https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:יומא נב א - היסטוריית גרסאות2026-05-14T07:06:02Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=141215&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:50:00Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:50, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=98234&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:15:16Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:15, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא דסבירא ליה לרבי מאיר: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שכינה לאו אורח ארעא</b> (אין זה דרך ארץ בפני השכינה) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למיעל להדיא</b> (להכנס ישירות).</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא דסבירא ליה לרבי מאיר: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שכינה לאו אורח ארעא</b> (אין זה דרך ארץ בפני השכינה) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למיעל להדיא</b> (להכנס ישירות).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אין מן הראוי שיהא הכהן הגדול הולך בהיכל את כל אורך הדרך בצידו הצפוני כנגד פתח קודש הקדשים, ועיניו נזונות מבית קדשי הקדשים דרך הפתח (רש"י), והוא פירוק עול של יראה (מאירי). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;109&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אין מן הראוי שיהא הכהן הגדול הולך בהיכל את כל אורך הדרך בצידו הצפוני כנגד פתח קודש הקדשים, ועיניו נזונות מבית קדשי הקדשים דרך הפתח (רש"י), והוא פירוק עול של יראה (מאירי). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;109&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=93585&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:38:08Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא נב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא דסבירא ליה לרבי מאיר: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שכינה לאו אורח ארעא</b> (אין זה דרך ארץ בפני השכינה) <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למיעל להדיא</b> (להכנס ישירות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אין מן הראוי שיהא הכהן הגדול הולך בהיכל את כל אורך הדרך בצידו הצפוני כנגד פתח קודש הקדשים, ועיניו נזונות מבית קדשי הקדשים דרך הפתח (רש"י), והוא פירוק עול של יראה (מאירי). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;109&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;109.&nbsp;</b> ו<b>רבינו אליקים</b> פירש: לאו אורח ארעא למיעל בהדיא, שילך לאלתר בין שולחן ולכותל מכוון כנגד הפתח שבצפון כדי שיכנס לאלתר, אלא עושה כאדם שמודיע תחילה שרוצה ליכנס, ולכך היה מרחיק מעט מכנגד הפתח והיה הולך מן השולחןולמזבח, והופך פניו כלפי צפון והולך עד צפון ואחר כך נכנס.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן היה הולך בין השולחנות ולמזבח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;110&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;110.&nbsp;</b> צריך ביאור: למה היה מהלך בין השולחן למזבח, ולא היה מהלך בין שתי השורות של השולחנות?! ואפשר, מפני שולחנו של משה שהיה עומד בראש השורות כנגד אמצען של השורות, ומפריע את דרכו. וב<b>מאירי</b> כתב: מזרח ומערב היו מונחות, רצונו לומר, אורכן לאורך הבית וכולן רצופות, מפרנסות עשרים ושתים אמה באורך הבית עם אותו של משה שהיתה אמצעית להן<b>;</b> ולדברי המאירי ניחא הקושיא דלעיל. אלא שלפי גירסתנו במנחות צח ב, מקשה הגמרא למאן דאמר "מזרח ומערב": שולחן דמשה היכא הוי מנח ליה (כלומר: והרי כל השולחנות היו עומדים בחציו הפנימי של ההיכל שהיה עשרים אמה, כמבואר שם, ואם תוסיף את שולחנו של משה, הרי לך עשרים ושתים אמה) ?! ומשני: מי סברת חד דרא (שורה אחת) הוה, תרי דרי נינהו, וכן הוא בפירוש <b>רבינו</b> <b>אליקים</b> כאן, וצריך תלמוד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מפרשינן דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי</b> שאינו חושש לזה, וסובר, כי בין הכותל והשולחן היה מהלך, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך: חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח</b>, אלא כל אחד ואחד מתפלל על עצמו, שנאמר: אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה, הלכך חביב הוא שלוחן ליכנס בפומבי (רש"י). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;111&nbsp;</b> ומקשינן השתא לרבי יהודה הסובר, כי שתי פרוכות היו, ומן הדרום צריך היה ליכנס, ולכן היה נכנס בין המזבח למנורה - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;111.&nbsp;</b> הקשו ב<b>תוספות ישנים</b>: אדרבה, בהא כתיב חביבותא טפי גבי נכרים, דכתיב: ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי, (ואם כן למה אמר: חביבין "ישראל") ?! וה<b>ריטב"א</b> הוסיף להקשות על רש"י: ועוד, וכי מה ענין זה לשמועתנו?! ולפיכך פירשו כפירוש <b>ר"ח</b>: שלא הצריכן הכתוב לשליח ביום הכפורים, שבכל השנה היו פעמוני זהב ורימון כשנכנס להיכל כדי להשמיע קול (כדכתיב: ונשמע קולו בבואו אל הקודש), כאדם ששולח שליח להודיע שהוא בא<b>;</b> אבל ביום הכפורים (מרוב חיבתן, אף על פי שכניסתה חמורה יותר, ריטב"א), היה נכנס בבגדי לבן בפנים, ולא היה נשמע קולו בבואו אל הקודש, ולכך כיון דאיכא חביבות כל כך, מצי עייל להדיא. ולפי פירושו של <b>רבינו אליקים</b> דלעיל בהערה 109, הרי שהכל ענין אחד ממש, להודיע תחילה על בואו<b>;</b> אמנם הרבינו אליקים גופיה פירש כדעת רש"י ולא כדעת הר"ח. ויש מי שכתב: כי רש"י ורבינו אליקים לשיטתייהו לעיל מד ב שפירשו בד"ה ניאשתיק, שהיא "טבעת בראשה (של מחתת הגחלים) שמקשקש ומשמיע קול משום ונשמע קולו בבואו אל הקודש", ולפיכך אינם מפרשים כפירוש הר"ח<b>;</b> והר"ח גופיה הרי פירש שם "ניאשתיק" שלא כדברי רש"י. וב"<b>עיון יעקב</b>" הביא דבריהם, וכתב לפרש כפשוטו, דמה שאמרו: לאו אורח ארעא משום שכינה להנות עיניו ממנו, על זה קאמר: שהרי חביבין ישראל, אם עושין רצונו הקדוש ברוך הוא בעצמו הולך עמהם, כדכתיב: אם אין פניך הולכין אל תעלנו מזה, וכדאיתא בסנהדרין לח ב על פסוק זה, שמיאנו ישראל לקבל את המלאך כשליח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה נמי</b> תיקשי כעין מה שהקשינו לעיל לרבי מאיר: למה היה נכנס בדרום בין המזבח ולמנורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ניעול</b> (יכנס) <b style='font-size:20px; color:black;'>בין מנורה לכותל</b> הדרומי?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;112&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;112.&nbsp;</b> כתב ב<b>תוספות הרא"ש</b> (וראה היטב גם ב<b>תוספות ישנים</b>): "הכא ליכא לשנויי לאו אורח ארעא למיעל להדיא, משום דאיכא שתי פרכות ולא מצי חזי לפנים". ותמה ה<b>צל"ח</b> (נא ב ד"ה ומתחלה אומר): הלא בשביל זה עשו שתי פרכות בשביל ספקשמא שייך חלל זה לקודש הקדשיסואם כן קדושת קודש קדשים על חלל זה, ואין הפרש בין חלל זה ובין חלל קודש הקדשים, ושייך גם כן לאו אורח ארעא<b>;</b> ואולי לא שייך משום שכינה אלא באותו חלל שהארון שם, שם הוא עיקר שכינה כדכתיב ונועדתי וגו' על הכפורת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אילו היה נכנס בסמוך לכותל היו <b style='font-size:20px; color:black;'>משחרי מאניה</b>, בגדיו היו משחירין מעשן המנורה שהשחיר את הכותל, ולכן נכנס בין המזבח והמנורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי נתן: אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים אי כלפנים אי כלחוץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבינא היה סובר כי כוונת רבי נתן לומר, שלא הכריעו בו חכמים אם מכלל מדות ההיכל שהיה ארבעים אמה, או מכלל מדותיו של קודש הקדשים שהיה עשרים אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבינא: מאי טעמא?</b> וכי למה פשיטא לך כי היא היתה מכלל מדותיו של אחד מהן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא משום דכתיב</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והבית אשר בנה המלך שלמה לה</b>' - ההיכל וקודש הקדשים כאחד - <b style='font-size:20px; color:black;'>ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו;</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי אתה למד: כי המחיצה שביניהם בכלל הששים אמה היתה, שהרי לא היה הבית כולו אלא ששים אמה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב: וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני</b> (הנו"ן בקמץ; פירוש: לפני הדביר - שהזכר בפסוק שלפני זה - שהוא ה"אמה טרקסין").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב: ולפני הדביר</b> (פירוש: מעברו השני של ה"אמה טרקסין", בבית קדשי הקדשים) <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הואיל ושתי המידות - של ההיכל וקודש הקדשים - כאחת הם ששים אמה, שהיא המידה של הבית כולו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידעינן</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמה טרקסין</b> בחשבון מידותיו של היכל או של קודש הקדשים - היתה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי מהני עשרים</b> של בית קדשי הקדשים, ולא היה לפני הדביר לצד קודש הקדשים אלא תשע עשרה אמה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי מהני ארבעים</b> של היכל, ולא היה לפני הדביר - לצד ההיכל - אלא שלשים ותשע אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אילימא כי מטעם זה הוא שנסתפק לרבי נתן, הרי אין כאן מקום ספק כלל -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא</b> אותה אמה טרקסין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>מהני עשרין ולא מהני ארבעין</b>, וכפשט הכתובים, שמדותיו של כל אחד היו חוץ מן הדביר -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שהכתוב אומר: והבית אשר בנה המלך שלמה לה' "ששים אמה", הרי אפשר לומר, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>חללה</b> - של כל הבית, היכל וקודש הקדשים - <b style='font-size:20px; color:black;'>קא חשיב</b> (הכתוב מונה) בכלל הששים אמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כותלים</b> שבבית (אותה "אמה טרקסין") <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קא חשיב?!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תדע</b>, שאין האמה טרקסין נמנית בכלל חשבון ההיכל וקודש הקדשים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כל היכא דקא חשיב</b> התנא של המשנה אף מידת עובי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כותלים, חשיב ליה</b> התנא אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידיה</b> (לאמה טרקסין) במידה נפרדת, ומחוץ למנין ההיכל וקודש הקדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: ההיכל</b> כולל האולם וקודש הקדשים והתאים שמסביב: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאה</b> אמה אורך <b style='font-size:20px; color:black;'>על מאה</b> אמה רוחב (בחלקו המזרחי נגד האולם), <b style='font-size:20px; color:black;'>ברום</b> (בגובה) <b style='font-size:20px; color:black;'>מאה</b> אמה, כולל העליות שעליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת המשנה: "מהמזרח למערב מאה אמה" (לשון המשנה במדות): עובי <b style='font-size:20px; color:black;'>כותל</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אולם חמש</b> אמות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>חלל <b style='font-size:20px; color:black;'>האולם אחת עשרה</b> אמות, הרי שש עשרה אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כותל ההיכל</b> (הקודש) <b style='font-size:20px; color:black;'>שש</b> אמות, <b style='font-size:20px; color:black;'>וארכו</b> של חלל ההיכל <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעים אמה</b>, הרי ששים ושתים אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמה טרקסין, ועשרים אמה</b> לחלל <b style='font-size:20px; color:black;'>בית קדשי הקדשים</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כותל ההיכל</b> - כלומר: הכותל שמאחורי בית קדשי הקדשים - עוביו <b style='font-size:20px; color:black;'>שש</b> אמות, הרי שמונים ותשע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתא</b> (יציע) שאחורי בית קדשי הקדשים, אורך חללו <b style='font-size:20px; color:black;'>שש</b> אמות, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכותל התא חמש</b> אמות, הרי הכל כאחד מאה אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> מכח קושיא זו, מפרשינן למילתיה דרבי נתן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קדושתיה</b> של אותה אמה - הוא שלא הכריעו בו חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>אי כלפנים אי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כלחוץ</b>, ועל דרך שאמרו לעיל נא ב. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;113&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;113.&nbsp;</b> א. הקשה ה<b>צל"ח</b> (נא ב בתחילת הדברים): והרי בפתח הדביר היתה פרוכת בבית ראשון, ואם כן למה נסתפקו בקדושת המקום, והלא הפרוכת תוכיח, אם היתה לצד פנים או לצד חוץ?! (וראה שם מה שתירץ, ומה שכתוב בפירוש המשניות להרמב"ם במסכת מדות, על המשנה המובאת כאן בגמרא). וב<b>שפת אמת</b> תירץ: מזה אין ראיה, שאפילו אם לא היתה קדושת פנים אלא עד המחיצה, מכל מקום כיון שהיה מחיצה, מתקיים והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים אפילו במקום זה של הפתח, דהא פתח לא חשיב פירצה והפרוכת היתה לצניעותא בעלמא. ב. כתב <b>הרמב"ם</b> בית הבחירה ד ב: בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקודש ובין קודש הקדשים עביו אמה, וכיון שבנו בית שני נסתפק להם: אם עובי הכותל היה ממידת הקודש או ממידת קודש הקדשים, לפיכך עשו קודש הקדשים עשרים אמה תמימות ועשו הקודש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקודש ובין קודש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני וכו", (וראה עוד בדברי הרמב"ם בפירוש המשניות על המשנה במדות המובאת כאן בגמרא, תוספת דברים בזה, בגדר הספק שהיה להם בבית שני, ואשר בגינו עשו שתי פרוכות). ותמהו עליו, כי הרי מסקנת הגמרא שלא במידה נסתפקו אלא בקדושה בלבד?! וראה בדברי האחרונים שהובאו ב"ספר המפתח". עוד תמהו: והרי הכל בכתב מיד ד' עלי השכיל, ואיך הוסיפו בבית שני על מידת היכל או על מידת קודש הקדשים. ויש שתירצו, על פי מה שכתב ב"<b>יערות</b> <b>דבש</b>" חלק א עמוד סו טור ג, כי הכל בכתב אינו אלא לגרע מן המדות, אבל להוסיף לית לן בה, (ובתוספות ישנים כאן מבואר לא כן, וראה "ספר המפתח").</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיינו דאמר רבי יוחנן: בעי יוסף איש הוצל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודביר</b> (הוא ה"אמה טרקסין") <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך הבית מפנימה</b> (המ"ם הראשונה בחיריק, ומפרש לה הגמרא ואזיל) <b style='font-size:20px; color:black;'>הכין לתתן</b> (כמו לתת) <b style='font-size:20px; color:black;'>שם את ארון ברית ה</b>' -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא ליה</b> (יעב"ץ ורש"ש) ליוסף איש הוצל: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי קאמר קרא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;114&nbsp;</b> כיצד הוא פיסוקו של הפסוק: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;114.&nbsp;</b> ו<b>רבינו אליקים</b> פירש, כי אין לו הכרע אם "מפנימה" קאי על הבית או על הדביר, כלומר: אם הכין כדי לתת את ארון ברית ד' רק בתוך הבית פנימה הוא בית קדשי הקדשים<b>;</b> או הכין מקום מפנימה לתחילת הדביר, והיינו אף מקום הדביר עצמו, ראה שם<b>;</b> (וכעין זה בסוף הסוגיא קוראת הגמרא אין לו הכרע, על מילה שמסתפקים עליה אם היא מוסבת על המילה שלפניה או על שלפני פניה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודביר</b> עשה <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך הבית</b> - ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מפנימה</b> לאותו דביר <b style='font-size:20px; color:black;'>הכין</b> מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>לתתן שם</b> את ארון ברית ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפירוש זה - שמילת "מפנימה" שייכת לסוף הפסוק - משמע, כי הדביר עצמו אין בו מקדושת קודש הקדשים, אלא מפנימה לו בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא הכי קאמר</b> קרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודביר</b> עשה <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך הבית מפנימה</b> (בפנים) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואת הדביר עצמו הכין לתתן שם באותה כניסה את ארון ברית ד'; ולפירוש זה משמע, כי הדביר עצמו משל פנים היה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;115&nbsp;</b> הרי שנסתפק יוסף איש הוצל האם קדושת אותו מקום כשל פנים או כשל חוץ, וכספיקו של רבי נתן. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;115.&nbsp;</b> ב<b>דקדוקי סופרים</b> הגירסא: "איבעיא להו הכי קאמר ודביר וכו' או דילמא הכי קאמר וכו", וכתב הרב בעל המחבר: ונוסחא נוחה וישרה היא מאד<b>;</b> אמנם רש"י לא גרס כן, ופירשה כמו שנתבאר בפנים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי מספקא ליה</b> ליוסף איש הוצל, אם "מפנימה" שייך לראש הפסוק או לסופו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: איסי בן יהודה אומר: חמש</b> מילים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מקראות</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בתורה אין להן הכרע</b>, היכן לשייך אותם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;116&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;116.&nbsp;</b> כתב <b>הריטב"א</b>: נראה פירושה, אין להם הכרע מלשון התיבות כל היכא דליכא פסוקא דקראי או הפסק טעמים, דאילו השתא דאיכא פסוקא דקראי והפסק טעמים נתברר ספיקו. וכן כתב <b>הרא"ש</b> (הובא בהערות על הריטב"א הנדמ"ח הערה 188): חמש מקראות שאין להם הכרע, פירוש מתוך הכתב, אבל מכי אתא עזרא ופסקינהו יש הכרע מתוך ההפסק. וראה בזה היטב ב<b>תוספות</b> חגיגה ו ב ד"ה לפסוקי טעמי וב<b>מהרש"א</b> שם<b>;</b> וראה עוד <b>ברש"י</b> בעמוד ב בד"ה ויעלו וב<b>מהרש"א</b> שם, וב<b>תוספות</b> בעמוד ב. וב<b>מגן אברהם</b> סימן לב ס"ק מ"ה, כתב להוכיח שאין אנו בקיאים בפסוקים, כי הרי "ארור" הוא מחמשת הפסוקים שאין להם הכרע, ואילו לדידן הוי תחילת פסוק.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0102_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot