https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%90_%D7%91
פרשני:בבלי:יומא יא ב - היסטוריית גרסאות
2026-05-14T08:57:13Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%90_%D7%91&diff=141138&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T15:40:26Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:40, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%90_%D7%91&diff=98211&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:14:13Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:14, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול שאני מרבה</b> להתחייב במזוזה <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בית שער</b>, שהוא ביתן קטן לפני שער החצר, ונכנסין דרכו לחצר, וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אכסדרה</b>, שהוא פרוזדור שלפני הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מרפסת</b> העשויה כמעבר לפני פתחי הדירות שבעליות? <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> "על מזוזות ביתך". ללמדנו שאין חיוב מזוזה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"בית"</b>:</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול שאני מרבה</b> להתחייב במזוזה <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בית שער</b>, שהוא ביתן קטן לפני שער החצר, ונכנסין דרכו לחצר, וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אכסדרה</b>, שהוא פרוזדור שלפני הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מרפסת</b> העשויה כמעבר לפני פתחי הדירות שבעליות? <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> "על מזוזות ביתך". ללמדנו שאין חיוב מזוזה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"בית"</b>:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה בית</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחד לדירה</b>, וזהו המחייב במזוזה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה בית</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחד לדירה</b>, וזהו המחייב במזוזה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו</b> כל <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו, שאין</b> הם עצמן <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחדין ל</b>תשמיש של <b style='font-size:20px; color:black;'>דירה,</b> ואינן אלא מבוא ומעבר לבית, ולכן פטורין ממזוזה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו</b> כל <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו, שאין</b> הם עצמן <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחדין ל</b>תשמיש של <b style='font-size:20px; color:black;'>דירה,</b> ואינן אלא מבוא ומעבר לבית, ולכן פטורין ממזוזה.</span></div></td></tr>
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%90_%D7%91&diff=93504&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:35:04Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא יא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול שאני מרבה</b> להתחייב במזוזה <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בית שער</b>, שהוא ביתן קטן לפני שער החצר, ונכנסין דרכו לחצר, וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אכסדרה</b>, שהוא פרוזדור שלפני הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מרפסת</b> העשויה כמעבר לפני פתחי הדירות שבעליות? <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> "על מזוזות ביתך". ללמדנו שאין חיוב מזוזה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"בית"</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה בית</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחד לדירה</b>, וזהו המחייב במזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו</b> כל <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו, שאין</b> הם עצמן <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחדין ל</b>תשמיש של <b style='font-size:20px; color:black;'>דירה,</b> ואינן אלא מבוא ומעבר לבית, ולכן פטורין ממזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול שאני מרבה</b> לחייב <b style='font-size:20px; color:black;'>אף בית הכסא, ובית הבורסקי, ובית המרחץ, ובית הטבילה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "בית"</b>. ואף אלו אינם כבית. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מה בית העשוי ל</b>השתמש בו תשמישים של <b style='font-size:20px; color:black;'>כבוד,</b> אף כל <b style='font-size:20px; color:black;'>בית העשוי לכבוד</b> חייב במזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו אלו, שאין עשויין ל</b>תשמישי <b style='font-size:20px; color:black;'>כבוד,</b> שבית הכסא ובית המרחץ תשמישן גנאי הוא מפני זוהמתן. ובית הבורסקי משום שריחו רע. ובית הטבילה מפני שטובלין בו ערום. ולכן אין בהם חיוב מזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול שאני מרבה</b> לחייב <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>הר הבית, והלשכות, והעזרות</b>, במזוזה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "בית"</b>. ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה בית</b> סתם <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא חול, אף כל</b> בית אינו חייב אלא כ<b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חול</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו אלו, שהן קודש</b>, ואינם חשובים בית להתחייב במזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי לנו תנא הסובר שבתי אוצרות ובית הבקר סתם חייבים במזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה על מה דאמרינן לעיל לדברי רב יהודה, שבסתם דברי הכל פטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>תיובתא</b> היא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רב שמואל בר יהודה קמיה דרבא: ששה שערים</b> יש ש<b style='font-size:20px; color:black;'>פטורין מן המזוזה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ארבעת השערים של <b style='font-size:20px; color:black;'>בית התבן, ובית הבקר, ובית העצים, ובית האוצרות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושער המדי</b>, שהיה עשוי המשקוף עגול ככיפה, ונמצא שבגובה הפתח - במקום שחלל הפתח מתעגל על ידי המשקוף - מתמעט רוחב החלל, ונהיה פחות מארבע טפחים, שהוא שעור רוחב פתח החייב במזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושער ש</b>הוא פרוץ מלמעלה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מקורה</b> במשקוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>שער שאינו גבוה עשרה</b> טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבא לרב שמואל בר יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פתחת</b> דבריך <b style='font-size:20px; color:black;'>בששה</b> שערים <b style='font-size:20px; color:black;'>וסלקת</b> (סיימת) את דבריך בשבעה שערים הפטורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה: אין כל השערים המנויים בברייתא פטורים לדברי הכל. אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שער המדי</b> - פלוגתא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: שער שמשקופו עשוי בצורה מעוגלת כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>כיפה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר מחייב</b> אותו במזוזה. <b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים פוטרים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושוין</b> רבי מאיר וחכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם יש ברגלה</b>, במזוזת השער של הכיפה, גובה <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה</b> טפחים, לפני שמתחיל העיגול למעט את רוחב חלל הפתח לפחות מארבע טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>שחייבת</b> כיפה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>במזוזה,</b> שהרי יש בפתח זה חלל בגובה עשרה שרוחבו ארבעה, שהוא שיעור פתח החייב במזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שבדין שער המדי נחלקו רבי מאיר וחכמים. ולכן פתח רב שמואל בר יהודה דבריו במנין השערים הפטורים לדברי הכל, שאינם אלא ששה, והמשיך ואמר שיש גם שער שביעי, השנוי במחלוקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b> בפירוש מחלוקתם של רבי מאיר וחכמים: אין דברי רבי מאיר, המחייב פתח שנתמעט חלל רחבו על ידי עיגול המשקוף, אמורים בכל אופן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>באשר, כפי שיתבאר להלן, טעמו של רבי מאיר הוא, לא מפני שהוא חולק על כך ששעור פתח החייב במזוזה הוא רק כשיש ברחבו ארבעה טפחים, והוא גבוה עשרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שהוא סובר שפעמים שהמעוט שמתמעט החלל על ידי העיגול שבגובה הפתח אינו נחשב מיעוט, אלא "רואים" אותו כאילו הוא חקוק ופתוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודין זה אינו אלא כשתחתית הפתח פתוחה ברוחב ארבעה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא</b> מודו במקום שהכיפה אמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>גבוהה עשרה</b> טפחים, אבל העיגול של המשקוף מתחיל מיד מתחתיתו של הפתח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין ברגלה</b>, במזוזת הפתח של הכיפה, אפילו לא גובה של <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> טפחים, שהוא פתוח ברוחב ארבעה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי, כיון שאין כאן התחלה של פתח מלמטה (לפי שפחות משלשה טפחים גובה מעל הקרקע נחשב כחלק מן הקרקע עצמה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נמצא שאין כאן פתח רחב ארבעה כלל, לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו כלום היא</b>, להתחייב במזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי נמי, (וכן), אפילו אם <b style='font-size:20px; color:black;'>יש ב</b>אורך <b style='font-size:20px; color:black;'>רגלה</b> של הכיפה גובה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> טפחים הפתוח ברוחב ארבעה טפחים, דלא נתמעט רוחב הפתח על ידי העיגול באותו גובה שלשה טסחים, אבל כל חלל הפתח נמוך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אינה גבוהה עשרה</b> טפחים, אינה חשובה כיפה שיש לה פתח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולאו כלום היא</b> להתחייב במזוזה. <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נחלקו</b> רבי מאיר וחכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ב</b>כיפה שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>גבוהה עשרה</b> טפחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש ב</b>אורך <b style='font-size:20px; color:black;'>רגלה</b> גובה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> טפחים, לפני שמתחיל העיגול למעט את רוחב חלל הפתח לפחות מארבעה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>למעלה מגובה זה, מתחיל החלל להמתעט ברוחבו, עד ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין ברחבה ארבעה</b> טפחים בשבעה טפחים עליונים של גובה הפתח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>יש</b> בה בכיפה זו כותל מצדי הפתח שיש בו מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>לחוק</b> בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>על ידי חקיקה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>להשלימה ל</b>רוחב <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה</b> טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר סבר</b>: כיון שבתחתיתו יש לו פתח רוחב ארבעה בגובה שלשה, רואים אנו את הפתח כאילו היו <b style='font-size:20px; color:black;'>חוקקין</b> בכותל משני צדדיו, ונעשה כל גובהו כאילו רחב ארבעה טפחים כמדת תחתיתו, ויועיל לנו <b style='font-size:20px; color:black;'>להשלים</b> השיעור להתחייב במזוזה. <b style='font-size:20px; color:black;'>חוקקין</b> (רואים הכותל כאילו נחקק מצדדיו, ונעשה כל גובהו רחב ארבעה טפחים, כמדת תחתיתו, כדי) <b style='font-size:20px; color:black;'>להשלים</b> שיעור פתח, ולכן חייב במזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי: אין חוקקין להשלים</b> את שעור הפתח, ולכן הוא פטור ממזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבת במזוזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שחייבין, כי מדוע נפטור אותם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b>, שמא תאמר, שנתמעט בית של אשה מדכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביתך</b>" בלשון זכר, ובא הכתוב למעט: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ביתה</b> של אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן היה מקום למעט בית הכנסת לפי שהוא של רבים, וכן בית של שותפים, מדכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביתך</b>" בלשון יחיד, ובא הכתוב למעט: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ביתכם</b> של רבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>קמשמע לן</b> התנא בברייתא שאף הם חייבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא הכי נמי</b> שהתמעטו מהכתוב הזה, ואכן הם פטורים, כי מנין לו לתנא לחייבם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך - <b style='font-size:20px; color:black;'>למען ירבו ימיכם וימי בניכם"</b>. ודרשינן מסמיכות הפסוקים שחיוב מזוזה הוא לכל מי שחפץ חיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעתה פשיטא שאף בית האשה ובית השותפין חייבין במזוזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שיש לנו לומר: וכי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> (האנשים והיחידים) <b style='font-size:20px; color:black;'>בעו חיי, והני</b> (הנשים והשותפין) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בעו חיי!?</b> והרי כולם חפצים בחיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אם כן, המיעוט של <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביתך</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי?</b> ומשנינן: אין כאן מיעוט, אלא פסוק זה נדרש <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרבא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבא</b>: מנין שהמזוזה צריך לקובעה בימין הכניסה? שנאמר "ביתך". ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך ביאתך</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי עקר אינש כרעיה</b> (כאשר אדם עוקר רגלו ומתחיל ללכת) - רגלו <b style='font-size:20px; color:black;'>דימינא עקר ברישא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך</b> לענין טומאת נגעי בתים: <b style='font-size:20px; color:black;'>בית הכנסת ובית השותפין ובית האשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאין בנגעים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שגם בתים אלו נטמאים בנגעים כשאר בתים, ולמה לו לתנא לשנותם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b>, כי שמא תאמר, כיון שנאמר בפרשת נגעי בתים <b style='font-size:20px; color:black;'>"ובא אשר לו הבית",</b> נתמעט בכך בית האשה מתיבת "לו", שהוא לשון זכר, ללמדנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> "אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>לה</b> הבית".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן יש גם לדרוש "לו" ולא "להם", למעט בית של רבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קמשמע לן</b> התנא שאף בתים אלו מטמאים בנגעים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא הכי נמי</b> שאינם מטמאים, מכח המיעוט של הפסוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> "ונתתי נגע צרעת <b style='font-size:20px; color:black;'>בבית ארץ אחוזתכם".</b> ומשמע לרבות כל בית, ואף של שותפין ושל נשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>"לו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: פסוק זה בא ללמדנו שהנגעים באים על צרות העין. שכל <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שמייחד ביתו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"לו", שאינו רוצה להשאיל כליו</b> לאחרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר</b> למי שבא לבקש שישאילנו כלי, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין לו</b> את אותו הכלי - עונשו הוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הקדוש ברוך הוא מפרסמו,</b> על ידי שהוא שולח נגע בביתו, ועל ידי זה מתפרסם שיש לו את הכלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשמפנה את ביתו</b> שלא יטמאו כליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובא הפסוק "לו" ללמדנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>פרט ל</b>מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>משאיל כליו לאחרים</b>, שהוא אינו נענש בנגעי בתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הכנסת מי מטמא בנגעים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: יכול יהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "ובא אשר לו הבית"</b>. ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי ש</b>הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחד לו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו אלו, שאין מיוחדין לו,</b> כלומר, לאדם מסויים, שהרי הם משמשים לצורך רבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> ברייתא, שסוברת שבית הכנסת מטמא בנגעים - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> ברייתא, שסוברת שאין בתי כנסיות מטמאין בנגעים - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> לענין חיוב מזוזה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בית הכנסת שיש בה בית דירה לחזן</b> (שמש) <b style='font-size:20px; color:black;'>הכנסת, חייב במזוזה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בית הכנסת <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בה בית דירה, רבי מאיר מחייב</b> במזוזה וחכמים פוטרין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי גם במזוזה נאמר "ביתך", כשם שבנגעים נאמר ובא אשר "לו" הבית, ואם כן לדעת חכמים הפוטרים בית הכנסת ממזוזה משום שדורשים "ביתך" המיוחד לך ולא בית הכנסת, שאינו מיוחד לו - הוא הדין לגבי נגעים סוברים שאינו מטמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו רבי מאיר, המחייבו במזוזה, סובר שמטמא בנגעים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא</b>: מאחר שמשוים אנו את דין הנגעים לחיוב מזוזה, אפשר לומר ששתי הברייתות אינן חולקות. אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא והא</b> שתיהן סוברות כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b>, שבית הכנסת אינו בית המיוחד לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> הברייתא המטמאת בנגעים עוסקת בבית הכנסת <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית בה בית דירה</b> לחזן. וכשם שהכל מודים שחייב במזוזה, משום דירת החזן, שעל ידי זה נחשב מיוחד לאדם מסויים לדירה, הוא הדין שמטמא בנגעים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> - הברייתא שאינה מטמאת בנגעים עוסקת בבית כנסת <b style='font-size:20px; color:black;'>דלית בה בית דירה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: הא והא דלית בה בית דירה</b>. ואף על פי כן אפשר ליישב ולומר שאין סתירה בין הברייתות.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0020_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot