https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%97_%D7%90 פרשני:בבלי:יומא כח א - היסטוריית גרסאות 2026-04-27T06:53:02Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%97_%D7%90&diff=141167&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T15:43:56Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:43, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l102">שורה 102:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 102:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93537:rev-141167:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%97_%D7%90&diff=93537&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:36:19Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יומא כח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן על רבי זירא, שאמר שסידור המערכה אינה עבודה תמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי&lt;/b&gt; הקטרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אברים ופדרים&lt;/b&gt; של הלילה, נחשבת עבודה תמה - שהרי הזר חייב עליה - אעפ&quot;י שיש אחריה עבודה נוספת של תרומת הדשן, שהיא גמר עבודת עיכול האברים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובהכרח, הטעם הוא, כי רק כאשר שתי העבודות הן באותו זמן הן נחשבות לעבודה שיש אחריה עבודה. אבל כאן, שזמן הקטרת האברים מתחיל מאתמול, מבעוד יום, ואילו זמן תרומת הדשן הוא דוקא בלילה - נחשבת ההקטרה כעבודה תמה, ולא כעבודה שיש אחריה עבודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, כל שכן סידור המערכה, יש לו להחשב כעבודה תמה, שהרי זמנה רק בלילה, ואילו סידור שני גזירים זמנו רק ביום!? ומתרצינן: לעולם שתי עבודות, אף שהן בזמנים שונים, נחשבות הן כעבודה שיש אחריה עבודה. ולכן סידור המערכה נחשב כעבודה שיש אחריה עבודה, כיון שסידור הגזירים הוא גמר סידור המערכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא תיקשי מאברים ופדרים, לפפי ששם הטעם הוא מפני שתרומת הדשן אינה שייכת כלל להקטרת האברים, ואינה גמר עבודתה, ואינה טפלה לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, אדרבה, הקטרת האברים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סוף עבודה דיממא היא&lt;/b&gt;, שהיא הגומרת את עבודות היום שלפניה, וטפלה להם. ולכן, היא נחשבת עבודה תמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי תרומת הדשן&lt;/b&gt;, שיש אחריה הוצאת הדשן, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובכל זאת היא נחשבת לעבודה תמה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כיון שזמן תרומת הדשן הוא דוקא בלילה, ואילו הוצאת הדשן זמנה בין ביום בין בלילה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שגם היא עבודה לדברי רבי יוחנן עצמו, אליבא דתנא קמא, שפוסל בה בעלי מומין לעיל כג ב. תוד&quot;ה איכא.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהרי לדברי לוי (לעיל כד א) חייב הזר עליה. ואף רב אינו פוטר אלא משום שהיא עבודת סילוק, אבל לכולי עלמא היא עבודה תמה. תוד&quot;ה איכא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, כל שכן סידור המערכה, שזמנו רק בלילה, שאין לדונו כעבודה שיש אחריה עבודה בגלל סידור הגזירים שזמנו רק ביום?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: טעם אחר יש בתרומת הדשן, שלכן היא נחשבת עבודה תמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי שהוצאת הדשן אינה שייכת אליה כלל, ולא גמר עבודתה של תרומת הדשן היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא תרומת הדשן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחלת עבודה דיממא היא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, בדרך כלל אינו מוציא אחריה את הדשן, אלא ממשיך בשאר עבודות היום. שהרי אין חובה להוציא בכל יום את הדשן, אלא רק כאשר הצטבר דשן רב על המזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי יוחנן: קידש ידיו&lt;/b&gt; בלילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתרומת הדשן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למחר אינו צריך לקדש&lt;/b&gt; ידיו לעבודות היום, לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכבר קידש&lt;/b&gt; ידיו ורגליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתחלת עבודה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שתרומת הדשן נחשבת לתחלת עבודות היום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, קשיא&lt;/b&gt; קושיית רבי זירא על רבי יוחנן, שמחייב את הזר על סידור המערכה. והלא עבודה שיש אחריה עבודה היא! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הביאור הוא לפי דברי התוס&#039; ד&quot;ה איכא דאמרי. ורש&quot;י אינו גורס את כל הגמרא מתחילת העמוד עד כאן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אי איתמר&lt;/b&gt; את דברי רבי יוחנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי איתמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים, חייב, הואיל ועבודה תמה היא&lt;/b&gt;. שעל ידה נשלם סידור המערכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רבא: אלא מעתה&lt;/b&gt; שסידור שני הגזירים הוא כל כך חשוב, שהוא עבודה תמה, והזר חייב עליה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תבעי פייס?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן על שאלת רבא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי סידור שני הגזירים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא בעיא פייס?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: מי שזכה בתרומת הדשן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יזכה בסידור שני גזירי עצים!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר&lt;/b&gt; רבא להקשות על דברי רבי יוחנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפייסו לה בפני עצמה&lt;/b&gt;, באסיפה מיוחדת, כמו ארבע הפייסות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עפ&quot;י תוד&quot;ה יפיסו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן מכח קושיית רבא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, יש לנו לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדאמרינן&lt;/b&gt; בלשון הראשון. שרבי יוחנן מחייב בסידור שני גזירי עצים הואיל ועבודת יום היא (מהרש&quot;א עפ&quot;י תוד&quot;ה יפיסו). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומעתה לא קשה שיפייסו לה בפני עצמה, שהרי יש הרבה עבודות יום שאין להן פייס בפני עצמן. והקושיא לא היתה אלא ללשון השני, שסידור הגזירים הוא עבודה תמה, דהיינו שיש לו חשיבות מיוחדת אפילו ביחס לשאר עבודות תמות, כגון זריקת הדם או ניסוך היין והמים. שאף שהן עבודות תמות, מכל מקום יש אחריהן עבודות אחרות באותו יום. אבל סידור שני גזירי עצים היא עבודה אחרונה של הלילה, ולכן ראוי שיהיה לה פייס בפני עצמה. תוד&quot;ה יפיסו. (רע&quot;א מקשה, הרי התוס&#039; ביארו לפני כן את סוגיית הגמרא, דמקשה שסידור המערכה יהא עבודה תמה הואיל וזמנו רק בלילה וסידור שני גזירים רק ביום. וכאן נקטו דסידור הגזירים זמנו בלילה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן על דברי רבא: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י אינו גורס את כל הקטע מכאן עד אמר מר זוטרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא ד&lt;/b&gt;רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודה תמה ו&lt;/b&gt;ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זר חייב עליה מיתה&lt;/b&gt; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעיא פייס&lt;/b&gt; בפני עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הא עבודה ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין זר חייב עליה מיתה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא בעיא פייס&lt;/b&gt; בפני עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי שחיטה&lt;/b&gt;, שכשרה בזר, ובכל זאת היה לה פייס בפני עצמה? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שעיקר הפייס השני היה בשבילה, ושאר אחיו הכהנים העומדים לימינו נמשכים אחריו וזוכים בשאר העבודות שבאותו פייס, כמבואר לעיל כה ב. תוד&quot;ה יפיסו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני שחיטה, דתחלת עבודה דיממא הוא&lt;/b&gt;. ולכן מפייסין לה בפני עצמה, על אף שכשרה בזר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תו מקשינן לרבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא, ד&lt;/b&gt;רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודה תמה&lt;/b&gt; כזו שהיא מסיימת את כל עבודות הלילה או היום הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעיא פייס&lt;/b&gt; בפני עצמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודה שיש אחריה עבודה&lt;/b&gt; באותו יום או לילה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא בעיא פייסא&lt;/b&gt; בפני עצמה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי אברים ופדרים&lt;/b&gt;, שיש אחריהם עבודות נוספות בלילה (כגון תרומת הדשן וסידור המערכה ושני גזירי עצים), ובכל זאת היה להם פייס בפני עצמן (בפייס הרביעי מי מעלה אברים מן הכבש למזבח לעיל כו א)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סוף עבודה דיממא הוא&lt;/b&gt;. שהיא מסיימת את עבודות היום, ואין עוד עבודה אחריה בו ביום, ולכן מפייסין לה בפני עצמה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הפייס על האברים, נכלל בו גם הקטרת אברי תמיד של שחר, וגם אברי תמיד של בין הערבים. כי הכהן שזכה באיבר מסוים בתמיד של שחר הוא מקריבו גם בין הערביים. ולכן היה להם פייס בפני עצמן, אגב התמיד של בין הערביים, שהוא סוף עבודת היום. תוד&quot;ה יפיסו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תו מקשינן לרבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי תרומת הדשן&lt;/b&gt;, שיש אחריה עבודות בלילה, ובכל זאת היה לה פייס בפני עצמה (הפייס הראשון)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: התם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום מעשה שהיה&lt;/b&gt; תיקנו לה בפני עצמה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וקטרת, שהיה לה פייס בפני עצמה אף שיש אחריה עבודות באותו יום, משום שהיו צריכים כהנים חדשים לכל הקטרה. תוד&quot;ה יפיסו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי: אף אנן נמי תנינא&lt;/b&gt; כדברי רבי יוחנן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שעבודת סידור שני גזירי עצים היתה בלילה, ולכן היא נחשבת לעבודה תמה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כיון שהיא גמר סידור המערכה. ואילו סידור האברים על שני הגזירים, שנעשה לאחר מכן, מתחיל את עבודות היום הבא, ואינו גמר סידור המערכה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי האיכא דאמרי. ולאחר שנדחתה ראיית מר זוטרא נדחה האיכא דאמרי מכח קושית רבא. תוד&quot;ה יפיסו.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולא כרב ולוי שסוברים לעיל כד. ב שאינה עבודה תמה בגלל סידור האברים. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם הממונה: צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואילו זמן סידור גזירי עצים לא קתני&lt;/b&gt;. ומשמע שהיא כשרה בלילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: לעולם גם סידור הגזירים זמנו דוקא ביום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכך לא קתני לה, משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הך דלית לה תקנתא&lt;/b&gt;, שחיטה שאי אפשר לתקנה אם תיפסל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הך דאית לה תקנתא&lt;/b&gt; סידור הגזירים שאפשר לפורקם ולחזור ולסודרם ביום אם יעשוהו בלילה ויפסל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קתני&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק בראשונה&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0002_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBשלישיB-BאמרBלהםBהממונה&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שלישי - אמר להם הממונה&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;סמוך לזמן עלות השחר של יום הכיפורים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם הממונה&lt;/b&gt; הסגן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, לעומדים בעזרה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צאו&lt;/b&gt; ועמדו על החומה או על הגג, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וראו אם הגיע זמן השחיטה&lt;/b&gt; של קרבן התמיד, שזמנו הוא מעלות השחר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. והיינו סגן כהן גדול. ופירש התוספות יו&quot;ט סוטה פ&quot;ח לפי התוספות, שמן התורה כל זמן שלא אירע פסול בכהן גדול, אין שום חלות במינוי לסגנו, אלא שמינוהו עליהם אחיו הכהנים לכמה דברים. והתוספות לעיל טו ב חלקו על רש&quot;י, ופירשו שהממונה כאן הוא כהן אחר, שמינוהו לכך. ועיין תוספות הרא&quot;ש שם וכאן. ושיח יצחק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(שחיטת קרבן פסולה בלילה, שנאמר בענין הקרבנות &quot;ביום זבחכם&quot; (ויקרא יט), ו&quot;זבח&quot; הוא לשון שחיטה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגיע&lt;/b&gt; זמן השחיטה, אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרואה&lt;/b&gt; את עלות השחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt; ומכריז: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברקאי!&lt;/b&gt; כלומר, התחיל אור השחר להבריק בקצה השמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיא בן שמואל אומר&lt;/b&gt;: כך היו אומרים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האיר פני כל המזרח עד ש&lt;/b&gt;נראה האור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחברון&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזמן זה הוא אחר זמן &quot;ברקאי&quot; שאמר תנא קמא (רע&quot;ב) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י לקמן (עמוד ב ד&quot;ה ואיבעית אימא) הביא את דברי הירושלמי, שלא הזכיר חברון אלא כדי להזכיר זכות אבות, הקבורים בחברון. והריטב&quot;א כתב, שלפי הפשט בגמרא שלנו נראה, שכאשר השחר היה מאיר בחברון הוא היה יותר ברור. והמאירי הביא את הירושלמי, וכתב, שמכל מקום זמן זה מאוחר יותר משל תנא קמא (שהרואה מזכיר &quot;האיר&quot; &quot;כל&quot; המזרח. ועוד, שחברון היא בקצה הדרומי שבמזרח). ברש&quot;י במסכת מנחות (דף ק א) מבואר שלא הזכיר את חברון אלא ביום הכיפורים, וכן העתיקו התוספות שם. אבל הרש&quot;ש תמה על זה וכתב שכל השנה הזכירו את חברון. ושינה את הגירסה ברש&quot;י ותוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא אומר &quot;הן&lt;/b&gt;&quot;. ובגמרא מתבאר מי אמר &quot;הן&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולמה הוצרכו לכך&lt;/b&gt;, לעלות לגג ולראות, ולא הסתפקו בראיה מן הקרקע? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י. ובתפארת ישראל כתב לבאר, לולי דבריו, ששאלת המשנה היא על מתיא בן שמואל, למה הוצרכו שיאיר כל המזרח. וכן פירש המאירי. ועיין מה שכתב בזה בשיח יצחק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפעם אחת עלה מאור הלבנה&lt;/b&gt;, אור שבקע מן הלבנה (רש&quot;ש) עלה והאיר סמוך לעלות השחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודימו&lt;/b&gt;, ונדמה היה להם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהאיר&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזרח&lt;/b&gt; מן החמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושחטו את התמיד&lt;/b&gt;. ולבסוף הבינו שטעו, ששחטו אותו בלילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוציאוהו לבית השריפה&lt;/b&gt;, כי קרבן התמיד שנשחט בלילה פסול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכדי שלא יטעו פעם אחרת, תיקנו חכמים שהרואה יעמוד על החומה או על הגג.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה המשנה חוזרת לבאר את סדר עבודת יום הכיפורים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אחרי שאמר הרואה &quot;ברקאי&quot; (ולדברי מתיא בן שמואל: &quot;האיר פני המזרח&quot; - &quot;הן&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הורידו&lt;/b&gt; את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהן גדול לבית הטבילה,&lt;/b&gt; לפי שכל עבודות יום הכיפורים בכהן גדול, והוא טעון טבילה לפני שנכנס לעזרה להתחיל בעבודות היום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואגב שאמרה המשנה שהורידו כהן גדול לבית הטבילה, היא מרחיבה ומבארת את דין הטבילה בעזרה, וכן את דין קידוש ידים ורגליים ממי הכיור, בכללותם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה הכלל היה במקדש&lt;/b&gt;, באדם העובד במקדש, בכל ימות השנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל המיסך את רגליו&lt;/b&gt;, שנצרך לעשות נקבים גדולים, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון טבילה&lt;/b&gt;, אף על פי שכבר טבל לפני שנכנס (תפארת ישראל). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון &quot;מיסך&quot; הוא כמו אילן המיסך על הארץ (נזיר נד ב), לפי שאדם הצריך לנקבים גדולים כורע על ברכיו, ומכסה גופו את רגליו. וכן בשאול כתיב &quot;ושם מערה, ויבא שאול להסך את רגליו&quot;. לשון רש&quot;י.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש התפארת ישראל, מפני שהוקשה לו: הרי כל אדם צריך לטבול לפני שנכנס לעזרה, ודעת רש&quot;י לקמן לא א במשנה שאפילו אם נכנס לעזרה שלא על מנת לעבוד חייב טבילה, ואם כן במה נשתנה מיסך רגליו משאר אדם שנכנס לעזרה? ולכן פירש שמדובר במיסך את רגליו בעזרה. וכן כתב הריטב&quot;א בדעת רש&quot;י. שמדובר במיסך רגליו בלשכת פלהדרין שבעזרה. ודעת תוספות ישנים שם, שהנכנס לעזרה שלא על דעת עבודה אינו חייב לטבול. וכן הסכים הריטב&quot;א שם. ולפי זה פירש הריטב&quot;א כאן שמדובר אפילו במיסך את רגליו חוץ לעזרה, ונכנס שלא על מנת לעבוד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל&lt;/b&gt; כהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המטיל מים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון קידוש ידים ורגלים&lt;/b&gt;, רחיצת ידיו ורגליו מהכיור &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפני שמתחיל או ממשיך לעבוד, אך אינו חייב לטבול. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף על פי שדעת רש&quot;י (לקמן לא א) שכל הנכנס לעזרה טעון טבילה ואפילו אם אינו נכנס לעבודה, מכל מקום לענין קידוש ידים ורגלים אין חיוב אלא על כהן הנכנס לעבודה, עיין ריטב&quot;א ל א סוף ד&quot;ה ומה המשנה. וראה בהערה הקודמת שהריטב&quot;א פירש את הקטע הקודם במשנה במיסך ידיו ורגליו בנכנס שלא לעבודה. וקצת צריך עיון. וסדר קידוש ידיו ורגליו: הריטב&quot;א מביא שנחלקו בזה תנאים בזבחים (יט ב). לחכמים, מניח ידו הימנית על רגלו הימנית. וידו השמאלית על רגלו השמאלית, ומקדש. ולדעת רבי יוסי בר יהודה, מניח שתי ידיו זו על גב זו, ושתי רגליו זו על גב זו, ומקדש. עיין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0053_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div> Micropedia bot