https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9C%D7%90_%D7%90 2026-04-27T10:31:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=141173&oldid=prev 2020-09-06T15:44:42Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:44, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93543:rev-141173:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=93543&oldid=prev 2015-06-30T13:36:31Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יומא לא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כשיש על האדם חציצה בשעה שטובל, האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוצץ&lt;/b&gt; ופוסל כמו בשאר טבילות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; כיון שאין טבילה זו באה כדי לטהרו מטומאה, אלא כדי לגרום לו להזכר בטומאה ישנה שיש עליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו חוצץ&lt;/b&gt;, אין החציצה פוסלת בה? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות (בד&quot;ה חוצץ) מבארים שאביי הסתפק גם לדעת בן זומא, שאף על פי שבן זומא מחייב את כל הנכנס לעזרה לטבול, אין טבילה זו מדאורייתא אלא אם בא לעבוד, אבל כשבא שלא על מנת לעבוד אינה אלא מדרבנן. והסתפק אביי שמא לא גזרו בזה חציצה. ואף על פי שבשאר טבילות שחייבו חכמים ודאי חציצה פוסלת, מכל מקום יש לחלק, שכאן הטבילה היא בטהור גמור, ומעלה יתירה היא. מה שאין כן בשאר טבילות שיש שם טומאה מדרבנן. (דעת התוספות ישנים וריטב&quot;א בשם ר&quot;י לעיל בעמוד א&#039; שלבן זומא אין חיוב טבילה אלא בנכנס לעזרה לעבודה, ומשמע שבאינו נכנס לעבודה פטור לגמרי. ולפי זה אין לומר כדברי התוספות כאן. ובאמת הריטב&quot;א כאן כתב כרש&quot;י).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב יוסף תשובה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל דתקון רבנן&lt;/b&gt; כל תקנות שתקנו חכמים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כעין דאורייתא תקון&lt;/b&gt;. וכיון שבטבילה דאורייתא חציצה פוסלת, ממילא גם בטבילה זו, חציצה פוסלת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי לרב יוסף&lt;/b&gt;: יש להסתפק בענין טבילה זו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביאה במקצת&lt;/b&gt;, כאשר רק מקצת גופו בא לעזרה, שמכניס רק אחד מאבריו בלבד לעזרה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמה ביאה&lt;/b&gt; וחייב לטבול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או לא&lt;/b&gt; שמה ביאה, ואין צריך לטבול? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון רש&quot;י בספק של אביי: &quot;שמה ביאה - לענין טבילה זו&quot;. כלומר, שספק אביי הוא רק לענין טבילה ולא לענין דין אחר. ועיין בזבחים (לב לג) שנחלקו אמוראים בביאה במקצת בטמא. יש מחייבים כרת, ויש שמחייבים מלקות בלבד, ויש אומרים שפטור אפילו ממלקות (ודנו האחרונים אם לשיטה זו יש איסור דרבנן. עיין כסף משנה פרק ג מביאת מקדש הי&quot;ח. ומל&quot;מ הי&quot;ט). ונראה שרש&quot;י כאן בא לתרץ שהספק של אביי אינו תלוי במחלוקת בזבחים. שאפילו לשיטת הסוברים שביאה במקצת בטמא אסורה מדאורייתא. הסתפק אביי בטבילה דרבנן שמא לא החמירו. (אולי מטעם שהיות ולא התירו לו להכנס כולו, יזכור טומאה ישנה ויפרוש). ואפילו לשיטת הפוטרים ביאה במקצת בטמא, הסתפק אביי שמא מכל מקום חייבו חכמים לטבול (אולי מטעם שמא ימשך ויכניס את כל גופו לעזרה). אמנם בגבורות ארי כאן הניח את ספק אביי בקושיא, שהרי זה תלוי במחלוקת האמוראים הנ&quot;ל (בזבחים לב-לג).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב יוסף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהונות&lt;/b&gt; המצורע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוכיחו, שהן ביאה במקצת&lt;/b&gt; שהמצורע ביום השמיני עומד בשער ניקנור ומכניס את בהונות ידיו ורגליו לעזרת ישראל ולא את כל גופו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותניא: מצורע טובל ועומד בשער ניקנור&lt;/b&gt;. ומכאן שביאה במקצת שמה ביאה וחייב לטבול. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש לעיל שהספק של אביי היה לדברי רבי יהודה בלבד. ולפי זה תמהו התוספות: איך רב יוסף פשט את הספק של אביי מהברייתא שמצורע טובל ועומד בשער ניקנור? הרי רבי יהודה חולק ואומר שאין המצורע טובל! ותירצו התוספות: כיון שלדעת חכמים עשו מעלה במצורע אפילו בביאה במקצת (משום דדייש בטומאה), נלמד מכאן גם לדעת רבי יהודה בכל אדם (מלבד המצורע), שחייבוהו חכמים לטבול אפילו בביאה במקצת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו&lt;/b&gt; (נשאלה שאלה לבני הישיבה):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;השוחט את הקרבן, ורוצה לפטור את עצמו מלטבול לפני שנכנס לעזרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו שיעשה סכין ארוכה וישחוט?&lt;/b&gt; האם יכול הוא לעשות סכין ארוכה ולעמוד מחוץ לעזרה, ולשחוט את בהמת הקרבן העומדת בעזרה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בלא לטבול. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולענין הכשרת הקרבן אין צורך שהשוחט יעמוד דוקא בתוך העזרה. שדרשו בזבחים (לב ב) &quot;בן הבקר לפני ה&quot;&#039; ולא שוחט לפני ה&#039;. רש&quot;י.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון רש&quot;י: &quot;ויושיט ידו לפנים וישחוט&quot;. וזה לא יתכן. שהרי למדנו לעיל שביאה במקצת שמה ביאה. ופירש הרש&quot;ש שכוונת רש&quot;י לומר, שיושיט את ידו לכיוון פנים העזרה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיבעי&lt;/b&gt;, יש לשאול שאלה זו בין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;שיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן זומא,&lt;/b&gt; שסובר שכל הנכנס לעזרה טובל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיבעי&lt;/b&gt; שאלה זו גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבנן, דפליגי עליה דרבי יהודה&lt;/b&gt;, וסוברים שהנכנס לעזרה אינו צריך לטבול (מלבד מצורע ביום השמיני שחייב לטבול משום שהתרגל בטומאה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן את הספק: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תבעי לבן זומא&lt;/b&gt;, כך יש להסתפק לדעת בן זומא שמחייב את הנכנס לעזרה לטבול:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן לא מחייב בן זומא&lt;/b&gt; טבילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; את הנכנס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגואי&lt;/b&gt; לפנים העזרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; זה שעשה סכין ארוכה ועומד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבראי&lt;/b&gt; מבחוץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; חייב לטבול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או, דילמא&lt;/b&gt; שמא גם בזה חייב טבילה, מפני שאנו חוששים שמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתי לאימשוכי&lt;/b&gt;, שמא יבוא להמשך לפנים העזרה, ולכן חייב לטבול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיבעי לרבנן, דפליגי עליה דרבי יהודה&lt;/b&gt;, שכך יש להסתפק לדעת חכמים החולקים על רבי יהודה, וסוברים שהנכנס לעזרה אינו צריך לטבול: שמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן לא קאמרי רבנן התם&lt;/b&gt; (שם) שהנכנס לעזרה פטור מלטבול, אלא רק באדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא קא עביד עבודה&lt;/b&gt; שאינו עסוק בעבודת הקדשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הכא&lt;/b&gt; כאן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקעביד עבודה&lt;/b&gt; שעסוק בעבודת שחיטה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; פטרוהו חכמים מלטבול. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף על פי שבכמה מקומות אין לשחיטה דיני עבודה, מכל מקום יש לומר שאמנם יש לה שם עבודה, אלא שאינה צריכה כהן כשאר עבודות הדם. תוספות ישנים. ועיין תוספות הרא&quot;ש וריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או, דילמא לא שנא&lt;/b&gt; שמא אין העובד עבודה שונה משאר הנכנסים לעזרה. וכשם שכל הנכנס לעזרה פטור מלטבול, כך גם העובד עבודה פטור מלטבול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיקו&lt;/b&gt; (תעמוד שאלה זו בספק).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמש טבילות ועשרה קידושין טובל&lt;/b&gt; כהן גדול ומקדש בו ביום, וכולן בקדש, על בית הפרוה, חוץ מזו (הראשונה) בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכולן בקודש&lt;/b&gt; בעזרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבית הפרוה, חוץ מראשונה שהיתה בחול&lt;/b&gt; מחוץ לעזרה, שבנו שם לשכה ובה מקוה, והיתה צמודה לחומת העזרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על גבי שער המים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובצד לשכתו&lt;/b&gt; של הכהן הגדול &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתה&lt;/b&gt; לשכה זו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לקמן לב א מבואר מתי טבל וקידש.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שבו מכניסים צלוחית של מים של ניסוך בחג. שקלים ט ב. וגג שער המים לא נתקדש בקדושת עזרה. כיון שגגים ועליות שבעזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה. פסחים פה ב.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היא לשכת פלהדרין, שהיא דירתו של הכהן הגדול שבא היה ישן. לעיל יט א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדברי הברייתא, שמבואר בה שבנו מקוה מעל שער המים, למד אביי דבר נוסף, כדלהלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במסכת זבחים (דף נד ב) אמר רבא, שרצו לבנות את בית המקדש בעין עיטם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מפני שהוא המקום הגבוה ביותר בארץ ישראל, ונאמר (דברים יז) &quot;וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה&#039;&quot; (שהוא בית המקדש). ולמדו מכאן שבית המקדש יהיה במקום הגבוה ביותר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: נראה לי שהוא מעיין מי נפתוח האמור בספר יהושע (פרק טו) שמשם הגבול משפע ויורד למזרח ולמערב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך לא בנו את בית המקדש שם, אלא בירושלים, שהיא נמוכה מעט מעין עיטם, משום שנאמר: (דברים לג) &quot;ובין כתפיו שכן&quot;. שהשכינה שורה בגובה הכתפיים, שהן נמוכות מעט מגובה הראש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומנין למדנו שעין עיטם גבוה יותר מירושלים? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הריטב&quot;א מפרש שאביי בא להוכיח בכמה היה עין עיטם גבוה מירושלים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: שמע מינה&lt;/b&gt;, מדברי הברייתא שהבאנו לעיל (שבנו מקוה מעל שער המים) ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עין עיטם&lt;/b&gt;, שהוא המעין שממנו זרמו המים ובאו למקוה שמעל שער המים שבבית המקדש, היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבוה מקרקע&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עזרה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי המים לעולם אינם עולים לכיוון מעלה אלא יורדים. וכיון שהמים שבעין עיטם היו מגיעים למקוה שמעל שער המים, בהכרח שעין עיטם גבוה ממקוה זו (וכל שכן שעין עיטם גבוה יותר מקרקע העזרה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמה היה עין עיטם גבוה מקרקע העזרה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרים ושלש אמות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: כל הפתחים שהיו שם&lt;/b&gt; בעזרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גובהן עשרים אמה, ורחבן עשר אמות, חוץ מ&lt;/b&gt;פתחו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של אולם&lt;/b&gt; שגבהו ארבעים ורחבו עשרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמדנו מכאן שגובה שער המים היה עשרים אמה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותניא&lt;/b&gt;: נאמר (ויקרא טו, טז) בענין טומאת בעל קרי: &quot;ורחץ במים את כל בשרו&quot;. ודרשו את הפסוק כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ורחץ בשרו במים&quot;&lt;/b&gt;. מכך שהאות ב בתיבת &quot;במים&quot; נקודה בפתח, ולא בשו&quot;א, הרי היא באה במקום ה&quot;א הידיעה, ומשמע &quot;מים המיוחדים&quot; שכבר נקוו ועמדו כאן מתחילה מעצמם, והיינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במי מקוה,&lt;/b&gt; ולא ישאוב מים ויביא עכשיו ויטבול בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמה נאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כל בשרו&quot;&lt;/b&gt; (והרי המלה &quot;כל&quot; מיותרת)? ללמדך, שצריך שיטבול ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מים שכל גופו עולה&lt;/b&gt; (מתכסה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהן&lt;/b&gt; בבת אחת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה&lt;/b&gt; מים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמה על אמה ברום&lt;/b&gt; (בגובה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלש אמות&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שבשיעור זה נכנס האדם ומתכסה כולו במים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הראשונים אם גובה אדם שלש אמות עם ראשו, או שגובהו שלש אמות עד כתפיו בלבד. עיין &quot;שיעורין של תורה&quot; סימן ד&#039;. ודעת התוספות כאן שגובהו של אדם שלש אמות עד כתפיו בלבד, ומכל מקום כאשר נכנס למקוה של גובה שלש אמות המים עולים ומכסים את ראשו. וגם יכול לכופף את ראשו ולהכניסו לתוך המים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושיערו חכמים&lt;/b&gt; (נתנו חכמים שיעור קבוע):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי מקוה ארבעים סאה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (בין אם הם אמה על אמה, ברום שלש. ובין אם הם אמה על אמה וחצי, ברום שתים, וכדומה). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות ישנים הקשו: הרי מעין מטהר אפילו בפחות מארבעים סאה ! ותירצו: דוקא לטבילת כלים אין צריך ארבעים סאה. אבל לטבילת אדם צריך 40 סאה. וכן דעת הר&quot;ש במקואות פרק ה&#039; משנה ב והרא&quot;ש (בהלכות מקואות סוף סימן א) בשם ר&quot;י ועוד. אבל דעת הרמב&quot;ם פרק ט ממקואות הלכה ח שמעין אינו צריך ארבעים סאה אף לטבילת אדם. וכן דעת הריטב&quot;א (כאן ובמכות ד א). ופירש הריטב&quot;א בסוגייתנו, שמעיין מטהר בפחות מארבעים סאה רק בשעה שהוא זורם, אבל בהיותו מכונס אינו מטהר אלא בארבעים סאה. (ועיין בית יוסף יורה דעה רו ד&quot;ה מעיין שהמשיכו שהסתפק בדעת הרמב&quot;ם בכיוצא בזה). אך להלכה נפסק (שם) שמעיין מטהר בפחות מארבעים סאה גם באשבורן. (וצריך לומר שמי המעיין הפסיקו את זרימתם למקוה שבשער המים).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון ששיעור גובה המקוה שלש אמות, וגובה שער המים עשרים אמה, נמצא ששניהם יחד גבוהים עשרים ושלש אמות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומכאן שעין עיטם היה גבוה מקרקע העזרה 23 אמות (וקצת יותר, כדי שיהיה מורד מעין עיטם למקוה שבשער המים, והמים נשפכין ממנו למקוה, ר&quot;ח). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות: מנין שהמקוה של הכהן הגדול היתה אמה על אמה ברום שלש? הרי אפשר גם לעשותה אמה על שלש ברום אמה. ויטבול בשכיבה. או בגובה שתי אמות ויטבול בישיבה ! ותירצו התוספות שמשום חולשת כהן גדול ביום הכיפורים מסתמא רצו להקל עליו ועשו לו מקוה שיוכל לטבול בו בעמידה. כי כך קל יותר לטבול. (כוונתם, שאם לא היה אפשרות לעשות שם מקוה בגובה שלש, היו עושים את המקוה במקום נמוך יותר). והריטב&quot;א כתב בשם התוספות. שאם יעשו מקוה פחות מגובה שלש אמות יצטרך הכהן הגדול להתכופף ולא יכנסו המים יפה בקמטיו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0059_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot