https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%90_%D7%90 2026-04-06T14:44:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%90_%D7%90&diff=141193&oldid=prev 2020-09-06T15:47:13Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:47, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93563:rev-141193:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E%D7%90_%D7%90&diff=93563&oldid=prev 2015-06-30T13:37:16Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יומא מא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי ברייתא זו בספרא היא שנויה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתם סיפרא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מני?&lt;/b&gt; ברייתא שנשנתה בספרא סתם (בלא לפרט מי הוא התנא ששנאה) מי הוא ששנה אותה? הלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt; הוא זה ששנאה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין לעיל מ ב הערה 10.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא תני: &quot;הגורל עושה חטאת, ואין השם עושה חטאת&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא&lt;/b&gt;, מוכח מכאן, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגרלה מעכבא&lt;/b&gt; אפילו לדעת רבי יהודה. וזה כשיטת רבי ינאי בלשון השניה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא דמאן דאמר &quot;הגרלה לא מעכבא&lt;/b&gt;&quot; לרבי יהודה (לרבי יוחנן לפי שתי הלשונות, ולרבי ינאי לפי הלשון הראשונה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא&lt;/b&gt; היא! ונדחו דברי האומרים שלדעת רבי יהודה הגרלה אינה מעכבת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משמע מהגמרא שדברי הלשון השניה בדעת רבי ינאי לא נדחו. וקשה, שהרי רבי ינאי אמר שהגרלה מעכבת לרבי יהודה משום שנאמר &quot;אשר עלה&quot; פעמיים, לעכב. ואילו בברייתא (שהגמרא הביאה כאן) מבואר שלומדים זאת מהפסוק &quot;ועשהו חטאת&quot; הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת! ותירצו תוספות (מ ב ד&quot;ה ועשהו) שני תירוצים: א)&lt;/small&gt; הטעם שהגמרא הביאה לעיל (שנאמר פעמיים &quot;אשר עלה&quot;) אינו מדברי רבי ינאי עצמו אלא הסבר הגמרא בדעת רבי ינאי. ומאחר שבברייתא נאמר טעם אחר (שנאמר &quot;ועשהו חטאת&quot;) יש לומר שזה היה גם טעמו של רבי ינאי. ב)&lt;/small&gt; &quot;אשר עלה&quot; אינו בלשון ציווי. ולכן אי אפשר ללמוד שהוא לעכב. אלא &quot;ועשהו&quot; גילה על &quot;אשר עלה&quot; שהוא לעיכובא. ואילו נאמר רק &quot;ועשהו&quot; היינו לומדים מכאן דרשא אחרת. עיין שם. ובתוספות ישנים ד&quot;ה ת&quot;ל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מבארת הגמרא את מה ששנינו בברייתא שבשאר קרבנות הצריכות פירוש, כגון קני זבים וזבות, אם קרא עליהם שם (לזו חטאת ולזו עולה) התקדשו בדיבורו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: אין ה&quot;קינין&lt;/b&gt;&quot; (שתי תורים או שני בני יונה הבאים כזוג לקרבן ולכן הם נקראים &quot;קן&quot;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתפרשות&lt;/b&gt; שעוף זה הוא לעולה ועוף זה הוא לחטאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או ב&lt;/b&gt;שעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקיחת בעלים&lt;/b&gt; - בשעה שהבעלים קנה את התורים, שאז אם אמר תור זה אני קונה לחטאת ותור זה לעולה, דבריו קיימים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר, אין הכהן יכול לשנותן בעשייתן ואם שינה פסול. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt;, אם הבעלים לא קראו להם שם בשעת הקניה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעשיית הכהן&lt;/b&gt; - בשעה שהכהן מקריבם, יאמר &quot;זה אני מקריב לחטאת, וזה אני מקריב לעולה&quot;. (ר&quot;ח).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם הבעלים לא קראו להם שמות לחטאת ולעולה בשעת קנייתם, אין הם עוד יכולים לקבוע איזה עוף הוא לעולה ואיזה לחטאת, וגם אם ייחדו עוף אחד מסויים לעולה ואת חבירו לחטאת אין דבריהם קיימים, והכהן יכול לשנות בשעת עשייתו ממה שאמרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב שימי בר אשי: מאי טעמא דרב חסדא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (ויקרא יב ה) בענין יולדת עניה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ולקחה&lt;/b&gt; שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י הוסיף כאן &quot;וכן במצורע&quot;. ועיין בשיח יצחק שכתב שאפשר לפרש את דברי רש&quot;י בשני אופנים: א)&lt;/small&gt; שגם במצורע כתוב שהקינים מתפרשות בלקיחה, כשם שכתוב ביולדת. ב)&lt;/small&gt; שבמצורע כתוב שהקינים מתפרשות בשעת לקיחה כשם שכתוב בזב. עיין שם. ועיין בר&quot;ח שהיתה לו גירסא אחרת בדברי הגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובענין זב שמקריב שתי תורים או שני בני יונה נאמר (ויקרא טו טו): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ועשה&lt;/b&gt; אותם הכהן אחד חטאת והאחד עולה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן למד רב חסדא שהעופות נקבעים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או בלקיחה&lt;/b&gt; כלשון הכתוב ביולדת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או בעשיה&lt;/b&gt; כלשון הכתוב בזב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; סתירה לדברי רב חסדא, מהברייתא דלעיל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי שנינו בברייתא: נאמר (ויקרא טז ט) בענין שעיר החטאת של יום הכיפורים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ועשהו חטאת&quot;&lt;/b&gt; - מכאן ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגורל&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה&lt;/b&gt; את השעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חטאת. ואין&lt;/b&gt; קריאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השם עושה חטאת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיכול&lt;/b&gt; אני לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלא דין הוא&lt;/b&gt; ללמוד להיפך, מקל וחומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה במקום שלא קידש הגורל&lt;/b&gt;, בשאר מקומות שמביאים שני קרבנות ממין אחד, כגון קיני זבים וזבות ויולדות, שצריך לפרש מי מהם החטאת ומי הוא העולה, ואין הגורל מקדשם, בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קידש השם&lt;/b&gt;, הם מתקדשים בקריאת שם הקרבן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקום שקידש הגורל&lt;/b&gt;, בשני שעירי יום הכיפורים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו דין&lt;/b&gt; שנאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיקדש השם&lt;/b&gt;, מקל וחומר?! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;, לכך נאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ועשהו חטאת&quot;&lt;/b&gt;. ללמד שרק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגורל&lt;/b&gt; (שהוזכר בפסוק קודם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה&lt;/b&gt; את השעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חטאת, ואין השם עושה&lt;/b&gt; את השעיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חטאת.&lt;/b&gt; ומדברי הברייתא הזאת יש להקשות על רב חסדא, שאמר אין הקינים מתפרשות אלא בלקיחה או בעשיה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא הכא&lt;/b&gt; בענין ההגרלה של שעירי יום הכיפורים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלאו&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שעת לקיחה&lt;/b&gt; היתה ההגרלה, שהרי כבר מאתמול לקחן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאו&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שעת עשייה היא&lt;/b&gt;, שהרי אחרי ההגרלה היה עושה כמה עבודות, לפני הקרבת השעיר (ר&quot;ח). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקתני&lt;/b&gt; בה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקבע&lt;/b&gt; הגורל. והרי התנא רצה ללמוד מכאן בקל וחומר שאף השם יקבע. ומשמע, כשם שהגורל קובע שלא בשעת הלקיחה והעשייה, כך גם השם יקבע שלא בשעת הלקיחה והעשייה. ושלא כדברי רב חסדא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא: הכי קאמר&lt;/b&gt;, כך התכוין התנא לומר: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ועיין בריטב&quot;א (ד&quot;ה אמר רב חסדא) שכתב בשם ר&quot;י שאף על פי שרב חסדא אמר &quot;אין הקינין מתפרשות&quot; וכו&#039; אין הכוונה לקינין בלבד אלא גם בקרבנות בהמה הדין כן, כגון נזיר שהפריש שתי בהמות לקרבנותיו ולא פירש איזו לעולה ואיזו לחטאת. אינן מתפרשות אלא בשעת לקיחה או בשעת עשייה (וכן כתבו בתוספות ישנים ותוספות הרא&quot;ש). והוכיח הריטב&quot;א את דבריו מהגמרא כאן, שהרי שעיר של יום הכיפורים הוא קרבן בהמה ואם נאמר שרב חסדא דיבר בקינים בלבד אין להקשות עליו מהברייתא המדברת על שעיר! אבל דעת המאירי שרב חסדא דיבר בקינים בלבד. ולדבריו קשה, שהרי הברייתא דיברה בשעיר ואיך הגמרא יכלה להקשות מהברייתא על רב חסדא? ומטעם זה דחה המאירי את פירוש רש&quot;י, ומפרש שהגמרא הקשתה ממה שהברייתא אמרה &quot;ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם&quot; וכו&#039;. ומשמע, שבאותו הזמן שהיה ראוי שהגורל יקדש, אמנם הוא אינו מקדש אבל קידש השם. וכן פירש רבנו אליקים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והלא דין הוא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה במקום שלא קידש הגורל&lt;/b&gt; (כמו בקינים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו&lt;/b&gt; אם יגריל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת לקיחה, ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם יגריל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת עשייה&lt;/b&gt;, בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קידש השם, בשעת לקיחה ובשעת עשייה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקום שקידש הגורל&lt;/b&gt;, בשעירי יום הכיפורים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא&lt;/b&gt; בשעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקיחה ושלא בשעת עשייה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו דין שיקדש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה&lt;/b&gt; (כמו בשאר הקרבנות)?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולעולם אין קריאת השם קובעת בקינים אלא בשעת לקיחה או עשייה. וכדברי רב חסדא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; סתירה לדברי רב חסדא: טמא שנכנס למקדש בשוגג חייב בקרבן &quot;עולה ויורד&quot; בערכו. והיינו, העשיר מביא כבשה או שעירה לחטאת, העני מביא שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה. ואילו הדל שבדלים מביא עשירית האיפה סולת לחטאת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בויקרא תחילת פרק ה הוזכרו שלש עבירות שהעובר עליהן חייב קרבן עולה ויורד. א)&lt;/small&gt; שבועת העדות (מי שהשביעוהו שיעיד ונשבע לשקר שאינו יודע עדות בדבר). ב)&lt;/small&gt; טומאת מקדש וקדשיו (טמא שנכנס למקדש בשוגג, או אכל קדשים בשוגג). ג)&lt;/small&gt; שבועת ביטוי (הנשבע שיאכל או לא יאכל ועבר על שבועתו בשוגג). הברייתא כאן נוקטת מטמא מקדש כדוגמא לכל קרבן עולה ויורד, שדינם שוה למטמא מקדש. ורק במצורע (שיש הבדל בין קרבנות מצורע עני למצורע עשיר) דינו שונה. תוספות. תוספות ישנים. ריטב&quot;א. ולמה לא נקטה הברייתא את שבועת העדות שהוזכרה ראשונה בתורה? פירשו תוספות שהתנא דיבר במטמא מקדש שהוא שכיח יותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמא מקדש&lt;/b&gt; (טמא שנכנס למקדש בשוגג) שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עני, והפריש מעות לקינו&lt;/b&gt; לקנות בהם שתי תורים או שני בני יונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בינתיים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העשיר&lt;/b&gt;, והתחייב בכבשה או שעירה לחטאת, אך אינו חייב להביא עולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך הוא טעה, וחשב שהיות והוא העשיר הרי הוא חייב בשתי בהמות במקום שני העופות. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר כך&lt;/b&gt; חילק את המעות שהפריש לרכישת קינו לשני חלקים, ופירש ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; שמעות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו&lt;/b&gt; יהיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחטאתו, ו&lt;/b&gt;מעות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו לעולתו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שטעה וחשב שאף על פי שהעשיר, עדיין עליו להביא קן. רש&quot;י כריתות כח א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולבסוף נודע לו שהוא חייב להביא רק כבשה לחטאת כדין העשיר ואינו חייב בעולה. כיצד יעשה בדמים הללו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוסיף&lt;/b&gt; דמים על מעות החטאת שבידו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומביא חובתו&lt;/b&gt; כבשה לחטאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדמי חטאתו&lt;/b&gt;, מן המעות שהפריש לחטאת העוף. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מוסיף&lt;/b&gt; דמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומביא&lt;/b&gt; את חטאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חובתו מדמי עולתו&lt;/b&gt;, מפני שכבר חלה על המעות הללו קדושת עולה, ואין משנים מקדושת עולה לקדושת חטאת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אלא יביא מהם עולת נדבה. רש&quot;י בכריתות שם, ורבינו אליקים. וכן מבואר בגמרא בעמוד ב. ופירשו תוספות שם שמביאים ממנה עולת ציבור בנדבה (&quot;קיץ המזבח&quot;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדברי הברייתא קשה על רב חסדא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא הכא&lt;/b&gt; בברייתא מבואר שלאחר שהפריש את המעות פירש אלו לחטאת ואלו לעולה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלאו שעת לקיחה&lt;/b&gt; (קניית העופות) היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאו שעת עשייה היא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אף על פי כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני&lt;/b&gt; בברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקבע&lt;/b&gt; עליהם השם, ואינו יכול לשנותם! ואילו רב חסדא אמר שאין השם קובע אלא בשעת לקיחה או עשייה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ששת&lt;/b&gt; למקשן: הרי יש לתמוה על דבריך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותסברא&lt;/b&gt;, וכי אתה סבור שהגירסא בברייתא שהבאת היא נכונה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר&lt;/b&gt; (והרי אמר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר אמר רבי הושעיא: מטמא מקדש עשיר&lt;/b&gt; שחייב להביא כבשה או שעירה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והביא קרבן עני&lt;/b&gt; קן עופות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יצא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכיון דלא יצא&lt;/b&gt; אפילו בדיעבד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי קבע!?&lt;/b&gt; איך הוא קבע את מקצת הדמים לעולה? והרי הוא אינו חייב בעולה!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהרי אמר &quot;אלו לעולתי&quot;, משמע לעולה שאני חייב בה. רבנו אליקים. (לשון הריטב&quot;א: &quot;פירוש, הוה ליה כמי שאינו מחויב עולה כלל ואמר אלו לעולתי, שלא אמר כלום&quot;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, מאי אית לך למימר&lt;/b&gt;, מה אתה המקשן צריך לומר (כדי לתרץ את דברי הברייתא), בעל כרחך אתה מוכרח לומר שגירסת הברייתא משובשת. ואם כן, גם לפי רב חסדא יש לתקן את הגירסא בברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו שלדבריך יש לגרוס בברייתא: &quot;מטמא מקדש עני שהפריש מעות לקינו, ואמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו, ואחר כך העשיר&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכבר אמר&lt;/b&gt; &quot;אלו לחטאתי ואלו לעולתי&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעניותו&lt;/b&gt;, בעודו עני. ולכן יכול לקבוע על מקצת הדמים שם עולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי&lt;/b&gt;, כך גם נתרץ את דברי רב חסדא, שהגירסא בברייתא היא בענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכבר אמר&lt;/b&gt; &quot;אלו לחטאתי ואלו לעולתי&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משעת הפרשה&lt;/b&gt; ממש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי שהפרשת המעות היא כלקיחת העופות. וכשם שבשעת לקיחת העופות הוא קובע עליהם שם, כך בשעת ההפרשת המעות הוא קובע להם שם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י מפרש שצריך לגרוס בברייתא: מטמא מקדש עני שהפריש מעות לקינו, ואמר &quot;בשעת הפרשה&quot; אלו לחטאת ואלו לעולה ואחר כך העשיר. אבל מדברי רבנו אליקים נראה שאין צריך להוסיף ולגרוס &quot;שבשעת הפרשה&quot; אלא הגירסא שהגמרא הוכיחה לדעת המקשן נשארה בעינה (&quot;ואמר אלו לחטאת ואלו לעולה ואחר כך העשיר&quot;). והגמרא הוסיפה שלדעת רב חסדא צריך לפרש שהאמירה היתה ממש בשעת הלקיחה (ולא אחרי הלקיחה קודם שהעשיר).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. וכן מוכח מהגמרא. אבל הרמב&quot;ם (בסוף פרק ה מהלכות פסולי המוקדשין) פסק ששעת הפרשה אינה כשעת לקיחה. וכן כתב מאירי. וכתב השיח יצחק שרק בהוה אמינא הגמרא נאלצה לומר ששעת ההפרשה כשעת הלקיחה. אבל למסקנא אין צורך בזה. ושעת הפרשה אינה כשעת לקיחה. וגם רש&quot;י מודה לזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך עדיין יש להקשות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי רב ששת הוכיח שגירסת הברייתא משובשת מדברי רבי אלעזר בשם רבי הושעיא, שאמר: מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני לא יצא ידי חובתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך רבי חגא חולק, ואומר בשם רבי יאשיה כי מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני יצא. ולפיו יש להקשות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבי חגא אמר רבי יאשיה&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר&lt;/b&gt; מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא&lt;/b&gt;, <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת הגמרא בעמוד ב&#039; רבי הושעיא. וכן הגיה הרש&quot;ש כאן. והיינו שרבי אלעזר ורבי חגא נחלקו מה אמר רבי הושעיא (וכנראה שהגמרא סברה שאפשר להוכיח מדברי רבי הושעיא שסידר ברייתות, שהברייתא משובשת. אבל אין לשנות את גירסת הברייתא מכח דברי רב חסדא אם אין רבי הושעיא מסייע לו).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0079_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot