https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:יומא כא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-29T08:49:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%90_%D7%91&diff=141154&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:42:20Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:42, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93524:rev-141154:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%90_%D7%91&diff=93524&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:35:53Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא כא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלא השולחן <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי עץ העשוי לנחת הוא</b>, שהרי אין שימושו על ידי טלטול ממקומו, אלא במקומו הוא קבוע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל כלי</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>עץ</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>העשוי לנחת אינו מקבל טומאה</b>, שהקיש הכתוב טומאת כלי עץ לטומאת שק, ודרשו מה שק שימושו כשהוא מיטלטל מלא וריקן, אף כלי עץ אין תורת כלי עליו לקבל טומאה, אלא אם הוא עומד להיטלטל מלא וריקן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>משום שאינו מקבל טומאה, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>חוצץ בפני הטומאה</b>, אם סתם בו פתח שלא תעבור הטומאה דרכו, ואם כן איך יכול השולחן להיות טמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מלמד</b> שהיה השולחן מיטלטל מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>ברגלים היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מגביהין אותו</b> כדי להראות את חומו של לחם הפנים <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולי רגלים, ו</b>היו <b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום</b>, שעושה לכם נס <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>נשאר הלחם חם בשעת <b style='font-size:20px; color:black;'>סילוקו כ</b>פי שהיה בשעת <b style='font-size:20px; color:black;'>סידורו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "לשום לחם חום ביום הלקחו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן נמנה נס זה בין עשרה הנסים, שכן אף נס זה נראה מבחוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן עוד: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותו ליכא</b> נסים במקדש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב אושעיא: בשעה שבנה שלמה</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>בית המקדש, נטע בו כל מיני</b> עצי <b style='font-size:20px; color:black;'>מגדים של זהב, והיו</b> עצי הזהב הללו <b style='font-size:20px; color:black;'>מוציאין פירותיהן בזמנן</b>, כאילו היו עצי פרי ממש, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכש</b>היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>הרוח מנשבת בהן</b> היו הפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>נושרין, שנאמר</b> (תהלים ע"ב ט"ז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ירעש כלבנון פריו</b>", ו"לבנון" הוא בית המקדש, שהיו פירותיו אלו רועשים על ידי הרוח הנושבת בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשנכנסו נכרים להיכל</b> להחריבו, <b style='font-size:20px; color:black;'>יבש</b> האילן, שנאמר (נחום א' ד') <b style='font-size:20px; color:black;'>"ופרח לבנון אומלל</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן</b> לפריחתן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (ישעיה ל"ה ב') <b style='font-size:20px; color:black;'>"פרוח תפרח ותגל, אף גילת ורנן, כבוד הלבנון נתן לה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ניסי דקביעי</b> במקומם, ולא על ידי מאורעות ומעשים שנעשו במקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קא חשיב</b> התנא במנינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא דאתית להכי</b> שלא מנה התנא נסים הקבועים ועומדים במקדש, יתיישב גם מה שלא מנה נסי מקום ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ארון ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כרובים</b>, שהרי אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי ניסי דקביעי נינהו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר: ועשן המערכה</b> אפילו כל הרוחות שבעולם באות ומנשבות בו אין מזיזות אותו ממקומו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי הוה עשן</b> עולה מאש <b style='font-size:20px; color:black;'>המערכה, והתניא: חמשה דברים נאמרו באש של</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מערכה</b>, היתה נראית <b style='font-size:20px; color:black;'>רבוצה כארי</b>, וברה (ברורה) <b style='font-size:20px; color:black;'>כחמה, ויש בה</b> בשלהבת שלה <b style='font-size:20px; color:black;'>ממש</b>ות בשונה מכל שלהבת שבעולם שאין בה ממשות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוכלת</b> דברים <b style='font-size:20px; color:black;'>לחין</b> כמו שאוכלת דברים <b style='font-size:20px; color:black;'>יבשין, ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה מעלה עשן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: כי קא אמרינן שהיה עשן עולה מאש המערכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>חלק האש <b style='font-size:20px; color:black;'>דהדיוט</b> הוא, ולא באש שירדה מן השמים שעליה שנינו בברייתא שאינה מעלה עשן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: נאמר בתורה "ונתנו בני <b style='font-size:20px; color:black;'>אהרן הכהן אש על המזבח</b>", ולמדנו מזה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי ש</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אש</b> של המזבח היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>יורדת מן השמים</b>, מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה להביא</b> אש גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מן ההדיוט</b>, ולהניחה אצל האש שירדה מן השמים, ואש זו העלתה עשן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למדנו בברייתא שהיתה אש המערכה נראית <b style='font-size:20px; color:black;'>רבוצה כארי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: אמר רבי חנינא סגן הכהנים: אני ראיתיה</b> לאש המערכה והיתה נראית <b style='font-size:20px; color:black;'>רבוצה כ</b>דמות <b style='font-size:20px; color:black;'>כלב</b> רובץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא: כאן</b> - שאמרו שנראית רבוצה כארי - <b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש ראשון</b> נראתה כן, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שראה אותה רבי חנינא סגן הכהנים רבוצה ככלב - <b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש שני</b> היה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש שני מי הואי</b> אש מן השמים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב שמואל בר איניא: מאי דכתיב</b> בפסוק כשאמר הנביא לבוני בית שני "עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>וארצה בו ואכבד</b> אמר ה'", והרי קרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואכבדה</b>" בה"א, ומאי שנא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>נכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>מחוסר ה"א?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שחסרון הה"א לרמז באה, על <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון ל</b>בין <b style='font-size:20px; color:black;'>מקדש שני</b>, ואלו הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארון וכפורת וכרובים</b> שלא היו במקדש שני לאחר שגנזם יאשיהו המלך בסוף ימי הבית שני, וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אש</b> מן השמים שירדה לבית הראשון ולא לבית השני <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שכינה</b> לא שרתה בבית השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>רוח הקודש</b> לא היתה בנביאים מתחלת הבית השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואורים ותומים</b> שבתוך החושן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> נחלקו הראשונים אם לא היו האורים והתומים בכלל, או שהיו, דבלאו הכי אין החושן כשר, והוי הכהן גדול מחוסר בגדים, אלא שבהעדר רוח הקודש לא היה הכהן נשאל באורים ותומים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי, אין</b>, אכן האש עצמה <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהוה הוה</b>. אלא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>סיועי</b> לאכול את הקרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מסייעא</b>, ורק האש שהוסיפו מן ההדיוט היתה אוכלת את הקרבנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: שש</b> מיני <b style='font-size:20px; color:black;'>אשות הן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יש</b> אש ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלת ואינה שותה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שותה ואינה אוכלת</b>. ויש ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלת ושותה, ויש</b> אש ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלת</b> אפילו דברים <b style='font-size:20px; color:black;'>לחין כיבשין, ויש אש</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>דוחה אש</b> אחרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אש</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלת אש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>יש אש</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלת ואינה שותה, הא</b> אש <b style='font-size:20px; color:black;'>דידן</b> שאינה שורפת אלא דברים מוצקים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אש ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שותה ואינה אוכלת</b>, זו אש הקודחת בגופם <b style='font-size:20px; color:black;'>דחולין</b> במחלת הקדחת, שגורמת לגופם להתייבש ולהזדקק לשתיית מים, בלא חשק לאכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אש ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלת ושותה</b>, זו אש <b style='font-size:20px; color:black;'>דאליהו</b> הנביא שנפלה מן השמים על המזבח שבנה בהר הכרמל ואכלה את העולה והעצים והעפר והאבנים, ואף היתה שותה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> שם <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואת המים אשר בתעלה לחכה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אש ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלת</b> דברים <b style='font-size:20px; color:black;'>לחין כ</b>שם שאוכלת דברים <b style='font-size:20px; color:black;'>יבשין</b>, זו אותה אש <b style='font-size:20px; color:black;'>דמערכה</b> של המזבח שהיתה אוכלת גם בשר לח והיה נעשה כגחלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יש אש דוחה אש</b>, זו אש <b style='font-size:20px; color:black;'>דגבריאל</b> המלאך שהוא שר של אש, וירד להציל את חנניה מישאל ועזריה, כשהשליכן נבוכדנצר לכבשן האש, ובאשו דחה את אש הכבשן מבפנים וציננו, והקדיח את הכבשן מבחוץ לשרוף את זורקיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אש אוכלת אש</b>, זו אש <b style='font-size:20px; color:black;'>דשכינה, דאמר מר</b>: בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ואמרו המלאכים לפניו "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו", <b style='font-size:20px; color:black;'>הושיט</b> הקדוש ברוך הוא את <b style='font-size:20px; color:black;'>אצבעו ביניהם</b>, ושרפן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למדנו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועשן המערכה, אפילו כל הרוחות שבעולם</b> באות ומנשבות בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מזיזות אותו ממקומו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי יצחק בר אבדימי</b>: לפי שבחג הסוכות נידונים על המים, וביום טוב האחרון הוא יום שנחתם בו גזר דינם של הגשמים שירדו באותה שנה, לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>במוצאי יום טוב האחרון של חג</b> הסוכות, היו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל צופין לעשן המערכה</b>, שנעשה בו סימן, על ידי הרוח שהיתה מנשבת בו, איך נגזר הדין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם היה העשן <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטה כלפי צפון</b>, מפני שרוח הבאה מכוון דרום היתה מנשבת בו, היו ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עניים</b> שמחין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובעלי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>בתים</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>עצבין, מפני</b> שרוח דרומית גורמת <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>גשמי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שנה מרובין</b> יותר מדאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מתוך כך יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>פירותיהן</b> של בעלי הבתים <b style='font-size:20px; color:black;'>מרקיבין</b>, ואין כדאי להם להחזיקם באוצרות, ולכן הם מוכרים בזול ומרויחין העניים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכש<b style='font-size:20px; color:black;'>נטה</b> העשן <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי דרום</b> על ידי רוח צפונית שהיתה מנשבת בו, היו <b style='font-size:20px; color:black;'>העניים עצבין ובעלי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>בתים</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>שמחין, מפני</b> שרוח צפונית גורמת <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>גשמי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שנה מועטין, ו</b>משום כך יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>פירותיהן</b> של בעלי הבתים <b style='font-size:20px; color:black;'>משתמרין</b> היטב באוצרות, ואין מוכרים את הפירות עד שעת היוקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>נטה</b> העשן <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי מזרח</b> על ידי שהיתה רוח מערבית מנשבת בו, היו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל שמחין</b>, שרוח מערבית שקולה היא, וגורמת שירדו גשמים כפי הראוי, הן שתהיה תבואה במדה ראויה, והן שיהיו הפירות משתמרים כראוי, ועל ידי זה נמכרים הפירות במחיר בינוני, וריוח הוא הן לבעלי הבתים והן לעניים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>נטה</b> העשן <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי מערב</b> על ידי שהיתה רוח מזרחית מנשבת בו, היו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל עצבין</b>, שרוח מזרחית מייבשת את הזרעים ומונעת את הגשמים, וגורמת לשנת בצורת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי לנו מדברי רבי יצחק בר אבדימי שהיה עשן המערכה נוטה לצדדים על ידי הרוחות, וקשה מהברייתא שלמדנו שאין הרוחות מזיזות אותו ממקומו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאזיל</b> העשן <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתי כדיקלי</b>, (כעצי דקל) המתנועעים ברוח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבדורי לא הוה מיבדר</b> - שלא היה העשן מתפזר על ידי הרוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b>: נטה העשן <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי מזרח הכל שמחין</b>, ואם נטה <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי מערב הכל עצבין</b>, והרי שרוח מערבית יפה היא לעולם ואילו רוח מזרחית קשה היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b>: רוח <b style='font-size:20px; color:black;'>מזרחית לעולם</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>יפה</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מערבית לעולם קשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רוח צפונית יפה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לחטין בשעה ש</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>הביאו שליש</b> מגידולם, שכבר אינם צריכים לגשמים מרובין, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקשה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לזיתים בזמן שהן חונטין</b>, שאז צריכים הם לריבוי גשמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רוח דרומית</b> הגורמת לריבוי גשמים <b style='font-size:20px; color:black;'>קשה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לחטין בשעה שהביאו שליש, ויפה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לזיתים בזמן שהן חונטין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב יוסף ואיתימא מר זוטרא</b>: וסימניך לידע איזו רוח יפה לחטין ואיזו לזיתים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלחן</b> שהיה במקדש, שהיה עליו לחם הפנים העשוי מחטין, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>צד <b style='font-size:20px; color:black;'>צפון, ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מנורה</b> שהדליקו בה בשמן זית, היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בדרום, האי</b> רוח צפונית, <b style='font-size:20px; color:black;'>מרבה</b> (מגדלת) חטין הראויין לשולחן, שהיה עומד בצד דידיה.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק שבעת ימים</b></center><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0040_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot