https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%97_%D7%91פרשני:בבלי:יומא יח ב - היסטוריית גרסאות2026-05-14T04:35:16Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%97_%D7%91&diff=141148&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:41:37Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:41, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93518:rev-141148:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%97_%D7%91&diff=93518&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:35:29Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא יח ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והשחלים, וחלגלוגות, והביצים, והגרגיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בספר מלכים ב (פרק ד): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויצא אחד אל השדה ללקט אורות"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: מהו אורות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא משמיה דרבי מאיר: זה גרגיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן</b> של צמחי הגרגיר <b style='font-size:20px; color:black;'>אורות?</b> מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שמאירות את העינים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: המוצא גרגיר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יכול לאכלו, אוכלו</b> כדי להאיר את עיניו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מעבירו</b> לכל הפחות <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי עיניו,</b> שגם זו תועלת להאיר את העינים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: דבר זה נאמר רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בגרגיר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מצרנאה</b>. שגדל על מיצר (גבול) השדה, שאין זרוע מסביבו צמח אחר המכחיש את כחו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב גידל אמר רב: אכסנאי,</b> אורח הלן במטה שאינה שלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאכל ביצים,</b> שעל ידי אכילתם הוא עלול לבא לידי קרי, ויתגנה על בני הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יישן בטליתו של בעל הבית,</b> שהרי בעל הבית משתמש בה ביום, ואם ימצא עליה קרי, גנאי הוא לאורח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב</b> היה נוהג ד<b style='font-size:20px; color:black;'>כי מיקלע</b> (כשהיה מזדמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מקום הנקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"דרשיש",</b> אפילו ליום אחד, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מכריז</b> ושואל: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מאן הויא ליומא?</b>" - איזו אשה מסכימה להנשא לי ליום אחד שאני שוהה כאן, ואגרשנה בשעה שאחזור למקומי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועשה זאת רב, משום שאדם השרוי בלא אשה עלול לבא לידי הרהור וטומאה. והחמיר רב על עצמו, שלא להיות שרוי בלא אשה אפילו יום אחד, אף על פי שהיתה לו אשה בביתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן היה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן</b> נוהג <b style='font-size:20px; color:black;'>כד</b> כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>מקלע</b> הוא נקלע <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מקום הנקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>שכנדיב,</b> שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>מכריז</b> ושואל: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מאן הויא ליומא</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: איך הם נהגו כן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ישא אדם אשה במדינה זו,</b> ויניחנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וילך וישא אשה</b> נוספת <b style='font-size:20px; color:black;'>במדינה אחרת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי יש לחשוש <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא,</b> ברבות הימים, מתוך שלא ידעו צאצאיו במדינה זו מצאצאיו שבמקום אחר, יבאו לידי מכשול, ושמא <b style='font-size:20px; color:black;'>יזדווגו</b>, בנו שבמדינה זו עם בתו שבמדינה האחרת - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה אצל זה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונמצא אח נושא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>אחותו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נמצא שאדם זה <b style='font-size:20px; color:black;'>ממלא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>כל העולם כולו</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ממזרות</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועל זה נאמר</b> בתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>"ומלאה הארץ זמה".</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> דין זה אינו אלא כשנושא אשה על אשתו. אבל אם גירש הראשונה, מותר. כן כתב הבית מאיר והובא בפתחי תשובה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי,</b> אין דין זה אמור ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b>. כי מתוך שתלמידי חכמים מפורסמים הם, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קלא אית להו,</b> הרי שמם קרוי על בניהם, ואין לחשוש שלא ידעו מי אביהם, ולכן אין כאן חשש מכשול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו תמהינן: איך נשאו רב ורב נחמן אשה באותו יום שנזדמנו לאותם מקומות? <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבא</b>: אשה מאורסת לאיש, כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>תבעוה</b> (פנו אליה בבקשה) <b style='font-size:20px; color:black;'>להנשא</b> (להכנס לחופה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתפייסה</b> (ונתרצתה) להנשא לו, חוששין לה שמא ראתה דם נדה מחמת חימוד הנישואים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>צריכה לישב</b> קודם שתנשא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים <b style='font-size:20px; color:black;'>נקיים</b> מדם, לאחר היום שנתרצתה להנשא לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, איך הותר לרב ולרב נחמן לישא את נשותיהם מיד באותו יום שנתרצו להנשא להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אדועי הוו מודעי להו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היו מודיעים על בואם לאותן נשים שהסכימו להנשא להם. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מקדם הוו מקדמי</b>, היו מקדימים <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשדרי שלוחא</b> (ומשגרים שליח) שבעה ימים קודם שהגיעו לשם, לבקש אשה שתתרצה להנשא להם ליום אחד, ואותה אשה שהתרצתה להנשא היתה יושבת שבעה נקיים משעה שנתרצתה, עד בואם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בעית אימא</b>: יש לומר שלא היו נזקקים להן מיד, אלא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>יחודי</b> בעלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>הוו מיחדי להו</b> רבנן לאותן הנשים שהסכימו להנשא להם, שתהיינה ראויות להנשא להם בעוד שבעה ימים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודי היה להם בייחוד זה למנוע מהם הרהור. <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו</b>, ויכול לאכול אם יחפוץ בכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>למי שאין לו פת בסלו</b>. כי זה שיש לו פת בסלו אינו תאב לאכול כמי שאין לו פת בסלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא הדין לענין הרהור, כיון שהם מתייחדין עמהן להנשא, נחשבות להם הנשים כ"פת בסלו", שהרי היו יכולים להמתין שבעה ימים ולהזדקק להן, וכן לקחתן למקומם.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מסרוהו</b> (את הכהן הגדול), אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>זקני בית דין</b> (שנזכרו במשנה הקודמת) שהיו קוראין לפניו כל שבעת הימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לזקני כהונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והעלוהו</b> זקני כהונה לעליה הנקראת <b style='font-size:20px; color:black;'>בית אבטינס,</b> ששם היו אנשי בית אבטינס המומחים במעשה הקטורת, כתישתה, ועירוב סממניה. ושם היו מלמדים אותו דיני חפינת הקטורת, וכמו שיתבאר בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בשעה שמסרוהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>השביעוהו</b> זקני בית דין (כפי שיבואר), <b style='font-size:20px; color:black;'>ונפטרו</b> ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והלכו להם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שבועה זו נהוגה היתה בימי בית שני, לאחר שנתרבו הצדוקים שלא האמינו בקבלת חז"ל, ופירשו את דברי התורה שבכתב שלא כהלכה. והיו אומרים שהקטורת אשר נכנס עמה הכהן הגדול לקודש הקדשים, דינה להניחה על האש מבחוץ, קודם שנכנס, ואח"כ להכנס ולהניחה בפנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי שהיה מקום לחשוש בכהנים הגדולים שבימי בית שני, שמתלמידי הצדוקים הם, לכן היו משביעים אותם בערב יום הכפורים, שיעשו כהלכה ולא ישנו ממה שהורו להם זקני בית דין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כך אמרו לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אישי</b> (אדוני) <b style='font-size:20px; color:black;'>כהן גדול! אנו, שלוחי בית דין</b> להשביעך. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתה שלוחנו ושליח בית דין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משביעין אנו עליך, במי ששכן שמו בבית הזה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא תשנה דבר</b> בעבודה <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מה שאמרנו לך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאחר מכן היה <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא פורש</b> מהם <b style='font-size:20px; color:black;'>ובוכה</b> על שנחשד כצדוקי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>הם</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>פורשין</b> ממנו <b style='font-size:20px; color:black;'>ובוכין,</b> שמא כשר הוא, ובחנם חשדוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כבר הזכרנו במשנה הקודמת, שאין מניחין לכהן הגדול לישן בליל יום הכפורים, כדי שלא יבא לידי קרי, ויפסל מלעבוד ביום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם היה</b> הכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>חכם</b> בעצמו, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>דורש</b> בדבר הלכה כל הלילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו</b> (שלא היה יודע לדרוש בעצמו), היו <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמידי חכמים דורשים לפניו</b>, להעסיקו בדבר הלכה, שלא יישן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> היה הוא עצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>רגיל לקרות</b> בכתבי הקודש, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>קורא</b> בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו</b>, היו אחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין לפניו: ב</b>ספר <b style='font-size:20px; color:black;'>איוב, וב</b>ספר <b style='font-size:20px; color:black;'>עזרא ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>ספר <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הימים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זכריה בן קבוטל אומר: פעמים הרבה קריתי לפניו ב</b>ספר <b style='font-size:20px; color:black;'>דניאל,</b> והטעם שנבחרו ספרים אלו מתוך כתבי הקודש, לפי שהם דברים המושכים את הלב, כדי שלא תחטפנו שינה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0034_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיטB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot