https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0_%D7%91 2026-04-06T12:52:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0_%D7%91&diff=141212&oldid=prev 2020-09-06T15:49:38Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:49, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93582:rev-141212:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0_%D7%91&diff=93582&oldid=prev 2015-06-30T13:38:03Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יומא נ ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי&lt;/b&gt; רבי מאיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר&lt;/b&gt; במשנה שהובאה בעמוד א: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פר&lt;/b&gt; של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום הכפורים&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרבן יחיד&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האם הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה תמורה&lt;/b&gt; (לקח בהמת חולין ואמר: זו תחת זו, האם &quot;והיה הוא ותמורתו יהיה קודש&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או אינו עושה תמורה&lt;/b&gt; (ומפרשת הגמרא לקמן מה הוא יסוד הספק)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדקאמר רבי אלעזר: &quot;לדברי האומר&quot;, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו מכלל דאיכא למאן דאמר: ד&lt;/b&gt;קרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ציבור&lt;/b&gt; הוא (ולדעת תנא זה אין מקום לספק, שהרי אין תמורה בקרבן ציבור)?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; תידוק: מכלל דאיכא למאן דאמר: קרבן ציבור הוא, אלא כך תידוק:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל דאיכא למאן דאמר: ד&lt;/b&gt;קרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שותפין&lt;/b&gt; הוא, (ולדעתו, אין מקום לספק כי אין תמורה בקרבן שותפות). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;78&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא, בעי רבי אלעזר: לדברי האומר: פר יום הכפורים קרבן יחיד, עושה תמורה או אינו עושה תמורה?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;78.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. מדברי הגמרא מתבאר, כי שלש דעות בדבר: פר יום הכפורים: קרבן &quot;ציבור&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; קרבן &quot;שותפין&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; קרבן &quot;יחיד&quot;. וסברת הסובר קרבן ציבור הוא, מבואר ב&lt;b&gt;תוספות ישנים&lt;/b&gt; ד&quot;ה אימא וב&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt;, &quot;שהכהנים קרויים ציבור לענין זה&quot;, (&lt;b&gt;וראה מה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שכתבו בתוספות ישנים ד&quot;ה דלא&lt;/b&gt;). וביאור סברות החולקים אם קרבן שותפין הוא, או קרבן יחיד, ראה בהערה 83 בהמשך הסוגיא. ב. כתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;: כי האומר &quot;קרבן יחיד&quot; הוא ולא שותפין, הוא רבי מאיר שבמשנה לעיל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואף שאין לזה הכרח מעיקר דבריו, הרי מלשונו שאמר &quot;והלוא פר יום הכפורים וכו&#039; &lt;b&gt;דקרבן&lt;/b&gt; &lt;b&gt;יחיד&lt;/b&gt;&quot;, ולא אמר: &lt;b&gt;שאינו קרבן ציבור&lt;/b&gt;, משמע כי קרבן יחיד הוא ואף לא קרבן שותפין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קא מיבעיא ליה&lt;/b&gt; לרבי אלעזר?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי ודאי פשיטא לן שאחיו הכהנים מתכפרים בו, וקרבן השותפין הרי אין עושה תמורה, ומה יש להסתפק בזה (רש&quot;י)?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;79&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;79.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך ביאור: האיך כתב רש&quot;י, כי פר של יום הכפורים ודאי קרבן שותפין הוא, והרי רבי אלעזר נסתפק למאן דאמר: &quot;קרבן יחיד&quot; הוא ולא שותפין כמבואר בהדיא בגמרא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; גם לא נתבאר מה הכריחו לרש&quot;י לפרש כן, ולא: וכי מאי קא מיבעיא ליה, הרי ודאי במקדיש ומתכפר נסתפק, והרי פשיטא וכו&#039;?!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(רש&quot;י: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי נימא&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הכי קא מיבעיא ליה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt; (האם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתר מקדיש&lt;/b&gt; הכהן הגדול שהקדישו משלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזלינן&lt;/b&gt;, והוא הנקרא בעל הקרבן לענין תמורה, וכיון שהקדישו יחיד משלו ולא משל שותפות, הרי שהקרבן עושה תמורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי בתר מתכפר&lt;/b&gt; - הוא וביתו ואחיו הכהנים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזלינן,&lt;/b&gt; והם הנקראים בעלי הקרבן לענין תמורה, והואיל והרבה מתכפרין בו הרי יש לו שותפות של בעלים הרבה, ואינו עושה תמורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי אי אפשר לפרש כן, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא דבתר מתכפר אזלינן&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. חילוק יש בפדיון הקדש בין בעלים הפודים את הקדשם, לאחרים הפודים; שהבעלים מוסיפים חומש על פדיונם, ואילו אחרים אין מוסיפין חומש; ודין זה הוא בין בקדשי בדק הבית העומדים מתחילה לפדיון, ובין קרבנות שנפל בהם מום והרי הם נפדים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. אין יכול לעשות תמורה אלא הבעלים, אבל אדם אחר אינו יכול להמיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. התורם את תרומתו, בידו לתיתה לכל כהן שירצה, ואף יש לו בכך טובת הנאה מישראל שאומר לו: הא לך סלע זה, ותן תרומה זו לבן בתי שהוא כהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. הקדיש אדם בהמה על מנת שיתכפר בו אחר ויצא בו ידי חובתו (רש&quot;י); הרי -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המקדיש&lt;/b&gt; הוא הנקרא &quot;בעלים&quot; לענין פדיון, והרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוסיף חומש&lt;/b&gt; כשפודהו לכשהומם; אבל האחר שמתכפר בקרבן זה, אינו אלא כשאר אדם, ואינו מוסיף חומש -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם: דכתיב: ואם &quot;המקדיש&quot; יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו, הרי למדנו &quot;מקדיש&quot; מוסיף חומש ולא מתכפר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמתכפר&lt;/b&gt; ולא המקדיש הוא זה ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה בה תמורה&lt;/b&gt;, כי הוא הנקרא &quot;בעל הקרבן&quot; לענין תמורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;80&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתורם משלו על&lt;/b&gt; כרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של חבירו&lt;/b&gt; כדי להתירו, הזכות לתת את התרומה לכל כהן שירצה, שלו היא - ולפיכך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טובת הנאה שלו&lt;/b&gt;, שאם בא ישראל ואמר: הא לך סלע זה ותן תרומה לבן בתי כהן - שלו הוא הסלע, שהרי יש בידו ליתנו לכל כהן שירצה (רש&quot;י). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;81&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;80.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;: &quot;דאין ממירין בשל אחרים והאי לאו בעלים דידיה הוא&quot;, וכוונתו ליתן טעם למה המתכפר הוא זה שעושה תמורה ולא המקדיש. ובתמורה י א, ילפינן לה מקרא.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;81.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; ולדבריו: &quot;טובת הנאה&quot; אינה גוף זכות הנתינה, אלא התוצאה הממונית מזכות הנתינה לכל מי שירצה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולשון רש&quot;י בתמורה י א: טובת הנאה: דבר מועט מקבל מישראל על מנת שיתן כל תרומותיו לבן בתו כהן. והעיר שם בשיעורי &lt;b&gt;רבינו משולם דוד&lt;/b&gt; הלוי: מה הוצרך רש&quot;י לומר שמקבל דבר מועט, והא עיקר הילפותא היא על דין נתינה, שהתורם הוא הנותן, והוא בעלים על הנתינה, וקבלת דבר מועט הוא תוצאה מזה. ולשון ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (תרומות יד ב): &quot;וטובת הנאה שלו שנותנה לכל כהן שירצה&quot;, ולא הזכיר ענין דבר מועט דזה כבר תוצאה, וראה עוד שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם: שהרי נאמר: כי &quot;תכלה לעשר&quot; את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר, &quot;ונתתה ללוי&quot; וגו&#039;, הרי שתלה הכתוב את הנתינה במי שמעשרה משלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו: כי לענין תמורה המתכפר הוא שנקרא בעל הקרבן, והוא הדין לענין בעייתו של רבי אלעזר בתמורה, המתכפר הוא זה שנחשב &quot;בעל הקרבן&quot;, וכיון ששותפים הם, אינו עושה תמורה, (נתבאר על פי משמעות לשונו של רש&quot;י, וראה הערה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;82&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;82.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא צריכה ביאור: שהרי מצד אחד תולה הגמרא דין התמורה במחלוקת שנחלקו התנאים אם פר יום הכפורים קרבן יחיד או קרבן שותפין&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומצד שני מסתפקת הגמרא אם קרבן שותפין הוא, ואף פושטת שקרבן שותפין הוא. וביאר ב&quot;&lt;b&gt;שמועת חיים&lt;/b&gt;&quot;: שני דינים יש בתמורה (ראה שם הוכחות לזה): א. תמורה אינה חלה אלא בקרבן שבעצמותו חשוב &quot;קרבן יחיד&quot;, ובפר יום הכפורים הואיל ויש תנא שאומר כי בעצמותו קרבן שותפין הוא, הרי שלדבריו אין מקום לדון, אלא &quot;לדברי האומר קרבן יחיד הוא&quot;. ב. תמורה אינה חלה אלא כשהממיר יחיד ולא שנים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולענין זה דנה הגמרא אם המקדיש היחיד הוא זה ש&lt;b&gt;עושה בה תמורה&lt;/b&gt;, או המתכפרים הרבים &lt;b&gt;עושים בה תמורה;&lt;/b&gt; ופושטת הגמרא מרבי יוחנן שאמר: מתכפר &lt;b&gt;עושה בה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תמורה&lt;/b&gt;, ועל כן פר יום הכפורים אינו עושה תמורה, כי אין הרבים המתכפרים יכולים להמיר. אמנם מלשון &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; משמע, שלא הביאה הגמרא דברי רבי יוחנן לומר שהוא דן בנידון שדנה בו הגמרא, אלא בתורת לימוד בעלמא, שלענין תמורה הולכים אחר המתכפר (ועל פי דבריו נתבאר בפנים) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולדבריו עדיין צריך תלמוד. ולשון &lt;b&gt;רבינו אליקים&lt;/b&gt;: בתר כהן גדול אזלינן דלגביה הוי קרבן יחיד וקרבן יחיד עושה תמורה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אי בתר מתכפר: בתר כהנים דמתכפרין בו, קרבן של שותפין הוי, ואין עושה תמורה, דתמורה ליכא כלל בציבור, ולא יחליפנו כתב בלשון יחיד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם פשיטא ליה&lt;/b&gt; לרבי אלעזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבתר מתכפר אזלינן, והכי קא מיבעיא ליה&lt;/b&gt;: האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחיו הכהנים&lt;/b&gt; וביתו של הכהן המתכפרים בפר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקביעותא מתכפרי&lt;/b&gt; (כפרתם קבועה) כלומר: כשאר המתכפרים שהפרישו אחרים עליהם קרבן, שהקנו להם הבהמה לכפרה, אף כאן נקנה להם חלק בו, &quot;והויא לה חטאת השותפין לענין תמורה&quot; (לשון רש&quot;י) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דילמא&lt;/b&gt;: אחיו הכהנים וביתו (תוספות) רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקופיא מתכפרי&lt;/b&gt; (כפרתם צפה), כלומר: אין כפרתן קבועה בו אלא צפה על גב כפרת כהן גדול כדבר הצף על המים, &quot;ואין הקרבן נקרא על שמם וקרבן יחיד הוא&quot; של הכהן הגדול לענין תמורה (רש&quot;י) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;83&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;span style=&#039;background-color:cyan;&#039;&gt;xxx&lt;/span&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;83.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשוטו משמע מדברי הגמרא, כי ספק זה של הגמרא אינו ענין למחלוקת התנאים אם קרבן יחיד הוא או לא, ולשני הצדדים שבגמרא, יש מי שאומר קרבן יחיד הוא, ולפי שיטתו מסתפקת הגמרא לענין תמורה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ויש מי שאומר קרבן שותפין הוא, ולדבריו פשיטא שאין ממירין בו. וכן הבין &lt;b&gt;רבינו עקיבא איגר&lt;/b&gt;, ותמה על דברי ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; שכתבו: כי הגמרא מסתפקת בדעת רבי מאיר, שאם בקופיא מתכפרי, נקטינן שרבי מאיר סובר קרבן יחיד הוא, אבל אם בקביעותא מתכפרי, נקטינן שאף רבי מאיר מודה, שאינו קרבן יחיד אלא קרבן שותפין, ולשונו של רבי מאיר שאמר &quot;קרבן יחיד&quot; - לאו דוקא. ב. וטעם התוספות: כי פשיטא להו, שאין לומר קרבן יחיד הוא, אלא אם המתכפר הוא יחיד, ואין די במה שהמקדיש הוא יחיד&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכיון שכן, אם תמצי לומר: מתכפרים גמורים הם, אף רבי מאיר יודה שקרבן ציבור הוא. ורבינו עקיבא איגר סובר (וכנראה מלשונו): טעמו של רבי מאיר משום דאזלינן בתר מקדיש. ג. מדקדוק דברי רש&quot;י, שבספק הגמרא אם בקביעותא או בקופיא מתכפרי, ביאר שתוכן הספק הוא, אם &lt;b&gt;קרבן שותפין&lt;/b&gt; או יחיד הוא, ולא פירש כן בספק הגמרא אם בתר מתכפר או מקדיש אזלינן - יש מקום למעיין ללמוד כשיטת התוספות. ד. נמצא ביאור שלשת השיטות אם פר יום הכפורים הוא קרבן ציבור או שותפין או יחיד, לדעת רעק&quot;א, הוא: הסובר קרבן ציבור הוא, אזיל בתר מתכפר, וסובר כהנים איקרו ציבור&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; הסובר: קרבן שותפין הוא, אזיל בתר מתכפר, וסובר: כהנים לא איקרו ציבור&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והסובר קרבן יחיד הוא, אזיל בתר מקדיש. ולדעת התוספות: לכולי עלמא בתר מתכפר אזלינן, והסובר קרבן ציבור הוא, סובר כהנים איקרו ציבור&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והסובר קרבן שותפין הוא, סובר: כהנים לא איקרו ציבור&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא שלא נתבאר אם הטעם שלדעתם חשובים המתכפרים שותפין או ציבור, הוא משום דפשיטא להו דכהנים בקביעותא מתכפרי, או דיש לפרש דבריהם אף אם נאמר: בקופיא מתכפרי. ושיטת קרבן יחיד, בספק עומדת אם קיימת היא, ואינה מתקיימת אלא אם כן האמת הוא דבקופיא מתכפרי שאר הכהנים, והוי קרבן יחיד משום דאזלינן בתר המתכפר העיקרי. &lt;b&gt;וראה מה שכתב בלקוטי הלכות&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;בביאור&lt;/b&gt; &lt;b&gt;דעת הסובר קרבן שותפין הוא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חומר בזבח&lt;/b&gt; שקדושתו באה לו על ידי הקדש של הבעלים (תחילת הקדש) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבתמורה&lt;/b&gt; של אותו זבח; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחומר ב&lt;/b&gt;קרבן שקדושתו באה לו על ידי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמורה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבזבח&lt;/b&gt;, כדמפרש ואזיל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חומר בזבח&lt;/b&gt; מבתמורה: א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהזבח&lt;/b&gt; - כדמפרש ואזיל באיזה זבח מיירי הברייתא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נוהג ביחיד ובצבור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוחה את השבת ואת הטומאה&lt;/b&gt;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה תמורה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שאין כן בתמורה&lt;/b&gt;, שהתמורה אינה בציבור; ואין הקרבת התמורה דוחה את השבת ואת הטומאה, כי הרי אין קבוע זמן להקרבתה; ואין עושה את אחרים תמורה, כיון דכתיב: והיה הוא ותמורתו יהיה קודש, ודרשינן: &quot;הוא ותמורתו&quot; ולא תמורת תמורתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חומר בתמורה מבזבח&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהתמורה חלה על בעל מום קבוע&lt;/b&gt;, ומתקדשת הבהמה בקדושת הגוף, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הועילה לה קדושה זו: שאם בא לחללה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה יוצאה לחולין&lt;/b&gt; להיות מותרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליגזז&lt;/b&gt; צמרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליעבד&lt;/b&gt; (לעשות בה עבודה); ואינה מותרת אלא בשחיטה ואכילה בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שאין כן בזבח&lt;/b&gt; שהיה בעל מום בשעת ההקדש (קדם מומו להקדשו), שאינו קדוש קדושת הגוף אלא קדושת דמים בלבד, ונפדה ויוצא לחולין לגמרי, ואפילו גיזה ועבודה מותרין; (ואם קדם הקדישו למומו, אף הוא אינו מותר על ידי פדיון בגיזה ועבודה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשתא מוכחינן כי פר של יום הכפורים עושה תמורה, שהרי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי זבח&lt;/b&gt; שמיירי בו הברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא&lt;/b&gt; בזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיחיד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;84&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - אי אפשר לפרש כן: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;84.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לא נתבאר מה שייך לדון אם מיירי ביחיד או בציבור, שהרי בברייתא קתני: &lt;b&gt;שהזבח נוהג&lt;/b&gt; &lt;b&gt;ביחיד ובצבור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי דחי&lt;/b&gt; זבח דיחיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבת וטומאה?!&lt;/b&gt; ובברייתא הרי קתני: חומר בזבח שדוחה את השבת ואת הטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; תבוא לפרש: בזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דצבור&lt;/b&gt; מיירי הברייתא; והרי אף זה אי אפשר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי&lt;/b&gt; (וכי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה&lt;/b&gt; זבח דצבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמורה?!&lt;/b&gt; ובברייתא קתני: ועושה תמורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו&lt;/b&gt;, כלומר: וכי אין מוכרח לפרש שהברייתא מיירי בזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפר&lt;/b&gt; יום הכפורים, כיון שבו שייך שפיר כל מה שמבואר בברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;ונוהג ביחיד ובציבור&quot;, כיון שחטאת הוא, והחטאת הרי נוהגת ביחיד ובציבור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ודוחה את השבת ואת הטומאה&lt;/b&gt;&quot;, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקביע ליה זמן&lt;/b&gt; ביום הכפורים ואין לו תשלומין, וכל קרבן שזמנו קבוע הרי הוא דוחה את השבת ואת הטומאה אפילו בקרבן יחיד כמו שנתבאר בעמוד א.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועושה תמורה&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;יש לומר דקסבר האי תנא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרבן יחיד הוא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו: פר של יום הכפורים עושה תמורה, ונפשטה בעייתו של רבי אלעזר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; דחי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב ששת: לא&lt;/b&gt; כאשר אמרת: ברייתא זו מיירי בפרו של אהרן ביום הכפורים, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באילו של אהרן&lt;/b&gt; ביום הכפורים, שקרבן זה שאין מתכפר בו אלא אהרן הרי ודאי עושה תמורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי מסתברא&lt;/b&gt; כדפירשה רב ששת דבאילו של אהרן - שהוא קרבן עולה - מיירי הברייתא, ולא בפרו של אהרן שהוא קרבן חטאת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי סלקא דעתך&lt;/b&gt;: ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרו&lt;/b&gt; של אהרן שחטאת היא - מיירי הברייתא, היכי קתני בברייתא: חומר בזבח מבתמורה שהזבח דוחה את השבת ואת הטומאה מה שאין כן בתמורה?! -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי אטו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמורה דפר&lt;/b&gt; שהוא חטאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבת וטומאה הוא דלא דחיא, הא בחול מקריב קרבה?!&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא תמורת חטאת היא, ותמורת חטאת&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למיתה אזלא&lt;/b&gt; ולא להקרבה, שהרי היא מחמש חטאות המתות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן להכרח שהכריחה הגמרא דלא מיירי הברייתא בפרו של אהרן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; כאשר אמרת, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם&lt;/b&gt; יש לומר דב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרו&lt;/b&gt; של אהרן מיירי, והא דקשיא לך היכי קתני: חומר בזבח &quot;מבתמורה&quot;, שהתמורה אינה קריבה בשבת ומשמע כי בחול היא קריבה, לא תיקשי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; חומר בזבח מב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תמורה&lt;/b&gt;&quot; דקתני בברייתא, לא כפי שהבננו עד עתה כי הכוונה לתמורת אותו זבח -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שם תמורה&lt;/b&gt; - כלומר: אותם דברים הנוהגים בזבח דהיינו בפרו של אהרן, אינם נוהגים בדבר ששמו תמורה, שהתמורה אף כשהיא קריבה - כגון תמורת עולה - אינה דוחה את השבת ואת הטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: והרי כל השקלא וטריא של הגמרא עד עכשיו, היתה מתוך הנחה כי הברייתא מדברת בזבח אחד שבו יש את כל הפרטים האמורים הברייתא, ומתוך כך הוצרכנו לידחק כי הברייתא מיירי בפרו של אהרן או באילו; וולדבריך תיקשי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; ש&quot;תמורה&quot; האמורה בברייתא אינה בהכרח תמורה מסוימת, ויש לפרש &quot;שם תמורה&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זבח&quot; נמי&lt;/b&gt; יש לפרש, כי אין הכוונה לזבח מסוים, וכוונת הברייתא לומר, כי בתוך הדברים שיש עליהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שם זבח&lt;/b&gt;&quot; יש את כל החומרות שנאמרו בברייתא, חלקם בזבח זה וחלקם בזבח אחר, והכי קאמר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חומר בזבח, שיש מהם מי שנוהג הן ביחיד והן בציבור -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש זבחים שדוחים את השבת ואת הטומאה כגון קרבן ציבור &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;85&amp;nbsp;&lt;/b&gt; או קרבן יחיד שזמנו קבוע - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;85.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי לשון רש&quot;י שכתב: ויש זבח שדוחה שבת כגון &lt;b&gt;דצבור&lt;/b&gt; או דיחיד שזמנו קבוע. ואמנם דבריו צריכים ביאור, כי הרי אין הדין תלוי בציבור אלא בדבר שזמנו קבוע, וכדלעיל בעמוד א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש זבחים שעושים תמורה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה שאין כן בכל דבר ששמו &quot;תמורה&quot; שאין דברים אלו נוהגים בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שם זבח&lt;/b&gt;&quot; יש להוכיח מן הברייתא עצמה ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קתני&lt;/b&gt;, אלא אדרבה בזבח מסויים מיירי הברייתא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדקתני&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חומר בתמורה, שהתמורה חלה על בעל מום קבוע ואינה יוצאה לחולין ליגזז וליעבד&lt;/b&gt; מה שאין כן בזבח&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי סלקא דעתך: מאי זבח &quot;שם זבח&lt;/b&gt;&quot;, אם כן, על כרחך כוונת הברייתא כי אין שום זבח, שהקדושה חלה בו על בעל מום קבוע ואינו יוצא לחולין ליגזז וליעבד -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0099_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot