https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9C%D7%91_%D7%91 פרשני:בבלי:יומא לב ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-27T06:53:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=141176&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T15:45:04Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:45, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l103">שורה 103:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 103:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93546:rev-141176:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=93546&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:36:38Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יומא לב ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא דבי רבי ישמעאל&lt;/b&gt;: יש ללמוד דבר זה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קל וחומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה בגדי זהב&lt;/b&gt;, שאין קדושתם גדולה כל כך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין כהן&lt;/b&gt; גדול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכנס בהן לפני ולפנים&lt;/b&gt; (לקדש הקדשים), אף על פי כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון טבילה&lt;/b&gt; בשעה שלובשם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגדי לבן&lt;/b&gt;, שקדושתם גדולה יותר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנכנס בהן לפני ולפנים,&lt;/b&gt; וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו דין שטעון טבילה&lt;/b&gt; בשעה שלובשם?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למיפרך&lt;/b&gt;, יש לדחות את הקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אדרבה, יתכן שרק בלבישת בגדי זהב צריך לטבול. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לבגדי זהב&lt;/b&gt; שקדושתם חמורה יותר מבגדי לבן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן כפרתן מרובה&lt;/b&gt;, שמקריבים בהם את כל הקרבנות הבאים לכפר על כל העבירות שבתורה. מה שאין כן בגדי לבן, שהעבודות הנעשות בהן אינן מכפרות אלא על עבירת &quot;טומאת מקדש וקדשיו&quot; (שבועות ז ב). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. והקשו הראשונים הרי שעיר המשתלח מכפר על כל העבירות, ונעשה בבגדי לבן ! ולכן פירשו שבגדי זהב כפרתן מרובה היינו שמקריבים בהם כל ימות השנה. תוספות, תוספות ישנים. תו&#039; רא&quot;ש. ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וחוזרת הקושיא דלעיל: לרבי יהודה, מנין שבשעה שהכהן הגדול משנה מבגדי זהב לבגדי לבן טעון טבילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; צריך לומר תירוץ אחר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא ליה&lt;/b&gt;, דבר זה למד רבי יהודה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מד&lt;/b&gt;רשתו של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי&lt;/b&gt;: שנאמר: &quot;כתונת בד קדש ילבש ... ורחץ במים את בשרו ולבשם&quot;. למדנו מכאן שצריך טבילה גם בלבישת בגדי לבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא ממשיכה ומביאה עוד קטע מדברי הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;כתונת בד קודש ילבש&lt;/b&gt; ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף בגדי קודש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא למדת, שכל המשנה מעבודה&lt;/b&gt; שבמקום אחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעבודה&lt;/b&gt; שבמקום אחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שטעון טבילה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: אמנם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשכחן&lt;/b&gt; מצאנו שהכתוב חייב טבילה בשעה שמשנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבגדי זהב לבגדי לבן&lt;/b&gt; (שבזה הכתוב מדבר). אבל כשמשנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבגדי לבן לבגדי זהב&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין&lt;/b&gt; שצריך לטבול? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף על פי שהגמרא לעיל אמרה שרבי יהודה מודה ללימוד של רבי, מכל מקום אין לומר שרבי מודה ללימוד של רבי יהודה (שלמד טבילה במשנה מבגדי לבן לבגדי זהב מ&quot;ופשט:. ורחץ&quot;) משתי סיבות: א. אם נאמר כן במה נחלקו רבי ורבי יהודה? ב. המשך דברי הברייתא שלמדו שני קידושים מ&quot;ופשט ורחץ&quot; &quot;ורחץ ולבש&quot;, לא יתכן לדברי רבי יהודה שפירש פסוק זה בטבילה ולא בקידושים, ובעל כרחך שרבי חולק על זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא דבי רבי ישמעאל&lt;/b&gt;: יש ללמוד דבר זה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קל וחומר: מה בגדי לבן&lt;/b&gt; שאין קדושתן חמורה כל כך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין כפרתן מרובה&lt;/b&gt;, שאין הקרבנות שכהן גדול מקריב בהן מכפרים על הרבה עברות אלא רק על טומאת מקדש וקדשיו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף על פי כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעונין טבילה&lt;/b&gt; בשעה שלובשם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. אבל הראשונים חולקים על זה. ראה לעיל הערה 1.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגדי זהב&lt;/b&gt;, שקדושתם חמורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפרתן מרובה&lt;/b&gt;, שמקריבים בהם את כל הקרבנות הבאים לכפר על רוב העבירות שבתורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו דין שטעונין טבילה&lt;/b&gt; בשעה שלובשם?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למיפרך&lt;/b&gt; יש לדחות את הקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אדרבה, יתכן שדוקא בגדי לבן טעונים טבילה. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לבגדי לבן&lt;/b&gt;, קדושתם חמורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן&lt;/b&gt; כהן גדול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכנס בהן לפני ולפנים&lt;/b&gt; (לקדש הקדשים), מה שאין כן בגדי זהב!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן חוזרת הקושיא שהקשינו על דברי רבי: מנין שבשעה שמשנה מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: רבי עצמו ענה על הקושיא הזו בברייתא. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו דקתני&lt;/b&gt; ומטעם זה שנה בברייתא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואומר: בגדי קודש הם ורחץ את בשרו במים ולבשם&quot;&lt;/b&gt; - הוקשו כל הבגדים כולן זה לזה&quot;. וכך פירושו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נתן הכתוב טעם לטבילה זו משום ש&quot;בגדי קודש הם&quot;. ללמדך, כי בשעה שהכהן הגדול לובש בגדי קודש, צריך לטבול, ובגדי זהב גם הם &quot;בגדי קודש&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא ממשיכה ומביאה עוד קטע מדברי הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחמש עבודות הן&lt;/b&gt;: (א) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמיד של שחר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבגדי זהב.&lt;/b&gt; (ב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודת היום&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבגדי לבן.&lt;/b&gt; (ג) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילו ואיל העם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבגדי זהב&lt;/b&gt;. (ד) הוצאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כף ומחתה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבגדי לבן&lt;/b&gt;. (ה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמיד של בין הערבים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבגדי זהב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה שני קידושין?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;ופשט את בגדי הבד, ורחץ בשרו במים במקום קדוש, ולבש את בגדיו&quot;. נאמר &quot;ורחץ&quot; בין הפשיטה לבין הלבישה, ודרשו חכמים את &quot;ורחץ&quot; גם על הפשיטה שמוזכרת לפניו, וגם על הלבישה המוזכרת אחריו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ופשט ורחץ&quot;, &quot;ורחץ ולבש&quot;&lt;/b&gt;, הרי שני קידושים לכל החלפת בגדים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן על סוף הקטע שהבאנו: איך אפשר ללמוד מהפסוק &quot;ופשט ... ורחץ ... ולבש&quot; קידוש ידים ורגלים? הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; פסוק זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטבילה כתיב!&lt;/b&gt; שהרי נאמר: ורחץ &quot;את בשרו&quot; במים. ומשמע רחיצת כל בשרו, ולא ידיו ורגליו בלבד!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: דברי הברייתא כאן הם דברי רבי. ולדבריו אין צריך את הפסוק לגופו ללמד שבשעה שלובש בגדי זהב טובל, שהרי רבי למד זאת מהפסוק &quot;בגדי קדש הם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אינו ענין&lt;/b&gt; אם אין בו צורך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;למוד ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טבילה,&lt;/b&gt; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא ליה&lt;/b&gt;, שרבי למד טבילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&quot;בגדי קודש הם&quot;&lt;/b&gt;, בעל כרחך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנהו ענין&lt;/b&gt; תפרש שיש בפסוק צורך ללמוד ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקידוש&lt;/b&gt; ידים ורגלים. (&quot;ורחץ&quot; - היינו קידוש ידים ורגלים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליכתביה רחמנא&lt;/b&gt;, אם כן היה ראוי לכתוב בתורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלשון קידוש!&lt;/b&gt; (כלומר: &quot;ורחץ ידיו ורגליו&quot;, ולא &quot;ורחץ את בשרו&quot;), ולמה נאמר בלשון טבילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קמשמע לן&lt;/b&gt;, דבר זה בא הכתוב להשמיענו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דטבילה כקידוש&lt;/b&gt;. כיון שקידוש נאמר בתורה בלשון טבילה, אנו לומדים שטבילה דומה לקידוש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה קידוש,&lt;/b&gt; נעשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום קדוש&lt;/b&gt; (בעזרה), שהרי נאמר כאן &quot;ורחץ את בשרו במים, (קידוש) במקום קדוש&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף טבילה&lt;/b&gt; נעשית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום קדוש&lt;/b&gt; (בעזרה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועכשיו הגמרא חוזרת לדון בשיטת רבי יהודה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לדעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt; שסובר שהפסוק: &quot;ופשט את בגדי הבד ... ורחץ ... ולבש&quot; מדבר בטבילה ולא בקידוש, יש להקשות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קידוש&lt;/b&gt; ידים ורגלים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא ליה&lt;/b&gt; מנין לו? (מהיכן למד דבר זה?)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא ליה&lt;/b&gt; דבר זה למד רבי יהודה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;דרשתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי אלעזר ברבי שמעון.&lt;/b&gt; שלומד דבר זה (בברייתא דלעיל) בקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה עבודת כל השנה שאינה טעונה טבילה, טעונה קידוש, עבודת יום הכיפורים שטעונה טבילה, וכי אינו דין שטעונה קידוש?! ועכשיו הגמרא חוזרת לדון בדברי רבי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: הא דרבי&lt;/b&gt; מה שאמר רבי שדורשים &quot;ופשט ורחץ&quot; &quot;ורחץ ולבש&quot; - מכאן שצריך שני קידושין. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפקא מדרבי מאיר&lt;/b&gt;. כלומר, דברי רבי מנוגדים לדברי רבי מאיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפקא&lt;/b&gt; נמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרבנן,&lt;/b&gt; ומנוגדים גם לדברי רבנן, כדלהלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי רבי דרש שני קידושין מ&quot;ופשט ורחץ&quot; &quot;ורחץ ולבש&quot;, משמע שהיתה רחיצה אחת אחרי הפשיטה, ורחיצה שניה לפני הלבישה. ושני הקידושים נעשים בשעה שהכהן הגדול ערום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפקא מדרבנן&lt;/b&gt; דברי רבי מנוגדים לדעת רבנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאילו רבנן אמרי&lt;/b&gt; (במשנה דלקמן לד ב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא לבוש מקדש&lt;/b&gt; (בקידוש ראשון - לפני הפשיטה. ובקידוש שני - אחרי הלבישה). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איהו&lt;/b&gt;, רבי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר, כשהוא פושט מקדש!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפקא מדרבי מאיר&lt;/b&gt;. דברי רבי מנוגדים לדברי רבי מאיר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאילו,&lt;/b&gt; אמנם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר&lt;/b&gt; מודה בקידוש הראשון שהיה בשעה שהוא ערום, אבל מכל מקום הרי רבי מאיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר, הך קידוש בתרא&lt;/b&gt; הקידוש האחרון - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא לבוש מקדש. ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איהו&lt;/b&gt;, רבי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר, כשהוא פושט מקדש!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אחא בר יעקב&lt;/b&gt; שלא כדברי רב חסדא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכל&lt;/b&gt; (רבי, רבנן, ורבי מאיר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מודין בקידוש שני, ש&lt;/b&gt;תחילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לובש, ואחר כך מקדש.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt;, מה הטעם שהכל מודים בזה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר קרא&lt;/b&gt; שאמר הכתוב (שמות ל) במצות קידוש ידים ורגלים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או בגשתם אל המזבח&lt;/b&gt; לשרת&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע שמצות קידוש היא בשעת הגישה אל המזבח לשרת. כלומר, ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שאינו מחוסר&lt;/b&gt; שירות אחרי שקידש ידיו ורגליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גישה&lt;/b&gt; אל המזבח בלבד. והיינו אחרי שלבש את הבגדים שעובד בהם, אז יקדש ידיו ורגליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא זה&lt;/b&gt; שעדיין לא לבש את בגדיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמחוסר לבישה וגישה,&lt;/b&gt; (שאם קידש לפני שלבש לא יצא ידי המצוה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: לא&lt;/b&gt; יתכן לומר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב חסדא&lt;/b&gt; (שאמר בדעת רבי ששני הקידושים היו בשעה שהכהן הגדול היה ערום) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אית ליה&lt;/b&gt; יסבור כדבריו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרב אחא&lt;/b&gt; (שאמר שהקידוש האחרון היה בשעה שהוא לבוש).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, לא יתכן שלדעת רב חסדא היו שלושה קידושין על כל טבילה: שנים בשעה שהוא ערום, ואחד אחרי הלבישה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כמו כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; יתכן לומר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אחא&lt;/b&gt; (שאמר בדעת רבי שהקידוש האחרון היה בשעה שהוא לבוש), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אית ליה&lt;/b&gt; יסבור כדבריו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרב חסדא&lt;/b&gt; (שאמר שהיו שני קידושין בשעה שהכהן הגדול ערום).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאם כן&lt;/b&gt;, שאם נאמר שרב חסדא ורב אחא מודים זה לזה, ועל כל טבילה היו שלושה קידושים, אם כן יוצא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי הוו ליה חמיסר קידושין&lt;/b&gt; היו בסך הכל חמשה עשר קידושים (חמש טבילות. ולכל טבילה שלושה קידושים. הרי בסך הכל 15 קידושים). והרי רבי אמר שהיו עשרה קידושים בלבד!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא בעל כרחך שרב חסדא ורב אחא חולקים זה על זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הביאו לו את התמיד, קרצו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; מה פירוש המלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קרצו&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר עולא&lt;/b&gt;: &quot;קרצו&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישנא דקטלא הוא&lt;/b&gt;. לשון הריגה הוא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונקט &quot;קרצו&quot; ולא &quot;שחטו&quot; לומר שלא השלים את השחיטה. תוספות ישנים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן בר יצחק: מאי קרא&lt;/b&gt;, מאיזה מקרא למדו ש&quot;קרץ&quot; הוא מלשון הריגה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנאמר (ירמיה מו כ): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עגלה יפהפיה מצרים, קרץ מצפון בא בא&quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי משמע?&lt;/b&gt; מה היא משמעות דברי הפסוק (שנלמד ממנו שקרץ הוא הרג)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדמתרגם רב יוסף: מלכא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יאי&lt;/b&gt; מלכות נאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה מצרים&lt;/b&gt;, היתה מצרים. אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עממין קטולין&lt;/b&gt; אומות של רוצחים (קרץ), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מציפונא ייתון עלה&lt;/b&gt; - מצפון יבואו עליה לבוזזה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתרגום שם הגירסא &quot;מלכותא&quot;. וכן הביא רש&quot;י שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא חוזרת לדון בעיקר הדין שלמדנו במשנה: &quot;קרצו ומירק (השלים) אחר שחיטה על ידו (עבורו) &quot;. ומשמע שהכהן הגדול לא סיים את השחיטה בעצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קרצו&lt;/b&gt;&quot; שחטו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכמה&lt;/b&gt; מן הסימנים (קנה וושט) שבצואר הבהמה היה שוחט? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&quot;גבורת ארי&quot; מבאר ששאלת הגמרא היתה האם שחט רוב סימנים בלבד, או ששחט את כל הסימנים, וכהן אחר חתך את הורידים כדי לקבל את הדם ולזרוק על המזבח. (עיין שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר עולא: ברוב שנים&lt;/b&gt; רוב של שני הסימנים (קנה וושט) שבצואר הבהמה. שזה השיעור ההכרחי לשחיטה, ולא היה שוחט יותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן אמר רבי יוחנן: ברוב שנים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;יש להוכיח ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף ריש לקיש סבר ברוב שנים&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ריש לקיש&lt;/b&gt;: שנינו במסכת חולין (כז ב): &quot;השוחט (סימן) אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה, ורובו של (סימן) אחד כמוהו. (שחט) רוב (סימן) אחד בעוף ורוב שנים בבהמה, שחיטתו כשרה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והקשה ריש לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי מאחר ששנינו&lt;/b&gt; בתחילת המשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רובו של אחד כמוהו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה שנינו&lt;/b&gt; שוב בסוף המשנה: שחט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רוב&lt;/b&gt; סימן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד בעוף ורוב שנים בבהמה&lt;/b&gt; שחיטתו כשרה? והרי מתחילת המשנה יש ללמוד זאת!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותירץ על זה ריש לקיש: תחילת המשנה מדברת בחולין וסוף המשנה בקדשים. ולמה הוצרך התנא להשמיענו ששחיטת רוב סימנים כשרה בקדשים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי ששנינו&lt;/b&gt; במשנתנו ביומא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הביאו לו&lt;/b&gt; לכהן הגדול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את התמיד, קרצו,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומירק אחר שחיטה על ידו, וקיבל&lt;/b&gt; כהן גדול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הדם וזרקו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מירק&lt;/b&gt; אחר הקרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהא פסול.&lt;/b&gt; ולכן הוצרך אחר להשלים את השחיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד לפני שסיימנו להביא את דברי ריש לקיש במלואם, תמהה הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול לא מירק יהא פסול!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;איך יתכן שהייתי טועה וסובר שאם לא השלים אחר את השחיטה על ידו פסול?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; נאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כן,&lt;/b&gt; נמצא שעד סיום שחיטת כל שני הסימנים עדיין השחיטה היא בגדר &quot;עבודה&quot;. וכיון שכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הויא ליה&lt;/b&gt; (היתה) ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודה&lt;/b&gt; של שחיטת התמיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר&lt;/b&gt; שאינו כהן גדול,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותניא&lt;/b&gt; והרי שנו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל עבודות יום הכיפורים אינן כשרות אלא בו&lt;/b&gt;, בכהן הגדול! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירשו תוספות ישנים, ותוספות בפירוש ראשון, שעבודת השחיטה מדאורייתא נעשית גם על ידי אחר. ומדרבנן נעשית דוקא על ידי כהן גדול, (וראה לעיל לא, ב הערה 8).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן את דברי ריש לקיש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר&lt;/b&gt;, כך נתכוין ריש לקיש לומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי ששנינו &quot;קרצו, ומירק אחר שחיטה על ידו&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; אם לא מירק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהא פסול מדרבנן,&lt;/b&gt; שהרי צריך לקבל את דם הקדשים במזרק ולזרקו על המזבח, לכן חייבו חכמים לשחוט את כל הסימנים בקדשים, ואם לא שחט את כל הסימנים פסול מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(וכיון שמדאורייתא הקרבן כשר, לכן ביום הכיפורים יכול אדם אחר לגמור את השחיטה, מפני שחכמים לא העמידו את דבריהם בזה, שהרי כאן אם הכהן הגדול עצמו יגמור את השחיטה, הרי ישפך דם רב לארץ לפני שהכהן הגדול יספיק לקבל את הדם במזרק &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת הסוברים שעבודת השחיטה נעשתה מדאורייתא בכהן גדול (ראה לעיל לא ב הערה 8) דברי הגמרא מובנים היטב. שגמר השחיטה שאינה אלא מדרבנן, רבנן לא חייבו שיעשנה כהן גדול דוקא. אבל לדעת הסוברים שמדאורייתא השחיטה נעשית בכל אדם, ורבנן תיקנו שיעשנה כהן גדול, קצת קשה, הרי כל השחיטה כולה מדאורייתא נעשית על ידי אחר. ורק מדרבנן צריך שיעשנה הכהן הגדול (ואף על פי כן הגמרא הקשתה איך יעשנה כהן אחר?) ויש לחלק. שאמנם חכמים חייבו שהשחיטה תהיה בכהן גדול, אבל הם חייבו רק את השחיטה שהיא עבודה מדאורייתא. ולא את המירוק שהוא עבודה מדבריהם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0062_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלגB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div> Micropedia bot