https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:יומא יב א - היסטוריית גרסאות2026-05-14T05:37:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=141139&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:40:33Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:40, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=93505&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:35:06Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא יב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> ברייתא, ששנינו בה שאין בית הכנסת מטמא בנגעים, מדברת בבית הכנסת <b style='font-size:20px; color:black;'>דכרכים</b>, שבאים שם להתפלל אנשים ממקומות הרבה, ואין לה בעלים מיוחדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> דקתני בברייתא הראשונה שבית הכנסת מטמא בנגעים, כמו בית השותפין, מדברת בבית הכנסת <b style='font-size:20px; color:black;'>דכפרים</b>, שבעליו ניכרים, ונחשב בית הכנסת כ"מיוחד לו" כבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי בית הכנסת <b style='font-size:20px; color:black;'>דכרכים אין מטמא בנגעים?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: כתיב "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>אח וזתכם"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: רק ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>אחוזתכם</b> - שנתחלקה לשבטים, בשעה שהתנחלו את הארץ לאחוזה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאה בנגעים</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין ירושלים מטמאה בנגעים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי</b> שאין מטמא בנגעים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מקום מקדש בלבד</b>, היות שרק מקומו שייך לכל ישראל, לפי שקנה דוד את המקום מארונה היבוסי בכסף שלקח מכל השבטים. ולכן אינו נחשב ארץ אחוזתכם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדברי רבי יהודה יש לדקדק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא בתי כנסיות ובתי מדרשות</b> שאינם במקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאין בנגעים,</b> כשהם בארץ אחוזתכם שנחלקה לשבטים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על גב ד</b>בתי כנסיות <b style='font-size:20px; color:black;'>של כרכים נינהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> אמור שכך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד</b> שאינו מטמא בנגעים. ומקום מקודש כולל גם בתי כנסיות היות ולשימוש של קודש של רבים הם עשויים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קא מיפלגי</b> תנא קמא ורבי יהודה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא קמא סבר: ירושלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נתחלקה לשבטים</b>, אלא היא שייכת לכלל ישראל, ולכן אין היא נקראת "אחוזתכם", ואין היא מטמאה בנגעים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה סבר: ירושלים נתחלקה לשבטים</b>, ליהודה ובנימין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הם נחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דהני תנאי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מה היה בחלקו של יהודה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הר הבית, הלשכות והעזרות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה היה בחלקו של בנימין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אולם, והיכל, ובית קדשי הקדשים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין, ובה היה מזבח בנוי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובנימין הצדיק היה מצטער עליה</b>, שרצה <b style='font-size:20px; color:black;'>לבלעה</b> כדי שיהיה בנוי המזבח בחלקו, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בברכת משה לבנימין (דברים לג): <b style='font-size:20px; color:black;'>"חופף</b> (בנימין מתחכך מחמת אי מילוי רצונו) <b style='font-size:20px; color:black;'>עליו</b> (על מקום המזבח שיהיה בחלקו), <b style='font-size:20px; color:black;'>כל היום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך, זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן</b> אכסניה <b style='font-size:20px; color:black;'>לגבורה</b> (להקב"ה) בכך שהיה ארון הקודש, שעליו שורה השכינה, בחלקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בבנימין <b style='font-size:20px; color:black;'>"ובין כתפיו שכן</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא, שהתנא של הברייתא הזאת סובר, שירושלים נתחלקה לשבטי יהודה ובנימין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>האי תנא</b>, בברייתא שלהלן, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ירושלים לא נתחלקה לשבטים</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: אין משכירין</b> בעלי הבתים <b style='font-size:20px; color:black;'>בתים בירושלים</b> את בתיהם לעולי רגלים, אלא צריכים לאחסנם חינם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפי ש</b>ירושלים <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה שלהן</b>, של היושבים בה, אלא היא שייכת לכלל ישראל, לפי שלא נתחלקה לשבטים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;37&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;37.&nbsp;</b> החזון איש (או"ח קכו ח) מבאר שירושלים אכן נתחלקה ליהודה ובנימין, שהרי בשעת חלוקת הארץ לא היה ידוע על בחירתה של ירושלים. אלא, שהתנא הזה סובר, שבשעת חלוקת הארץ התנו שיהיה לכלל ישראל זכות להשתמש בעיר שתבחר להקמת המקדש בתוכה, לצורך לינה. אך הגרי"ז בהלכות בית הבחירה סובר שלדעת התנא הזה ירושלים לא ניתנה לשום שבט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר בר שמעון אומר: אף לא</b> יכולים בעלי הבתים בירושלים להשכיר <b style='font-size:20px; color:black;'>מטות</b> ללינה במחיר מלא, משום שמחיר השכרת המיטה כולל גם את מקומה, ועבור המקום אינם רשאים ליטול שכר כי הוא שייך לכולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאין רשאים בעלי בתים לגבות שכר מעולי הרגלים אלא נאלצים לאכסנם חינם, תקנו חכמים להנות את בעלי הבתים, כדי שיקבלום בסבר פנים יפות, בכך שיתנו העולים לרגל את עורות הקרבנות למארחיהם. <b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך, עורות קדשים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלי אושפזיכנין</b> (בעלי האכסניות לעולי רגלים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטלין אותן</b> מאורחיהם אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בזרוע</b>, שזכותם לקבל אותם, מתקנת חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: שמע מינה</b> מתקנה זו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אורח ארעא</b> דרך ארץ הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>למישבק איניש</b> שישאיר האדם <b style='font-size:20px; color:black;'>גולפא</b> קנקן של חרס לאחר ששתה ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>משכא</b> עור הבהמה שאכל ממנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאושפיזיה</b> לבעל האכסניה שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת עתה הגמרא לדון בחילוק לעיל (יא ב) בין בית כנסת של עיר לשל כפר לענין נגעי בתים, שחילקה כדי ליישב את סתירת הברייתות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בית כנסת <b style='font-size:20px; color:black;'>דכפרים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי מטמא ב</b>טומאת <b style='font-size:20px; color:black;'>נגעים?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: נאמר (ויקרא יד לד) "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחזה</b>, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: אינה מטמאה בנגעי בתים <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכבשו אותה</b> ותהיה שייכת לבני ישראל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>כבשו אותה ולא חלקוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבטים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חלקו לשבטים ולא חלקו לבית אבות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חלקו לבית אבות ואין כל אחד מכיר את שלו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מניין</b> שעדיין אינה מטמאה בנגעי בתים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> (ויקרא יד) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ובא אשר לו הבית</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שמיוחד לו,</b> נטמא ביתו בנגעי בתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו אלו, שאין מיוחדין לו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן קשה, וכי לבית הכנסת של כפרים יש בעלים מיוחדים יותר מאלו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח קושיה זאת דוחה הגמרא חילוק זה, ואומרת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מחורתא</b> מתחוור שיש לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו שני התירוצים האחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>דשנין מעיקרא</b> ליישב את סתירת הברייתות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומתקינין לו כהן אחר</b>, משום שחוששין שמא יארע בו פסול בכהן גדול, ויצטרכו למנות כהן גדול אחר תחתיו ביום הכיפורים, כדי שיהיה הכהן הזה כשר לעבודת יום הכפורים, שאינה כשירה אלא בכהן גדול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כבר נתבאר, שכהן גדול מתחנך לכהונתו על ידי משיחה בשמן המשחה. ובבית שני, שלא היה בו שמן המשחה, היה מתחנך על ידי "ריבוי בגדים", בלבישת שמונה הבגדים של כהן גדול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל מה ש"התקינו" כהן לקראת אפשרות של מילוי מקומו של הכהן הגדול, אין זה "חינוך" לכהונה גדולה, אלא הכנה בעלמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אכן יארע פסול בכהן הגדול, יהיה כהן זה זקוק ל"חינוך" כדי להיות כהן גדול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה בכך הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זה <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> לנו, שאם <b style='font-size:20px; color:black;'>אירע בו</b> בכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול</b> ביום הכפורים שחרית, <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם</b> שהשלים העבודות של <b style='font-size:20px; color:black;'>תמיד של שחר,</b> שהיה עובדם כשהוא לבוש בשמונה בגדי כהן גדול, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מחנכין אותו</b>, את הכהן שהכינוהו לעמוד תחתיו - על ידי שמלבישים אותו בשמונה הבגדים - ומשלים הכהן הגדול החדש את העבודות <b style='font-size:20px; color:black;'>בתמיד של שחר,</b> ומתקיים בזה חינוך בריבוי הבגדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בזאת יש לנו להסתפק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אירע בו</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פסול לאחר</b> שכבר נשלמו עבודות <b style='font-size:20px; color:black;'>תמיד של שחר,</b> וצריך עתה הכהן הגדול החדש לעבוד את עבודת יום הכיפורים, הנעשית בארבעה בגדי לבן - <b style='font-size:20px; color:black;'>במה מחנכין אותו</b> להיות כהן גדול, ולהכשירו לעבודת יום הכפורים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אין בגדי הלבן מיוחדים לכהן גדול, כי כל כהן הדיוט לובשם, ואין בלבישתן "ריבוי בגדים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אדא בר אהבה</b>: גם בארבעה בגדי לבן שלובש כהן גדול בעבודת יום הכפורים יש ביטוי והיכר לכהונה גדולה, בכך שהאבנט שיחגור בו מעתה יהיה של בד פשתן בלבד בלא צמר, שהוא שונה מהאבנט שלבוש בו כהן הדיוט, שבו יש גם צמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן מתחנך הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>באבנט</b>, שמכח השינוי שבו, הרי דינו כחינוך ב"ריבוי בגדים", לפי שאין צורך שיהיה ההיכר בחינוכו דוקא בלבישת כל שמונת הבגדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול</b> בשאר ימות השנה, שמפורש בו בתורה שהוא נעשה כלאים, מצמר ופשתים, <b style='font-size:20px; color:black;'>זה הוא</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>אבנטו של כהן הדיוט,</b> שאף הוא נעשה מצמר ופשתים. ואילו האבנט שלובש הכהן הגדול ביום הכיפורים הוא מבד פשתן בלבד ללא תערובת צמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן מועיל שינוי האבנט, שלובש הכהן הגדול את האבנט המיוחד ליום הכפורים, שאין בו צמר, כדי לחנכו לכהונה גדולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר</b> (להלן בהמשך הסוגיא) ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אבנטו של</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כהן</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גדול</b> של כל השנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא זהו אבנטו של כהן הדיוט</b>. ולדעתו האבנט של כהן הדיוט לא היה בו צמר, אלא נעשה מפשתן בלבד (וכמו אבנטו של הכהן הגדול ביום הכיפורים), ורק באבנט של כהן גדול היה צמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי, שאבנט הבד של כהן הדיוט זהה לאבנט של הכהן הגדול ביום בכיפורים, ששניהם של פשתן בלבד הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, אין שום שינוי בבגדי לבן של הכהן הגדול ביום הכיפורים (שמכוחו הוא יכול להתחנך לכהונה הגדולה), לעומת הבגדים שהיה לבוש בהם קודם לכן, בהיותו כהן הדיוט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר?</b> במה מחנכין אותו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: אף לאחר שהשלים עבודות התמיד יכול הכהן להתחנך בעבודה בריבוי בגדים, על ידי שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לובש שמונה</b> בגדי כהונה גדולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומהפך</b>, בהיותו לבוש בהם, באיברי התמיד שעל המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>בצינורא</b> (מזלג), כדי למהר את עיכול האברים על האש, שאף על פי שאינה עבודה הכרחית, מכל מקום עבודה היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכדרב הונא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב הונא</b> לענין חיוב מיתה של עבודת זר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זר,</b> אף על פי שלא הקטיר אברים על המזבח, אלא רק קירב את ההקטרה על ידי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהפך בצינורא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב מיתה,</b> היות שקירוב עבודה הוא כעבודה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0021_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot