https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות קט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T07:36:55Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%98_%D7%91&diff=141987&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:13:30Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:13, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94330:rev-141987:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%98_%D7%91&diff=94330&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:22:50Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות קט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אבהו: אתיא</b>, בא הלימוד על כך בגזירה שוה - <b style='font-size:20px; color:black;'>"רדיפה רדיפה</b>", המלמדת על גודל תשלום השכר הצפוי למי שעוסק בהבאת שלום, שהוא כמו השכר למי שגומל חסד, שהקרן קיימת לו לעולם הבא, והפירות בעולם הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב הכא</b> בהבאת שלום (תהלים לד) <b style='font-size:20px; color:black;'>"בקש שלום, ורדפהו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב התם</b> בגמילות חסד (משלי כא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"רודף צדקה וחסד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ימצא חיים, צדקה</b> (בעולם הבא) <b style='font-size:20px; color:black;'>וכבוד</b> (בעולם הזה)"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בהפרת. נדרים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי נתן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא, רבי נתן אומר: הנודר</b> נדר הרי הוא חוטא - <b style='font-size:20px; color:black;'>כאילו בנה במה</b> להקריב עליה קרבן, בשעת איסור הבמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, כשם שהבונה במה כונתו אמנם טובה, שרוצה להקריב עליה קרבן, אך מעשיו אינם רצויים, לפי שאסור להקריב קרבן מחוץ למקום המקדש, בזמן שיש איסור להקריב בבמה - כך הוא במי שנודר נדר, שמתכוון אמנם לטובה, אבל אין הנדר רצוי, לפי שהוא מביא לידי חטא, שלעתים הוא נכשל ואינו מקיימו, ועובר על "לא יחל דברו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן העוסק בהפרת נדרים, שלא יהיו קיימים - הרי הוא משובח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והמקיימו</b> לנדר, והיינו, שאינו דואג להפר אותו, אלא עומד על קיומו - <b style='font-size:20px; color:black;'>כאילו הקריב עליה</b> (על הבמה, בזמן איסור הבמות) <b style='font-size:20px; color:black;'>קרבן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויתרחק משלשה דברים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מן המיאונין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא גדלה, ו</b>אז, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיחרטא בה</b> מן המיאון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מן הפקדונות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בבר מתא,</b> שלא יקבל פקדון מבן עירו, כיון שהוא רגיל להיות אצלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דבייתיה</b>, ביתו של מקבל הפקדון, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי בייתיה דמי</b>, דומה הוא למפקיד כאילו הוא ביתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, שיכול המפקיד ליטול בקלות את פקדונו מבית הנפקד מבלי שהנפקד ישים לב לכך. ולאחר מכן, יחזור המפקיד ויתבע ממנו את פקדונו, או את תשלום דמיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מן הערבון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בערבי שלציון.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יצחק, מאי</b>, מהו ביאור הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> בספר משלי (פרק יא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"רע ירוע, כי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ערב זר</b>. ושונא תוקעים - יוכיח"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"רע ירוע" - <b style='font-size:20px; color:black;'>רעה אחר רעה תבא</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"כי ערב זר" - <b style='font-size:20px; color:black;'>למקבלי גרים,</b> לפי שמערבים גרים, שהם "זרים", בתוך עם ישראל, וכפי שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולערבי שלציון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על שם מקום הנקרא "שלציון", שמנהג המקום הזה שגובים המלוים את החוב מהערב, ומניחים את הלוה לנפשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שהוא לשון נוטריקון "שלוף דוץ", שהמלוה "שולף" את עצמו מלהתעסק בגביה עם הלוה, ו"תוקע" (שהוא לשון "דוץ") את עצמו לגבות את חובו ישר מהערב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולשון הכתוב "ערב" מכוון גם עליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולתוקע עצמו לדבר הלכה</b>, שאומר דייני שאלמד תורה, אך לא אקיימנה, ואקבל שכר על לימודי. וכמו שנאמר בסופו של הפסוק "ושונא תוקעים יוכיח".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את שלשת הדברים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מקבלי גרים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי חלבו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל, כספחת בעור.</b> וכדברי הכתוב בישעיה (פרק יד) "ונלוה הגר עליהם, ונספחו על בית יעקב".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשים הגרים לישראל, לפי שאינם בקיאים בדקדוקי המצוות, ואינם נוהגים כהלכה, ולמדים ישראל מהם לעשות כמותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ערבי שלציון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דעבדי "שלוף דוץ</b>". כמבואר לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תוקע עצמו לדבר הלכה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא, רבי יוסי אומר: כל האומר</b> על עצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>"אין לו תורה</b>", דהיינו, איני עוסק בתורה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו</b> שכר על לימוד <b style='font-size:20px; color:black;'>תורה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שאין לו שכר על תורה שלא למד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, כך יש לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל האומר אין לו אלא תורה</b>, שדי לו בלימוד תורה, מבלי לקיים מצוותיה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו</b> שכר <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> על לימוד <b style='font-size:20px; color:black;'>תורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> הוא, שהרי לא קיים מצוות אחרות מלבד תלמוד תורה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסבירה הגמרא הסבר אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> כך השמיענו רבי יוסי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאפילו</b> שכר על לימוד <b style='font-size:20px; color:black;'>תורה, אין לו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> הפסיד את שכרו על לימוד תורה שלמד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא, אמר קרא</b> (דברים ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולמדתם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ועשיתם</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שישנו בעשיה</b> של מצות התורה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישנו ב</b>שכר של <b style='font-size:20px; color:black;'>למידה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאינו בעשיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו ב</b>שכר של <b style='font-size:20px; color:black;'>למידה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת הגמרא ומעמידה את ההסבר הקודם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא, לעולם כדאמריתו מעיקרא</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל האומר "אין לו אלא תורה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו אלא</b> שכר על <b style='font-size:20px; color:black;'>תורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שהקשינו שדבר פשוט הוא, יש לתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא, דקא מגמר לאחריני</b>, שהוא מלמד תורה לאנשים אחרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הם <b style='font-size:20px; color:black;'>אזלי ועבדי</b>, הולכים ומקיימים את המצוות על פי לימודו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא אית ליה אגרא לדידיה</b>, שיש לו שכר על קיום מצוות שעשו האחרים על פי מה שלמדם, אף על פי שהוא אינו מקיים מצוות אלא רק לומד תורה ומלמדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שקיום המצוות על ידי אחרים שלימדם תורה אינו מזכה אותו בשכר המצוות, לפי שהוא עצמו אינו מקיים מצוות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא הסבר שלישי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא, "תוקע עצמו לדבר הלכה</b>" - מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בדיינא, דאתי דינא לקמיה</b>, בדיין שבא דין לפניו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וגמר הלכה</b>, ואין הוא יודע את ההלכה בדין שלפניו אלא הוא יודע מה היא ההלכה במקרה דומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומדמי מילתא למילתא</b>, ומדמה את המקרה שבא לפניו להלכה במקרה האחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואית ליה רבה</b>, ויש לו רב במקומו, שיכול הוא לשאול את ההלכה ולדעת אותה על בוריה מבלי לדמות מילתא למילתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אזיל משאיל</b>, ואין הוא הולך לשאול את הרב מה היא ההלכה, אלא "תוקע" את עצמו להשען ולסמוך על עצמו, לפסוק לבדו את ההלכה על ידי דימוי של מילתא למילתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו שמצינו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי שמואל בר נחמני</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יונתן</b> שאין לו לדיין לבטוח בעצמו אלא לירא מהכרעת הדין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו, וגיהנם פתוחה לו מתחתיו</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (שיר השירים ג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה מטתו שלשלמה, ששים גבורים סביב לה, מגבורי ישראל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפחד בלילות</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"מטתו שלשלמה" - הכונה היא לבית המקדש, ששם הוא מקומו של הקב"ה, שהוא מלך שהשלום שלו. וסמוך לבית המקדש נמצאת לשכת הגזית, ובה מושב הסהנדרין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וה"גבורים" - הם הדיינים, שצריכים גבורה לדון, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפחד של גיהנם, שדומה ללילה</b>, כי שמא לא ידונו נכון, וייענשו על טעותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל אומר: אם מיאנה</b> מיאנה, ואם לאו, תמתין עד שתגדיל, ותצא הלזו משום אחות אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רבי אלעזר מרב: מאי טעמא דרבן גמליאל</b> שאמר, כשתגדיל אשתו, תצא אז היבמה אפילו בלי חליצה, כדין ערות אחות אשה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקסבר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קידושי קטנה "מיתלא תלו</b>", שתלויים ועומדים הם, לפי שמעשה הקידושין של קטנה אינו יכול לחול מן התורה בהיותה קטנה, אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי גדלה</b> הקטנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>גדלי</b> קידושיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדה</b>, יחד עמה! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> והיינו, שלא חלו קידושיה מן התורה אלא כל זמן שהיא קטנה. אבל משהגדילה - חלו עתה קידושיה שקיבלה בהיותה קטנה, מאליהם, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אע"ג דלא בעל</b> אותה בעלה לאחר שגדלה, ולא עשה בה עתה כל מעשה קידושין, או מעשה אישות היכול להחשב כקידושין, בכל זאת היא מקודשת לו מן התורה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י מבאר שכאשר היא נעשית גדולה תופסים בה הקידושין מעיקרא, ולכן, כשגדלה - איגלאי מילתא למפרע שזיקת היבמה, אחותה, אינה כלום! ודנו רבותינו הראשונים והאחרונים בעצם חידוש הגמרא, שחלים בה קידושין על אף שלא בעל אותה משהגדילה. ובחידושו של רש"י, שחלות הקידושין היא <b>למפרע</b>, על זמן קטנותה! ונאמרו בביאור הדברים בראשונים ובאחרונים כמה מהלכים, אשר יסודות דיני קנין ודיני אישות תלויים בהם, ורק חלק קטן מהדברים יבואר כאן. השאלות היסודיות הן: א. כיצד יכול מעשה קידושין של קטנה לחול בגדלותה מן התורה, כאשר קטנה אינה יכולה לקדש עצמה מן התורה בקטנותה. ב. כסף הקידושין שניתן לה הרי היה עבור קידושין דרבנן, שחלו בה בהיותה קטנה, וכיצד יכול כסף זה לשמש כסף קידושין לקידושי תורה שיחולו בו רק משתגדיל (ולרש"י, הסובר שיחולו בה הקידושין למפרע, גם קשה, כי הרי עד שגדלה הועיל הכסף הזה לקידושי דרבנן, ואיך יתכן שמשעה שתגדיל יועיל הכסף הזה לעשותה למפרע מקודשת מן התורה). ג. אם נאמר שחלים הקידושין מן התורה כשהגדילה, האיך יש עדים על החלות הזאת של קידושין מן התורה, בשעה שהגדילה, והרי אינו חוזר ומקדשה אז בקידושי תורה בפני עדים? הרשב"א חולק על רש"י, וסובר שהיא מקודשת מן התורה משעה שגדלה, ולא למפרע. לפי שכל המקדש קטנה, הרי זה כאילו אמר לה כשמקדשה בקטנותה "התקדשי לי - לאחר שתגדילי", וכסף קידושיה שקיבלה ממנו יוצר שעבוד, שקיים בשעה שגדלה, ואז חלים קידושיה מן התורה. והחזון איש (אבה"ע סא אות ה) כתב להסביר את דברי הרשב"א: "לפי ש (בשעה שהגדילה) יש כאן סברא ואומדנא, ששניהם רוצים בקידושי תורה עכשו, כיון שרצונם בזווגם, וכבר הגדילה, ועל דעת כן קדשה - ודאי עומדים הם גם עתה בשעת הקידושין. וכיון שהגדילה, והיא תחתיו, <b>יש כאן עדים</b> <b>על הקדושין של עכשו</b>. ותופסים עתה קידושיה - מכח הכסף שקיבלה בקטנותה. היות ותקנו חכמים שתזכה אז בכסף קידושיה, שקבלתם עבור (קידושי קטנה), גם עבור קידושיה של עכשו, בגדלותה, שעל ידי <b>קנין דרבנן</b> נחשב הדבר שקבלה את הכסף גם בשביל קידושיה בשעת גדלותה. ויתכן, כי מה שלא נפסק דין זה להלכה, הוא משום שלהלכה אין כח בידי חכמים לאחוז שני דברים, גם להקנות לה את הכסף על אף שהיא עתה קטנה, ואינה מתקדשת בו עתה מן התורה אלא רק מדרבנן, וגם לומר שכסף זה יהיה כסף קידושיה מן התורה כשתגדיל". ובדברי החזון איש אפשר לתרץ את קושיית האחרונים, שלכאורה הרשב"א סותר עצמו בדבריו לעיל (מד א), שהוא הקשה שם על דברי רש"י הסובר שאם קטן "מסר" לקטנה קידושין בערב היום שבו הם עומדים להיות גדולים, ואמר שיחולו הקידושין למחרת, חלים הקידושין. והרי אין אדם קונה דבר שלא בא לעולם, ובזמן קטנותם הם אינם יכולים לקנות ולהקנות! ? עיין במשנה למלך פרק ד' מהלכות אישות הלכה ז, ובמגיה שם, ובחידושי רבי שמואל אות שמב. ולדברי החזון איש אין מקום לקושייתם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן תצא אחותה בלי חליצה. כי מתברר עתה, משגדלה, למפרע, שלא היתה כל זיקה בין אחותה ליבם, היות והועילו קידושיו באחותה (שעשה בה עוד לפני נפילתה של האחות ליבום, אם כי חלותם היא רק בזמן שהגדילה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו בכל נפילה ליבום של ערות אחות אשה מן התורה, שלא נוצרת כלל זיקה בין היבמה ליבם, ולכן אין היא צריכה חליצה כדי להיות מותרת לשוק!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b>, אכן חלה הזיקה בין היבמה ליבם, כי לא הועילו קידושיו באחותה בהיותה קטנה מן התורה כלל. ואם לא יבוא עליה משהגדילה, ולא יקנה אותה לאחר שהגדילה, לא יחולו הקידושין שעשה בה בקטנותה, ולא תצא אחותה היבמה משום אחות אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה ששנינו בדעת רבן גמליאל, שלאחר שהגדילה תצא אחותה היבמה ללא חליצה - הוא מפני שבא עליה וקנאה, לאחר שהגדילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקידושיה עתה יש בכוחם להפקיע את הזיקה של אחותה שהיתה בה עד עתה מן התורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקסבר</b> רבן גמליאל שיבם <b style='font-size:20px; color:black;'>המקדש אחות יבמה</b> שנפלה לפניו ליבום - <b style='font-size:20px; color:black;'>נפטרה</b> בכך ה<b style='font-size:20px; color:black;'>יבמה והלכה לה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחולק רבן גמליאל על רבי יהודה בן בתירא, הסובר לעיל (בדף מא א) שהמקדש אחות יבמה, אין קידושיו מפקיעים את הזיקה (לפחות מדרבנן), ורק נישואין מפקיעים אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי הצד הזה, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעל</b> את אשתו לאחר שהגדילה, שקנאה בכך לאשה מן התורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>. אז תצא אחותה משום אחות אשה בלי חליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא בעל</b> את אשתו משהגדילה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> תצא אחותה משום אחות אשה בלי חליצה, שהרי עדיין היא זקוקה לו מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב: <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו טעמא דרבן גמליאל, משום דקסבר</b> רב ש<b style='font-size:20px; color:black;'>המקדש אחות יבמה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נפטרה יבמה, והלכה לה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעל</b> את אשתו משהגדילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אז תצא אחותה בלי חליצה. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא בעל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> תצא אחותה, אלא בחליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת: אמינא,</b> סברתי, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי ניים ושכיב רב</b>, בשעה ששכב רב כשהוא מנומנם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להא שמעתא</b>, ענה כך רב לרבי אלעזר, על שאלתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: המקדש את הקטנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קידושיה תלויין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיח רב ששת: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, מה היא משמעות דברי הברייתא ש"קידושיה <b style='font-size:20px; color:black;'>תלויין</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b>, הלא כך היא משמעותם, שהם תלויים ועומדים עד שתגדיל, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b>, כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>גדלה</b>, כשתגדל הקטנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>גדלי</b> קידושיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדה</b>, יחד עמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי היא נהיית אשתו מן התורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דלא בעל</b> אותה, אלא חלים עתה מן התורה קידושיה שעשה בה בשעת קטנותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבין בריה דרב נחמן</b> לרב ששת: לא לכך התכוונה הברייתא באומרה ש"קידושיה תלויים", אלא להיפך, שלדעת הברייתא, אין נעשים קידושיה מן התורה כשהיא גודלת, אלא הם תלויים בכך שיבעול אותה, ובביאתו הוא יקדשנה וישאנה לו לאשה, מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך אמרה הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מילתא דקטנה</b>, אותם קידושין שתיקנו חכמים לקטנה, שיוכלו אמה או אחיה לקדשה ולהשיאה - אין הקטנה סומכת עליהם, אלא היא חושבת למאן בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי הרי עתיד נישואיה עמו כשתגדל אינו בטוח, כי כל זמן שהיא קטנה קידושיה הם <b style='font-size:20px; color:black;'>"מיתלא תליא וקיימא</b>" - תלויים ועומדים הם בספק מה יעשה בה בעלה כשתגדל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעל</b> אותה בעלה כשתגדל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אז היא תהיה לאשתו מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא בעל</b> אותה בעלה לאחר שתגדל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> תהיה אשתו מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודבר זה, שכל עתיד נישואיה עמו הוא בספק מה יעשה עמה בעלה כשתגדל, גורם לה שלא תסמוך דעתה על קידושין אלו עתה, אלא חושבת כל הזמן למאן בקידושיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרה: הוא</b>, מצבו של בעלי, <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף מינאי</b>, מהמצב שלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי כשאגדל אהיה תלויה ברצונו, שאם יבעל אותי אהיה אשתו מן התורה, ואם לא יבעלני יכול הוא להוציאני בגט בעל כרחי. אך אני לא אוכל אז למאן, כי לא מועיל המיאון אלא בקטנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואנא</b>, ואני, מצבי עתה, כאשר אני קטנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיפנא מיניה</b>, עדיפה אני עתה ממנו, כי ביכולתי למאן ולצאת בלא גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר רב</b> שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעיל</b> בעלה כשתגדל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אז היא נהיית לאשתו מן התורה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא בעיל</b> אותה בעלה כשתגדל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> תהיה אשתו מן התורה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא איתמר: קטנה שלא מיאנה</b> בבעלה בעת היותה קטנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והגדילה, ועמדה ונשאת</b> לאדם אחר, בלי שקיבלה גט מבעלה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר אינה צריכה גט משני</b>, שאין נישואיה אליו כלום, לפי שהיא אשתו של הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר צריכה גט משני</b>, כיון שנישואיה לראשון אינם אלא מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שלפי רב היא נחשבת נשואה לראשון מן התורה, משתגדל.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0223_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקיB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot