https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90 2026-04-29T10:17:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=141245&oldid=prev 2020-09-06T15:53:45Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:53, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93615:rev-141245:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=93615&oldid=prev 2015-06-30T13:39:13Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יומא סז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מפני שהמרחק שבין ירושלים לצוק עזאזל היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשעים ריס&lt;/b&gt; (שם של מידת מרחק), ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבעה ומחצה&lt;/b&gt; ריס יש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכל מיל.&lt;/b&gt; נמצא שתשעים ריס הם 12 מיל, ומותר לאדם להתרחק ממקומו בשבת רק מיל אחד שהוא (אלפיים אמה) תחום שבת. הלכך, עשו 10 סוכות בדרך. והסוכה האחרונה עמדה במרחק 10 מילין מירושלים. (ויושבי כל סוכה וסוכה היו מלוים אותו מרחק מיל). ונמצא שיושבי הסוכה האחרונה ליוו אותו עד מרחק 1 1 מיל מירושלים. ואת המיל האחרון היה הולך לבדו. והיושב בסוכה האחרונה היה עומד מרחוק ורואה את מעשיו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;155&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;155.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מדוע לא עשו סוכה גם בסוף 11 מיל. (ולא יהיה יותר מתחום שבת עד הצוק) ? כתב התוספות יום טוב, שאילו יעשו שם סוכה, לא היה זה בכלל &quot;ארץ גזירה&quot; שנאמרה בתורה, כיון שמותר ללכת לשם ביום הכיפורים, וכן כתב תפארת ישראל. ועיין להלן סח, א תוספות ישנים ד&quot;ה בא וישב שלא שלח אנשים עם המשלח. כדי שלא יראו אם הלשון הלבין. (שלא יצטערו אם לא ילבין כמבואר בגמרא להלן שלכן לא הפסיקו לקשור לשון על פתח האולם). ולפי זה יתכן שגם לא עשו סוכה אחר 11 מיל מטעם זה. והשיח יצחק רמז לזה (בסוף ד&quot;ה אלא). וכן נראה בתוספות הרא&quot;ש שם. ועיין שם עוד. (ועיין בשיח יצחק שם, פירושים נוספים).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל כל סוכה וסוכה&lt;/b&gt; היו היושבים בהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומרין לו&lt;/b&gt; לכהן הגדול (כשהגיע לשם): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי מזון והרי מים,&lt;/b&gt; ואם נחלשת מן הצום והדרך תוכל לאכול ולשתות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;156&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומלוין אותו מסוכה לסוכה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;156.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא מבואר שלא הוצרכו מעולם לאכול ולשתות. וראה להלן בגמרא שם בהערות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מאחרון שבהן&lt;/b&gt; (שבסוכות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינו מגיע עמו לצוק, אלא עומד מרחוק&lt;/b&gt; במרחק מיל מסוכתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורואה את מעשיו&lt;/b&gt; של המשלח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה היה&lt;/b&gt; המשלח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה&lt;/b&gt; על הצוק?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חולק לשון של זהורית&lt;/b&gt; (צמר צבוע באדום) לשני חלקים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;157&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חציו קשור&lt;/b&gt; (קשר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסלע. וחציו קשור&lt;/b&gt; (קשר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין שני&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרניו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;158&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;157.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו תוספות ישנים: הרי אין מצוה מן התורה בהבאת הלשון, ואיך הותר לטלטלה ביום הכיפורים ? ותירצו שני תירוצים: א. הביאו את הלשון מאתמול. ב. הביאוהו ביום הכיפורים על ראש השעיר. ולא היה המשלח נושא אותה. (ואין בזה איסור מחמר, מפני שהולכה זו היא כלאחר יד, ואין איסור מחמר על מלאכה שכלאחר יד), וכן כתב תוספות הרא&quot;ש. (עיין שם עוד שדנו באיזה לשון מדובר כאן. והארכנו בזה לעיל מא, ב בהערות על המשנה שם). והמקדש דוד תמה: איך מותר לקשור את הלשון בראש המשתלח? והרי זה קשר של קיימא שהוא מלאכה דאורייתא !&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;158.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא תפרש את טעם הדבר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודחפו לאחוריו, והוא&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתגלגל ויורד, ולא היה&lt;/b&gt; השעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגיע לחצי ההר עד ש&lt;/b&gt;כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נעשה&lt;/b&gt; מרוסק ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אברים אברים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואחרי שדחף את השעיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בא וישב לו תחת סוכה אחרונה&lt;/b&gt; שהיתה רחוקה 2 מילין מצוק עזאזל. והתירו לו לצאת יותר מאלפיים אמה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;159&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מפני שהוא מעונה וחלש, ועוד, שהוא ירא לעמוד יחידי במדבר משתחשך. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;159.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היוצא חוץ לתחום. אם יצא בהיתר מותר לו ללכת אלפיים אמה רש&quot;י. (והיוצא שלא כדין אסור לצאת ממקומו אלא ארבע אמות. עירובין מא ועוד).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר (ויקרא טז כו): &quot;והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו&quot;. מכאן שבגדיו של המשלח נטמאו והוצרך לכבסם, (כלומר, לטבלם במקוה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאמתי&lt;/b&gt; המשלח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמא&lt;/b&gt; את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגדים&lt;/b&gt; שעליו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיצא חוץ לחומת ירושלים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: משעת דחייתו לצוק.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: עשר סוכות (היו) מירושלים ועד צוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשר סוכות ושנים עשר מילין&lt;/b&gt; היו מירושלים ועד הצוק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי מאיר&lt;/b&gt; (וכפי ששנינו במשנתנו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: תשע סוכות ועשרה מילין&lt;/b&gt; היו בין ירושלים והצוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר: חמש סוכות ועשרה מילין היו. ו&lt;/b&gt;היו יושבי הסוכות יכולים ללוותו את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולן&lt;/b&gt; (כל עשרת המילין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידי&lt;/b&gt; שעשו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עירוב&lt;/b&gt; תחומין בערב יום הכיפורים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;160&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;160.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עירוב תחומין, היינו שמניח בערב שבת מזון שתי סעודות רחוק מן העיר בפחות מתחום שבת על מנת לקבוע את מקום שביתתו שם. והרי זה כאילו שבת שם. ואף על פי שחזר לביתו ולן שם, בכל זאת נחשב מקום שביתתו במקום העירוב. ורשאי ללכת משם אלפיים אמה לכל רוח. (ועיין שולחן ערוך אורח חיים תח, א בפרטי דין עירוב תחומין). וכיצד היו עושים? מירושלים עד סוכה ראשונה היה מיל. ובני ירושלים ליווהו לסוכה הראשונה בלי עירוב. מהסוכה הראשונה לשניה היו 2 מילין. ובני הסוכה הראשונה הניחו עירוב בסוף מיל. ונמצא שעירובם קנה להם מיל כלפי סוכתם. ומיל כלפי הסוכה השניה. (שהרי העירוב קונה 2000 לכל רוח). ובין הסוכה השניה לשלישית, וכן בין שלישית לרביעית, ובין רביעית לחמישית, היו 2 מילין לכל אחת. והלכו אותם על ידי עירוב. אבל בין החמישית לצוק היה מיל אחד. ובני החמישית לא הוצרכו לעירוב. (ולדעת רבי יוסי בני הסוכה האחרונה ליווהו עד הצוק ממש). רבנו אליקים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוסי: סח לי אלעזר בני&lt;/b&gt; בלשון שחוק על דברי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; הלכו את כל הדרך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידי עירוב,&lt;/b&gt; לא היו זקוקים לחמש סוכות. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכולני לעשות אפילו שתי סוכות ו&lt;/b&gt;יוכלו ללכת על ידן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה מילין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, שירחיקו את הסוכה הראשונה ארבעה מילין מירושלים. ויקירי ירושלים ילכו שני מיל על ידי עירוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואנשי הסוכה הראשונה יניחו עירוב אחד בסוף שיעור מיל לצד ירושלים, ויוכלו ללכת שני מיל עד למקום שליווהו יקירי ירושלים. ויניחו עירוב נוסף בסוף מיל לצד עזאזל. ויוכלו ללכת שני מילים לכיון עזאזל. נמצא שבסך הכל ליוו את המשלח ששה מילין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונותרו עוד שני מילין עד עזאזל. ויניחו באמצעם את הסוכה השניה, ויערבו אנשיה עירוב אחד לצד ירושלים ועירוב שני לצד עזאזל. ונמצא שיוכלו ללכת לקראתו שני מילין (עד המקום שליווהו בני הסוכה הראשונה). וללוותו את כל ארבעת המילין שנותרו עד עזאזל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;161&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן אזלא&lt;/b&gt;, כדעת מי נאמרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דתניא&lt;/b&gt;: ומלוין אותו מסוכה לסוכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מאחרון שבהן שלא הגיע עמו לצוק, אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;162&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;161.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין טענת בנו של רבי יוסי טענה גמורה. שלא עשו כך, מפני שלא יכלו לדייק באיזו שעה צריכים לצאת לקראת המשלח. ואילו היו עושים כהצעת בנו של רבי יוסי, היו צריכים להמתין לו זמן רב. תוספות הרא&quot;ש. (עיין שיח יצחק על תוספות ישנים).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;162.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות תמהו: מדוע הגמרא שואלת על הברייתא? הרי במשנתנו גם שנו כך. ועדיף לדון בדברי המשנה מאשר בדברי ברייתא ! עיין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי מאיר&lt;/b&gt; הסובר שהיו 12 מיל ועשר סוכות. ולא היה האחרון מלוהו אלא עד סוף 1 1 מיל. אבל לדעת רבי יהודה (שהיו תשע סוכות ועשרה מילין). ולדעת רבי יוסי (שהיו חמש סוכות ועשרה מילין והלכו את כולן על ידי עירוב) האחרון מגיע עד הצוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כל סוכה וסוכה&lt;/b&gt; היו היושבים בהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומרים לו הרי מזון והרי מים,&lt;/b&gt; ואם נחלשת מן הצום והדרך תוכל לאכול ולשתות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעולם לא הוצרך אדם&lt;/b&gt; ששלח את השעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכך&lt;/b&gt; (לאכול ולשתות), ולא אמרו לו כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו&lt;/b&gt; ואינו אוכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למי שאין לו פת בסלו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;163&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;163.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות הרא&quot;ש מסתפק: האם היה המשלח צריך לאכול כדי להמשיך בהליכתו, האם אכילה זו דוחה את השבת? (מפני שלכתחילה מצוה באיש עתי המזומן לדבר מאתמול). והיינו, שאפשר לפרש את אמירת יושבי הסוכה בשני אופנים: א. &quot;הרי מזון ומים&quot; - ואם קשה עליך הדרך, אכול ושתה. ב. &quot;הרי מזון ומים&quot; - ואם אחזך בולמוס ואתה בפיקוח נפש, אכול ושתה. ונראה שגם תוספות ישנים הסתפקו בזה, אלא שיש שיבוש בגירסא שלפנינו בדבריהם. ועיין שיח יצחק על תוספות ישנים. (ועיין שם שיח יצחק על דברי רש&quot;י). והרמב&quot;ם בפרק ג&#039; כתב שאם נחלש המשלח מותר לו לאכול. ועיין תפארת ישראל בועז אות ב שדן איך מצות שילוחו דוחה איסור אכילה. (וראה בספר המפתח שדנו בזה כמה אחרונים).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה היה&lt;/b&gt; המשלח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה&lt;/b&gt; בראש הצוק? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חולק לשון של זהורית&lt;/b&gt; לשני חלקים, חציו קשור בסלע, וחציו קשור בין שני קרניו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: מדוע הוצרך לחלוק את לשון הזהורית? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונקטריה כוליה בסלע&lt;/b&gt;. יקשור את כולה בסלע ויראה אותה בשעה שהיא מלבינה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון ד&lt;/b&gt;עשיית ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצוה&lt;/b&gt; היתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעיר,&lt;/b&gt; שצריך לדחפו לאחוריו, חששו חז&quot;ל שאם יקשור את הלשון בסלע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא קדים ומלבין ומיתבא דעתיה&lt;/b&gt;. שמא הלשון תקדים ותלבין לפני דחיפת השעיר, וישמח שהלבינו חטאיהם של ישראל, וישכח מלהתעסק בשעיר ולדחפו. לפיכך תיקנו שיקשור חציה בין קרניו, לאחר שכבר קשר את חציה בסלע. ומאחר שהיה מסיים בלשון זו, ממילא היה מתבונן בה, ולא בלשון שעל הסלע, ולפיכך אפילו אם אירע שהלבינה לפני שדחף את השעיר, לא היה שוכח לדחפו, כיון שעיניו נתונות בשעיר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;164&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;164.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי הרע&quot;ב. וכן נראה כוונת רש&quot;י. ורש&quot;י הוסיף &quot;והיא לא תלבין לחצאים עד שתגמר מלאכת כולה&quot;. וכוונתו, שלא יתכן שחצי הלשון שבסלע תלבין לפני שיקשור את החצי השני בראש השעיר, שאילו היה כדבר הזה לא היתה התקנה מועילה, כי יתכן שהלשון תלבין לפני שיעסוק בשעיר. וישכח לקיים את מצותו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונקטריה כוליה&lt;/b&gt; נקשור את כל הלשון רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין קרניו&lt;/b&gt; של השעיר! ומדוע חילק את השעיר וקשר את חציה בסלע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמנין דגמיש ליה לרישיה ולאו אדעתיה&lt;/b&gt; - לפעמים היה השעיר נופל לאחוריו וראשו כפוף ומוסתר מאחורי גופו, ולא היה יכול לראות אם הלשון הלבינה. ולכן קשרו חציו בסלע. (וחציו השני קשרו בין קרניו כדלעיל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ,&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלבין היו&lt;/b&gt; כל העם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמחין,&lt;/b&gt; ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הלבין היו עצבין ומת ביישין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התקינו שיהיו קושרין על פתח&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אולם מבפנים,&lt;/b&gt; ולא יראוהו כל העם, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;165&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועדיין היו מציצין ורואין,&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלבין היו שמחין,&lt;/b&gt; ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הלבין היו עצבין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;166&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;165.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כדי שלא לעצב את העם. רבנו אליקים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;166.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והיו מתרפין ידיהן. רבנו אליקים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התקינו שיהיו קושרין אותו חציו בסלע&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחציו בין קרניו&lt;/b&gt; (ולא היו קושרים אותו על פתח האולם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי נחום בר פפא משום רבי אלעזר הקפר: בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אולם מבפנים, וכיון שהגיע שעיר למדבר היה מלבין, וידעו שנעשית מצותו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (ישעיה יא): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אם יהיו חטאיכם כשנים&lt;/b&gt; (כצמר אדום) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשלג ילבינו&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא היה&lt;/b&gt; השעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגיע למחצית ההר&lt;/b&gt; עד שנעשה אברים אברים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו&lt;/b&gt; נשאלה שאלה לבני הישיבה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותן אברים, מה הן בהנאה&lt;/b&gt; האם מותר להנות מהם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונחלקו בזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב ושמואל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד אמר: מותרין, וחד אמר: אסורין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן את טעמיהם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0132_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot