https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:יומא נו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-29T07:32:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%95_%D7%91&diff=141224&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:51:07Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:51, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93594:rev-141224:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%95_%D7%91&diff=93594&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:38:29Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא נו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה ורבי שמעון אוסרין</b>, כי "אין ברירה", ולא יתברר כשיפריש אחר זמן, כי מה שהפריש הוא זה שנעשה תרומה מתחילה, ולפיכך אסור לשתות שמא על לוג אחר חלה התרומה, ונמצא זה שותה תרומה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;210&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;210.&nbsp;</b> כן היא שיטת <b>רש"י</b> בחולין יד א<b>;</b> וכן היא משמעות לשון רש"י כאן<b>;</b> וכן הם דברי מהר"י ב<b>תוספות</b> ערובין לז ב ד"ה אלא. ויש אומרים: כי למאן דאמר "אין ברירה", אין התרומה חלה מעיקרא, והרי זה שותה טבל, <b>תוספות</b> שם קודם דברי מהר"<b>י;</b> וכן היא משמעות לשון רש"י שם, ד"ה רבי יוסי אומר. 210*. ואם תאמר: מאי סלקא דעתין דהגמרא לפרש טעמו של רבי יהודה משום "אין ברירה", והלוא בהדיא אמר רבי יהודה כי הטעם משום "שמא יבקע"?! ביארו ה<b>תוספות</b>: לא היה נראה לו כי זה הוא עיקר טעמם לחוש לבקיעת נוד ביום אחד קודם צאת השבת<b>;</b> ומה שהקשו לו מבקיעת הנוד ואע"ג שהן עצמן אין סוברין שיש לחוש חששא רחוקה כל כך<b>;</b> "יש לומר: שהיו ברצון (כלומר: רוצים מאד) מחזירין אותו (ומשום ש"אין ברירה"), והיו מקשים לו כל מה שהיו יכולים, רק שיחזור בו", והביאו דוגמא לדבר זה מן הש"ס<b>;</b> וראה <b>תוספות הרא"ש</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא</b> סבר רבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אין ברירה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן לה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ממאי</b> דטעמיה דרבי יהודה: משום דקסבר "אין ברירה" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא שאני התם</b> כלומר: דילמא התם טעם אחר הוא: ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כדקתני טעמא: אמרו לו</b> - רבי יהודה ורבי שמעון - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי מאיר: אי אתה מודה</b> שיש לחוש: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יבקע הנוד</b> (הכלי שבו היין) ולא יפריש לבסוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונמצא שותה טבלים למפרע?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר להם</b> רבי מאיר: <b style='font-size:20px; color:black;'>לכשיבקע</b> נחוש לו, כלומר: לא חיישינן לשמא יבקע, כי הרי אפשר שימסרנו לשומר (רש"י). <small>(*210)</small></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מדתני איו</b> משמו של רבי יהודה יש ללמוד דסבר רבי יהודה אין ברירה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה בעירובין: מתנה אדם על עירובו, כלומר: מניח אדם אם ירצה שני עירובי תחומין אחד לסוף אלפיים אמה למזרח ביתו, ואחד לסוף אלפיים אמה למערב ביתו ומתנה ואומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם יבוא חכם בשבת - שהיה רוצה לראותו ולשמוע את דרשתו - חוץ לתחום העיר מצד מזרח, הרי עירובי שבמזרח העיר הוא שיחול, ויתירני לילך למזרח עד ארבעת אלפים אמה; ואם יבוא מן המערב עירובי למערב; ואם יבואו שני חכמים אחד למזרח ואחד למערב, למקום שארצה אלך; ואם לא יבואו לא לכאן ולא לכאן, הריני כבני עירי שיש להם אלפיים אמה תחום שבת לכל רוח ורוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני איו: רבי יהודה</b> חולק על דברי חכמים שבמשנה בעירובין ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין אדם מתנה על שני דברים כאחד</b>, להניח שני עירובין ולומר: "אם יבואו שני חכמים אחד למזרח ואחד למערב, למקום שארצה אלך", כי "אין ברירה" לומר, כי הוברר הדבר בין השמשות של ערב שבת שהוא זמן קניית וחלות עירובי תחומין, איזה עירוב יהא רצונו למחרת שיחול -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> על חכם אחד בלבד הוא שיכול להתנות, ולומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם בא</b> (יבוא) <b style='font-size:20px; color:black;'>חכם למזרח עירובו למזרח</b>, ואם יבוא החכם <b style='font-size:20px; color:black;'>למערב עירובו למערב, אבל</b> לומר: אם בא חכם <b style='font-size:20px; color:black;'>לכאן ולכאן</b> לאיזה שארצה אלך - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוינן בה: מאי שנא "לכאן ולכאן" דלא</b> יכול להתנות כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין ברירה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן על חכם אחד: אם יבוא מן המזרח עירובי <b style='font-size:20px; color:black;'>למזרח, ו</b>אם מן המערב עירובי <b style='font-size:20px; color:black;'>למערב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> לא יוכל להתנות, כיון ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אין ברירה?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אף כשאמר למזרח או למערב הרי דעתו שיחול לאחד מהם, ולמחר יתברר לאיזה רוח יבוא החכם, ואנו צריכים לדון כאילו נתברר היום וחל בו העירוב בין השמשות, והרי "אין ברירה" (ריטב"א עירובין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן</b> לפרש: אמנם כן אינו יכול להתנות "אם יבוא חכם" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא הברייתא מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>כשכבר בא חכם</b> למזרח או למערב, והמתנה הוא שאינו יודע לאיזה רוח בא החכם, ומתנה את חלות עירובו במציאות נכונה לשעת חלות עירובו; וכיון שכן אינו ענין לברירה, שהרי הדבר מבורר ועומד בשעת חלות העירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר שרבי יהודה סובר אין ברירה, הרי שבנתערבו בשופר דמי חטאת שמתו בעליה אינו יכול לברור אותן ולהתיר את כל התערובת; והיינו דאמר: לא היו שופרות לקיני חובה מפני התערובות של דמי חטאת שמתו בעליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והשתא דאמרינן</b>: כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יהודה אין ברירה</b> והיינו דאמר רבי יהודה: לא היו שופרות לקיני חובה "מפני התערובות", ושוב אין להוכיח מכאן שרבי יהודה לית ליה כתיבה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כתיבה אית ליה</b> לרבי יהודה, שהרי כן מוכח מן המשנה ד"שלש עשרה שופרות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>יום הכפורים נמי</b> למה אין נותנין את דמי הפר והשעיר על שני כנים, ואם משום חשש החלפה: <b style='font-size:20px; color:black;'>נעביד תרי</b> כנים <b style='font-size:20px; color:black;'>ונכתוב עלייהו</b> איזה של פר ואיזה של שעיר ושוב לא יבוא להחליפם?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;211&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;211.&nbsp;</b> נראה מדברי הגמרא, כי היה אפשר לפרש טעמו של רבי יהודה משום דלית ליה כתיבה, אלא שהגמרא אומרת: הואיל ואין הכרח לומר כן בפירוש דברי רבי יהודה "מפני התערובות", שוב יתכן כי אית ליה כתיבה, ואם כן מאי טעמא הצריך רבי יהודה שני כנים (<b>ועל דרך זה</b> <b>היא סוגיית הגמרא בהמשך הדברים</b>) ?! וצריך ביאור: הרי סוגיית הגמרא לעיל נה ב, אינה כן, וכבר דחתה הגמרא לעיל אפשרות זו שרבי יהודה לית ליה כתיבה, מדברי רבי יהודה עצמו גבי יג השופרות שבמקדש<b>;</b> ואם כן אין הקושיא תלויה בביאור דברי רבי יהודה שאמר "מפני התערובות" אלא מכל מקום צריכים אנו לבאר מה טעמו של רבי יהודה?!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: כי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום חולשא דכהן גדול</b> שצריך לעשות רוב עבודות היום (רא"ל) <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו אדעתיה</b> אינו שת לבו לעיין בכתיבה, ועדיין יש לחוש שמא יחליף דמי פר בשעיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן הוא מוכרח כפי שביארנו את טעמו של רבי יהודה שהוא מפני חולשה ואין הטעם מפני שאין לסמוך על הכתיבה אפילו בשאר אדם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא תימא הכי</b>, אלא תאמר: רבי יהודה כתיבה לית ליה, ולכן אין נותנין את הדמים על שני כנים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא כתיבה נמי</b> - אם לא מפני חולשתו של הכהן הגדול - אין לחוש שמא יחליף ויטול דם של זה במקום דמו של זה, כי הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> דם הפר <b style='font-size:20px; color:black;'>נפיש</b> (דמו מרובה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> דם השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>זוטר</b> (דמו מועט) ובקל ניתן להבחין ביניהם; ועל כרחנו מפני חולשתו חוששים אנו שמא מכל מקום יחליף -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> לדחות הראיה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מקביל ליה כוליה</b> דם בתוך כלי אלא כפי הנצרך להזאות, ונמצאת כמות הדם שבשני הכלים שוה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וה</b>רי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה</b> (הובאו דבריו בגמרא לעיל מח א):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השוחט</b> את הפר (ושאר הקרבנות) <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך שיקבל</b> בכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>את כל דמו של פר, שנאמר: ואת "כל דם הפר" ישפוך אל יסוד מזבח העולה</b>, והרי אינו שופך את כל הדם אלא מזה מקצת דמו, אלא ללמדך: צריך שיקבל את כל דמו של הפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן נמצא שיכול הכהן להבחין בין הכלים לפי כמות הדם שבהם - אלא ודאי משום חולשא דכהן גדול אין סומכין על הבחנה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> (ואם תאמר): לא מטעם זה הוא, אלא לפיכך אין אנו סומכים על ההבחנה על פי כמות הדם, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא משתפיך מיניה</b> (ישפך מקצת מדם הפר) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי סוף סוף יכול הוא להבחין ביניהם לפי צבע הדם, כי הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> דם השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>חיור</b> (לבן) <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> דם הפר <b style='font-size:20px; color:black;'>סומק</b> (אדום) - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> על כרחך <b style='font-size:20px; color:black;'>משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה</b> להבחין בצבע הדם שבידו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;212&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;212.&nbsp;</b> כתב ב<b>שפת אמת</b>: כי לדעת חכמים יש לומר שלא היו כותבים (וכדמשמע מן הרמב"ם שלא הזכיר כתיבה, הערת חתן המחבר) <b>;</b> אלא שאין חוששין להחלפה, משום שסומכין על כך שהכהן הגדול יבחין איזה דם מרובה ואיזה מועט, או שיבחין ביניהם על פי צבע הדם, ואין חוששין לחולשתו של הכהן הגדול<b>;</b> וכן כתב ב<b>לקוטי הלכות</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> שליח ציבור <b style='font-size:20px; color:black;'>דנחית קמיה דרבא</b> (ירד לפני התיבה בבית מדרשו של רבא), ואמר ביום הכפורים את סדר העבודה וכמו שאנו אומרים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: יצא</b> ודם השעיר בידו <b style='font-size:20px; color:black;'>והניחו על כן שני שבהיכל, נטל</b> (תחילה) <b style='font-size:20px; color:black;'>דם הפר והניח דם השעיר</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;213&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;213.&nbsp;</b> א. כתב ב<b>שיח יצחק</b>: כי אותו שליח ציבור הבין פירושה של משנתנו ששנינו: (<b>יצא והניחו</b> <b>על הכן הזהב השני שבהיכל</b>, רבי יהודה אומר: לא היה שם אלא כן אחד בלבד), "<b>נטל</b> <b>דם הפר והניח דם השעיר</b>", אינו המשך לדברי רבי יהודה, אלא סתם משנה היא ולדברי הכל, ובדרך פירוש למה שאמר: והניחו על כן הזהב השני שבהיכל, שאינו מניחו מיד אלא לאחר שנטל תחילה דם הפר<b>;</b> (וצריך ביאור: אם כן למה לי שתי כנים?!). וטעם דין זה לפי הבנתו של אותו ש"צ: אם משום חיבוב מצוה כדי שלא יהיו ידיו ריקניות מעסק מצוה<b>;</b> או משום דמיד יש לו ליטול דם פר הבא לפניו שיש לו להזות ממנו עתה, דמצוה הבאה לידו אין להחמיצה ולהעבירה<b>;</b> וראה עוד בהערה הבאה. ב. כתב ה<b>ריטב"א</b> בשם ה<b>עיטור</b>: שמעינן מהכא שבלשון המשנה אומר את סדר העבודה ביום הכפורים, כגון "אתה כוננתה" שחיבר יוסי בן יוסי, ולא בלשון סתום, דרבא אם שמע בלשון סתום לא היה מקפיד. ובהערות בריטב"א הנדמ"ח העירו, כי המלים דרבא וכו' אין נמצאות בעיטור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא</b>: הרי דבריך הם: <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b> - שאמרת: יצא והניחו על כן שני - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן</b> הסוברים כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחדא</b> - שאמרת: נטל תחילה דם הפר והניח דם השעיר - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יהודה</b>, כי אילו לרבנן מניח תחילה דם השעיר ונוטל לאחריו את דם הפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא כך <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> (תאמר): <b style='font-size:20px; color:black;'>הניח דם השעיר ונטל דם הפר</b> והרי דבריך כולם כרבנן שהלכה כמותם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;214&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;214.&nbsp;</b> ביאר ב"שיח יצחק" על פי דרכו (בהערה לעיל), כי רבא לא ניחא ליה לפרש דברי המשנה שהם בדרך פירוש למה ששנינו קודם "והניחו על וכו"', ואין זה נראה פשט המשנה, ועל כרחך מדברי רבי יהודה הם<b>;</b> אבל לרבנן משום חולשא דכהן גדול אין חוששין לחיבוב המצוה והעברתה לפי שעה, וראה עוד שם. וה<b>רמ"א</b> בסימן קמז סעיף ח כתב: כי ביום שקוראין בשני ספרי תורה, אין מסלקין את הראשונה עד שכבר הניחו השניה על השולחן שלא יסיחו דעתן מן המצוות. והקשה ב<b>מגן אברהם</b> (כהסברו של ה"מחצית השקל"): הרי אנו רואים כי לדעת חכמים שהיו שם שני כנים, הרי זה מניח תחילה דם הפר ואחר כך נוטל דם השעיר, (ורק לרבי יהודה שלא היה שם כן אחד, היה מוכרח ליטול את הפר תחילה), הרי שאין אומרים שלא יהא פנוי מן המצוות. ותירץ: כי יש לומר, שהטעם כאן הוא מפני שאם יטול תחילה דם הפר הרי הוא נוטלו בשמאלו כי דם השעיר בימינו, ולפיכך מניח תחילה דם השעיר על הכן השני, ושוב נוטל את דם הפר בימינו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והזה ממנו</b> מדם הפר <b style='font-size:20px; color:black;'>על הפרוכת כנגד ארון מבחוץ</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: כתיב: ושחט את שעיר החטאת אשר לעם וגו' והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת. וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכן יעשה לאהל מועד</b>" השוכן אתם בתוך טומאותם, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר</b>: ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשם שמזה לפני ולפנים, כך מזה בהיכל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר, כך מזה בהיכל</b> לפני הפרוכת מבחוץ. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כשם שלפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר, כך מזה בהיכל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"השוכן אתם בתוך טומאותם</b>" מה תלמוד לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בשעה שהן טמאים</b>, הרי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שכינה עמהם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ההוא מינא</b>, (מין) <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי חנינא</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0111_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot