https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%94_%D7%90
פרשני:בבלי:יומא מה א - היסטוריית גרסאות
2026-04-06T11:01:31Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=141201&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T15:48:15Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:48, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l97">שורה 97:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 97:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=98231&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:14:57Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:14, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב מופז"</b> נקרא כך על שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דומה לפז</b> (צהוב וזוהר כמרגלית).</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב מופז"</b> נקרא כך על שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דומה לפז</b> (צהוב וזוהר כמרגלית).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב שחוט"</b> - נקרא כך על שם <b style='font-size:20px; color:black;'>שנטוה כחוט</b>, מפני שהוא רך.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב שחוט"</b> - נקרא כך על שם <b style='font-size:20px; color:black;'>שנטוה כחוט</b>, מפני שהוא רך.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב סגור"</b> נקרא כך על שם ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בשעה שנפתח</b> (שמציעים אותו למכירה), <b style='font-size:20px; color:black;'>כל החנויות נסגרות</b>, לפי שאינן יכולות להתחרות בזהב משובח כל כך.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב סגור"</b> נקרא כך על שם ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בשעה שנפתח</b> (שמציעים אותו למכירה), <b style='font-size:20px; color:black;'>כל החנויות נסגרות</b>, לפי שאינן יכולות להתחרות בזהב משובח כל כך.</span></div></td></tr>
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=93571&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:37:43Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא מה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב מופז"</b> נקרא כך על שם <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דומה לפז</b> (צהוב וזוהר כמרגלית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב שחוט"</b> - נקרא כך על שם <b style='font-size:20px; color:black;'>שנטוה כחוט</b>, מפני שהוא רך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב סגור"</b> נקרא כך על שם ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בשעה שנפתח</b> (שמציעים אותו למכירה), <b style='font-size:20px; color:black;'>כל החנויות נסגרות</b>, לפי שאינן יכולות להתחרות בזהב משובח כל כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זהב פרוים</b> נקרא כך היות <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הוא אדום, ה<b style='font-size:20px; color:black;'>דומה לדם הפרים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן דברי רב חסדא הסובר שיש שבעה מיני זהבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: חמשה</b> מיני זהבים בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>הן,</b> ואין למנות ביניהם את "זהב" ואת "זהב טוב" (שרב חסדא מנה בתור מינים נפרדים). אלא - <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל חד וחד</b>, בכל אחד מחמשת מיני הזהבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אית ביה</b>, יש בו מקצת זהב שאינו משובח כל כך הנקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב</b>", ויש בו מקצת זהב שהוא משובח <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>זהב טוב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b>, שנינו בברייתא כדברי רב חסדא לעיל, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ש"זהב פרוים" נקרא כך על שם שהוא דומה לדם הפרים: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. אבל רבנו אליקים מפרש באופן אחר. עיין שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום היה זהבה</b> של המחתה <b style='font-size:20px; color:black;'>ירוק, והיום אדום. והיינו</b> וזהו הזהב הנקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"זהב פרויים"</b>, על שם <b style='font-size:20px; color:black;'>שדומה</b> בצבעו האדום <b style='font-size:20px; color:black;'>לדם הפרים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום מקריב פרס שחרית</b> ופרס בין הערביים וכו' <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום היתה</b> הקטורת <b style='font-size:20px; color:black;'>דקה</b> (טחונה היטב) <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו הקטורת המיוחדת של <b style='font-size:20px; color:black;'>היום</b> שהיה מכניס לקדש הקדשים, היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>דקה מן הדקה.</b> הגמרא מביאה ברייתא שמבארת מנין למדנו שהקטורת שבקדש הקדשים היתה דקה מן הדקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: נאמר (ויקרא טז יב) בענין הקטורת של יום הכיפורים המוקטרת בקדש הקדשים: "ומלא חפניו קטרת סמים דקה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"דקה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר?</b> מה באה המילה "דקה" ללמדנו? <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא כבר</b> נאמר (שמות ל) בענין הקטרת שבכל ימות השנה <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושחקת ממנה הדק"</b>, ומכאן שהקטורת היתה דקה (ואנו יודעים שגם ביום הכיפורים הקטורת היתה דקה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בא הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>להביא</b> (להוסיף), שביום הכיפורים היתה הקטורת <b style='font-size:20px; color:black;'>דקה מן הדקה</b> (שטחנו אותה פעם נוספת, בערב יום הכיפורים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש</b> המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבארת את טעם הדבר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר</b> (רמי בר יחזקאל, להלן נט ב): <b style='font-size:20px; color:black;'>כל פינות</b> (פניות) <b style='font-size:20px; color:black;'>שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הכבש עמד מדרום למזבח, וכאשר היה הכהן עולה בו היתה ימינו בצד מזרח, ובהגיעו למעלה היה עליו לפנות <b style='font-size:20px; color:black;'>למזרח</b> המזבח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> ולכן הכהן עלה במזרח הכבש כדי שיהיה סמוך למזרח המזבח, ולא יצטרך ללכת בדרך ארוכה על המזבח שלא לצורך. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כדי להגיע לקרן דרומית מזרחית שבמזבח. כמו ששנינו: עלה לכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן מזרחית דרומית" וכו'. רבנו אליקים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והיום</b> הכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה באמצע</b> הכבש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויורד באמצע</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> גירסת הספרים לפנינו "עולין באמצע ויורדין באמצע". ומסורת הש"ס הגיה בדברי הגמרא כמו שכתבנו בפנים. ועיין לעיל מג, ב הערה 18.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום כבודו דכהן גדול</b>. להראות את חשיבותו, שהוא כבן בית לפני המקום, והולך בכל מקום שחפץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור</b>, והיום מן הקיתון של זהב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> - מהו הטעם שביום הכיפורים קידש הכהן הגדול מן הקיתון של זהב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום כבודו דכהן גדול</b> ביום הכיפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום היו</b> על המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע מערכות</b> (ערימות עצים להבעירם באש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>) והיום חמש, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: בכל יום (היו) שלש (מערכות) והיום ארבע. רבי יהודה אומר: בכל יום (היו) שתים, והיום שלש. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> על פי הרמב"ם בפירוש המשניות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מביאה ברייתא, המפרשת מה הן המערכות שערכו על המזבח בכל יום, וביום הכיפורים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: בכל יום היו</b> על המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים מערכות, והיום שלש.</b> ואלו הן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מערכה גדולה</b> שעליה מקטירים בכל יום את כל ההקטרות (רש"י לעיל לג א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מערכה שניה של קטורת</b> שממנה הכניסו גחלים למזבח הפנימי שבהיכל, להקטיר עליהם קטורת של כל יום (בשחרית ובין הערבים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שמוסיפין בו ביום</b> (ביום הכיפורים) - בשביל הקטורת שבקדש הקדשים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> אבל הקטורת שהקטירו על המזבח הפנימי הרי היא כקטורת של כל השנה (ולקחו לה גחלים מן המערכה השניה של קטורת). רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: בכל יום</b> היו על המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> מערכות, <b style='font-size:20px; color:black;'>והיום ארבע.</b> ואלו הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>של מערכה גדולה. ואחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>של מערכה שניה של קטורת. ואחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>של קיום האש</b>. שאם האש שבמערכה גדולה אינה מספקת מוסיפים לה עצים ממערכה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת שמוסיפין בו ביום</b> - ביום הכיפורים בשביל הקטורת שבקדש הקדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: בכל יום</b> היו על המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> מערכות <b style='font-size:20px; color:black;'>והיום חמש.</b> ואלו הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל יום: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלמערכהגדולה. ואחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>של מערכה שניה של קטורת. ואחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>של</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>קיום האש. ואחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>הקטרת <b style='font-size:20px; color:black;'>איברים ופדרים</b> (חלבים) מקרבנות של אתמול <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא נתעכלו מבערב</b>, מפני שלא ניתנו על אש המערכה הגדולה, או שניתנו שם אך לא הספיקו להתעכל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> האברים הללו לא נפסלו בלינה. כיון שהיו בראש המזבח כמבואר בזבחים פד א. במשנה בזבחים פו א שנינו אברים שפקעו מעל המזבח (שקפצו מן המזבח מחמת חום האש). אם פקעו קודם חצות יחזירם לאש. ואם אחר חצות לא יחזירם (מובא בגמרא לעיל כ א). ואם כן קשה על דברי רבי מאיר כאן (שעשו מערכה לצורך האברים של אתמול), הרי עבר עליהם חצות ואין צריך להחזירם ! תירצו תוספות ישנים שני תירוצים: א)</small> הגמרא שם אומרת, שאם האברים נשרפו לגמרי ואין בהם ממש, אפילו קודם חצות אין צריך להחזירם. ואם עדיין לא נשרפו, אפילו אחר חצות צריך להחזירם. ודוקא אם התחילו להתעכל ולא התעכלו לגמרי חצות קובעת עליהם שם עיכול. (הגמרא שם קוראת לזה "שרירי", והיינו כשהתייבשו מחמת האש והרי הם קשים כעץ. רש"י). ולפי זה בגמרא כאן מדובר בשלא התעכלו כלל (ועיין ריטב"א ורבנו אליקים). ב)</small> שם מדובר בפקעו וירדו מן המזבח. אבל כשעודם על המזבח, אז מחזירים אותם אפילו אחרי חצות (תוספות הרא"ש. וכך יש לפרש את דברי תוספות ישנים).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שמוסיפין בו ביום</b> (ביום הכיפורים) בשביל הקטורת שבקדש הקדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מבארת והולכת מנין למדו את כל המערכות הללו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו</b>. הכל מודים שהיו לפחות שתי מערכות בכל יום - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנלן</b> מנין למדנו דבר זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא: "היא</b> (עולת התמיד) <b style='font-size:20px; color:black;'>העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה"</b>. (ויקרא ו ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"מוקדה" - היינו מדורת עצים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>זו מערכה גדולה</b> שעליה הקטירו את עולת התמיד (המוזכרת בתחילת הפסוק) ואת שאר הקרבנות,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואש המזבח תוקד בו"</b> ("תוקד" הוא מלשון יקידת מדורת אש) - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו מערכה שניה של קטורת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי</b>, שהוסיף עוד מערכה נוספת בכל יום לקיום האש - <b style='font-size:20px; color:black;'>קיום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>האש מנא ליה?</b> מנין לו שהיתה מערכה לקיום האש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא ליה</b>, דין זה יצא לו <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>המילה "תוקד" שבהמשך הפרשה (בפסוק ה): <b style='font-size:20px; color:black;'>"והאש על המזבח תוקד בו".</b> למדנו מכאן שהיתה על המזבח מערכה נוספת, והיא המערכה לקיום האש. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> לשון רש"י על התורה: ריבה כאן יקידות הרבה: "על מוקדה", ו"אש המזבח תוקד בו". "והאש על המזבח תוקד בו". "אש תמיד תוקד על המזבח". כולן נדרשו במסכת יומא שנחלקו רבותנו במנין המערכות שהיו שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן קשה על רבי יהודה, הסובר שהיו שתי מערכות בלבד (שהרי בפסוק ה הוזכרה "יקידה" (מדורת עצים) שלישית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה</b> יתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> "תוקד" - <b style='font-size:20px; color:black;'>להצתת אליתא הוא דאתא!</b> בא ללמד על הצתת קיסמים דקים, שבהם הבעירו אש במערכה הגדולה. ולימד הכתוב שהצתה זו תעשה על המזבח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ופירוש הפסוק "והאש על המזבח תוקד בו". שהצתת האש תהיה על המזבח. ולא יצית אש על הארץ ויעלנה למזבח, רבנו אליקים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: היה רבי יהודה אומר: מניין להצתת אליתא</b> (קסמים דקים) <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא תהא אלא בראשו של מזבח</b>, ולא שיצית למטה על רצפת העזרה ויעלה אותם כשהם דולקים אל המזבח?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "והאש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על המזבח תוקד בו".</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי: מנין שעושה</b> על המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>מערכה לקיום האש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "והאש על המזבח תוקד בו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על רבי יוסי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הצתת אליתא מנא ליה?</b> מנין לו שהיא נעשית בראש המזבח?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא ליה</b>, דין זה יצא לו <b style='font-size:20px; color:black;'>מהיכא דנפקא לרבי שמעון</b>. מאותו מקום שלמד ממנו רבי שמעון דין זה, וכדלהלן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: נאמר (ויקרא א ז): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הכהן יהיה לבוש אז <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלי שרת</b>, בגדי כהונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי שמעון</b> לרבי יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח</b> להצית את האליתא? והרי מובן מאליו שרק הכהנים כשרים להצתת האליתא, שהרי כבר למדת (מהפסוק "והאש ... תוקד") שהצתת האליתא היא בראש המזבח, ואסור לזרים לעלות על המזבח!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מדוע הוצרך הכתוב לומר שבני אהרן הם אלו שהציתו את האליתא? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> תוספות הרא"ש הקשה: אמנם מאחר שהצתת האש היתה בראש המזבח ממילא אנו יודעים שצריך שכהן יציתם. אבל היה אפשר לומר שאין צריך בגדי כהונה כי הצתת האליתא אינה בגדר עבודה. ולכן בא פסוק זה ללמדנו שצריך בגדי כהונה. וצריך עיון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, בהכרח, שהפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד</b> כאן <b style='font-size:20px; color:black;'>על הצתת</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אליתא</b> בעצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא תהא אלא בראשו של מזבח.</b> ושלא כדבריך (רבי יהודה) שאתה כבר למדת דין זה מהפסוק: "והאש על המזבח תוקד בו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא אני (רבי שמעון) סובר כדעת רבי יוסי, שלמד משם שהיתה על המזבח מערכה נוספת לקיום האש. ואין ללמוד משם שהצתת האליתא היתה בראש המזבח, אלא מ"ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> ו"הכהן" שנאמר בפסוק הוצרך לגופו, ללמד שנתינת האש צריכה כהן ולא יטלנה זר ויזרקנה למזבח. רש"י. אך עדיין קשה, מאחר שלמדנו בפסוק זה ("ונתנו בני אהרון אש על המזבח") שהצתת האליתא היתה על המזבח, אם כן מובן מאליו שרק הכהנים כשרים לזה, ומדוע הוצרך הכתוב לומר "הכהן"? ותירץ הריטב"א: לדעת רבי יהודה שלומדים את הצתת האליתא מ"והאש על המזבח תוקד בו" משמע שהיקידה עצמה - כשנופח באש להציתה - צריך שתהיה בראש המזבח. וממילא מובן מאליו שרק כהנים כשרים בזה. אבל לדעת רבי שמעון שלומד את הצתת האליתא מ"ונתנו" (שלא הוזכרה כאן היקידה עצמה) אפשר לפרש שהכהן יעמוד על הארץ ויתן אש בראש המזבח (כלומר, יזרוק את האש למזבח. כמו שכתב רש"י). עיין בריטב"א שהביא את קושיתו בשם תוספות. והתוספות מביאים את הקושיא בשם רש"י, והאריכו בתירוצו. עיין שם (עיין גם תוספות ישנים ותוספות רא"ש ורבנו אליקים).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה</b> יתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי מהתם</b>, אם באת ללמוד שזר פסול להצתת האליתא מהפסוק "והאש על המזבח תוקד בו", שלמדנו שהצתת האליתא היתה בראש המזבח, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא</b> הייתי יכול לומר, שאף על פי שהצתת האליתא היתה על המזבח, מכל מקום זר יכול להצית אותה, כאשר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>קאי אארעא ועביד במפוחא</b>. כשעומד על הארץ ומצית את האליתא שעל המזבח בעזרת מפוח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> מפוח ארוך שראשו מגיע עד לראש המזבח. רבנו אליקים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קמשמע לן</b>, ולכן השמיע לנו הפסוק "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח" שזר פסול להצתת האש באליתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי מאיר</b>, שהוסיף עוד מערכה נוספת כל יום להקטרת איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב - <b style='font-size:20px; color:black;'>אברים ופדרים שלא נתעכלו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מבערב, מנא ליה?</b> מנין לו שהיתה מערכה נפרדת לאברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עונה הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא ליה מ"ואש"</b>. רבי מאיר למד מהאות ו' המיותרת בפסוק "ואש המזבח תוקד בו" (בפסוק ב), שהיתה מערכה נוספת. ופירש שעשו אותה לצורך הקטרת חלבים ופדרים שלא נתעכלו מבערב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, דהיינו, רבי יהודה ורבי יוסי, החולקים על רבי מאיר - <b style='font-size:20px; color:black;'>וא"ו לא דרשי!</b> אינם דורשים מהאות וא"ו דבר, מפני שדרך הפסוק לכתוב כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן, איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי עביד להו?</b> מה יעשה בהם? ועונה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהדר להו</b> - מחזירם <b style='font-size:20px; color:black;'>למערכה גדולה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מניין לאיברים ופדרים</b> של קרבנות של יום אתמול <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא נתעכלו מבערב</b>,</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0087_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot