https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:יומא מט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T15:47:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%98_%D7%91&diff=141210&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:49:22Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:49, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93580:rev-141210:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%98_%D7%91&diff=93580&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:37:59Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא מט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד הוא עושה</b> חפינה שניה בקודש הקדשים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אין חפינה זו דומה לראשונה, כי את הראשונה היה חופן מתוך מחתה מליאה שהיה שם הרבה יותר ממלוא חפניו, אבל כף שמביא לפני ולפנים לא היה בה אלא מלוא חפניו קטורת, והיה קשה מאד היאך מריק הכף לתוך חפניו, ונזהר שלא יפול מן הקטורת לארץ אפילו כחרדל, שאם כן נמצא מלא חפניו חסר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מניח את מחתת הגחלים על הארץ, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אוחז את</b> ראש <b style='font-size:20px; color:black;'>הבזך</b> (הכף, "כף אחת" מתורגם "בזיכא חדא") שכלפי חוץ - <b style='font-size:20px; color:black;'>בראשי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אצבעותיו</b> של שתי ידיו, כשידית הכף בידו השמאלית לצד גופו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: בשיניו</b> היה מחזיק את ראש הכף -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומעלה בגודלו</b> (דוחף בשני גודליו) את הכף מעט מעט במתון שלא תתנדנד (מאירי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;58&nbsp;</b>) לעבר גופו, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שמגעת</b> ראש ידית הכף <b style='font-size:20px; color:black;'>לבין אצילי ידיו</b> (המקום בו נכפפת הזרוע, ראה ריטב"א ורש"ש), כדי לעכבה ולתופשה בין שניהם, וסוף הכף במקום חיבור הכף עם הזרוע. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;58.&nbsp;</b> צריך ביאור: תתנדנד ומה בכך, והרי יכול ליקח כף גדולה ממידת מלוא חפניו, וכמו שכתבו התוספות מז א ד"ה וכך "אדרבה טפי ניחא אם הכף היתה גדולה יותר, דאי שוה למלוא חפניו היתה, אם כן כשמערה בחפניו לתוכה אי אפשר שלא יתפזר ויפול מעט לארץ", והכריחו כן מדברי הגמרא?!&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> נתבאר על פי רש"י, רבינו אליקים ריטב"א ומאירי. ותמה <b>הריטב"א</b>: "למה צריך לשיניו וראשי גודליו, יעלהו בידו הימנית כיון שכבר הניח המחתה שבימינו בארץ, והוי ימינו ריקנית?! ויש לומר, שהרי אין יכול לחפון אלא כשתהא שפת הכף האחרונה בראש פס ידו כדי שיריק אותה לתוך חפניו, ולא תוכל הכף לעמוד שם אלא כשיעלה אותה בשיניו או בראשי אצבעותיו מעט מעט עד שתהא שפתיה סמוך לפס ידו, ויחזירה על חופניו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחוזר</b> הכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>ומחזירה</b> לקטורת דרך צידה (רש"י) של הכף <b style='font-size:20px; color:black;'>לתוך חפניו</b>, (וראה הערה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;60&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;60.&nbsp;</b> א. לשון <b>רבינו אליקים</b>: אוחז את הבזך בראשי אצבעותיו, הכי קאמר: מחזיר את הבית יד לחוץ ובית הקיבול כנגדו, ואוחז שפת בית הקיבול בראשי אצבעותיו וכופיהו לתוך חפניו להריח הקטורת שבה (כוונתו צריכה ביאור), ומעלה הבית יד של חוץ בגודליו עד שמגעת בית ידו לבין אצילי ידיו, וחוזר הכהן לצד אחר כדי שמחזיר הבית יד, והופך הבזך על חופניו ומריק כל הקטורת לתוך חופניו, דהיינו אומנות גדולה, <b>שהיה הופך הבזך וזורק הקטורת דרך</b> <b>מעלה כדי שיהיה נופל הקטורת בתוך</b> <b>חופניו</b>, וראה ב<b>ירושלמי</b> פרק ה הלכה ב, דעת רבי חנינא שם. ב. לשון ה<b>רמב"ם</b> (עבודת יום הכפורים ד א): אוחז שפת הכף בראשי אצבעותיו או בשיניו ומערה הקטורת בגודלו לתוך חפניו עד שמחזירה למלא חפניו כשהיתה. וביארו האחרונים דהרמב"ם גורס כגירסת <b>הגר"א</b> (בגליון הגמרא): כיצד הוא עושה אוחז את הבזך בראשי אצבעותיו ויש אומרים בשיניו, <b>ומערה</b> (ולא: ומעלה) <b>בגודלו</b> (כל הנדפס בינתיים נמחק) <b>לתוך חפניו</b>. 60*. כתב ה<b>מאירי</b>: ומפזרה על הגחלים <b>שיהא</b> <b>עשנה ממהר ויתמלא הבית עשן ולא יזונו</b> <b>עיניו מבית קדשי הקדשים</b>, וכשיתמלא הבית עשן יוצא לו<b>;</b> ובגמרא נחלקו לומר, שלא היה מפזרה אלא צוברה כדי <b>שיהא עשנה שוהה</b> <b>ולא ימות בעשן</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וצוברה</b> לקטורת במרוכז על הגחלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שיהא עשנה</b> של הקטורת <b style='font-size:20px; color:black;'>שוהא לבוא</b> בגלל ערימת הקטורת שעל הגחלים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים</b>: אדרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>מפזרה</b> לקטורת על הגחלים <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיהא עשנה ממהרת לבוא</b>. <small>(*60)</small></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזו</b> - הורקת הקטורת מהכף לתוך חפניו (רא"ל) - <b style='font-size:20px; color:black;'>היא עבודה קשה שבמקדש!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן תחילה לברייתא, וואחר כך פושטת הגמרא מהברייתא את הספק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא</b> עבודה קשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ותו לא</b> איכא במקדש עבודות קשות?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא איכא מליקה</b>, שעבודה קשה היא?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא איכא</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיצה</b> של מנחת מחבת מרחשת ומאפה תנור שעבודה קשה היא (כמו שנתבאר לעיל מז ב)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא כך תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא</b> - חפינה שבפנים - <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודה קשה, מ</b>ן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עבודות</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>קשות שבמקדש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מוכחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה: חופן וחוזר וחופן</b> כמפורש בברייתא זו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: שחט</b> הכהן הגדול את פרו <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> הכהן הגדול, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה הוא שיכנס</b> כהן גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר</b> שנתמנה במקומו, <b style='font-size:20px; color:black;'>בדמו</b> של הפר שכבר נשחט, כלומר: האם צריך לשחוט פר אחר או לא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> כתבו ב<b>תוספות ישנים</b>: והוא הדין דמיבעי ליה בשחט ונטמא, אלא מילתא אגב אורחיה קא משמע לן, דחטאת שמתו בעליה דציבור היא ולא למיתה אזלא כדלקמן (נ א) <b>;</b> ועוד, כיון שהראשון חי והקרבן שלו, אינו אלא כשלוחו של ראשון ופר עצמו קרינן ביה, ראה שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמרינן</b>: בזאת יבוא אהרן אל הקודש <b style='font-size:20px; color:black;'>"בפר</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו בדמו של פר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא: בפר ולא בדמו של פר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חנינא אמר: "בפר" ולא בדמו של פר; וריש לקיש אמר: "בפר" ואפילו בדמו של פר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי אמר: "בפר" ולא בדמו של פר; רבי יצחק</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>נפחא</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: בפר ואפילו בדמו של פר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רבי אמי לרבי יצחק נפחא</b> הסובר, כי "פר" משמע אפילו פר מת ולפיכך נכנס אפילו בדמו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הסוגיה לפנינו מתבארת על פי פשטות משמעות רש"י.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בפרשת קרבן פסח: דברו אל כל עדת ישראל לאמר, בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות (למשפחה אחת) שה לבית. ואם ימעט הבית מהיות משה (יהיו מועטים מהיות משה אחד שאין יכולין לאוכלו ויבוא לידי נותר) ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת (בחשבון) נפשות, איש לפי אכלו (הראוי לאכילה) תכוסו (לשון מינוי, ונדרש לשון שחיטה) על השה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושנינו במשנה בפסחים (פט א): <b style='font-size:20px; color:black;'>נמנין</b> על הפסח מי שרוצה להצטרף (עד שישחט) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומושכין ידיהן ממנו</b> - מי שרוצה לפרוש - <b style='font-size:20px; color:black;'>"עד שישחט</b>", אבל אחר שנשחט אין מושכין ידיהם ממנו דכבר לא מיקרי "שה"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>-</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי שמעון חולק וסבירא ליה, כי אף שאין נמנין עליו אלא עד שישחט, כיון דכתיב "במכסת נפשות תכוסו", ומשמע: במכסת נפשות והדר תכוסו (תשחטו), אבל מושכין ידיהם ממנו עד שיזרק הדם (משנה וגמרא שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם איתא</b> - כדבריך ד"פר" משמע אפילו לאחר מיתה, אם כן אף "שה" משמע כן מושכין ידיהם ממנו <b style='font-size:20px; color:black;'>"עד שיזרוק" מיבעי ליה</b> לתנא לומר?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> בגמרא פסחים על משנה זו איתא: אמר אביי: מחלוקת לימשך, דרבנן סברי "מהיות משה" מחיותיה דשה (בעודו בחיים, ורבי שמעון סבר מהוייתיה דשה (קודם גמר עבודותיו), אבל לימנות דברי הכל עד שישחט, דאמר קרא במכסת נפשות והדר תכוסו. ומ<b>רש"י</b> משמע <b>בפשיטות</b> דקושיית הגמרא כאן, לא היתה על המינוי אלא על לימשך בלבד וכדעת רבי שמעון<b>;</b> ולכן ביאר רש"י תירוץ הגמרא רק על המשיכה ולא על המינו<b>י; ועל</b> <b>דרך זה נתבאר בפנים</b>, וכן ביארו ב<b>תוספות</b> <b>ישנים</b>. אבל מ<b>תוספות</b> נ א ד"ה איתיביה, נראה, שקושיית הגמרא היתה אף על המינוי, ולא רק על המשיכה, וכן הוא בהדיא בפירוש <b>רבינו</b> <b>אליקים;</b> (וראה "<b>שמועת חיים</b>" בשם <b>הגרי"ז</b> וה"<b>שפת אמת</b>" בפסחים, מה שכתבו בביאור שיטה זו). וב"<b>שיח יצחק</b>" דקדק גם מלשון רש"י בד"ה ואם איתא, דקושיית הגמרא היתה אף על המינוי, וראה מה שכתב בזה בד"ה ואם איתא שבגמרא, ובד"ה ואם איתא שברש"<b>י;</b> וסוף דעתו בדעת רש"י שהקושיא היתה אף על המינו<b>י;</b> וראה לשון <b>הריטב"א</b>. וראה ב<b>תוספות</b> שם, שכתבו, דהא דפרכינן "עד שייזרק מיבעי ליה", ומשמע לאחר זריקה פשיטא דלא, "לאו משום דלאחר זריקה לא מיקרי "שה", אלא משום דבתר זריקה דכבר נעשה עיקר כפרה, במה יהא נמנה עליו, ותו לא מיקרי בעליו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם</b> בקרבן פסח, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "ואם ימעט הבית</b>" (רש"י). אם רצו מנויין להימעט ולמשוך את ידיהם, לא יעשו כן רק <b style='font-size:20px; color:black;'>"מהיות משה</b>" דהיינו <b style='font-size:20px; color:black;'>מחיותה דשה</b> כלומר: שהוייתו קיימת ולא משישחט. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> נתבאר על פי <b>רש"י וריטב"א;</b> וכתב הריטב"א: יש גורסים: "מהוויתה דשה", והכל ענין אחד<b>;</b> וראה <b>תוספות ישנים</b> שתמהו: הואיל ו"הוייתיה דשה" הוא דרשת רבי שמעון ולא רבנן, כמבואר בגמרא פסחים שהובאה לעיל בהערה 62<b>;</b> וראה ב<b>שיח יצחק</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב מר זוטרא</b> לסוברים ש"פר" משמע אפילו לאחר מיתה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בפרשת פדיון פטר חמור: וכל פטר חמור תפדה בשה; ושנינו במשנה בבכורות: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין פודין</b> פטר חמור:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא בעגל ולא בחיה</b> כיון דכתיב "תפדה בשה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ב</b>שה <b style='font-size:20px; color:black;'>שחוטה</b> כיון דלא מיקרי "שה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בטריפה</b> - כגון שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה (רש"י בכורות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בכלאים</b> (שה הבא מן העז והכבשה) ואף על גב שבין "שה כבשים" ובין "שה עזים" נקרא שה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בכוי</b> הבא מן התיש (עז) והצביה, ואע"ג שמצד האב מין כשר הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בשה</b> חי ושלם ובא ממין אחד בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קתני מיהת שאין פודין בשחוטה, הרי ש"שה" לא מיקרי אלא כשהוא חי, ואם כן הוא הדין "פר" לא נקרא אלא כשהוא חי, והאיך תאמר שהכהן נכנס בדמו של הפר המת?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם</b> גבי פדיון פטר חמור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי י<b style='font-size:20px; color:black;'>ליף "שה שה" מפסח</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: הרי כל הדינים שנאמרו באותה משנה מפסח ילפינן ליה (כמבואר בגמרא בכורות יב א), ובכלל זה אף מה שאין פודין בשחוט - מפסח הוא נלמד, ובפסח ודאי צריך להביא שה חי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: לדבריך שאנו לומדים פדיון פטר חמור בגזירה שוה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> (וכי נאמר גם): <b style='font-size:20px; color:black;'>מה להלן</b> - בפסח - <b style='font-size:20px; color:black;'>זכר תם ובן שנה, אף כאן</b> - בפדיון פטר חמור - <b style='font-size:20px; color:black;'>זכר תם ובן שנה</b> בלבד יהא ראוי לפדיון?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "תפדה תפדה</b>" (וכל פטר חמור "תפדה" בשה ואם לא "תפדה" וערפתו) <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי "תפדה תפדה" ריבה</b>, יש לך לרבות הכל ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו כולהו</b> שנשנו במשנה בבכורות שהבאנו (רא"ל וריטב"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> יהיו כשרים לפדיון פטר חמור?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן</b> שאתה בא לרבות הכל - גזירה שוה ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"שה</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>שה</b>", רא"ל וריטב"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אהני ליה?!</b> אלא על כרחך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הועיל הריבוי כדי לרבות שאין צריך שיהא זכר תמים ובן שנה, כיון דסוף סוף שה הוא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והועיל המיעוט ד"שה שה" כדי למעט דבר שאינו שה גמור, כגון כלאים ושחוטה וחביריו (ריטב"א).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0097_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot