https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:יומא כב א - היסטוריית גרסאות2026-05-14T11:04:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=141155&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:42:27Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:42, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93525:rev-141155:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=93525&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:35:55Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא כב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שני - בראשונה</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בראשונה</b>, בתחילה, לא תיקנו גורל ("פייס") <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> לתרומת הדשן, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כלמישרוצה לתרום את המזבח</b> והוא כהן מבית אב שעובד במקדש באותו יום, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>תורם</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> מלשון פיוס, שנעשה כדי שתתפייס דעתם בכך ולא תהא קנאה ביניהם. מאירי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובזמן שהן מרובין</b>, שיש הרבה כהנים הרוצים לתרום, כך היו עושין: <b style='font-size:20px; color:black;'>רצין ועולין בכבש</b> של המזבח, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> שארכו שלשים ושתים אמות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> בירושלמי מבואר שאסור לכהנים לרוץ על הכבש אלא ללכת עקב בצד אגודל. שנאמר "לא תעלה במעלות על מזבחי". וצריך לומר כאן שלא היו רצין ממש אלא ממהרין בהילוך עקב בצד אגודל. או שהירושלמי מיירי רק בשעת עבודה כגון בהולכת אברים לכבש. אבל שלא בשעת עבודה מותר לרוץ. תוס' הרא"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כל הקודם את חבירו בארבע אמות</b>, שהגיע ראשון לתוך ארבע אמות העליונות של הכבש סמוך למזבח - <b style='font-size:20px; color:black;'>זכה</b> לתרום את הדשן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם היו שניהן שוין</b>, שהיו שני כהנים הגיעו לתוך הארבע אמות כאחד, שניהם לא זכו. ועושין גורל בין כל הכהנים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> שהרי אי אפשר לערוך גורל האמור להלן בשני כהנים בלבד, שאז ידעו מראש מי הזוכה. שאם יקבעו מספר לא זוגי יזכה הכהן הראשון שהתחיל ממנו המנין, ואם יקבעו מספר זוגי יזכה הכהן השני. תוספות יום טוב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך היתה ההגרלה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הממונה</b> על הגורלות שבמקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר להן: הצביעו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, הוציאו אצבעותיכם כדי למנות האצבעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ומבואר בגמרא שהכהנים היו עומדים במעגל סביב והממונה היה נוטל מצנפת מראשו של אחד מהם להודיע שממנו מתחיל הגורל. ונוקב במספר מסויים הגדול בהרבה ממספר הכהנים הנמצאים שם. כגון מאה או ששים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> ומתחיל למנות את האצבעות מאותו כהן שנטל מצנפתו מראשו, וסובב והולך, ומונה וחוזר חלילה עד סוף המנין. והכהן שהמנין הסתיים אצלו הוא הזוכה). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> רש"י. ובתוס' ישנים כתב שלא הממונה היה נוקב במספר אלא אחר והממונה לא היה יודע את המספר שהוחלט עליו כדי שלא יבוא לידי רמאות לעשות באופן כזה שהגורל יפול על מי שהוא חפץ בו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך היו כל הגורלות שבמקדש. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> עיין תפארת ישראל (בועז אות ב) למה עשו גורל כזה ולא ע"י קלפי ופתקאות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה הן מוציאין?</b> אצבע <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת או שתים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא שרק כהן חולה, שיוצאות שתי אצבעותיו כאחת, מוציא שתי אצבעות, ולא היו מונים את שתי האצבעות, אלא רק את האדם המוציאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מוציאין אגודל במקדש</b> בשעת הגרלה, מפני הרמאין. שאם יראו שהמנין עומד להסתיים אצל הכהן העומד אחריהם, יוציאו אגודל ועוד אצבע כדי שהממונה יטעה למנות אותם כשנים מחמת המרחק שבין האגודל לאצבע, ועל ידי כך יסתיים המנין בהם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> רש"י. והרמב"ם כתב לפי שהאגודל נוח לפשטו ולקפצו ושמא יפשוט אותו כשיראה שהמנין מסתיים קרוב אליו וע"י כן יזכה או להיפוך. פהמ"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה שהיו שניהם שוין, ורצין ועולין בכבש, ודחף אחד מהן את חבירו, ונפל ונשברה רגלו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה</b> על ידי הריצה בכבש, <b style='font-size:20px; color:black;'>התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס</b> של הצבעה ולא על ידי ריצה בכבש. (ובגמרא מפרש למה לא תיקנו מלכתחילה פייס לתרומת הדשן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע פייסות היו שם</b> במקדש בכל יום לצורך העבודות השונות. והיו מתכנסים ארבע פעמים ביום להגרלה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> נחלקו הראשונים אם גם ביום הכפורים היו פייסות. לדעת בעל המאור כל הפייסות השנויות בפרקנו היו רק בכל ימות השנה ולא ביום הכפורים שהרי כל עבודות היום אינן כשרות אלא בכהן גדול. והרמב"ן במלחמות מקשה עליו, אם כן למה נשנה פרק זה במסכת יומא, העוסקת בעבודות יום הכפורים. ולדעתו, כל הפייסות נערכו אף ביום הכיפורים. כי פייס הראשון לתרומת הדשן והיא נעשית בכהן הדיוט משום שהיא עבודת לילה ולא ניתנו לכהן גדול אלא עבודות של יום. וכן בכל פייס היו עבודות שנעשות בכהן הדיוט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזה</b> של תרומת הדשן <b style='font-size:20px; color:black;'>היה הפייס הראשון!</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b>, עבודה זו של תרומת הדשן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא</b> קודם שקרתה התקלה במרוצתם בכבש, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא תקינו לה רבנן פייסא</b>, ככל שאר עבודות שבמקדש, שתיקנו להם מלכתחילה פייס, כמבואר להלן בפרקין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא סבור</b>, מתחילה היו סבורים <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ד</b>תרומת הדשן <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודת לילה היא</b>, שכשירה בלילה ולא כשאר עבודות הכשרות רק ביום, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חשיבא להו</b> לכהנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אתו</b>, לא יבואו לריב עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דחזו</b> שבכל זאת היא חשובה בעיניהם, והם רבים עליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקאתו</b> שהגיעו כהנים רבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתו</b>, ובאים <b style='font-size:20px; color:black;'>לידי סכנה, תקינו לה פייסא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והרי</b> הקטרת <b style='font-size:20px; color:black;'>איברים ופדרים</b> (חלבים) של קרבן התמיד דעבודת לילה היא, שכשרה אף היא בלילה, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ותקינו לה רבנן פייסא</b> מעיקרא!? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> קשה הא מכל מקום עיקר מצותה ביום, כמו שאמרו במנחות (עב א): בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הקטר חלבים ואברים כשרים כל הלילה, ואפילו הכי היו מקטירין אברי התמידין ומוספין של שבת ביום, ולא היה ממתין להם עד שתחשך. רש"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: ההיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>סוף עבודה דיממא היא</b>. שההקטרה היא גמר עבודת קרבן התמיד, שנשחט ביום ונזרק דמו ביום, ולכן חשובה היא בעיני הכהנים, למרות שהיא עצמה נעשית בלילה, ולכן היה מעיקרא חשש שיבואו לריב עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי נמי</b>, תרומת הדשן - <b style='font-size:20px; color:black;'>תחילת עבודה דיממא היא</b>, שהיא תחילת עבודת היום, והיא חשובה בעיני הכהנים מעיקרא!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה שהיא נחשבת תחילת עבודת היום ואינה נחשבת לעבודת לילה, מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יוחנן: קידש ידיו</b> מהכיור בלילה <b style='font-size:20px; color:black;'>לתרומת הדשן, למחר</b> בעלות השחר <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריך לקדש</b> ידיו שוב לצורך עבודות אותו היום (אם לא יצא מהמקדש בינתיים), כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>שכבר קידש</b> אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחילת עבודה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי, שתרומת הדשן נקראת תחילת עבודת היום!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b>: כך אמר רבי יוחנן: כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>שכבר קידש</b> אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחילה לעבודה</b>. לשם עבודה שהיא חובת היום הבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לעולם תרומת הדשן אינה שייכת לעבודות היום אלא עבודה בפני עצמה היא, ועבודת לילה היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי</b>: לכך לא תיקנו מלכתחילה פייס לתרומת הדשן, היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא סבור: כיון דאיכא אונס שינה</b>, שהכהנים עדיין ישנים בשעה זו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אתו</b> לא יגיעו לעבודה הזו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דחזו דאתו</b> הכהנים בכל זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקאתו נמי לידי סכנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תקינו לה רבנן פייסא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והרי</b> הקטרת <b style='font-size:20px; color:black;'>אברים ופדרים, דאיכא</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>אונס שינה</b>, שאף היא נעשית בלילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>תקינו לה רבנן פייסא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני מיגנא ממיקם</b>. דחיית השינה אינה דומה לקימה בהשכמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי הקטרת האברים נעשית בתחילת הלילה, ואילו תרומת הדשן נעשית בסוף הלילה. ונוח לו לאדם לנדד שינה מעיניו אפילו עד סוף הלילה, מאשר לקום בהשכמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>תקנתא להך גיסא הואי</b>, וכי רק מפני התקלה שאירעה תיקנו פייס לתרומת הדשן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלא גם <b style='font-size:20px; color:black;'>תקנתא להאי גיסא הואי!</b> שגם מחמת טעם אחר היו צריכים פייס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי הכהן התורם את הדשן הוא גם מסדר את המערכה של העצים על המזבח, ומוסיף עליה שני גזרי עצים. ומאחר שכהן אחד עושה את שלשתן, הרי הן חשובות (אף שגם הן עבודות לילה, מהרש"א), ובודאי יטרחו לבא בשבילן גם מספק, ואם כן היו צריכים פייס מעיקרא? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. ובתוס' הרא"ש הקשה שלשון "להך גיסא" "להאי גיסא" לא משמע כפירושו. ולכן הוא מפרש כרבינו חננאל, שהקושיא היא וכי תיקנו פייס בשביל שהיו מרבים לבא ובאים לידי סכנה? הלא אדרבה, לאידך גיסא הואי, שלא היו באין, עד שהיו צריכים להוסיף למי שזכה בתרומת הדשן שיזכה גם בסידור המערכה ושני גזירי עצים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מי שזכה בתרומת הדשן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זכה</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>בסידור מערכה, ובשני גזירי עצים</b>, שנותנן מעל עצי המערכה. דילפינן מקרא שצריך להוסיף שני גזירי עצים על המזבח בכל יום בתמיד של שחר ובתמיד של בין הערביים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: שתי תקנות הוו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא סבור: לא אתו</b> בגלל הטעמים שנזכרו לעיל. <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דחזו דקאתו, ואתו נמי לידי סכנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תקינו לה פייסא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אך <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דתקינו לה פייסא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אתו</b> חדלו מלבוא. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי: מי יימר דמתרמי לן</b> שנזכה בגורל, ועל הספק לא כדאי לבא לעבודה שכזו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדר תקינו להו</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מי שזכה בתרומת הדשן יזכה</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>בסידור מערכה ובשני גזירי עצים, כי היכי דניתו וניפייסו</b> בשביל כל העבודות הללו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> כתבו התוס' דשתי תקנות לאו דוקא, שלא היה בשתי זמנים אלא בבת אחת, שכאשר באו לתקן פייס חששו שמא ימנעו מלבא, ותיקנו אז גם כן שמי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור המערכה. וקרי להו שתי תקנות כיון שתקנת הפייס היתה משום שבאו לידי סכנה, ותקנת מי שזכה יזכה היתה מחשש שלא יבאו. ועוד כתבו, שי"ל שהגמרא באמת מתכוונת לשתי תקנות ממש. וההכרח לזה מדקתני בברייתא מי שזכה בתרומת הדשן יזכה, ולא קתני מי שיזכה יזכה. אלא משום שכך היה מעשה לאחר שתיקנו פייס, שלא באו אלא כהנים מועטין ולא היה מי שיסדר את המערכה, אז אמרו מי שזכה מקודם בתרומת הדשן הוא יסדר את המערכה. תוד"ה שתי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ובזמן שהן מרובין</b>, רצין ועולין בכבש כל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: פשיטא לי: ארבע אמות דארעא</b> ארבע אמות שבקרקע העזרה הסמוכות לתחילת הכבש למטה - ודאי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> לכך נתכוונה המשנה שמי שהגיע ראשונה לתחילת אותן ארבע אמות זכה. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>"רצין ועולין בכבש" תנן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>קמייתא</b>, ארבע אמות ראשונות של הכבש - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא</b>. אי אפשר לומר שמי שהגיע ראשונה לתחילת אותן ארבע אמות זכה. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>"רצין ועולין בכבש" תנן, והדר</b>, רק אחר כך - <b style='font-size:20px; color:black;'>"כל הקודם את חבירו</b> זכה". ומשמע שלא זכה מיד עם הגעתו לכבש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן ארבע אמות <b style='font-size:20px; color:black;'>דביני וביני</b>, איזה שהן ארבע אמות מתוך שלשים ושתים האמות של הכבש - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא</b>. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מסיימא מילתא</b> לא יהיה סימן ברור לידע אלו ארבע אמות הן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא לי</b> שארבע אמות <b style='font-size:20px; color:black;'>דגבי מזבח תנן</b>. אותן שבסוף הכבש הסמוכות למזבח, ומי שהגיע ראשון לתחילתן הוא הזוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אולם בזאת נסתפק רב פפא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המזבח היה בנוי בצורת שלש קוביות מדורגות, זו על גבי זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היתה לו קוביה אחת של יסוד מלמטה, בגובה אמה, ומעליה קוביה שניה (בגובה חמש אמות), שהיתה קטנה ברוחבה מהיסוד באמה אחת מסביב, וכך היה היסוד בולט מתחתיה ברוחב אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעל הקוביה השניה היתה קוביה שלישית בגובה שלש אמות, וקוביה זאת היתה מצומצמת ברוחבה מהקוביה שתחתיה באמה אחת מסביב. וכך היה המזבח מצטמצם ברוחבו, ונכנס פנימה ברוחב אמה לכל היקפו. וכניסה זו נקראת "סובב".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הכבש הגיע למטה עד ליסוד, ומשם הוא התרומם, והיה "פורח" (רוכב) על אותן שתי אמות של רוחב היסוד ורוחב הסובב, ונושק למעלה בראשו של המזבח. ולאור זאת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רב פפא: ארבע אמות שאמרו</b>, האם הן כוללות <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדיה</b>, בכללן, גם את משטח הכבש הפורח מעל גבי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמה יסוד ו</b>על גבי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמה סובב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, האם הן כלולות בתוך ארבע האמות הנושקות את שפת ראש המזבח.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0041_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot