https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:יומא ו א - היסטוריית גרסאות2026-05-14T04:34:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%95_%D7%90&diff=141123&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:38:39Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:38, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93493:rev-141123:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%95_%D7%90&diff=93493&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:34:43Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא ו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך</b>, לעולם יש לומר שסדר הלבישה הנאמר בצואה עיקר הוא, שהיו החגירות של כולם בבת אחת. ומה שנאמר בפרשת העשיה חגירת האבנט של אהרן בפני עצמו ושל בניו בפני עצמם אינו ללמדנו סדר החגירה, אלא ללמדנו שהאבנטים עצמם שונים היו בעשייתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהלא מפורש בתורה מעשה האבנט של אהרן, שהיה בעשייתו כלאים, שנאמר "ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן" (שש לשון פשתן הוא, ותכלת צמר הוא). ואילו שאר האבנטים של בניו לא נזכר בתורה שהיה מעורב בו צמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעתה יש לומר שהפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> בא להשמיענו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אבנטו של כהן גדול</b>, שהיה מעורב בו צמר - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט</b> שנעשה מפשתן בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תו מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאן דאמר</b> שחגירת האבנט של <b style='font-size:20px; color:black;'>אהרן</b> היתה בפני עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר כך</b> חגר <b style='font-size:20px; color:black;'>לבניו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>וה</b>לא <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> בפרשת תצוה <b style='font-size:20px; color:black;'>"וחגרת אותם אבנט</b>", דמשמע שהיו כאחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך, ההוא</b> קרא דפרשת תצוה <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שהאבנטים עצמן שוין בעשייתם, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אבנטו של כהן גדול</b> שהוא של כלאים <b style='font-size:20px; color:black;'>זהו אבנטו של כהן הדיוט</b>, שאף הוא של כלאים הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעתה, מה שכתוב בעשיה <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויחגור אותו באבנט</b>", ולאחר מכן כתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויחגור אותם</b> אבנט" - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בהכרח, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> שבסדר החגירה הקדים את <b style='font-size:20px; color:black;'>אהרן, ואחר כך</b> חגר <b style='font-size:20px; color:black;'>לבניו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן להך מאן דאמר שחגרן <b style='font-size:20px; color:black;'>בבת אחת: ומי משכחת לה</b> שיהא משה חוגר לכולן לבדו כאחת, והרי בהכרח שחוגר אחד קודם לחבירו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא, ד</b>ודאי <b style='font-size:20px; color:black;'>אקדים</b> לכל אחד על חבירו (כפי סדר מעלתן, ריטב"א), ולא בבת אחת ממש חגרן. אלא, שחגירת האבנטים של כולם היתה ללא שום הפסק בין אבנט לאבנט. שהמתין, ולא הלביש לאהרן את האבנט, עד שהלביש את בניו את המכנסים והכתונת (והמצנפת. כן פירש"י, והרש"ש העיר ממשמעות הפסוק שלבשו המצנפת לאחר האבנט), ולאחר מכן חגר לאהרן את האבנט, ומיד חגר את האבנטים לבניו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפרישין כהן גדול וכו'</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>למה מפרישין?</b> ותמהינן: מהי השאלה <b style='font-size:20px; color:black;'>"למה מפרישין</b>"?! והרי מפרישים מהטעם <b style='font-size:20px; color:black;'>כדקאמרינן</b> בסוגיא דלעיל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי לרבי יוחנן</b>, טעם ההפרשה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאית ליה</b>, דילפינן מפרישה דמלואים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לריש לקיש</b> נתפרש <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאית ליה</b>, דיליף מסיני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: אין השאלה על עיקר הפרישה להתכונן לעבודת יום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b>, דמלשון המשנה מבואר שמלבד עצם הפרישה למקדש היה גם פורש מביתו (זו אשתו). ועל זה באה השאלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מביתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה פירש?</b> שהרי יכולה אף אשתו להיות עמו בלשכתו זו שבמקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי לא היתה הלשכה קדושה בקדושת עזרה, לפי שלא הותרו לישב בעזרה אלא מלכי בית דוד בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, רבי יהודה בן בתירה אומר</b>: חוששין <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא תמצא אשתו ספק נדה, ו</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>יבא עליה</b>, והבועל נדה טמא שבעת ימים, ויפסל מעבודת יום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אטו ברשיעי עסקינן</b> לחשוש שיכנס הכהן בספק איסור, שיבא על ספק נדה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> חוששין <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יבא</b> הכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>על אשתו</b> בהיתר, כשהיא בחזקת טהורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לאחר מכאן תמצא את עצמה טמאה נדה, ומאחר שלא נדע מתי נטמאה אם קודם שבא עליה או לאחר שבא עליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>תמצא</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק נדה</b> בשעת ביאה, ויהיה הוא ספק טמא שבעת ימים כדין ספק בועל נדה, ולא יטהר קודם יום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרוה רבנן</b> להך ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיה דרב חסדא</b>, ופירשו בה שהיא אינה ככולי עלמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אשה שראתה דם חיישינן לטמאותה למפרע, לפי שאין אנו יודעים מתי התחילה זיבת הדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מן התורה אין לחוש לטמא את האשה למפרע, אלא רק משעה שראתה דם היא טמאה, ומטמאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שחכמים גזרו על כל אשה הרואה דם שתיחשב לספק טמאה למפרע. וקיימא לן שחוששין למפרע "מעת לעת", שכל היממה האחרונה שלפני הראיה היא כספק טמאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>טומאה זו, נחלקו בה חכמים ורבי עקיבא לאיזה ענין נחשבת טמאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חכמים סוברים שלא גזרו אלא לטמא את הטהרות שנגעה בהן באותו פרק של מעת לעת, שמסופקין אנו בו אם נטמאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם נבעלה בזמן הספק לא גזרו לטמא את בועלה - טומאת שבעת ימים - כדין בועל נדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודעת רבי עקיבא שאף לענין לטמא את בועלה גזרו טומאה למפרע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא, שדברי רבי יהודה בן בתירא שחוששין שמא יבא הכהן הגדול על אשתו, ולאחר מכן תמצא ספק נדה, והעמדנו את המשנה כמותו - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> אמר לה? <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי עקיבא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: נדה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאה</b> למפרע <b style='font-size:20px; color:black;'>את בועלה</b> בטומאת בועל נדה. ולכן אם לא נפרישו מביתו, ויבוא עליה ותמצא ספק נדה, יטמא הכהן הגדול שבעת ימים כספק בועל נדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לחכמים אינה מטמאה מספק את בועלה. ולדבריהם אין סבה להפרישו מאשתו שבעת ימים קודם יום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואף על פי שמטמאתו בטומאת מגע כדין כל נוגעת בטהרות, הרי טומאה זו אינה אלא יום אחד, וקודם יום הכפורים יכול לטבול וליטהר, ךפי שרק טומאת בועל נדה, חמורה היא, וטמא הבועל שבעת ימים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו רב חסדא: אפילו תימרו</b> שרבי יהודה בן בתירא סבירא ליה כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b>, אכתי אתי שפיר מה שחשש להפרישו מאשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי עקיבא, אלא</b> ברואה דם <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>פרק הזמן של <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחר אחר</b>", וכפי שיתבאר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> רואה דם בפרק הזמן <b style='font-size:20px; color:black;'>בחד "אחר</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מודו ליה</b> שיש לחשוש לטמאות את בועלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במסכת נדה מבואר שיש שלשה פרקי זמן לראיית דם לאחר בעילה, שבהם צריך לחוש שמא כבר נטמאה קודם הבעילה. ודינם של שלשת פרקי הזמנים הוא שונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. אם ראתה דם בפרק הזמן הראשון שלאחר תשמיש, הנקרא "אותיום" ("מיד" בלשון יונית), נחשב הדם הזה כאילו הוא היה בודאי בשעת תשמיש, וטמאין שניהן בודאי, ואף חייבין בקרבן על שגגתם, כדין נדה שנבעלה, וכדין בועל נדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אם נמצא הדם בפרק הזמן השני, הנקרא "אחד אחר" (דהיינו, פרק הזמן הראשון, ה"אחד", שלאחר ה"אותיום") - אינה נדונית כנדה ודאי בשעת תשמיש, ופטורין שניהם מקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לענין טומאה חוששין לה שכבר נטמאה קודם תשמיש, ואף בועלה טמא מספק טומאת שבעה ימים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. ואם ראתה בפרק הזמן לאחר מכן (עד מעת לעת), שהוא הנקרא "אחר אחר" (דהיינו אחרי הפרק הראשון שאחר ה"אותיום") - בזה סובר רבי עקיבא שגזירת הטומאה למפרע מטמאה אף את בועלה כדין בועל נדה, וטמא שבעת ימים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולשיטת חכמים אינה מטמאה את בועלה למפרע בטומאת בועל נדה אלא כדין נוגעת בטהרות, ואינו טמא אלא יום אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזהו שאמר רב חסדא, שאפילו לרבנן יש להפרישו מאשתו שבעת ימים קודם יום הכפורים, דחיישינן שמא תמצא דם בפרק הזמן השני, הנקרא "אחד אחר", שאז נטמאנו מספק שבעת ימים, ויפסל מעבודת יום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ולפרק הזמן הראשון, שהוא מאד קצר, לא חששו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא</b>: ממה שפירשנו טעם ההפרשה מאשתו שבעת ימים, שהוא משום חשש שיטמא בטומאת בועל נדה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> שדינו של <b style='font-size:20px; color:black;'>בועל נדה אינו</b> ממש <b style='font-size:20px; color:black;'>כנדה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהנדה אינה נטהרת אלא אם טובלת לאחר ששלמו שבעת ימי נדתה, דהיינו בליל שמיני, ואילו הבועל נדה אף על פי שהוא טמא שבעת ימים אינו ממתין לליל שמיני, אלא מונה שבעה <b style='font-size:20px; color:black;'>וטובל ביום</b> השביעי, וכשמעריב שמשו של יום השביעי הוא נטהר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת</b> שדין הטבילה של <b style='font-size:20px; color:black;'>בועל נדה כ</b>דין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נדה</b> עצמה, צריך אתה להפרישו שמונה ימים קודם יום הכפורים, שהרי אם נטמא ביום שלפני הפרישה עצמה, נמצא שביום השביעי לטומאתו, שהוא ערב יום הכפורים, אינו טובל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אימת טביל, בליליא</b> של יום הכפורים, שהוא ליל שמיני לטומאתו, ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>למחר</b> ביום הכפורים - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי עביד עבודה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> אכתי <b style='font-size:20px; color:black;'>בעי "הערב שמש</b>" כדי ליטהר לגמרי. שהרי כל הטמאים אינם נטהרים בטבילה לבדה, לענין תרומה וקדשים, אלא אם כן העריב שמשם לאחר הטבילה. וזה לא העריב שמשו עד מוצאי יום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו, שמע מינה</b>, שה<b style='font-size:20px; color:black;'>בועל נדה</b>, זמן טבילתו <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו כ</b>זמן טבילת <b style='font-size:20px; color:black;'>נדה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב שימי מנהרדעא</b> פליג, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: אפילו תימא</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בועל נדה</b> זמן טבילתו הוא בלילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כנדה</b>, בכל זאת יש לפרש את זה ששנינו "שבעת ימים קודם יום הכפורים", <b style='font-size:20px; color:black;'>דמפרשינן ליה</b> ביום השמיני שלפני יום הכפורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שעה אחת</b> בסוף אותו יום, <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך לשקיעת החמה</b>, ונמצא ערב יום הכפורים יום שמיני לפרישתו, ואף אם נטמא ביום הפרישה טובל בערב יום הכפורים, ונטהר בהערב שמש אור ליום הכפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי: כל חייבי טבילות</b> הטמאים שבעה ימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>טבילתן ביום</b> השביעי. ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>נדה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ויולדת</b> אין <b style='font-size:20px; color:black;'>טבילתן</b> אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בלילה</b> שלאחר שבעת ימי טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נדה, אין</b> - טבילתה היא דוקא בלילה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בועל נדה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b>, אלא טובל אף ביום השביעי. ודלא כרב שימי מנהרדעא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: כונת התנא בברייתא היא ל<b style='font-size:20px; color:black;'>נדה</b> עצמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם ל<b style='font-size:20px; color:black;'>כל דאתי מרבוייא</b> דקרא מפרשת נדה, שדינו כנדה לענין טומאת שבעת ימים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, אף בועל נדה זמן טבילתו הוא בלילה, כנדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי: בעל קרי</b> דינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כמגע שרץ</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובועל נדה</b> דינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כטמא מת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, דינו של בועל נידה הוא כטמא מת <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ענין זמן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טבילה</b>, וכשם שטמא מת טבילתו ביום השביעי אף בועל נדה כן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> תפרש הדמיון לענין טבילה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ענין משך זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאתן</b>, ששניהם טמאים שבעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: לענין משך זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאתן</b> אין אתה צריך לדמותו לטמא מת, שהרי דין שניהם <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדיא</b> בפירוש <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב בהו</b> בתורה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b>, טמא מת - <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת שבעה כתיב ביה</b> בפירוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b>, בועל נדה נמי - <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת שבעה כתיב ביה</b> בפירוש.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0009_L2"></nowiki><nowiki name="דףBוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>Micropedia bot