https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%93_%D7%91 2026-04-29T08:48:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%93_%D7%91&diff=141240&oldid=prev 2020-09-06T15:53:07Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:53, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93610:rev-141240:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%93_%D7%91&diff=93610&oldid=prev 2015-06-30T13:39:03Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יומא סד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם היה השני מובחר ממנו, יביאנו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכאן מדובר באופן שהטלה הראשון לא היה ראוי להשחט לפני הטלה האחרון, שהרי כאשר הגיע זמן שחיטת הפסח כבר היו שניהם עומדים. ובכל זאת אמר רבי יוסי שיקריב את הטלה שהופרש ראשון &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;85&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;85.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. וצריך ביאור: מנין לנו שמדובר שם שהפסח אבד לפני חצות? אולי מדובר שם שאבד לאחר חצות. ונמצא שהראשון היה ראוי להקרבה לפני האחרון ! ופירש שיח יצחק שהגמרא דייקה את לשון תנא קמא שאמר &quot;והרי שניהן עומדין&quot;. משמע שהתנא התכוין להשמיענו שבשעת התחלת זמן חיוב הפסח (דהיינו בחצות), שניהם נראו להקרבה בבת אחת. ומכאן שמדובר שהפסח הראשון אבד לפני חצות. ומאחר שרבי יוסי התייחס לדברי תנא קמא, הרי ברור שגם הוא דיבר באופן זה. ועיין עוד בשיח יצחק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן למד רב, שגם שני שעירי יום הכיפורים שמת אחד מהם, מצוה להקריב את השעיר שבזוג הראשון (ואף על פי שלא היה הראשון ראוי להקרבה לפני האחרון) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;86&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;86.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מאחר שרב למד את דבר מדברי רבי יוסי, ורבי יוסי אמר (מצוה בראשון) &quot;ואם היה השני מובחר ממנו יביאנו&quot;. אם כן משמע שגם בשעירי יום הכיפורים (שרב אמר שני שבזוג ראשון יקרב), אם היה השני מובחר ממנו יביאנו. ותוספות הסתפקו בדבר, שמא לא שייך דין זה אלא במצוות שבגבולין או שנעשים בעזרה. (כוונתם כנראה לעולות הציבור שכל גופם קרב בעזרה. ולפסח שאכילתו בירושלים), אבל שעיר המשתלח שנהרג בעזאזל. ושעיר הפנימי שנשרף מחוץ לשלוש מחנות, אזי אפילו אם השני מובחר ממנו יתכן שמצוה בראשון. ובתוספות ישנים (לעיל סוף פרק חמישי) כתבו שדוקא בפסח שאכילתו מצוה יש עדיפות למובחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: דיקא מתניתין כוותיה דרב&lt;/b&gt;, משנתנו מדויקת יותר לפי שיטת רב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברייתא&lt;/b&gt; (דלהלן) מדויקת יותר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כוותיה דרבי יוחנן.&lt;/b&gt; ורבא מפרש והולך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דייקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין כוותיה דרב: דקתני&lt;/b&gt; במשנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם שם מת,&lt;/b&gt; יאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו&quot;.&lt;/b&gt; ואילו לענין השעיר החי, לא הוזכר במשנה שהשני יתקיים תחתיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;משמע ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אידך&lt;/b&gt; - השעיר השני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדקאי קאי&lt;/b&gt; - כשם שבתחילה היה קדוש וראוי להקרבה, כך עכשיו נשאר בקדושתו כבתחילה, ושלא כדברי רבי יוחנן שאמר שחל עליו דין דיחוי ונפסל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודייקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברייתא כוותיה דרבי יוחנן: דקתני&lt;/b&gt; בברייתא המבארת את דברי המשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שני&quot;&lt;/b&gt; זה, ששנינו עליו במשנתנו שירעה עד שיסתאב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איני יודע אם&lt;/b&gt; הכוונה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני שבזוג&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשון,&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; הכוונה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני שבזוג&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני,&lt;/b&gt; ומנין נוכל לדעת איזה מהם ירעה עד שיסתאב?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא&lt;/b&gt; (הכתוב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt; (ויקרא טו י): &quot;והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יעמד חי&lt;/b&gt; לפני ה&#039; לכפר עליו&quot;, הרי כוונת הכתוב לומר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא שחבירו מת&lt;/b&gt;, שאי אפשר לכפר בשעיר שמת חבירו. (מפני שחל בו דין דיחוי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיד הגמרא שואלת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי משמע&lt;/b&gt; - איך משמע מהפסוק שאי אפשר לכפר בשעיר שמת חבירו? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;87&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;87.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אין לומר שהברייתא דייקה מהמילה (יעמד) &quot;חי&quot; שחבירו יהיה חי. שהרי הפסוק מדבר על השעיר המשתלח עצמו שיהיה חי. ולא על חבירו (השעיר של השם). ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יעמד חי&quot;&lt;/b&gt; משמע שמעתה (משעת הגרלה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;88&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) ואילך, הוא יעמד לכפרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; שיביאו שעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכבר עמד&lt;/b&gt; קודם לכן לכפרה, ונדחה על ידי מיתת חבירו, ועכשיו הוא בא לחזור ולעמוד שנית לכפרה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;89&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;88.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רבנו אליקים. והיינו, שכוונת הכתוב למעט שרק משעת ההגרלה (האחרונה) יעמד השעיר להשתלח. ולא ישתמשו בשעיר שעמד קודם לכן (משעת ההגרלה הקודמת) להשתלח.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;89.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון רש&quot;י: &quot;יעמד חי&quot; - ולא שכבר עמד ונדחה על ידי מיתת חברו, ועכשיו הוא בא לחזור ולעמוד, &quot;יעמד חי&quot; - עמידה אחת ולא שתי עמידות. ומבואר בריטב&quot;א שכוונת רשי&quot; לפרש את הגמרא בשתי אופנים: א. &quot;יעמד חי&quot; - משמע שעכשיו הוא מעמידו, ולפני כן לא עמד מעולם. ב. &quot;יעמד חי&quot; (בלשון יחיד) - משמע שעמד פעם אחת. ולא פעמיים. (וגם ברבנו אליקים מובאים שני פירושים אלו, ואולי חסר בדברי רש&quot;י המילים &quot;אי נמי&quot;). והריטב&quot;א כתב שמלשון הגמרא נראה כמו הפירוש הראשון שברש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דנה בדברי משנתנו על פי המחלוקת של רב ורבי יוחנן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; (שנינו במשנה): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד אמר רבי יהודה&lt;/b&gt;: אם אחרי ששחטו את שעיר החטאת לה&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשפך הדם&lt;/b&gt; לפני שהכהן הגדול סיים לעשות את כל ההזאות שנאמרו בו, ולא יצא ידי חובתו, צריך להביא שני שעירים אחרים, ולהגריל עליהם (כדי שיוכל להביא שעיר אחר לחטאת והזות את דמו) ויקריב אחד לה&#039; ואחד לעזאזל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאחר שלדעת רבי יהודה חטאת ציבור שנתכפרו בעליה באחרת מתה, לכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימות השעיר המשתלח,&lt;/b&gt; שהרי כבר התכפר בזוג השני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת&lt;/b&gt; השעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המשתלח&lt;/b&gt; אחרי שחיטת שעיר החטאת של השם, צריך להביא שני שעירים אחרים ולהגריל עליהם ויקריב אחד לה&#039; ואחד לעזאזל. ונמצא ששעיר החטאת הראשון מיותר, ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישפך הדם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד כאן דברי רבי יהודה במשנתנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והנה, ממה שאמר רבי יהודה שאם נשפך הדם של שעיר לה&#039; ימות המשתלח, משמע שגם לאחר שהביאו זוג שני והגרילו עליו, אי אפשר להתכפר בשעיר המשתלח הראשון. אלא מתכפר בשני השעירים שבזוג השני. והראשון ימות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמנם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא&lt;/b&gt; דבר זה מובן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;דעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן, דאמר בעלי חיים נדחין, ומשום הכי&lt;/b&gt; (ולכן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימות&lt;/b&gt; השעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המשתלח,&lt;/b&gt; שהרי בזמן שלא היה חבירו חי הוא נדחה מהקרבה. ולכן הוא נפסל לעולם מדין &quot;דיחוי&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ל&lt;/b&gt;דעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב, דאמר בעלי חיים אינן נדחין&lt;/b&gt; קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי&lt;/b&gt; (מדוע) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימות&lt;/b&gt; השעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המשתלח?&lt;/b&gt; הרי אפשר להתכפר בו אחרי שיביאו שעיר אחר לה&#039; בהגרלה!.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רב&lt;/b&gt; תירוץ:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אכן רבי יהודה סובר שבעלי חיים נדחין, וכאשר אני (רב) אמרתי שבעלי חיים אינם נדחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אליבא דרבי יהודה לא קא אמינא&lt;/b&gt;, לא דיברתי לדעת רבי יהודה. אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אמינא&lt;/b&gt;, דברתי דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אליבא דרבנן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואני (רב) סובר שיש להוכיח ממשנתנו שלדעת רבנן בעלי חיים אינם נדחין. שהרי כך סדר דברי המשנה: שנינו במשנה: &quot;מת אחד מהם, השני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה (ולא ימות, מפני) שאין חטאת ציבור (שהתכפרו בעליה באחרת) מתה. רבי יהודה אומר תמות&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן שלדעת רבי יהודה השעיר השני ימות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם - ימות המשתלח, מת המשתלח - ישפך הדם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע שרבי יהודה בא להוסיף ולחלוק על חכמים בעוד דבר, וכך אמר רבי יהודה לחכמים: מלבד מה שכבר אמרתי שחטאת ציבור מתה ולכן השני ימות ולא ירעה עד שיסתאב. (ושלא כדבריכם חכמים). עוד אני אומר, שימות השני שבזוג הראשון מפני שחל בו דין דיחוי (ובעלי חיים נדחים). ושלא כדבריכם שאתם סוברים שהשני שבזוג ראשון קרב (ושני שבזוג שני ירעה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן שרבי יהודה שמע מחכמים, שהם סוברים שהשני שבזוג הראשון קרב. מפני שבעלי חיים אינם נדחין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;90&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;90.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירשו רש&quot;י וריטב&quot;א. ולדבריהם אין ראיה מדברי חכמים (שהוזכרו במשנתנו) שהם סוברים שבעלי חיים אינן נדחין. אלא הגמרא מוכיחה שרבי יהודה שמע מחכמים שכך דעתם. ורבי עקיבא איגר כתב, שיש להוכיח מדברי חכמים עצמם שהם סוברים כך. וכפי שרבא דייק בגמרא לעיל (&quot;דייקא מתניתין כוותיה דרב&quot;). ותמה על רש&quot;י שהוצרך להדחק למצוא הוכחה שחכמים חולקים על רבי יהודה. (ולכאורה יש לומר, שרש&quot;י רצה לפרש שהוכחת הגמרא כאן אינה תלויה בהוכחה דלעיל, אלא היא הוכחה בכח עצמה. וכוונת הגמרא שגם אם לא נקבל את ההוכחה דלעיל יש להוכיח עוד הוכחה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומעתה שרב הוכיח מהמשנה שחכמים סוברים שבעלי חיים אינם נדחין, מקשה הגמרא על רבי יוחנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא&lt;/b&gt; מובן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא פליגי&lt;/b&gt; - שגם בדין דיחוי בבעלי חיים נחלקו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה ורבנן.&lt;/b&gt; ולכן הוסיפה המשנה בסיפא: &quot;ועוד אמר רבי יהודה&quot; וכו&#039;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ל&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן&lt;/b&gt;, שהסביר שחכמים שאמרו &quot;והשני ירעה עד שיסתאב&quot;, דיברו על השעיר השני שבזוג הראשון, ומודים חכמים שבעלי חיים נדחין, אם כן קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי פליגי&lt;/b&gt; - מהו הדבר הנוסף שבו נחלקו חכמים ורבי יהודה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: הא אמרינן&lt;/b&gt; הרי כבר אמרנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דייקא מתניתין כוותיה דרב,&lt;/b&gt; והתכוונו לומר שכל המשנה מדויקת כדעת רב &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;91&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;91.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתב הריטב&quot;א. ותוספות הקשו: הרי כאן הגמרא מקשה קושיא גמורה על רבי יוחנן, ואין זה דיוק בלבד! ואם כן, אין זה בכלל &quot;דייקא מתניתין כוותיה דרב&quot;. אלא היה ראוי להקשות קושיא מכאן על רבי יוחנן ! עיין שם. (וראה ריטב&quot;א ד&quot;ה כי קאמינא בסוף הדברים).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא ממשיכה לדון בדברי משנתנו על פי מחלוקת רב ורבי יוחנן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt;: והשני ירעה עד שיסתאב (אבל לא ימות, מפני) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין חטאת ציבור מתה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייקינן: מדברי המשנה, שנתנה טעם שהשני לא ימות מפני שאין חטאת צבור מתה, משמע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דיחיד כי האי גוונא&lt;/b&gt; - אילו היינו מוצאים חטאת יחיד כעין מה שמדובר במשנתנו, היא היתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתה&lt;/b&gt;, כדין חטאת שנתכפרו בעליה באחרת (שנאמרה הלכה למשה מסיני שהיא תמות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כגון: המפריש חטאתו ונאבדה, והפריש אחרת תחתיה, ונמצאה הראשונה, והרי שתיהן עומדות לפנינו, והתכפר באחת מהן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;92&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשמע ממשנתנו שהחטאת השניה תמות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;92.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; זה כעין דברי משנתנו. שהרי במשנתנו מדובר ששני השעירים היו לפנינו בשעת ההקרבה. ואף אחד מהם אינו פסול או אבוד בשעת ההקרבה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובמסכת תמורה (כג א) נחלקו רבי וחכמים במפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ונמצאה הראשונה, והרי שתיהן עומדות לפנינו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רבי אמר: מתכפר באחת מהן והשניה תמות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וחכמים אומרים: השניה תרעה עד שתסתאב (ויפלו דמיה לעולות נדבה של הציבור).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבאר רבי אבא: חכמים מדברים דוקא באופן שהקריב את החטאת האבודה (לאחר שנמצאה). ובזה חידשו חכמים שמאחר שהחטאת השניה לא נאבדה מעולם, לא נאמרה בזה ההלכה של &quot;חטאת המתה&quot; (ותרעה עד שתסתאב ויביא בדמיה עולות נדבה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, אם הקריב את החטאת השניה (שהפריש אחרונה) בזה ודאי מודים חכמים לרבי. שהרי זה ככל חטאת שאבדה ונתכפרו בעליה באחרת, שנאמרה הלכה למשה מסיני שהיא תמות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה נחזור לדברי משנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &quot;והשני ירעה עד שיסתאב (אבל לא ימות, מפני) שאין חטאת צבור מתה&quot;. ומשמע שחטאת יחיד כיוצא בזה מתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואומרת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא&lt;/b&gt; משנתנו מובנת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן&lt;/b&gt; ש&quot;השני&quot; המוזכר במשנתנו (שירעה עד שיסתאב) היינו השני שבזוג הראשון (שהופרש ראשון), ואילו השני שבזוג השני שנדחה ונפסל מלהקריבו (והרי הוא כאבוד). קרב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיוצא בזה היא חטאת יחיד שאבדה והקריב את השניה. אזי החטאת הראשונה (האבודה) מתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרבי אבא אמר רב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי אבא אמר רב&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0127_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסהB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot