https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%93_%D7%90
פרשני:בבלי:יומא ד א - היסטוריית גרסאות
2026-04-06T16:20:12Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%93_%D7%90&diff=141119&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T15:38:10Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:38, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%93_%D7%90&diff=98207&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:14:06Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:14, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דחייש</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לטומאת ביתו.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דחייש</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לטומאת ביתו.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שיש לחוש שמא יזדקק לאשתו ותמצא נדה, ויהיה טמא שבעה ימים, כדין בועל נדה. ולכן יש להפרישו שבעה ימים מביתו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שיש לחוש שמא יזדקק לאשתו ותמצא נדה, ויהיה טמא שבעה ימים, כדין בועל נדה. ולכן יש להפרישו שבעה ימים מביתו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%93_%D7%90&diff=93489&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:34:34Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יומא ד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דחייש</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לטומאת ביתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שיש לחוש שמא יזדקק לאשתו ותמצא נדה, ויהיה טמא שבעה ימים, כדין בועל נדה. ולכן יש להפרישו שבעה ימים מביתו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> שהרי נזכרה כאן מיתת בני אהרן שהיתה בשמיני למלואים. (ירושלמי, הובא בתו"י).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: בשלמא לדידי, דילפינא</b> פרישה <b style='font-size:20px; color:black;'>ממלואים</b>, שפיר <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה וזה</b>, כהן גדול לפני יום הכיפורים, והכהן השורף את הפרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מזין עליו כל</b> יום מ<b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימי הפרישה, מי חטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל</b> מי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חטאות שהיו שם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולשיטתי ניחא ההזאה, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דהואי נמי הזאה</b> (של דם) על אהרן <b style='font-size:20px; color:black;'>במלואים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לדידך,</b> ריש לקיש, <b style='font-size:20px; color:black;'>דילפת</b> פרישה <b style='font-size:20px; color:black;'>מסיני</b>, תיקשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הזאה בסיני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי הואי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> ריש לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולטעמיך, מי ניחא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>במלואים</b> היתה הזאה של <b style='font-size:20px; color:black;'>דם</b>. ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, בפרישת הכהן הגדול או הכהן השורף, ההזאה היא של <b style='font-size:20px; color:black;'>מים!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר רבי יוחנן לריש לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא, לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רבי חייא: נכנסו מים</b> של פרה אדומה, לאחר שהצטוו בה ועשאוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>תחת</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>דם</b> שהיזו בשבעת ימי המילואים. לפי שהפרה האדומה הראשונה נעשתה רק למחרת היום השמיני למילואים, ביום השני לחודש ניסן, ולכן היזו על אהרן ובניו דם במקום מי פרה אדומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושפיר יש לנו ללמוד הזאת מים בפרישה זו מהזאת דם בפרישה דמלואים, אף על פי שאין ההזאות דומות לגמרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לדידך</b>, שלמדת דין הפרישה מסיני, תיקשי: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>הזאה בסיני מי הואי</b> כלל!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> ריש לקיש: הזאות אלו אינם מעיקר דין הפרישה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מעלה בעלמא</b> הן. שהרי בפרה כבר נתפרש שעשו בה מעלות רבות מפני קולא שהקילו לטמא הכהן השורפה, ואף ביום הכפורים עשו בה מעלה זו לכבוד זה שנכנס למחנה שכינה לפני ולפנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרבי יוחנן</b> דיליף דין פרישה ממלואים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא כוותיה דריש לקיש</b> דיליף לה מסיני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרבי יוחנן</b>: כתיב בתחילת פרשת עבודת יום הכפורים <b style='font-size:20px; color:black;'>"בזאת יבא אהרן אל הקודש</b>", ודרשינן מתיבת "בזאת" שביאתו אל הקודש אינה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>במה שאמור בענין</b>, לעיל, בפרשה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא ענין זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא</b>: - <b style='font-size:20px; color:black;'>בענין דמלואים</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> ואין זה עיקר התקנה, אלא לאחר שלמדים מן התורה על פרישת ששה ימים הוסיפו חכמים יום אחד כדי להמנע מחשש זה. עיין בריטב"א ובתוס' ישנים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומהו</b> הדין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אמור בענין דמלואים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והתשובה היא בהמשך דברי הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אהרן פירש</b> מביתו לאהל מועד <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לאחר מכן - בשמיני - <b style='font-size:20px; color:black;'>שימש יום אחד</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשה מסר לו</b> תורת הקרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים שהופרש, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לחנכו בעבודה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף לדורות</b> כן, ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כהן</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גדול</b> פורש מביתו למקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>יהא <b style='font-size:20px; color:black;'>משמש</b> - ביום הכפורים - <b style='font-size:20px; color:black;'>יום אחד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד ענין נוהג בעבודת יום הכפורים: לפי שהיו הצדוקין שבימי בית שני, שלא היו מאמינים בתורה שבעל פה המסורה למשה מסיני, והיו מפרשים בתורה הכתובה כרצונם, לשנות בהכנסת הקטורת לבית קדשי הקדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן, תקנו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שני תלמידי חכמים</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתלמידיו של משה</b>, שהרי קבלו את התורה שבעל פה מרבותיהם ורבותיהם מרבותיהם איש מפי איש עד משה רבינו - ובדוקא אלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי צדוקין</b> - היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסרין לו</b> הלכות העבודה לאמיתן <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שבעה</b>, ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לחנכו בעבודה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן אמרו: שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשם שמפרישין כהן גדול</b> קודם יום הכפורים, כך תקנו חכמים, כמעלה בעלמא, שיהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>מפרישין כהן השורף את הפרה ללשכה שעל פני הבירה</b> בקרן <b style='font-size:20px; color:black;'>צפונה מזרחה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד זה ואחד זה, מזין עליו כל</b> אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>אפרן של <b style='font-size:20px; color:black;'>כל החטאות שהיו</b> שמורים <b style='font-size:20px; color:black;'>שם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תאמר</b>: מהיכא תיתי להזאה זו, והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>במלואים</b> היתה ההזאה מן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>דם</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> מזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b> (אמור מעתה), <b style='font-size:20px; color:black;'>נכנסו מים תחת דם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר</b> הכתוב בפרשת המלואים: <b style='font-size:20px; color:black;'>"כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם</b>". והוציאו חכמים מפסוק זה דין פרישה ליום הכפורים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> ובתוס' פירשו דאף פרישה דיוה"כ אינה דרשא גמורה אלא אסמכתא, ולכן אין לחוש להא דנכנסו מים תחת דם. והעיר בחזו"א דמכל סוגיין מוכח דפרישה דיוה"כ אינה מדרבנן. ופירש דהפרישה קבלה היא והדרשא אסמכתא. וכן הוא לשון הרמב"ם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן הסמיכו חכמים לפסוק זה את תקנתם לדין פרישה דפרה, ודרשוהו כדלהלן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"לעשות" אלו מעשה פרה, "לכפר" אלו מעשה יום הכפורים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: היכי דריש מ"בזאת", שמרמז הכתוב לפרישה האמורה בענין מלואים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> קרא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"בזאת" מיבעי ליה לגופיה</b>, שלא הותר לו ליכנס אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>קרבנות, שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>פר בן בקר לחטאת ואיל לעולה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b>, הרי קרבנות אלו זכרים הן, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> לא אתא קרא אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>חייבו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>קרבן לחודיה, לימא קרא "בזה</b>" שמשמעו בקרבן זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או באלה</b> שמשמעו בקרבנות אלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "בזאת</b>", שהוא לשון נקיבה? אלא בעל כרחך <b style='font-size:20px; color:black;'>שמעת מינה תרתי</b>, שמלבד הקרבנות שחייב להביא, גם נרמז כאן דין פרישה, שהוא לשון נקיבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> איצטריך: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר</b> "כאשר עשה, לכפר עליכם"? ואמאי לא סגי ליה בדרשא קמא ד"בזאת יבא אהרן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: הכי קאמר תנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> שדרשה זו, הנלמדת מפסוק "בזאת יבא", לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>יום הכפורים קמא</b> (הראשון) בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> שנאמר לאהרן הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעי</b> ביה <b style='font-size:20px; color:black;'>פרישה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאשכחן</b> דוגמתו <b style='font-size:20px; color:black;'>במלואים</b>, שאף הן ראשונים היו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל ביום הכפורים דעלמא</b> (בשאר שנים), <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> תצריכנו לפרוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי נמי</b> אף לשאר ימי כפורים נאמר, אכתי איכא למימר כי רק ל<b style='font-size:20px; color:black;'>כהן גדול קמא</b> (הראשון) - שהוא אהרן הכהן - נאמרה לו פרשה זו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דבעי פרישה</b>, אבל כהן גדול בעלמא (שבדורות הבאים) לא הוצרך לפרוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>להכי קאמר תנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע, "כאשר עשה</b> - צוה לעשות לכפר עליכם", ללמדנו שנצטוינו לדורות שכל הכהנים הגדולים הבאים תחת אהרן טעונים פרישה קודם עבודת יום הכפורים שבכל שנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דריש לקיש: משה עלה בענן, ונתכסה בענן, ונתקדש בענן, כדי לקבל תורה לישראל בקדושה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "וישכון כבוד ה' על הר סיני</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו התנאים בפירוש הפסוקים שבפרשת משפטים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר. וישכן כבוד ה' על הר סיני, ויכסהו הענן ששת ימים, ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם על עלייתו של משה להר סיני שקודם מתן תורה בחג השבועות נאמר הכתוב, או על עלייתו לאחר מתן תורה, בתחלת ארבעים יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ששת ימים" אלו אינם ששת הימים שמראש חודש סיון עד יום מתן תורה, שבהם היה משה עולה ויורד להזהיר את ישראל על פרישתן והגבלתן מן ההר, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>זה היה מעשה</b> בימים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אחר עשרת הדברות</b>, שנאמרו ביום מתן תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו</b> ימים אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>תחלה לארבעים יום</b> שבהם היה במחנה שכינה על ההר, לקבל את הלוחות ולהורידן לישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יוסי הגלילי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולשיטתו, אותם ששת ימים, הן ימי הפרישה של משה, שמהם יש לנו ללמוד שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישת ששה, והרי זה כדעת ריש לקיש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר</b>: אותם ששת ימים שעליהם אמר הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"וישכון כבוד ה"</b>' - קודם עשרת הדברות הן. והם ששה ימים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מראש חודש</b> סיון, שהיה הקדוש ברוך הוא מצוה את ישראל על ידי משה לקבל את התורה, ולא כסה הענן את משה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0005_L2"></nowiki><nowiki name="דףBדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot