https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:יומא כד ב - היסטוריית גרסאות2026-05-14T08:58:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=141160&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:43:05Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:43, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98221:rev-141160:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=98221&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:14:30Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:14, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>"ולמבית לפרכת, ועבדתם</b> עבודת מתנה". הרי התיבות "ולמבית לפרוכת" מהוות הפסק בין הכלל לפרט.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>"ולמבית לפרכת, ועבדתם</b> עבודת מתנה". הרי התיבות "ולמבית לפרוכת" מהוות הפסק בין הכלל לפרט.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>אל במבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה, ולא עבודת סילוק</b>.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>אל במבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה, ולא עבודת סילוק</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רק בעבודות הנעשות מבית לפרוכת, דהיינו בקדש הקדשים, ישנו הכלל הזה שרק על עבודת מתנה חייב הזר - כגון הזאות של בין הבדים ביום הכפורים ונתינת קטורת על האש שהן נעשות מבית לפרוכת - ולא על עבודת סילוק כגון הוצאת כף ומחתה של הקטורת ביום הכפורים.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רק בעבודות הנעשות מבית לפרוכת, דהיינו בקדש הקדשים, ישנו הכלל הזה שרק על עבודת מתנה חייב הזר - כגון הזאות של בין הבדים ביום הכפורים ונתינת קטורת על האש שהן נעשות מבית לפרוכת - ולא על עבודת סילוק כגון הוצאת כף ומחתה של הקטורת ביום הכפורים.</span></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=93530&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:36:05Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא כד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>"ולמבית לפרכת, ועבדתם</b> עבודת מתנה". הרי התיבות "ולמבית לפרוכת" מהוות הפסק בין הכלל לפרט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>אל במבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה, ולא עבודת סילוק</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רק בעבודות הנעשות מבית לפרוכת, דהיינו בקדש הקדשים, ישנו הכלל הזה שרק על עבודת מתנה חייב הזר - כגון הזאות של בין הבדים ביום הכפורים ונתינת קטורת על האש שהן נעשות מבית לפרוכת - ולא על עבודת סילוק כגון הוצאת כף ומחתה של הקטורת ביום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא בחוץ, אפילו עבודת סילוק</b> חייב עליה, כגון תרומת הדשן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, "ועבדתם"</b>, דדרשינן מיניה שרק על עבודה תמה חייב הזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> נדרוש כן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"אל מבית לפרוכת"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דעבודה תמה</b> דוקא, כגון נתינת הקטורת על האש שהיא גמר אותה עבודה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עבודה שיש אחריה עבודה</b>, כגון הכנסת כף ומחתה לקודש הקדשים, שאינה גמר עבודה, כי לאחריה הוא מחזיר את הקטורת מהכף לתוך חפניו ומקטירה על גבי הגחלים שבמחתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא בחוץ</b> חייב הזר <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> על <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודה שיש אחריה עבודה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי בדין זה לא מצינו שנחלק לוי על רב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר ערביה קרא</b>, על ידי הוי"ו של "ועבדתם" שהוא מוסיף לענין ראשון, לאמור שהוא עולה גם על "לכל דבר המזבח". מה שאין כן "עבודת מתנה", שאין בה וי"ו, אינה עולה אלא רק על "ולמבית לפרוכת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רבא: עבודת סילוק</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בהיכל</b>, כגון דישון מזבח הפנימי והמנורה שנעשות בהיכל מחוץ לפרוכת (ב"קודש"), והן עבודות תמות - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> ללוי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האם לפנים מדמינן לה</b>, לעבודת סילוק שבקודש הקדשים שפוטר עליה לוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או לחוץ מדמינן לה</b>, לעבודת סילוק שבחוץ, שמחייב עליה לוי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדר פשטא</b>: מדלא כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"מבית</b> לפרוכת" אלא כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולמבית</b> לפרוכת", אנו למדין לרבות את ההיכל, שדינו כקודש הקדשים, שלוי מודה בו שהזר פטור על עבודת סילוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: מאחר ששמענו מדברי רבא שנסתפק בעבודת סילוק שבהיכל, משמע שעל עבודת מתנה ודאי חייב הזר בהיכל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מעתה, זר שסידר את</b> הלחם הפנים על <b style='font-size:20px; color:black;'>השולחן</b> בהיכל - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליחייב!</b> ואמאי לא מנה רב לעיל רק ארבע עבודות ותו לא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> דאילולי דברי רבא היינו אומרים שרק על העבודות שבאותן מקומות המפורשות בפסוק חייב הזר, דהיינו שבחוץ ("לכל דבר המזבח") ושלפני ולפנים ("ולמבית לפרוכת") אבל על עבודות שבהיכל אינו חייב. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא סידור בזיכין</b> שנותנין שני בזיכים (כפות) של לבונה על השלחן אחר נתינת הלחם. ולכן סידור הלחם על השלחן בלבד אינה עבודה תמה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>, ואין הזר חייב עליה מיתה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> אעפ"י שאינה עבודה דלחם הפנים עצמו מ"מ סידור הלחם הוא בעצם עבודת סידור השלחן וזה לא נגמר עד סידור הבזיכין. תוספות ישנים. והריטב"א כתב שסידור הבזיכין הוא גמר עבודת הלחם כיון שהוא מכשיר את הלחם לאכילה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>סידר</b> הזר את <b style='font-size:20px; color:black;'>הבזיכין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליחייב?</b> שהרי בכך גמר את עבודת סידור השלחן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא</b> עוד עבודה אחריה, של <b style='font-size:20px; color:black;'>סילוק</b> הבזיכין בשבת הבאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והקטרה</b> של הלבונה שבבזיכים על המזבח החיצון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>זר שסידר את המנורה</b>, שבכל בקר היו מוציאין את הנרות (כמין בזיכין שנותנין בהן השמן והפתילות) מהמנורה, ומנקין אותו מהאפר, וחוזרין וקובעין אותן במנורה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. והרי זו עבודה תמה? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא</b> אחריה <b style='font-size:20px; color:black;'>נתינת פתילה</b> בתוך הנרות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> רש"י. במסכת מנחות (פח. ב) נחלקו תנאים בזה ויש תנא הסובר בהנרות היו קבועים במנורה והגמ' כאן אזלא למ"ד השני שלא היו מחוברים למנורה. ומלשון הגמ' דלא קאמרה "זר שדישן את המנורה" משמע לרש"י לפרש אליבא דהך מ"ד. אבל באמת גם למ"ד שהיו מחוברין תיקשי שאם קינח אפרה ליחייב דהו"ל עבודה תמה. שיח יצחק.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> לעיל באיבעיא דרבא כתב רש"י דעבודת סילוק בהיכל הוא דישון המנורה והיא עבודה תמה וכאן משמע שסידור המנורה הוא עבודת מתנה שדאל"כ מאי פריך ולתירוץ הגמ' הוי עבודה שאינה תמה. וצריך לומר ששני ענינים הם. למעלה מדובר בהסרת הפתילות שאינה תחילת עבודת ההדלקה אלא עבודת סילוק כמו תרומת הדשן במזבח החיצון וכאן מדובר בקביעת הנרות שוב במנורה לאחר ניקויין מהפתילות והאפר וזה הוי תחילת עבודת ההדלקה ואינה עבודת סילוק. שפת אמת. וחזון איש מנחות סי' ל"ו סק"י. והגרי"ז הוכיח מרש"י בזבחים שגם הדישון עצמו הוא עבודה שאינה תמה ואילו כאן כתב רש"י (לעיל) שהדישון הוא עבודה תמה. ומבאר דבדישון המנורה יש שני דינים. דין עריכת הנרות, שהיא מצוה המתקיימת במנורה, שצריך לדשנה ולנקותה מהשמן והפתילות. ומלבד זה יש בה עוד מצוה, בדשן המנורה עצמו, להסירו כמו הרמת הדשן במזבח החיצון, שיש מצוה של הרמה והוצאה בדשן עצמו ולא במזבח. ודברי רש"י בזבחים קיימי לענין עבודת הדישון שבמנורה, דלא הוי עבודה תמה כיון שיש אחריה נתינת שמן והדלקה. ודברי רש"י אצלנו קיימי לענין עבודת הדישון שבדשן עצמו, שלענין הדשן כבר נגמרה מצותו בדישון לבד, ואף אם לא תהיה הטבה והדלקה ג"כ יש על הדשן עצמו חובת דישון, כמו בדשן המזבח, ואינו שייך כלל לעריכת הנרות והדלקתן, ושפיר חשיב עבודה תמה. חי' מרן רי"ז הלוי ריש הל' תמידין ומוספין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: זר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נתן</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פתילה ליחייב?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא נתינת שמן</b> בנרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן שמן ליחייב?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא הדלקה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הדליק</b> את המנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליחייב?</b> ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הדלקה לאו עבודה היא!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> ואין לחייב עליה את הזר במיתה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> לכאורה א"כ הו"ל נתינת השמן עבודה תמה שהרי העבודה שאחריה אין נחשבת עבודה ומדוע לא יתחייב עליה. אלא שמאחר שההדלקה היא מעשה הנצרך בענין המנורה הרי היא בכל זאת מפקיעה את נתינת השמן מליקרא עבודה תמה. מאירי. ובתו' הרא"ש כתב שמאחר שההדלקה אינה עבודה גם סידור המנורה ונתינת הפתילה והשמן בשאים לצורך ההדלקה אינם עבודה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> הקשו הראשונים דהא בהדיא כתיב בה "דבר אל אהרן ואל בניו לאמור בהעלותך את הנרות", ומשמע שצריכה כהן. ותירץ הריטב"א דלכן לא כתבה התורה בלשון חיוב רק "בהעלותך" או "ובהעלות אהרן את הנרות" לומר דלאו עבודה היא לחייב עליה מיתה בזר כשם שאין חיוב מיתה בעבודה שאינה תמה. ומשמע מדבריו שרק לענין חיוב מיתה אמרינן דהדלקה לאו עבודה ולא שיהא הזר כשר לה לכתחילה. אולם דעת הרמב"ם שאף לכתחילה מותר לזר להדליק את המנורה (באופן שהוציאו את המנורה מחוץ להיכל והדליק שם הזר). וביאר הגר"ח שדעת הרמב"ם שעיקר המצוה בהדלקת המנורה אינה בעצם מעשה ההדלקה אלא שהמצוה היא שיהיו הנרות דלוקים תמיד ובזה שהנרות דלוקים הוא דהוי יסוד קיום מצוה זו. וזה הפירוש דהדלקה לאו עבודה כי לא שייך עבודה רק במקום שעצם המעשה הוא הכשר דין קיומה משא"כ בהדלקה דמעשה ההדלקה אינו מוסיף כלל בדין קיומה ע"כ לאו עבודה היא וממילא לא שייך בה פסול זרות ומותר אף לכתחילה לזר להדליקה שהרי ההדלקה אינה עיקר המצוה. חי' רח"ה הל' ביאת המקדש פ"ט ה"ז. וכעי"ז כתב החזו"א שרק הדלקה ראשונה כשמחנכים את המנורה היא המצוה ולאחר מכן עיקר המצוה שתהא דלוקה, והדלקה שבכל יום היא המשך הדלקה הראשונה ויתכן שאפילו הדליקה הקוף כשרה. וכתב עוד דלפי"ז אם הדליק זר בפעם ראשונה חייב עליה והוא דבר חדש וצ"ע. חזו"א מנחות סי' ל' סק"ח. והמשך חכמה כתב ג"כ כדברי החזו"א ובזה יישב שמה שנאמר "דבר אל אהרן בהעלותך את הנרות" היינו לחנך את המנורה בפעם ראשונה אבל לדורות כתיב "יערך אותו אהרן" שרק הסידור וההטבה ע"י כהן ולא ההדלקה. ריש פ' בהעלותך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> עבודה היא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד על הצתת אליתא</b>, הבערת אש על המזבח על ידי קיסמי עץ דקים בשעה שאחת מן המערכות עומדת להיכבות, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת</b> כשהוא לבוש בגדי כהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, אם הוא כהן הדיוט בארבעה בגדים ואם הוא כהן גדול בשמונה בגדים. שבכל מקום שנאמר "הכהן", שמשמע כשהוא בכיהונו, הוי בבגדי כהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי, שהצתת אליתא הוי עבודה. ואם כן הדלקת המנורה נמי עבודה היא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: אמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>הצתת אליתא עבודה היא</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הדלקה לא עבודה היא.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ומ"מ אין הזר חייב עליה מיתה כי יש אחריה עבודה של סידור שני גזירי עצים. תוספות ישנים.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> כי בהדלקה השלהבת עולה מאליה והמדליק אינו אלא גורם משא"כ הצתת אליתא עבודה שיש בה טורח היא שצריך להצית האור בעצי המערכה. ריטב"א. והמאירי כתב שבהדלקה השלהבת שהוא נותן הוא דבר שאין בו ממש משא"כ בהצתת אליתא הוא נותן את קסמי העץ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מעתה, זר שסידר את המערכה</b> של עצים על המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>ליחייב?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא</b> אחריה <b style='font-size:20px; color:black;'>סידור שני גזירי עצים</b> על גבי המערכה. ולכן סידור המערכה אינה עבודה תמה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> הקשו תו' דאיזה "בשלמא" יש כאן (שכאן אי אפשר לפרש כדלעיל שהרי סידור המערכה היה על המזבח החיצון). ותירצו דקושית הגמרא מוסבת על דברי רב שאמר לעיל דחייב על זריקה אעפ"י שיש אחריה הקטרה, כיון שבדם עצמו נשלמה העבודה א"כ ליחייב נמי על סידור המערכה אעפ"י שיש אחריה הקטרה כיון שבעצים עצמם אין עוד עבודה. וכן כל הקושיות דלעיל הם על דרך זו. תוד"ה אלא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>סידר שני גזירין ליחייב?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא</b> אחריה <b style='font-size:20px; color:black;'>סידור אברים</b> של קרבן התמיד על המערכה, שגם זה הוא מעבודת הסידור. (והיא אכן נזכרת בדברי רב שמנה "הקטרה" בין ארבע העבודות שהזר חייב עליהן מיתה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים חייב</b>. הרי שהיא נחשבת עבודה תמה, ומדוע לא מנאה רב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא פליגי</b> רב ורבי יוחנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> רבי יוחנן <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: עבודה תמה היא</b> סידור שני הגזירין היא גמר עבודות הסידור, וסידור האברים הוא תחילת סידור אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר</b> רב <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: לאו עבודה תמה היא</b>, אלא סידור האברים היא הגומרת את עבודות הסידור, שגם היא שם סידור עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב. תניא כוותיה דלוי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב</b>: אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודות שזר חייב עליהם מיתה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זריקת דם</b> מהקרבן על המזבח החיצון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן ההזאות <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> אותן שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>לפנים</b> בהיכל על הפרוכת. <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> אותן שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני ולפנים</b> בקדש הקדשים בין הבדים ביום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והמזה בחטאת העוף.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> בכלל זריקה היא ונקט לה לחוד משום דלא דמיא לכל הזריקות שאינה מתוך כלי אלא אוחז בראשה ובגופה ומזה. תוד"ה והמזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והממצה</b> את הדם בעולת העוף (שהוא הזאה שלה) <b style='font-size:20px; color:black;'>והמקטיר בעולת העוף</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והמנסך שלשה לוגין מים ושלשה לוגין יין.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> והוא הדין הקטרת כל הקרבנות אלא נקט עולת העוף שאעפ"י שיש חטאת העוף שאין בה הקטרה מ"מ בעולת העוף הוא חייב. תוד"ה והמקטיר.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> ויש כאן ארבע עבודות. זריקות הדם והמזה והממצה, חדא. מקטיר בעולת העוף, תרתי. וניסוך המים והיין, ארבע. תוד"ה זריקת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שהברייתא לא הזכירה תרומת הדשן, וראיה לרב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דלוי</b> שאף תרומת הדשן חייב עליה הזר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודות שזר חייב עליהן מיתה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המרים את הדשן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושבע הזאות שבפנים, ושבמצורע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והמעלה על גבי המזבח בין דבר כשר</b> להקרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>בין דבר פסול</b> להקרבה, ובלבד שיהא פסול כזה שדינו שאם בדיעבד עלה על המזבח לא ירד (ש"פסולו בקודש"), ולכן הוא נחשב להקטרה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> יש בכלל זה כל הזריקות וההזאות וההקטרות וניסוך המים והיין שהרי כולן עולין על גבי המזבח. תוד"ה והמעלה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: ארבע פייסות היו שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>למה מפיסין?</b> לשם מה עורכין גורל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן על שאלת הגמרא: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>למה מפיסין</b> קשה לך? והלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרן</b>, כי לולי הפייסות היו באים לידי מחלוקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> השאלה היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למה מפיסין וחוזרין ומפיסין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדוע היו צריכים להתאסף ארבע פעמים ביום לפייס, כדקתני במתניתין. והרי היו יכולין לעשות את כל הפייסות באסיפה ראשונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: כדי להרגיש</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>כל העזרה!</b> להשמיע קול המון עם רב בעזרה כמה פעמים ביום, שהוא כבוד למלך. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "אשר יחדיו נמתיק סוד</b>, כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>בבית אלהים נהלך ברגש"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>במה מפיסין?</b> באיזה בגדים היו לבושים הכהנים כשנאספו לפייס, בבגדי קודש או בבגדי חול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן אמר: בבגדי חול</b> (והזוכה בפייס היה פושטם ולובש בגדי קודש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב ששת אמר: בבגדי קודש</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> משמע שכל ארבעה בגדי כהונה היו לובשים בשעת הפייס. וקשה דהא אחד מהבגדים היה האבנט ויש מ"ד (לעיל כג. ב) שהוא עשוי מכלאים ומבואר בגמרא דרק בשעת עבודה הותרו ללבוש כלאיים ואיך לבשו הכהנים כלאיים בשעת הפייס שאינו עבודה. גבורת ארי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן אמר בבגדי חול</b>, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי אמרת בבגדי קודש איכא בעלי זרועות</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דחמסי ועבדי</b>, שיקפצו לעשות את העבודה בכח אעפ"י שלא זכו בגורל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם יצטרכו להחליף את הבגדים לפני העבודה אין לחשוש לכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת אמר בבגדי קודש</b>, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי אמרת בבגדי חול</b> יש לחשוש ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אגב חביבותיה</b> של העבודה <b style='font-size:20px; color:black;'>מיקרו ועבדי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יקרה שאותם כהנים שזכו בפייס ימהרו לעבודה בעודן בבגדי חול. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> ומהאי טעמא היו צריכים גם לקדש ידיהם ורגליהם קודם הפייס. גבורת ארי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: מנא אמינא לה</b> שמפייסין בבגדי חול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: לאחר עריכת הפייס <b style='font-size:20px; color:black;'>מסרון</b> את הכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>לחזנין</b> שמשין. <b style='font-size:20px; color:black;'>והיו מפשיטין אותן את בגדיהן, ולא היו מניחין עליהן אלא מכנסים בלבד.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0046_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot