https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E_%D7%91פרשני:בבלי:יומא מ ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T13:30:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E_%D7%91&diff=141192&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:47:06Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:47, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98228:rev-141192:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E_%D7%91&diff=98228&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:14:44Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:14, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: נאמר (בויקרא טז י): "והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>יעמד חי לפני ה' לכפר עליו".</b> הכתוב הדגיש - יעמד "חי". ללמד, שאם השעיר מת לפני שהספיק לכפר, צריך להביא שעיר אחר מקומו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ונחלקו תנאים בברייתא, מהי הכפרה המוזכרת בפסוק: </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: נאמר (בויקרא טז י): "והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>יעמד חי לפני ה' לכפר עליו".</b> הכתוב הדגיש - יעמד "חי". ללמד, שאם השעיר מת לפני שהספיק לכפר, צריך להביא שעיר אחר מקומו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ונחלקו תנאים בברייתא, מהי הכפרה המוזכרת בפסוק: </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> אי אפשר לפרש שהכתוב בא ללמדנו שלא ישלח את השעיר לעזאזל עד אחרי מתן דמים של הפר ושעיר החטאת (כפי סדר הפסוקים שלאחריו). מפני שאם זו כוונת הכתוב, היה יכול לומר: "יעמד לפני ה"'. ולמה הוסיף "חי"? ובעל כרחך בא ללמדנו שאם מת יביא אחר. (רש"י). והקשה שיח יצחק שמפסוק זה למדנו לקמן (סו, ב) שאם דחפו מגובה הר עזאזל ולא מת, ירד אחריו וימתהו. (כלומר, שהשעיר יהיה חי עד אחרי הוידויים ואחר כך צריך להמיתו) עיין שם.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> אי אפשר לפרש שהכתוב בא ללמדנו שלא ישלח את השעיר לעזאזל עד אחרי מתן דמים של הפר ושעיר החטאת (כפי סדר הפסוקים שלאחריו). מפני שאם זו כוונת הכתוב, היה יכול לומר: "יעמד לפני ה"'. ולמה הוסיף "חי"? ובעל כרחך בא ללמדנו שאם מת יביא אחר. (רש"י). והקשה שיח יצחק שמפסוק זה למדנו לקמן (סו, ב) שאם דחפו מגובה הר עזאזל ולא מת, ירד אחריו וימתהו. (כלומר, שהשעיר יהיה חי עד אחרי הוידויים ואחר כך צריך להמיתו) עיין שם.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93562:rev-98228:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E_%D7%91&diff=93562&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:37:13Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא מ ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: נאמר (בויקרא טז י): "והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>יעמד חי לפני ה' לכפר עליו".</b> הכתוב הדגיש - יעמד "חי". ללמד, שאם השעיר מת לפני שהספיק לכפר, צריך להביא שעיר אחר מקומו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ונחלקו תנאים בברייתא, מהי הכפרה המוזכרת בפסוק: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> אי אפשר לפרש שהכתוב בא ללמדנו שלא ישלח את השעיר לעזאזל עד אחרי מתן דמים של הפר ושעיר החטאת (כפי סדר הפסוקים שלאחריו). מפני שאם זו כוונת הכתוב, היה יכול לומר: "יעמד לפני ה"'. ולמה הוסיף "חי"? ובעל כרחך בא ללמדנו שאם מת יביא אחר. (רש"י). והקשה שיח יצחק שמפסוק זה למדנו לקמן (סו, ב) שאם דחפו מגובה הר עזאזל ולא מת, ירד אחריו וימתהו. (כלומר, שהשעיר יהיה חי עד אחרי הוידויים ואחר כך צריך להמיתו) עיין שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד מתי יהיה</b> השעיר המשתלח לעזאזל <b style='font-size:20px; color:black;'>זקוק לעמוד חי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד שעת מתן דמו של חבירו</b> - עד שיתנו את דם השעיר לה' בכל המתנות שנאמרו בו. מפני שהכפרה המוזכרת בפסוק היא מתן דמים (כדלהלן) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> אבל אחרי מתן דמים אין צריך שיהיה השעיר חי (לדעת רבי יהודה). והוידוי היה אחר שגמר את מתן הדמים. כמבואר מסדר המקראות שאחרי שהתורה הביאה את סדר כל ההזאות נאמר (ויקרא טז, כ): "וכלה מכפר את הקדש" וגו'. ונאמר (בפסוק כא): "וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה" וגו'. ומכאן שאין הוידוי מעכב. שהרי גם אם השעיר מת מיד אחרי מתן דמים יצא ידי חובתו. אף על פי שעדיין לא התודה. (רש"י).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: "לכפר עליו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכפרת דברים</b>, בוידוי הנאמר על השעיר המשתלח עצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב מדבר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קמיפלגי</b>, במה תלויה מחלוקתם? (מנין לנו לדעת מהי ה"כפרה" שהוזכרה בפסוק)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: הסבר מחלוקתם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדתניא</b>, כמו ששנינו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בפסוק "לכפר" - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכפרת דמים</b>, במתנות דם השעיר לה', <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב מדבר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b> בהמשך הפרשה (ויקרא טז כ): <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכלה</b> (הכהן הגדול) <b style='font-size:20px; color:black;'>מכפר את הקדש</b> ואת אהל מועד, ואת המזבח". וכפרת הקודש היא בהזאת הדם, שהוזכרה בפסוק הקודם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> "מכפר את הקדש" - זה קדש הקדשים. "ואת אהל מועד" - זה ההיכל "ואת המזבח" - מזבח הפנימי. כנגד ההזאות שהזה בהיכל בקדש הקדשים ומתן דמים שעל המזבח. על פי תורת כהנים פרשה ד, א-ב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן ש"כפרה" היא במתן דמים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> בפשטות משמע שלומדים שכפרת הדם מעכבת ולא הוידוי מהפסוק דלעיל "יעמד חי לפני ה' לכפר עליו" בכפרת דמים הכתוב מדבר. והברייתא מביאה מקור לומר שכפרה היא מתן דמים מהפסוק "וכלה מכפר:. " וכן נראה מתוספות ישנים וריטב"א שנביא בסמוך. אבל מרש"י כאן נראה שכל הלימוד הוא מ"וכלה מכפר:. " שנאמר בסוף הפסוק "והקריב את השעיר החי" - עד כאן צריך להיות חי. (ואולי זה גילוי מילתא בלבד, מפני שהמילה "החי" שבפסוק זה אינה מיותרת, שהרי לא נאמר בפסוק שמדובר בשעיר לעזאזל, ולכן נאמר "השעיר החי" ולכן צריך גם את הפסוק "יעמד חי" שהמילה "חי" מיותרת. ועוד יתכן שפסוק זה לא נאמר בלשון ציווי, ולכן צריכים גם את הפסוק "יעמד חי"). ותוספות ישנים הקשו: מדוע לא נלמד מלשון כפרה שנאמר בפר "וכפר בעדו ובעד ביתו" (ויקרא טז, יז) והיינו כפרת דברים (כמו שהגמרא פירשה לעיל לו, ב) ? וקושיא זו אינה קשה לפי רש"י. שהרי כיון שנאמר בפסוק וכלה מכפר:. והקריב את השעיר החי למדנו שעד כאן צריך להיות חי. ואינו צריך להיות חי עד שיתודו עליו! (ומכאן שתוספות ישנים חולקים על רש"י וכנ"ל). ותירצו תוספות ישנים: עיקר הכפרה היא בדם, ועדיף ללמוד ממנו ולא מן הוידוי. והריטב"א מבאר שעיקר מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון היא אם הוידוי מעכב. ומאחר שדעת רבי יהודה שאין הוידוי מעכב, לכן הוא מעמיד את הפסוק בכפרת דמים. (כלומר, הפסוק שהגמרא מביאה אינו מקור הלימוד של רבי יהודה ורבי שמעון. אלא אדרבה, כל אחד מהם פירש את הפסוק לפי שיטתו. עיין בריטב"א ד"ה עד שעת. וד"ה מה להלן. ומהתוספות ישנים נראה שמקור מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון הוא מהפסוק. וכמו שביארנו בפנים).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר</b>: נאמר "יעמד חי לפני ה' <b style='font-size:20px; color:black;'>לכפר עליו"</b>, ומשמע שהכפרה נעשית "עליו", על שעיר המשתלח לעזאזל עצמו. ואילו לדברי חכמים שפירשו שמדובר בכפרת דמים של חבירו (השעיר לה'), אין הכפרה על השעיר המשתלח!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכפרת דברים</b> בוידוי על השעיר המשתלח <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב מדבר,</b> שהוידוי הוא על השעיר של עזאזל בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה הגמרא חוזרת לדון בשתי הלשונות בדעת רבי ינאי ורבי יוחנן (בדין ההגרלה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ראיה ללשון הראשונה מברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאלו תלמידיו</b> של רבי עקיבא <b style='font-size:20px; color:black;'>את רבי עקיבא</b>: אם אירע ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עלה</b> הגורל לה' <b style='font-size:20px; color:black;'>בשמאל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו שיחזור לימין?</b> האם מותר לו לקחת את הגורל לה' שעלה בשמאל ולתת אותו על השעיר העומד בימין? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כשהגורל עלה בימין היה סימן טוב לישראל (כמו שמבואר בתחילת הפרק) וכשעלה הגורל בימין היו כל העם שמחים (תוספתא כאן) ושאלו, אם מותר לשנות ולשים את הגורל לה' בימין מפני כבוד הכהן הגדול והעם. או שנוח לנו שלא יחליפו כדי שהכהן הגדול יתבייש ויתקן מעשיו. וכן העם יתקנו מעשיהם. שיח יצחק. ופירשנו את הברייתא לפי הבנת הגמרא בהוה אמינא (אך להלן במסקנא, הגמרא מפרשת את הברייתא באופן אחר).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן</b> רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אל תתנו מקום</b> (אפשרות) <b style='font-size:20px; color:black;'>לצדוקים לרדות</b>, למשול בכם (לנצח אתכם בטענותיהם), שיאמרו כי הפרושים משנים את דברי הכתוב. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. והר"ח פירש שיאמרו המינים שיש שתי רשויות ואחת מהם גדולה יותר ואותה מעלים בימין. (עיין שם ובערוך ערך רד).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אסור להעביר את הגורל שעלה בשמאל ולתיתו על השעיר שבימין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא מדברי הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b>, טעמו של רבי עקיבא שאסר לתת את הגורל לה' (שעלה בשמאל) על השעיר שבימין, הוא רק משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ד"אל תתנו מקום לצדוקים לרדות".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לאו הכי</b>, לולא החשש מהצדוקים, אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מהדרינן ליה</b> - היינו יכולים לקחת את הגורל לה' שעלה בשמאל, ולתתו על השעיר העומד בימין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> - והרי בלשון השניה דלעיל <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b> שלדעת רבי ינאי <b style='font-size:20px; color:black;'>הגרלה מעכבא</b> אפילו לדברי רבי יהודה (וכל שכן לדברי רבי נחמיה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דקבעתיה שמאל</b>, כיון שהגורל לה' קבע את השעיר שבשמאל - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי מהדרינן ליה!?</b> האיך אפשר לשנות שהשעיר שבשמאל יהיה לה' בדיבור בלבד, בלי עליית הגורל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מוכח מדברי רבי עקיבא שלא כדברי הלשון השניה דלעיל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> הקשה בגבורות ארי: הרי גם למאן דאמר הגרלה אינה מעכבת, היינו שאם לא הגריל אלא קרא שם בלבד, השעירים נקבעו על ידי דיבורו. אבל כאן שכבר עלה בגורל שעיר ה' בשמאלו, איך יכול לשנותו? הרי כבר קבע הגורל את השעיר שבשמאלו לה'! והמקדש דוד (כד, ג) הוכיח מכאן שלמאן דאמר הגרלה לא מעכבא, אפילו אם הגריל אין הגורל קובע את השם. אלא מצוה על הכהן לקרוא שם על השעיר כמו שעלה בגורל. והקדושה חלה רק על ידי קריאת השם בפיו. (ומשום התקנה שיהא הגורל עולה בימין היו מבטלים מצות הגרלה כמו שכתב הגהות אשרי. וכמו במת אחד מהשעירים אחרי הגורל שלדעת רבי שמעון הביא את חבירו בלא הגרלה. שמשום תקנת השעיר השני שלא יהיה זקוק לרעות עד שיסתאב מבטלים מצות הגרלה. מקדש דוד. ועיין לעיל מ, א הערה 4 שהריטב"א מבאר שלדעת רבי שמעון כבר יצא ידי מצות הגרלה בהגרלה ראשונה) ועיין שם שתירץ בזה את קושית תו"י בסוגייתנו. והגבורת ארי נוקט שהגורל לבד קובע את שם השעירים לכולי עלמא. ועיין שם מה שתירץ. ב. כתבו תוספות: הגמרא לא העמידה את דברי רבי עקיבא כדעת רבי שמעון מפני שרבי יהודה ורבי נחמיה (גם הם) היו תלמידי רבי עקיבא (ולא מסתבר שחלקו על דעתו).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: הכי קאמרי</b>, כך שאלו התלמידים את רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>עלה הגורל בשמאל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו ש</b>יניח את הגורל על השעיר שבשמאל כדינו, ואחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזירו לו ולשעירו לימין</b>, שיקח את השעיר שבשמאל עם הגורל לה' שעליו, ויעבירם לצד ימין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם</b> רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אל תתנו מקום</b> (אפשרות) <b style='font-size:20px; color:black;'>לצדוקים לרדות</b> למשול בכם (לנצח אתכם בטענותיהם, שיאמרו על הפרושים: הללו לפי רצונם עושים הכל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן הגמרא ניסתה להוכיח נגד דברי רבי ינאי לפי הלשון השניה. ומכאן ואילך הגמרא מביאה ראיות להוכיח כשיטת הלשון השניה. שלדעת רבי ינאי אפילו רבי יהודה מודה שעליית הגורל מעכבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר (ויקרא טז ט) "והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה'".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושנינוו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אילו נאמר</b> בפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"את השעיר אשר עליו"</b> (ולא נאמרה המילה "עלה"), <b style='font-size:20px; color:black;'>הייתי אומר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יניחנו עליו</b> - שיניח את הגורל לה' על השעיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>, לכך נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"עלה"</b> - ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון שעלה</b> הגורל מן הקלפי, <b style='font-size:20px; color:black;'>שוב אינו צריך</b> להניחו על השעיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בדברי הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי</b>, לאיזה ענין הכתוב "עלה" מדבר? האם לענין מצוה לכתחילה, או לענין לעכב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלימא</b>, אם נאמר שהכתוב מדבר <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה</b> לכתחילה (שצריך להעלות גורל לכתחילה, אבל בדיעבד אם לא העלה גורל אלא קרא שם בפיו בלבד הקרבן כשר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b>, מוכח מכך, שהברייתא ממעטת מ"עלה" <b style='font-size:20px; color:black;'>דהנחה</b> של הגורלות על השעירים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה נמי לא!</b> שאפילו לכתחילה אין מצוה להניח על השעירים גורלות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה הרי לא יתכן, שהרי נאמר בפירוש: "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו</b>, בהכרח שהברייתא מפרשת את הכתוב "עלה" לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>לעכב.</b> וכוונת הברייתא לומר שעליית הגורל מעכבת. אבל הנחתו על השעירים אינה מעכבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ממילא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b>, יש ללמוד מדברי הברייתא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הגרלה מעכבא,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הנחה לא מעכבא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן ראיה נגד הלשון הראשונה בדעת רבי יוחנן שאפילו רבי נחמיה מודה בעלית הגורל שאינה מעכבת (מפני שההגרלה אינה בגדר עבודה כדלעיל לט ב). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ומכאן ראיה גם נגד דעתו של רבי יוחנן שאמר (אפילו לפי הלשון השניה) שרבי יהודה סובר שההגרלה אינה מעכבת. והרי הברייתא נשנית בספרא (תורת כהנים) וסתם ספרא רבי יהודה היא, כמו שהגמרא אומרת להלן. תוספות ישנים, תוספות רא"ש, ריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: הברייתא פירשה את הכתוב "עלה" לענין מצוה בעלמא. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b>, כך אמר התנא בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילו נאמר</b> בפסוק "את השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>אשר עליו"</b> ולא נאמר "עלה", <b style='font-size:20px; color:black;'>הייתי אומר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יניחנו עליו</b> - שצריך שיהיה הגורל מונח על השעיר של ה' <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שעת</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שחיטה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>, בא הפסוק ואמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשר עלה"</b>, ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון שעלה</b> כבר הגורל מתוך הקלפי, וכבר ידוע איזה הוא השעיר לה' ואיזה הוא לעזאזל, הרי משיניח עליהם את הגורלות (לקיים את דברי הכתוב "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות") <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שוב אינו צריך</b> שיהיו הגורלות מונחים עד שעת שחיטה, ואפילו לענין מצוה לכתחילה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כך פירש רש"י על פי הגהת שיח יצחק (העתיקו מהרב רנשבורג) ורש"ש (עיין הגהת הב"ח וצריך עיון).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ראיה לדעת רבי ינאי לפי הלשון השניה - שאפילו רבי יהודה מודה שעליית הגורל מן הקלפי מעכבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר (ויקרא טז ט): "והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת". ודרשו פסוק זה בברייתא (בספרא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b>): <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> לפנינו בספרא (תורת כהנים) אין את הברייתא הזאת. ונראה שגם לפני רש"י לא היתה ברייתא זו בספרא. שרש"י כתב על הגמרא מא, א בזו הלשון: "סתם ספרא - תורת כהנים רבי יהודה היא הכי קאמר בסנהדרין (פו, א) והא בתורת כהנים היא דהא קרא בספר ויקרא כתיב". שיח יצחק. עיין שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ועשהו חטאת" - <b style='font-size:20px; color:black;'>הגורל</b> (שהוזכר בפסוק קודם) הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עושהו</b> (את השעיר) <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין</b> קריאת <b style='font-size:20px; color:black;'>השם עושהו</b> (את השעיר) <b style='font-size:20px; color:black;'>חט את.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הייתי <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא דין הוא</b> ללמוד להיפך, מקל וחומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה במקום שלא קידש גורל</b>, בשאר קרבנות, כאשר מקדישים שני קרבנות כאחד וצריך לבררם זה מזה (כגון קיני זבים, זבות ויולדות, שמקדישים שני עופות, אחד מהם חטאת ואחד עולה), הרי אם כתב על גורל אחד חטאת ואחד עולה, לא מצאנו שהגורל קובעם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי כן <b style='font-size:20px; color:black;'>קידש</b> בהם <b style='font-size:20px; color:black;'>השם</b>, שאם קרא לעוף אחד חטאת ולעוף אחד עולה - דבריו קיימים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> הגמרא להלן לומדת מפסוק שקידש השם. שנאמר (ויקרא יב): "ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת" בשעת הלקיחה הן נקבעים זו לעולה וזו לחטאת (בדיבורו). רש"י. ריטב"א. (ועיין תוספות ישנים ד"ה ומה במקום).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שקידש הגורל</b>, בשעיר החטאת לה', שהגורל הוא זה שמקדשו, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין</b> שנאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>שיקדש</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>השם</b>, בקל וחומר משאר קרבנות?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> לכך נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועשהו חטאת</b>" - ללמדנו, כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>הגורל</b> (שהוזכר בפסוק קודם) <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת, ואין</b> קריאת <b style='font-size:20px; color:black;'>השם עושה</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0078_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot