https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7_%D7%90
פרשני:בבלי:יבמות ק א - היסטוריית גרסאות
2026-04-04T07:35:21Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7_%D7%90&diff=141968&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T13:11:10Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:11, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l117">שורה 117:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 117:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7_%D7%90&diff=98475&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:23:32Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:23, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>טומטום ואנדרוגינוס נמי</b> ניחא הטעם שאין חולקין להם, משום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;ד<b style='font-size:20px; color:black;'>בריה בפני עצמה נינהו</b>, כלומר: בריות משונות הן, ויש בחלוקת תרומה להם לעין כל, משום זילות התרומה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>טומטום ואנדרוגינוס נמי</b> ניחא הטעם שאין חולקין להם, משום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;ד<b style='font-size:20px; color:black;'>בריה בפני עצמה נינהו</b>, כלומר: בריות משונות הן, ויש בחלוקת תרומה להם לעין כל, משום זילות התרומה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד נמי</b> ניחא הטעם שאין חולקין לו, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא אתי לאסוקי מתרומה ליוחסין</b>, שמא יבואו להעלותו ליוחסין על סמך שראוהו חולק בגורן.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד נמי</b> ניחא הטעם שאין חולקין לו, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא אתי לאסוקי מתרומה ליוחסין</b>, שמא יבואו להעלותו ליוחסין על סמך שראוהו חולק בגורן.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>ערל וטמא</b> ניחא הטעם שאין חולקים להם תרומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דמאיסי</b> (מאוסים הם) ויש בזה משום זילות התרומה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>ערל וטמא</b> ניחא הטעם שאין חולקים להם תרומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דמאיסי</b> (מאוסים הם) ויש בזה משום זילות התרומה.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94311:rev-98475:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7_%D7%90&diff=94311&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T07:21:56Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות ק א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>טומטום ואנדרוגינוס נמי</b> ניחא הטעם שאין חולקין להם, משום <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;ד<b style='font-size:20px; color:black;'>בריה בפני עצמה נינהו</b>, כלומר: בריות משונות הן, ויש בחלוקת תרומה להם לעין כל, משום זילות התרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד נמי</b> ניחא הטעם שאין חולקין לו, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא אתי לאסוקי מתרומה ליוחסין</b>, שמא יבואו להעלותו ליוחסין על סמך שראוהו חולק בגורן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>ערל וטמא</b> ניחא הטעם שאין חולקים להם תרומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דמאיסי</b> (מאוסים הם) ויש בזה משום זילות התרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>נושא אשה שאינה הוגנת לו</b> שאין חולקין לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום קנסא</b> על שעבר ונשא נשים שאינן כשרות לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אשה מאי טעמא לא</b> חולקין לה תרומה בבית הגורן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי בה</b> - בטעם הדבר שאין חולקין לאשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר: משום גרושה</b>, שמא תבוא לחלוק אף לאחר שגרשוה ואסורה בתרומה, כי פעמים שאין יודעים האנשים בגירושיה. אבל לביתה, משגרין לה, שבמקומה יודעים הכל שהיא מגורשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: משום יחוד</b>, כי בית הגרנות הוא מקום שאין מצויים שם אנשים, ומתיחד בעל הגורן עם האשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b> בין טעמו של זה לטעמו של זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b>: אם מותר לחלוק לאשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בי דרי דמקרב למתא</b> (בית הגרנות הקרוב לעיר), שיש להניח כי אם נתגרשה ידעו בדבר באותו מקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שכיחי ביה אינשי</b> (אין מצויין אנשים באותו מקום). ונמצא שיש לחוש ליחוד ואין לחוש לגרושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי</b>, איכא בינייהו: חלוקת תרומה לאשה בבית הגרנות <b style='font-size:20px; color:black;'>דמרחק</b> ויש לחוש לגרושה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>שכיחי ביה אינשי</b>, ואין לחוש ליחוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכולן משגרין להם לבתיהן חוץ מטמא ונושא אשה שאינה הוגנת לו</b>: ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>ערל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משגרינן ליה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> משגרין לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאניס</b> ואין לקונסו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא נמי</b> - שאין משגרין לו לביתו משום קנס על שלא שמר את עצמו בטהרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא אניס</b>, ולמה אין משגרין לו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> - ערל - <b style='font-size:20px; color:black;'>נפיש אונסיה</b> (אונסו מרובה) שהרי מתו אחיו מחמת מילה ומה היה לו לעשות!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> שיטת רש"י ותוספות בריש פרק הערל שאף ערל שמתו אחיו מחמת מילה אינו אוכל בתרומה, ושלא כדעת רבינו תם (חגיגה ד) המתיר לו לאכול בתרומה, ומסוגיא זו הוכיחו אחרונים כאן כשיטת רש"י ותוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאי</b> - טמא - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נפיש אונסיה</b>, שהרי היה יכול להזהר יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>העבד והאשה אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובמקום שחולקין, נותנין לאשה תחלה, ופוטרין אותה מיד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קאמר?!</b> מתחילה קאמר "אין חולקין", ושוב אמר "ובמקום שחולקין"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: זה שאמרה הברייתא "ובמקום שחולקין", אין זה ענין של תרומה המתחלקת בבית הגרנות, שהיא אינה מתחלקת לעבד ואשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b>: מעשר עני אינו מתחלק בבית הגרנות אלא בתוך הבית, דכתיב גבי מעשר עני "ואכלו בשעריך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד, כדי שלא ייכלמו העניים הנזקקים למעשר עני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודבר שחולקין אותו אף לעבד ולאשה, כגון <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר עני המתחלק בתוך הבית</b>, ואין בו משום יחוד לאסור חלוקתו לנשים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> ובאו עבד ואשה לחלוק - <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין לאשה תחילה</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> וכל שכן שמחלקים אותו לעבדים, שהרי אין שייך כלל לאסור במעשר עני אלא בתרומה משום העלאתם ליוחסין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> נותנין לאשה תחלה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום זילותא</b> דאשה לעמוד ולחכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: מריש</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הוו אתא גברא ואיתתא לדינא קמאי</b> (בתחילה הייתי נוהג כאשר באו לפני שני דיני תורה של גבר ואשה), <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה שרינא תיגרא דגברא ברישא</b> (הייתי נזקק להתיר תחילה את דינו של הגבר, כלומר: לדונו). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כנדפס צריך להיות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמינא, דמיחייב במצוות</b> (שהייתי אומר הגבר קודם, היות והוא חייב במצוות), וכדי שלא להשהותו לדבר מצוה - עלי להקדימו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> מאירי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אולם עתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דשמענא להא</b> (ואחר ששמעתי את הברייתא הנזכרת ופירושה), <b style='font-size:20px; color:black;'>שרינא תיגרא דאיתתא ברישא</b> (נזקק אני תחילה להתיר את דינה של האשה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום זילותא</b> דאשה, וכשם שבמעשר עני חולקין לאשה תחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הגדילו התערובות</b> ושחררו זה את זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא מלשון המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"שיחררו</b> (אם החליטו הם מעצמם לשחרר זה את זה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אכן יש בהם את דין המשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שיחררו</b> מעצמם, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b>, ואין אנו כופין אותם לשחרר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> נכתב על פי גירסת רש"י, ולגירסתו משמע שאין גורסין "אי בעי אין, אי לא בעי לא" שהוא כפל לשון ולא נזכר ברש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי</b> לא יהיו חייבים לשחרר זה את זה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי שנינו: "מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד, דברי בית הלל. אמרו להם בית שמאי: (אכן) תקנתם את רבו, ואת עצמו (שיוכל לפרות ולרבות) לא תקנתם. (כי) לישא שפחה אינו יכול (שהרי חציו בן חורין ואסור בשפחה. ואף לישא) בת חורין אינו יכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(שמא תאמר) ליבטיל (מפריה ורביה), והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר: "לא תהו בראה לשבת יצרה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, מפני תיקון העולם (שיתיישב) כופין את רבו ועושה אותו בן חורין. וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף כאן, הרי כל אחד ואחד מביניהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לישא שפחה</b> כדי לפרות ולרבות <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו יכול</b>, שמא ישראל הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף לישא <b style='font-size:20px; color:black;'>בת חורין</b> כדי לפרות ולרבות <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו יכול</b>, כי שמא עבד הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, יש לנו לכפותם לשחרר זה את זה כדי שיוכל כל אחד לפרות ולרבות. ואמאי קתני "שחררו", ותלה התנא את הדבר ברצונם ודעתם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: אימא</b>: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>כופין אותן ומשחררין זה את זה</b>, כדי שיוכלו לפרות ולרבות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין עליו חומרי</b> כהנים וחומרי ישראלים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי הלכתא</b> לאיזה ענין הדברים אמורים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. מנחת ישראל נקמצת, ומקטירים את הקומץ על גבי המזבח, ושיירי המנחה נאכלים לכהנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו מנחת כהן אינה נקמצת, אלא מקטירים אותה כולה כליל לה'. שנאמר: וכל מנחת כהן כליל תהיה - לא תאכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. כתיב: " (כי כל שאור וכל דבש) לא תקטירו ממנו אשה לה'".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשו חכמים מהריבוי "כל" והמילה "ממנו": כל דבר אשר חלק ממנו אתה מצווה שיהיה "קרב לאישים", להקטירו על המזבח - הרי מה שנותר "ממנו", שלא ציוה הכתוב להקריבו, אסור לך להקריבו על המזבח, אלא הרי הוא ב"בל תקטירו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> מפרש <b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא</b>: נפקא מינה בדבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>למנחתם</b> של הספיקות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר לך, שמצד אחד, מנחתם <b style='font-size:20px; color:black;'>נקמצת כמנחת ישראל</b>, ואינה מוקטרת כולה כאחת, כי שמא ישראל הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מצד שני, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה נאכלת</b> (אין שייריה נאכלים) <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>דין <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת כהנים</b> שאינה נאכלת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כיצד</b> נוהגים בהקטרתה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הקומץ קרב בעצמו, והשיריים קריבין בעצמן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: הרי מנחה זו, ספק מנחת ישראל היא, ואם אכן מנחת ישראל היא <b style='font-size:20px; color:black;'>איקרי כאן</b> (קורא אני על מנחה זו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"כל שממנו לאישים</b>, (כל דבר שיש להקטיר חלק ממנו למזבח) - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא</b>, המשתייר ממה שהוקטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>"בל תקטירו</b> ממנו (למזבח) "!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> פירש <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דמסיק להו</b> שמעלה את השיריים של המנחה על המזבח, ומקטירם <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום "עצים</b>", שישמשו כעצים להדלקה על המזבח, ולא לשם הקטרת קרבן. והכהן המקטיר אותן מתנה, ואומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם ראויין הן להקטיר, ולא היתה מנחה זו ראויה להיקמץ, אלא היה דינה כמנחת כהן, הרי זו הקטרה לשמה, וקמיצתה לא מעלה ולא מורדת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראויה היתה מנחה זו להיקמץ, ואלו הן שייריה, הרי הן כשאר עצי המערכה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> על פי רש"י בסוטה כג א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי אלעזר</b>, שאמר לעשות כן באברי חטאת שנתערבו באברי עולה, שצריך הוא להקטירם משום ספק אברי עולה, ומאידך אסור הוא להקטיר אברי חטאת, שהרי כבר הקטיר מן החטאת את האימורין על המזבח, ונמצאו אברי החטאת ב"בל תקטירו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך מקטיר את כולן בתנאי, שאם הם אברי עולה הן, תהיה הקטרתן לשם הקטרה, ואם לאו - יהיו כשאר עצי המערכה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי אלעזר אומר</b>: כתיב: " (כי כל שאור וכל דבש) לא תקטירו ממנו אשה לה'. קרבן ראשית תקריבו אותם לה' (את השאור והדבש), ואל המזבח לא יעלו <b style='font-size:20px; color:black;'>לריח ניחוח</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודורש רבי אלעזר את הפסוק "ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח" שזה עולה על "לא תקטירו ממנו אשה לה'", שמשם למדו על איסור הקטרת שיריים מדבר שכבר הוקטר ממנו לאישים. כדי ללמד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לריח ניחוח אי אתה מעלה</b> את השיריים שנתת ממנו לאישים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אתה מעלה</b> את השיריים <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום עצים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף באברי חטאת שנתערבו באברי עולה יעשה כן, משום תקנת אברי העולה שיוקטרו כדינם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין תמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא לרבי אלעזר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבנן</b> - החולקים עליו באברי חטאת שנתערבו באברי עולה, וסוברים ש"תעובר צורתן" (שיעבור עליהם הלילה) ויצאו לבית השריפה, ולא יקטירם לשום עצים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דעביד לה כרבי אלעזר ברבי שמעון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב גבי מנחת חוטא שמביאים על שבועת העדות, או על טומאת מקדש וקדשיו, או על ביטוי שפתים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ואם לא תשיג ידו לשתי תורים או לשני בני יונה, והביא את קרבנו אשר חטא עשירית האיפה סולת לחטאת. והביאה אל הכהן, וקמץ הכהן ממנה מלוא קומצו את אזכרתה והקטיר המזבחה. וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו, והיתה לכהן כמנחה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וביאור מה שאמרה תורה: "והיתה לכהן כמנחה" נחלקו התנאים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רבנן כך הוא פירוש הכתוב: מנחת חובתו של כהן הרי היא כליל כמנחת נדבתו, ואינה נקמצת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רבי שמעון, כך הוא פירושו: אם חוטא זה כהן הוא, הרי מנחתו כמנחת ישראל. מה מנחת ישראל נקמצת, אף מנחת חוטא של כהנים נקמצת. אי מה מנחת ישראל שיריה נאכלין אף זה שיריה נאכלין, תלמוד לומר: וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. הא כיצד? - הקומץ קרב לעצמו, והשירים קרבין לעצמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: הקומץ קרב לעצמו, והשיריים מתפזרין</b> לאיבוד <b style='font-size:20px; color:black;'>על בית הדשן</b> (הוא המקום שנותנים שם תרומת הדשן שתורמין מן המזבח בכל יום, ונאמר בו "ושמו אצל המזבח). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כן היא שיטת רש"<b>י;</b> אבל התוספות מפרשים שהיו שורפין את השיריים במקום שהיה במזרחו של כבש, שהיו שורפין שם פסולי קדשי קדשים, ואף כאן השיריים נשרפין, ודלא כרש"י שמפזרן לאיבוד ובמקום אחר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף כאן, במנחה שהיא ספק של כהן ספק של ישראל, יעשה כן, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו רבנן</b>, היינו רבי שמעון, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פליגי עליה דרבי אלעזר ברבי שמעון</b>, ואמרו גבי מנחת חוטא של כהן שיקריב את השיריים ולא יפזרם על בית הדשן - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> כן נראה מלשון רש"י "ועד כאן לא פליגי רבנן עליה ואמרו דשירים קרבים" ולשון זה אינו שייך אלא לרבי שמעון, כי לפי רבנן אין כאן שיריים כלל, שכולה עולה כליל<b>;</b> וראה בהערה הבאה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא במנחת חוטא של כהנים</b>. כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>לפי דעתם, כל המנחה <b style='font-size:20px; color:black;'>בת הקרבה היא</b>, ולפיכך יכול להקריבה כולה על גבי המזבח, ואף על פי שנקמצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b> במנחה ספק של כהן ספק של ישראל, שאם אכן מנחת ישראל היא - שהשיריים אינם בני הקרבה - עובר על השיריים ב"בל תקטירו", הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו רבנן מודו</b> שיפזר את השיריים על בית הדשן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> נתבאר על פי רש"י, ולפי זה מבואר דרבי שמעון מודה לדין "כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו", אלא שאין דין זה אמור אלא כאשר הוא מקריב על גבי המזבח מה שאינו ראוי להקריב, והואיל וראוי הוא להקריב את כולו לגעת רבי שמעון אין זה בכלל בל תקטירו. אבל ברש"י בסוטה כג א מבואר, דרבי שמעון לא סבירא ליה כלל "כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו".</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שלא שהתה אחר בעלה</b> - לאחר שיצאה ממנו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה חדשים</b> כדי שיעור הבחנה בין ולד של ראשון לולד של שני. <b style='font-size:20px; color:black;'>ונשאת</b> לאחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וילדה, ואין ידוע אם</b> הולד הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בן תשעה</b> חדשים <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>בעל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון, אם בן שבעה</b> חדשים הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>בעל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחרון</b> -. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> ובגמרא יתבאר באיזה אופן יצאה ממנו, אם מת או שגירשה או שהיו קידושיה קידושי טעות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>היו לה</b> לזו שנישאת בשנית <b style='font-size:20px; color:black;'>בנים</b> ודאין <b style='font-size:20px; color:black;'>מן</b> הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשון, ובנים</b> ודאין <b style='font-size:20px; color:black;'>מן</b> הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>השני</b>, ונשא הבן שהוא ספק, אשה, ומת בלי בנים, הרי אלו הודאין - אחד ממשפחה זו ואחד ממשפחה זו - <b style='font-size:20px; color:black;'>חולצין</b> לאשת הספק, שהרי זקוקה היא לאחת המשפחות, אלא שאין ידוע מי היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מייבמין</b>, שהרי הספק הזה ביחס אליהם הוא ספק אח מן האב ומן האם, וספק אח מן האם לבדו, שאשתו אסורה עליהם באיסור באיסור כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא</b> הספק <b style='font-size:20px; color:black;'>להם</b> - אם מתו הודאין בלא בנים - <b style='font-size:20px; color:black;'>חולץ</b> מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מייבם</b>, שהרי ספק אשת אחיו מן האם בלבד היא, ואסורה עליו באיסור כרת.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0204_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>
Micropedia bot