואיל העם - בבגדי זהב. ד. טבילה רביעית - ואחריה הוצאת הכף והמחתה מקדש הקדשים בבגדי לבן. ה. טבילה חמישית - ואחריה הקרבת המוספין ותמיד של בין הערבים, בבגדי זהב. כך פירש רש"י לעיל לב, ב. (ובקרבנות המוספין נחלקו תנאים להלן ע, א, ולדעת התוספות שם נחלקו גם באימורי פר ושעיר הנשרפים). ודעת הרמב"ם (פרק ב הלכה ב) והרמב"ן (על ויקרא טז, כג) שמוסיפין ותמיד של בין הערביים היו קריבים אחרי טבילה שלישית לאחר אילו ואיל העם, וטבילה חמישית היתה לצורך קטורת של בין הערביים והטבת הנרות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>קלען במקלעות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: כמין קליעה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא היה</b> השורף את הפר והשעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>מנתחן</b> לנתחים <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>פי שעשו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ניתוח בשר עולה</b> לפני שהקטירוה, שבענין עולה נאמר (ויקרא א, ו): "והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה והקטיר הכהן את הכל המזבחה". ומכאן שניתחו את העולה לפני שהקטירוה, והניתוח נעשה לאחר ההפשט (כמבואר בפירוש בפסוק).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> לפני שריפת הפר והשעיר, היה השורפם מנתחם בעוד ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עור על גבי הבשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי</b>, מנין למדנו את הדברים הללו: א. שהיו מנתחים את בשר הפר והשעיר. ב. שהניתוח נעשה בעוד העור על גבי הבשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי אומר: נאמר כאן</b> בענין הפר והשעיר "עור" ו"בשר" ו"פרש". שנאמר (ויקרא טז, כז): "ושרפו באש את עורותם ואת בשרם ואת פרשם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונאמר להלן</b> בפר החטאת של הכהן המשיח: "עור" ו"בשר" ו"פרש".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנאמר (ויקרא ד יא): "ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו. והוציא את כל הפר. ושרף אותו".</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0133_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot